מים ואהבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מים ואהבה
La Source des femmes
La-source-des-femmes-poster.png
בימוי ראדו מיכאיליאנו עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי לוק בסון עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ראדו מיכאיליאנו, אלן-מישל בלאן עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה לודו טרוש עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ליילה בקטי
חפסייה הרזי
היאם עבאס
ביונה
סאלח בכרי
סברינה עוזאני
Karim Leklou
מוחמד מאג'ד
Omar Azzouzi
Zineb Ennajem
Mohamed Khouyi
זינדין סואלם
Omar Lotfi עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ארמנד עמר עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום Glynn Speeckaert עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, בלגיה, איטליה, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2011 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 135 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט ערבית, צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מים ואהבהאנגלית: The Source; בצרפתית: La Source des femmes) הוא סרט קולנוע עלילתי שיצא להקרנות בשנת 2011 בצרפת, בשפה הערבית. זהו סרטו של הבמאי והתסריטאי ראדו מיכאליאנו, והופק על ידי לוק בסון. אורך הסרט 135 דקות. הסרט מקבל השראתו מן המחזה היווני ליסיסטרטה שכתב המחזאי האתונאי אריסטופאנס בשנת 411 לפנה"ס

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר קטן בצפון אפריקה, אולי במרוקו, במקום שאליו עדיין לא הגיעה המודרניזם והטכנולוגיה, המכוניות והחשמל עדיין לא כאן. ובעיקר אין מים בבתי התושבים. כדי שהמים יגיעו, הנשים חייבות ללכת אל המעיין הנמצא בראש גבעה. עליהן לעבור כל יום כברת דרך בהרים המסולעים, ולא פעם להיפצע בנפילתן. הנשים חייבות להביא את המים בקשיים רבים, ולא משנה אם הן זקנות, חלשות או בהיריון מתקדם, ולא משנה באיזה מזג אוויר. שעה שהגברים מבלים בבית הקפה במרכז הכפר, שותים ומעשנים, כי הם מובטלים, שעה שהנשים מחויבות לבצע את כל עבודות הבית וגם לשאת דליים עמוסי מים מן המעיין אל הכפר.

במהלך הרחצה בעירום חלקי במרחצאות הכפר, מפתיעה ליילה (ליילה בקטי) את כל הנוכחות ברעיון של שביתת אהבה, על מנת לחייב את הגברים להעביר את המים בצינור למרכז הכפר. הן לא מבקשות כסף, הן לא מבקשות שינוי תנאי חיים, הן מבקשות לשנות רק את מיקום המים. וזאת בעקבות תאונה שהתרחשה באותו יום בדרך חזרה מן המעיין. אחת הנשים שהייתה בהיריון מתקדם, מעדה ואיבדה את תינוקה. ליילה זוכה לתמיכה מ'האמא הגדולה' (ביונה) המנהיגה הרוחנית, המבוגרת וקצרת הסבלנות של נשות הכפר, אשר חייתה את כל חייה בעבדות לגבר. היא מתארת מעט מחייה ותוקפת את הנשים המתנגדות להצטרף לשביתה. היא חושפת את האמת ומגלה שכל אחת מהנשים שמגדלת ילדים, איבדה בהפלות כאלה ואחרות רבים מהתינוקות שהיו ברחמן במהלך חייהן. הנשים מסכימות בשתיקה ומאשרות את אמיתות דבריה.

ליילה הצטרפה אל קהילת הכפר כאשר נישאה נישואי אהבה עם סאמי האקדמאי והמורה בבית הספר (סאלח בכרי), התומך תחילה במאבקה ואף מעודדה. ליילה, הופכת להיות האישה האמיצה של הכפר. היא מנסה לשכנע את הנשים שהמצב חייב להשתנות. כנטולות כל כח בחברה מוסלמית-פטריאכלית, משתמשות הנשים בנשק היחיד שבידן - המין והאהבה. ליילה מגייסת את נשות הכפר לשביתת אהבה אמיצה, עד שיותקן צינור מים בכפר. מה שנראה בהתחלה כקפריזה נשית, גדל במהרה והופך את כל סדרי הכפר העתיק. לאט לאט כאשר הנשים מצטרפות אל ליילה והאמא הגדולה, מתחילים הגברים לאיים במכות ובאלימות נגד הנשים. ואנו שומעים במהלך הסרט לא פעם זעקות וצעקות מבתים שונים, כולל מהוריו של סאמי המתגוררים בחדר הקרוב לחדר השינה שבו הוא מתגורר עם ליילה רעייתו.

