מין קבוצתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מין קבוצתי היא התנהגות מינית אנושית הכוללת יותר משני משתתפים, מכל נטייה מינית או מגדר. ניתן לאמץ כל סוג של פעילות מינית ולכלול יותר משני משתתפים, אך לכמה צורות יש שמות משלהן.

מין קבוצתי מתרחש בדרך כלל במסיבות מין פרטיות או במפגש סווינגינג חצי ציבורי, אך עשוי להתקיים גם במכוני עיסוי (אנ') או בבתי בושת, או במקומות שיפוט מסוימים, במקומות ייעודיים כגון מועדוני מין (אנ'). במקומות שבהם מין פוליאמורי הוא טאבו או לא חוקי, מין קבוצתי עשוי להתקיים במקומות פרטיים או חשאיים כולל בתי מגורים, חדרי מלון או מועדונים פרטיים.

מין קבוצתי הוא תת-ז'אנר בסרטים פורנוגרפיים.

תנוחות מין[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן עקרוני, ניתן להתייחס לכל התנהגות מינית המבוצעת על ידי יותר משני אנשים כמין קבוצתי.

  • מעגל מאוננים: אוננות קבוצתית בקרב גברים, בדרך כלל במעגל.
  • שרשרת דייזי: קבוצת המשתתפים מבצעים מין אוראלי זה על זה במערך מעגלי, ומאפשר לכל משתתף לתת ולקבל יחסי מין בעת ובעונה אחת.
  • גאנג באנג: מספר אנשים המבצעים פעולות מין באדם אחד, בתורו או במקביל.
  • שלישייה: שלושה אנשים מקיימים יחסי מין, לא בהכרח בו זמנית. אין להתבלבל עם מנאז' א-טרואה.
  • רביעייה: שלושה אנשים מקיימים יחסי מין, לא בהכרח בו זמנית. אין להתבלבל עם מנאז' א-קאטך.
  • חדירה כפולה: שני אנשים נחדרים מינית בו זמנית או אדם נחדר מיניות על ידי שני אנשים.
  • ספינטריאן: מונח ששימש סווטוניוס לתיאור שיטות קבוצתיות מיניות שהקיסר טיבריוס הקפיד לעשות בקאפרי.[1]
  • סווינגינג רך: זוגות העוסקים בפעילות מינית באותו החדר אך ללא מגע מיני ביניהם.

סוגי מסיבות סקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסיבת מין היא מפגש בו מתקיימת פעילות מינית. ניתן לארגן מסיבות מין על מנת לאפשר לאנשים לעסוק בפעילות מינית מזדמנת או בכדי לאפשר לזוגות או לאנשים המעוניינים במין קבוצתי להיפגש. כל מפגש בו צפויה פעילות מינית יכול להיקרא מסיבת מין.

ישנם מספר סוגים של מסיבות מין:

מסיבת סווינגינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסיבת סווינגינג היא מפגש שבו אנשים או זוגות במערכת יחסים מחייבת יכולים לעסוק בפעילות מיניות עם אחרים כפעילות מין מזדמן או חברתית.[2]

מסיבות סווינגינג עשויות לכלול פעילויות מין קבוצתיות שונות. המשתתפים יכולים לעסוק במין חודרני או במין לא חודרני. זוגות סווינגינג חדשים בדרך כלל בוחרים בסווינגינג רך לפני שהם מרגישים בנוח עם החלפה מלאה, אם כי זוגות רבים עדיין עושים סווינגינג רך מסיבות אישיות.[3][4] מבחינה טכנית, זוהי צורה של אקסהיביציוניזם ולא "מין קבוצתי" כשלעצמו.

אורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורגיה היא מפגש שבו אורחים עוסקים באופן חופשי בפעילות מינית פתוחה ובלתי מרוסנת או במין קבוצתי. אורגיית בונגה בונגה (אנ') היא אורגיה בה משתתפים מקיימים יחסי מין מתחת למים (יפ'), כגון בבריכת שחייה או בג'קוזי.[5]

שרשרת דייזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרשרת דייזי היא תנוחת מין שכוללת לפחות שלושה אנשים, שבמהלכו כל אדם מקיים יחסי מין בו זמנית עם האדם שלצידו בקבוצה, ובכך יוצר שרשרת.[6][7][8][9][10]

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כל פעילות מינית אחרת, הסיכונים היחסיים של מין קבוצתי תלויים בפעילויות הספציפיות שעוסקים בה, אם כי מספר רב של שותפים מיניים מגביר את הסיכון לחשיפה למחלות מין.

מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, היה לובי פעיל נגד סאונות, שהאשים אותם בהתפשטות של מחלות מין, בפרט HIV, במיוחד בארצות הברית.[11][12] הסוציולוג סטיבן או. מורי, כותב כי: "מעולם לא הוצגו ראיות לכך שהליכה לסאונות מהווה גורם סיכון לחלות באיידס".[13] במדינות אחרות, החשש מפני התפשטות מחלות מין גרמו לסגירת סאונות, לטובת מועדוני מין, בהם כל הפעילות המינית מתרחשת בשטח פתוח, וניתן לצפות ולאכוף אותם על ידי מוניטורים.[14]

התומכים מציינים כי מקומות שבהם מתקיים יחסי מין קבוצתיים מספקים לעיתים קרובות קונדומים, סכרים דנטליים (אנ'), כפפות לטקס, חומרי סיכה ופריטים אחרים למין בטוח יותר. כיום, סאונות מהווים מקור מרכזי למידע מיני בטוח יותר, בין היתר הם מספקים חוברות ופוסטרים של מין בטוח יותר באופן בולט (לעיתים קרובות על קירות כל חדר וגם בשטחים המשותפים), מספקים קונדומים וחומרי סיכה בחינם, ולעיתים קרובות דורשים מהלקוחות לאשר שהם יקיימו יחסי מין בטוחים יותר.[15][16][17][18]

שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסקר בארצות הברית שנערך ב-2015, אחוז גדול יותר מהגברים מהנשים השיבו כי הם עשו בעבר שלישייה (17.8 מול 10.3) או מין קבוצתי (11.5 מול 6.3).[19]

חוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק עבירות המין 1967 (אנ') פסל יחסי מין הומוסקסואליים בין שני גברים מעל גיל 21 באופן פרטי באנגליה ובוויילס.[20] עם זאת, מגבלות הפרטיות של החוק פירושו שאדם שלישי לא יכול היה להשתתף במין או אפילו להיות נוכח, כמו כן שני הגברים לא יכולים לקיים יחסי מין בבתי המלון. מגבלות אלו בוטלו על ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם ב-2000.[21]

סעיף 20א (אנ') בחוק החוסר מוסריות 1957 (אנ')‏,[22] היה חוק דרום אפריקאי, שנחקק על ידי תיקון חוק ב-1969, והוא הפליל את כל המעשים המיניים בין גברים שהתרחשו בנוכחות אדם שלישי. הוא הוסר ב-1998 לאחר שנמצא כי הוא לא חוקתי בשנת 1998 על ידי בית המשפט החוקתי של דרום אפריקה (אנ') בפסק הדין שהתקבל מהקואליציה הלאומית לשוויון הומואים ולסביות נגד שר המשפטים (אנ').

בתיק הטרדה מינית מ-1996 שהוגשה נגד מיצובישי מוטורס על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה (אנ') הדגיש כי הייתה מעורבות תאגידית של מיצובישי במסיבות מין שארגנו מנהלים ועובדים אחרים בחברה.[23]

מין קבוצתי אינו חוקי בסין, בשל סעיף 301 בחוק הפלילי בסין מ-1997, האוסר על "ריחנות קבוצתית".[24][25]

בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסיבות מין היוו מוקד נפוץ של פאניקה מוסרית שניזונו מדיווחים בתקשורת הטוענים שמסיבות כאלו נפוצות, או גדלות בשכיחותן, במיוחד בקרב בני נוער.[26]

