מימון בירדוגו
 | |
| ספר לב מבי"ן - פני מבי"ן לרבי מימון בירדוגו | |
| לידה |
1767 ה'תקכ"ז מקנס |
|---|---|
| פטירה |
1827 (בגיל 60 בערך) ה'תקפ"ז מקנס, |
| כינוי | המבי"ן |
| מקום קבורה | מקנס |
| מקום פעילות | מקנס |
| תחומי עיסוק | פסקי הלכה, דרושים, שו"ת. |
| תפקידים נוספים | דיין (הלכה), דרשן, פוסק |
| רבותיו | רבי רפאל בירדוגו |
| תלמידיו | רבי שמואל ן' מלכא. |
| בני דורו | רבי פתחיה מרדכי בירדוגו. |
| חיבוריו | 'לב מבי"ן', 'פני מבי"ן' |
הרב מימון בירדוגו (מכונה: מבי"ן; כ"ג אייר ה'תקכ"ז 22 במאי 1767- ה'תקפ"ז 1827[1]) היה דיין מקנס בראשית המאה התשע עשרה, ודרשן. מחבר הספרים "לב מבי"ן" ו"פני מבי"ן".
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרבי רפאל בירדוגו במקנס בשנת ה'תקכ"ז. למד תורה ככל הנראה מאביו רבי רפאל. נשא את פריחא. מבין תשובותיו נראה שהיה מורה צדק בכיר בענייני שחיטה ובדיקה, ושאלות רבות הופנו אליו משוחטים שונים.[2] לרוב בקיאותו בנושא, כתב הגהות וחידושים על קונטרס מנהגי הבדיקות שכתב אביו רבי רפאל.[3] חידושים אלו התפרסמו והגיעו עד לבבל.[4] בתשובותיו מרבה להרחיב ולבסס את דעת אביו ולהתבסס על הנהגותיו ופסקיו.[5] אמנם לא נמנע מלהגיה הגהות על פסקי אביו, ופעמים שאביו השיב לו על הגהותיו.[6] כמו כן בדומה לאביו, כתב הגהות לפסקי זקנו המרבי"ץ.[7] פסיקה יוצאת דופן היא חידושו שמשערים את האיסורים במשקל ולא בנפח.[8] שימש בדיינות יחד עם אביו רבי רפאל, רבי יעקב בירדוגו, רבי משה אבן שלוש, רבי יהודה אבן צור ורבי שאול שמואל טולידאנו.[9] יצוין שפעמים רבות חותם יחידי על פסקי דין.[10]
היה דרשן וספדן. בין היתר כובד להספיד את דודו רבי יקותיאל - רבה של העיר.[11]
ביתו נישאה לבן דודו רבי יעקב בירדוגו.[12] בנו רבי יוסף שהיה מחכמי מכנאס נפטר בחייו בשנת ה'תקפ"ו. זמן קצר לאחר מכן באותה שנה נפטרה גם אשתו פריחא.[13]
נפטר בגיל 60 בשנת ה'תקפ"ז במקנס.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי מימון השאיר אחריו חיבורים רבים, מתוכם פורסמו תשובותיו:
- 'לב מבי"ן' - שאלות ותשובות על יורה דעה ואבן העזר.
- 'פני מבי"ן' - שאלות ותשובות על חושן משפט. שני הספרים הנ"ל נדפסו במכנאס בשנת ה'תש"א, בהשתדלות חברת 'דובב שפתי ישנים' בניצוחו של רבי שלום משאש. יצוין שכיום נמצאו שאלות ותשובות נוספות בכתבי יד, שטרם יצאו לאור.[14]
- הגהות למנהגי בדיקת הריאה - נדפס בסוף ספר 'תורות אמת'.
- דרשות והספדים - כתב יד מכון אהבת שלום.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב פרופ' משה עמאר כתב בקונטרס רבני משפחת בירדוגו (נדפס בסוף ספר מים עמוקים) שנפטר בה'תקכ"ד. אולם רבי שלום משאש מביא בהקדמה לספר פני מבי"ן שנפטר בשנת פרש"ז (=תקפ"ז) וכן כתבו חוקרי חברת אהבת שלום (מן הגנזים חלק י"א עמוד ש"ב הערה 139). וכך נכתב למעלה.
- ^ למשל, מהשוחט רבי שמואל ן' מלכא, ראו למשל לב מבין יו"ד סימן ל"ג.
- ^ נדפסו בסוף ספר תורות אמת (החל מדף קל"ט ע"ב).
- ^ ראו זבחי צדק על יורה דעה סימן ל"ט אותיות ק"ו, קמ"ז.
- ^ ראו למשל לב מבי"ן יורה דעה סימנים ל', ל"ב, ס', ס"א, ס"ט, ע"ב, פ', פ"ב, פ"ז, ק"א.
- ^ ראו שו"ת משפטים ישרים ח"א סימן רכ"ו. וראו עוד 'מן הגנזים' חלק י"א עמוד שע"ג.
- ^ ראו למשל בספר תורת המרבי"ץ הלכות טוען ונטען סימן ה', הלכות גביית חוב מן היתומים סימן ב', הלכות משכונא סימן א', ועוד.
- ^ לב מבי"ן יורה דעה סימן ק"א, משם אביו. וכתב שכך המנהג. ראו גם מזרח שמ"ש יורה דעה סימן צח.
- ^ ראו בכתב יד הספרייה הלאומית, ירושלים, ישראל Ms. Heb. 28°6127. ראו גם אבני שיש מהדורה חדשה חלק א' סימן ע"ג.
- ^ כפי שניתן לראות מרוב התשובות המובאות בספריו.
- ^ להספד המלא, ראו תורת יקותיאל עמוד 85.
- ^ ראו בספר קול יעקב 'קול נהי' קינה ל"ב שקונן רבי יעקב על אשתו.
- ^ הספידה רבי אברהם חלואה, וציין שתאריך פטירתה היה ביום חמישי לסדר פרשת חקת, כלומר ח' בתמוז תקפ"ו. ראו כאן: https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000123955/NLI#$FL54341080
- ^ ראו בכתב יד ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית Ms. 7173. באתר הספרייה הלאומית.
