מילו ג'וקאנוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מילו ג'וקאנוביץ'
Milo Đukanović
Мило Ђукановић
צילום משנת 2010
צילום משנת 2010
לידה 15 בפברואר 1962 (בן 58)
הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה ניקשיץ', יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סרביה ומונטנגרוסרביה ומונטנגרו  סרביה ומונטנגרו
מונטנגרומונטנגרו  מונטנגרו
השכלה הפקולטה לכלכלה של אוניברסיטת מונטנגרו (1986) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה (עד 1991)
מפלגת הסוציאליסטים הדמוקרטית של מונטנגרו (מאז 1991)
ראש ממשלת מונטנגרו (כחלק מסרביה ומונטנגרו)
15 בפברואר 1991 – 5 בפברואר 1998
(7 שנים)
תחת נשיא מונטנגרו מומיר בולטוביץ'
→ -
8 בינואר 2003 – 10 בנובמבר 2006
(3 שנים ו-43 שבועות)
תחת נשיא מונטנגרו פיליפ וויאנוביץ'
ראש ממשלת מונטנגרו
29 בפברואר 2008 – 29 בדצמבר 2010
(שנתיים ו-43 שבועות)
תחת נשיא מונטנגרו פיליפ וויאנוביץ'
4 בדצמבר 2012 – 28 בנובמבר 2016
(4 שנים)
תחת נשיא מונטנגרו פיליפ וויאנוביץ'
נשיא מונטנגרו (כחלק מסרביה ומונטנגרו)
15 בינואר 1998 – 25 בנובמבר 2002
(4 שנים ו-45 שבועות)
נשיא מונטנגרו
20 במאי 2018 – מכהן
(שנתיים ו-11 שבועות)
שר ההגנה של מונטנגרו
5 ביוני 2006 – 10 בנובמבר 2006
(22 שבועות ו-5 ימים)
→ -
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מילו ג'וקאנוביץ'מונטנגרית: Мило Ђукановић, Milo Đukanović, להאזנה (מידעעזרה); נולד ב-15 בפברואר 1962) הוא פוליטיקאי מונטנגרי, נשיא מונטנגרו בשנים 1998–2002 (במסגרת פדרציה עם סרביה), ושוב החל משנת 2018. בעבר כיהן במספר רב של קדנציות כראש ממשלת מונטנגרו (1998-1991, 2006-2003 - במסגרת פדרציה עם סרביה, 2010-2008 ושוב 2012–2016) בשנת 1998 נבחר ליושב ראש המפלגה הדמוקרטית של הסוציאליסטים במונטנגרו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וקאנוביץ' נולד בשנת 1962 בעיר ניקשיץ' כבנם האמצעי מבין שלושה ילדים של השופט רדובן ג'וקאנוביץ', ושל סטאנה לבית מקסימוביץ', אחות במקצועה. המשפחה מצד האב הם בני השבט אוזריניצ'י שמוצאם בכפר צ'בו באזור צטיניה ושהתיישבו בניקשיץ' אחרי קרב ווצ'י דו בשנת 1876. האב רדובן עבד תקופה כשופט בבוסניה והרצגובינה בימי השלטון של טיטו. אחר כך חזר לניקשיץ' ולכפר רסטובאץ. אחד האחים של הסבא רבא של ג'וקאנוביץ', מרקו ג'וקאנוביץ', היה ראש ממשלת מונטנגרו ופטריוט סרבי. ג'וקאנוביץ' למד בבית ספר יסודי ובתיכון בעיר הולדתו, ניקשיץ', אחר כך למד בטיטוגרד בפקולטה לכלכלה של אוניברסיטת וולקו ולאחוביץ', כיום אוניברסיטת מונטנגרו בפודגוריצה. ב-1986 סיים תואר בכלכלת התיירות. בצעירותו שיחק כדורסל. מנעוריו היה ג'וקאנוביץ' פעיל בליגת הקומוניסטים של יוגוסלביה, המפלגה השלטת ברפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, וב-1979 הצטרף למפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה. גבר גבוה (1.90), בעל קסם אישי, מרץ וכישורים רטוריים, הצטיין, נבחר ג'וקאנוביץ בגיל צעיר, בשנת 1988 כחבר בוועד המרכזי של ליגת הקומוניסטים של יוגוסלביה. בשנת 1989 שלישייה' מורכבת ממומיר בולאטוביץ' וסבטוזר מארוביץ' הפכו לכוח מוביל במונטנגרו תוך כדי ה"מהפכה האנטי-בירוקרטית" שבהנהגת סלובודן מילושביץ'. שלישייה זו הפכה האותה תקופה לשליחי מילושביץ' במונטנגרו והשיגו את החלפת חלק גדול מההנהגה המקומית של המפלגה הקומוניסטית השלטת. ב-1991 המפלגה הקומוניסטת הפכה למפלגה הדקמורטית של הסוציאליסטים/