דיווחים בתקשורת סנסציוניים על שכיחות מסיבות מין, במיוחד בקרב צעירים, מופיעים בקביעות מסוימת. בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, למשל, נטען כי נערות מתבגרות, בעיקר בכל רחבי דרום ארצות הברית והמערב התיכון, מקימות "מועדונים לא בתולים", שבהם ארגנו וקיימו אורגיות מין עם דיווחים על זוגות המזוהים באמצעות שליפת מספרים מכובע. טענות אלו נחקרו והופרכו.[27][28][29][30]

מספר סיפורים מסוג זה עלו בארצות הברית ב-2003. בניו יורק, החלו שמועות על כך שבני נוער לקחו ימי חופש מבית הספר בשביל להשתתף ב-"מסיבות הברזה", בזמן שהוריהם היו בעבודה. בית ספר אחד אפילו השעה קבוצה של בנות על כך שנטען שהבריזו מלימודין בשביל להגיע למסיבה כזו, וסירב לתת להן לחזור לבית הספר עד שכל אחת מהן הגישה בדיקה רפואית לאיתור מחלות מין והיריון לבדיקה על ידי פקידי בית הספר. האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות הגיש בשם הבנות תביעה פדרלית נגד בית הספר,[31] וזכה להסדר שכלל נזקים כספיים ושינוי מדיניות של מחוז בית הספר.[32]

מסיבת קשת היא אגדה אורבנית חסרת בסיס שהתפשטה מתחילת המאה ה-21. באירועים אלו, נשים שלבשו גוונים שונים של שפתון מבצעות מין אוראלי בגברים, כאשר הן משאירות על איבר מינם של הגברים את צבעי השפתון,[33] תוך התעלמות מהעובדה שבמצב כזה הצבעים יתמזגו. מסיבת קשת הופיעה במופע של אופרה וינפרי ב-2003, והיה לנושא של הרומן Rainbow Party‏.[33] ב-27 במאי 2010, תוכנית הטלוויזיה The Doctors (אנ') דנה בנושא עם עשרות בני נוער, הורים ואנשי מקצוע על מסיבות קשת. עם זאת, חוקרי מין ואנשי מקצוע בתחום הבריאות המתבגרים לא מצאו הוכחות לקיומם של מסיבות קשת, וככאלו שמייחסים את התפשטות הסיפורים לפאניקה מוסרית.[33]