תמיכתו של סאמי ברעייתו האהובה, מנוגדת לאימו השמרנית (היאם עבאס) המנסה לשכנע את בנה לעזוב את האישה הסוררת ולהתחתן מחדש. גם אביו רומז בכיוון זה, אך איננו לוחץ עליו בצורה כפייתית כמו אימו. הלחץ הקהילתי הולך ומתחזק מכל הכיוונים. המשפחה מתפרנסת אך ורק בזכותו של סאמי, המורה. אך גם כאן מנהל בית הספר רומז לו שלא יוכל להשאירו, בגלל לחץ ההורים, הטוענים שהוא מלמד את ילדיהם כיצד לעבור על חוקי המסורת והדת. פיטוריו של סאמי יוצרים בתוכו שינוי, והוא מתחיל לשכנע את ליילה לחזור בה מהשביתה.

אל הכפר מגיע גבר, המספר שכוונתו היא לחקור רק חרקים שנעלמים במדבר, משום שהבצורת והמדבר הורגים אותם. לאט לאט יתברר שהיה, בינו ובין ליילה, קשר מן העבר. וכאשר סאמי חושף את הקשר הזה, הוא כמעט יוצא מדעתו וכועס מאוד של ליילה. שאולי בכלל איננה בתולה עוד וכדומה. אך ליילה מספרת לו את כל סיפור המעשה שהתרחש בגיל 15 שנים מבחינתה. היא מגלה בפניו בפרטי פרטים. אלא שהוא לא נרגע ומאיים על הגבר הזה בסכין. המאבק הזה ושביתת האהבה השנויה במחלוקת מאיימים לעלות לליילה ולנשות הכפר בכל היקר להן, המאבק העקרוני נראה חסר הסיכוי, אך ליילה לא מתכוונת לוותר בקלות.

שחקנים דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות אודות הדמות
ליילה בקטי ליילה דמות עוצמתית, אמיצה, המסוגלת לשכנע בצדקתה את הנשים, את בעלה ואפילו את אימאם הכפר. משום שהיא מוכיחה להם שעמדתה נועדה לעזור לנשים ולהוציאן מעבדותן לחירותן. כל הגברים ברובם מתנגדים לדרכה וחלקם גם מאיימים לפגוע בה. היא רוכשת ידע מוסלמי מבעלה המורה. למרות יכולתה לנהוג בשתיקה ובהקשבה, היא לא מוותרת על המשימה, ולכן יש בה ממדים טרגיים העלולים להביא עליה אסון
סאלח בכרי סאמי דמות של מורה אחראי, מסור להוריו, אך מאוהב מאוד ברעייתו ליילה ומוכן לתמוך בה בתחילת הדרך. עד שמתגלה בפניו סוד נעוריה והדבר מוציא אותו מאיזון.
ביונה האמא הגדולה אישה עוצמתית מאוד העומדת לצידה של ליילה בכל מאבקיה, ומוכיחה ואף משכנעת את בנות הכפר להצטרף לשביתת האהבה. היא גם תוקפת את בנה על ניסיונותיו לקחת בכוח את מקומו של אימאם הכפר. היא חושפת את המזימה בפניו.
חפסייה הרזי אסמרלדה היא אחותו הצעירה של סאמי, שהתאהבה בבחור בן גילה. היא מעבירה מכתבים בעזרתה של ליילה, שיודעת קרוא וכתוב, בעוד אסמרלדה איננה יודעת. גם כאן מערכת היחסים מסתבכת וגורמת לה מפח נפש.
היאם עבאס פאטימה המתנגדת כל העת לשביתת האהבה ולאשתו של בנה האהוב. היא מעמיסה על ליילה משימות עבודה, ומבקרת אותה ללא הרף.

ביקורות ותגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מים ואהבה בוויקישיתוף