במסגרת יוגוסלביה והפדרציה של סרביה ומונטנגרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בפברואר 1991, לאחר ניצחון ליגת הקומוניסטים של מונטנגרו בבחירות הרב-מפלגתיות לפרלמנט, מונה ג'וקאנוביץ' על ידי נשיא מונטנגרו מומיר בולטוביץ' לתפקיד ראש ממשלת מונטנגרו. ג'וקאנוביץ', שהיה בן 29 בעת המינוי, היה לראש הממשלה הצעיר ביותר באירופה באותה עת. המינוי נעשה בברכת סלובודן מילושביץ', ששימש כנשיא סרביה השכנה במסגרת יוגוסלביה והיה הפוליטיקאי הדומיננטי ביוגוסלביה (כפדרציה סוציאליסטית ואחר כך כפדרציה הכוללת את סרביה ומונטנגרו). ג'וקאנוביץ' שימש בתפקיד זה בשלוש כהונות רצופות, עד שנת 1998. החל מ-1991 המפלגה הקומוניסטית הפכה למפלגה הדמוקרטית של הסוציאליסטית של מונטנגרו. באביב 1992 פרצה מלחמת בוסניה שבה מונטנגרו לא השתתפה במישרין. הרשויות המונטנגריות עצרו מאות פליטים מוסלמים מבוסניה והעבירו אותם לאויבם, הצבא של רפובליקה סרפסקה. כמה עשרות מהם הוצאו להורג. החל משנת 1993 בימי ההיפר-אינפלציה של הדינר היוגוסלבי, התחילו היחסים בין ג'וקאנוביץ' למילושביץ' להתערער. הוא מתח בקורת על הסכם דייטון הטענו שהוא "אנטי-סרבי". עדיין ב-1995 ביקרו שניהם בארצות הברית. כראש ממשלה ונשיא הוביל ז'וקאנוביץ' מדיניות של הפרטה תוך מכירת חברות ציבוריות למשקיעים וחברות פרטיים, כולל בעלי הון רוסים, והידוק הקשרים גם עם האיחוד האירופי וארצות הברית.

עצמאות במסגרת פדרציה עם סרביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות יוגוסלביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי המאבק של קרואטיה וסלובניה לעצמאות ו המלחמות שליוו את התפרקות יוגוסלביה, שלחה ממשלת ג'וקאנוביץ' כוחות להיאבק בקרואטים ולקחה חלק בהגזות והמצור על דוברובניק בין הסתיו 1991 לאביב 1992 שגרמו לעיר נזקים כבדים. גם האזור קונאבי שבסביבה סבל מפשיטות שוד. ב-1 במרץ 1992 משאל- עם במונטנגרו הצביע בעד הישארות מונטנגרו כפרטנר יחיד של סרביה בפדרציה יוגוסלבית. אחרי 1997 גברה היריבות בין ג'וקאנוביץ' למומיר בולאטוביץ' במסגרת הפדרציה עם סרביה גבר ג'וקאנוביץ', מועמד "הקואליציה הדמוקרטית של מונטנגרו האירופית", על מומיר בולאטוביץ' בבחירות לנשיא מונטנגרו וכיהן אחר כך כראש המדינה במסגרת הפדרציה עם סרביה, בשנים 1998 עד 2002. מילושביץ' ניסה לארגן את הדחתו.[דרוש מקור] בתקופה זו פרצה מלחמת קוסובו שבמהלכה ב-24 במרץ 1999 הפציצה הברית נאט"ו בראשות ארצות הברית את יוגוסלביה. ג'וקאנוביץ' ביקש מהנשיא קלינטון להימנע מהפצצות על מונטנגרו. בעת המלחמה העניקה מונטנגרו מקלט לאלפי פליטים מקוסובו וכן לכמה ממתנגדיו של מילושביץ'.[1] אחרי הפסקת ההפצצות החליט ג'וקאנוביץ' להנהיג במונטנגרו את המארק הגרמני כמטבע בפועל במקום הדינר היוגוסלבי. הוא ראה במדיניותו העצמאית צעדים לקראת עצמאות הרפובליקה.

היציאה ממסגרת הפדרציה עם סרביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזוג ג'וקאנוביץ' עם הזוג אובמה בארצות הברית

ביוני 2000 ביקש ג'וקאנוביץ' סליחה מקרואטיה על המצור נגד דוברובניק.