סיפורים דומים הנוגעים לבני נוער שמשתמשים בצמידי ג'ל (אנ') כקופונים או כאותות למין עלו גם אז, עם היעדר דומה של ראיות.[34]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מין קבוצתי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Forberg, Friedrich Karl (1963). Manual of classical erotology (De figuris Veneris). Medical Press of New York. עמ' 233. 
  2. ^ Bergstrand, Curtis; Blevins Williams, Jennifer (10 באוקטובר 2000). "Today's Alternative Marriage Styles: The Case of Swingers". Electronic Journal of Human Sexuality 3. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2018-01-26. בדיקה אחרונה ב-24 בינואר 2010. 
  3. ^ Wojick, Helen (ספטמבר 2011). "What is a Swinger?". The Swinger Blog. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2012-02-07. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2012. 
  4. ^ "SWINGERS DEFINITIONS - Swinger words that begin with a S". ארכיון ארכיון מהמקור מ-2012-12-17. בדיקה אחרונה ב-16 בספטמבר 2016. 
  5. ^ "Berlusconi's 'Bunga Bunga Orgiesתבנית:'" (אורכב 10.03.2011 בארכיון Wayback Machine). The Daily Beast, 7 November 2010
  6. ^ "A dictionary of slang - "D" - Slang and colloquialisms of the UK.". ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-10-27. בדיקה אחרונה ב-16 בספטמבר 2016. 
  7. ^ "theswinginglife.com". אורכב מ-המקור ב-4 February 2012. בדיקה אחרונה ב-16 בספטמבר 2016. 
  8. ^ Legman 1969, p. 307
  9. ^ Legman 1969, p. 304
  10. ^ Legman 1969, p. 305
  11. ^ Gross, Jane (14 באוקטובר 1985). "Bathhouses reflect AIDS concerns". The New York Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2021-06-12. בדיקה אחרונה ב-26 בדצמבר 2006. At the St. Marks Baths, for the price of a locker or a room, patrons now get a free condom, enclosed in a package that bears the legend the contents of this envelope could save your life. 
  12. ^ Woods & Binson 2003
  13. ^ Murray 1996
  14. ^ Woods, William J.; Diane Binson (2003). Gay Bathhouses and Public Health Policy. Haworth Press. ISBN 978-1-56023-273-5. בדיקה אחרונה ב-10 ביולי 2008. 
  15. ^ Westerfelt, Alex (אוגוסט 2005). "Bathhouse Norms: What goes on in the Bathhouse?". Healthy Living. אורכב מ-המקור ב-February 20, 2012. בדיקה אחרונה ב-10 ביולי 2008. 
  16. ^ Bernstein, Sharon (23 במרץ 2004). "Rising Rate of HIV Infection Renews Bathhouse Debate". Los Angeles Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2012-10-03. בדיקה אחרונה ב-10 ביולי 2008. 
  17. ^ "NHS to hold STI testing in gay sauna". Pink News. 15 באוקטובר 2007. אורכב מ-המקור ב-29 June 2011. בדיקה אחרונה ב-21 באוקטובר 2009. 
  18. ^ "QX journal article". QX Magazine London (QX) (758): 44. 17 בספטמבר 2009. אורכב מ-המקור ב-26 November 2009. בדיקה אחרונה ב-25 באוקטובר 2009. 
  19. ^ Sexual diversity in the United States, 2015 survey
  20. ^ "From Section 28 to a Home Office float - Tories come out in force at gay march" (אורכב 05.08.2018 בארכיון Wayback Machine), The Guardian, London, 3 July 2010.
  21. ^ "HUDOC - European Court of Human Rights". hudoc.echr.coe.int. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2018-11-08. בדיקה אחרונה ב-18 בנובמבר 2016. 
  22. ^ In 1988 the Immorality Act was renamed the Sexual Offences Act.
  23. ^ "Equal Employment Opportunity Commission v. Mitsubishi Motor Manufacturing of America Inc." (אורכב 04.03.2016 בארכיון Wayback Machine), Adam J. Conti, LLC, Filing 96-1192, September 15, 1997
  24. ^ עותק בארכיון
  25. ^ Robert Foyle Hunwick. "Polyamory in the PRC: A brief history of sex and swinging in modern China". SupChina. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-03-30. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2020. 
  26. ^ Daly, Susan (26 ביוני 2010). "Is your teen sending secret sex signals?". Irish Independent. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2010-11-01. בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2010. 
  27. ^ Morin, Relmin (26 באוגוסט 1951). "'Non-Virgin Club' New Aspect of Teen-age Sex Misbehavior". Eugene Register-Guard. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2021-07-11. בדיקה אחרונה ב-19 באוקטובר 2012. 
  28. ^ Cahn, Susan (2007). Sexual Reckonings: Southern Girls in a Troubling Age. Cambridge, MA. Harvard University Press. (p. 199) ISBN 978-0-674-02452-6
  29. ^ Peril, Lynn (2002). Pink Think: Becoming a Woman in Many Uneasy Lessons. New York. W.W. Norton & Company Inc. (pp. 100-101) ISBN 0-393-32354-4
  30. ^ "Mattoon, Illinois History 1950-1959". mattoonhistory.home.mschsi.com. אורכב מ-המקור ב-2012-11-03. בדיקה אחרונה ב-19 באוקטובר 2012. 
  31. ^ "NYCLU Sues New York School Officials for Forcing Teen-Age Girls to Undergo Intrusive Medical Exams" (אורכב 01.11.2009 בארכיון Wayback Machine) (July 8, 2003). aclu.org. Retrieved February 2, 2007.
  32. ^ nyclu.org/case/doe-and-roe-v-reid (אורכב 07.07.2010 בארכיון Wayback Machine)
  33. ^ 1 2 3 Lewin, Tamar (June 30, 2005). "Are These Parties for Real?" (אורכב 28.02.2015 בארכיון Wayback Machine) The New York Times. Retrieved August 27, 2009.
  34. ^ Mikkelson, Barbara (2003). "Sex Bracelets" (אורכב 22.01.2020 בארכיון Wayback Machine). snopes.com. Retrieved December 22, 2005.