בשמי ובשם כל אזרחי מונטנגרו רוצה לבקש סליחה מכל אזרחי קרואטיה במיוחד בקונאבלי ובדוברובניק על כל סבל וכל נזק החומרי שגרם להם כל איש שהוא מקרב העם של מונטנגרו

. אחרי בדחתו של מילושביץ', בהשפעת מפגשים עם המתווך חאבייר סולאנה הסכימו מנהיגי מונטנגרו, כולל ג'וקאנוביץ' לחתום עם מנהיגי סרביה זוראן ג'ינג'יץ', וויסלב קושטוניצה ומירוליוב לאבוס, על הסכם שקבע כי מונטנבגרו תישאר בפדרציה עם סרביה עוד שלוש שנים שבסופן יתארגן משאל עם.

ב-25 בנובמבר 2002 התפטר ג'וקאנוביץ' מתפקיד הנשיא כדי להפוך שוב לראש ממשלה (החל מינואר 2003) . וויאנוביץ' שהתפטר מראשות הממשלה כדי להפוך ליושב ראש הפרלמנט היה לנשיא הפועל ואחר לנשיא. מונטנגרו זכתה ביוני 2006, בעצמאותה מהאיחוד המדיני של סרביה ומונטנגרו (כלומר מסרביה) לאחר משאל עם שנערך בנושא ב־21 במאי 2006 ושבו 55.5% הצביעו בעד, הפך ג'וקאנוביץ' לראש הממשלה הראשון של רפובליקת מונטנגרו העצמאית תוך כדי כהונתו. . ב-9 באוקטובר 2006 הוביל ג'וקאנוביץ' מהלך אמיץ של הכרה בעצמאותה של הרפובליקה של קוסובו.[1] באוקטובר של אותה שנה התפטר מראשות הממשלה (התפטרות שנכנסה לתוקף בנובמבר). ב-2006 גם כיהן כשר ההגנה הראשון של המרפובליקה העצמאית החדשה.

ג'וקאנוביץ' התמודד ונבחר שוב לתפקיד ראש ממשלת מונטנגרו בשנת 2008. ב-2010 התפטר והוחלף בידי איגור לוקשיץ'. ב-4 בדצמבר 2012 שב לכהן כראש הממשלה. כך הפך לאחד מראשי הממשלה באירופה שכיהנו בתפקידם בזמן הרב ביותר.

בתקופת כהונתו השלישית כראש ממשלה פתח ג'וקאנוביץ' במגעים על הצטרפות לנאט"ו ודבר זה עורר התנגדות בקרב חלקים בציבור. באוקטובר 2015 נערכו הפגנות רחבות היקף בעיר הבירה פודגוריצה בדרישה לפטרו מתפקידו עקב טענות האופוזיציה על מעשי שחיתות, האשמות אותן דחה בתוקף. ב-2016 תחת הנהגתו התקבלה מונטנברו לנאט"ו. לאחר ניצחון מפלגתו בבחירות לפרלמנט ב-2016 הוא פרש מתפקידו והוחלף על ידי בן מפלגתו דושקו מרקוביץ'.

נסיון התנקשות והפיכה ב־2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף אוקטובר 2016 הודיע ראש ממשלת סרביה, אלכסנדר ווצ'יף' כי במונטנגרו התרחש אחרי הבחירות מעקב צמוד אחרי ג'וקאנוביץ וניסיון הפיכה שבו היו מעורבים גורמים זרים.. בעקבות האירוע גורשו מסרביה כמה אזרחי רוסיה, כמו כן בנובמבר 2016 הודיע פרקליטיות סרביה על שמות של כמה אזרחים רוסים שהיו מעורבים בהכנות לניסיון ההפיכה במונטנגרו. בפברואר 2017 פקליט מיוחד שחקר את המקרה במונטנגרו הודיע כי נמצאו הוכחות למעורבות שרותי מודיעין של רוסיה בניסון לרצוח ולהדיח את ג'וקאנוביץ'. במאי 2017 ג'וקנוביץ' ועוד כמה פוליטיקאים במונטנגרו הוכנסו לרשימה של אישים הנתונים תחת סנקציות של רוסיה. [2]

בחירותו כנשיא בשנת 2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2018 התמודד פעם נוספת לנשיאות מונטנגרו ונבחר לכהונה של חמש שנים. הוא זכה ב-54% מהקולות מול מלאדן בויאניץ', מועמד המפלגה מונטנגרו החיובית (33%) המקרובת יותר לרוסיה, ודרגיניה ווקסנאנוביץ', מועמדת ראשונה בהיסטוריה של המדינה (8.2%)

סוגיות שנויות במחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי העיתון הבריטי The Independent ג'וקאנוביץ' הוא אחד מעשרים המנהיגים הפוליטיים העשירים ביותר בעולם, בעל הון של כ 10 מיליון לירות שטרלינג ומקור נכסיו עוטה בערפל.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וקאנוביץ' נשוי ללידיה, קוץ'. לשניים בן בשם בלאז'ו. בפברואר 2011 נבחר ליושב ראש פדרציית הכדורסל של מונטנגרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מילו ג'וקאנוביץ' בוויקישיתוף

Nenad Peijć 17.10.2008

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.