מינא כשוואר כמאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מינא כשוואר כמאל
مینا کشور کمال
Meena founder of RAWA speaking in 1982.jpg
לידה 27 בפברואר 1956
קאבול, אפגניסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצחה 4 בפברואר 1987 (בגיל 30)
כוויתה, פקיסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אפגניסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קאבול עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע סופרת, משוררת, מסאית, עיתונאית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג פאיז אחמד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מינא כשוואר כמאלפשטו/פרסית: مینا کشور کمال; 27 בפברואר 19564 בפברואר 1987), ידועה כמינא, הייתה מהפכנית אפגנית, פעילה פוליטית, פמיניסטית, פעילה למען זכויות נשים ומייסדת הארגון האגודה המהפכנית של נשות אפגניסטן (RAWA); היא נרצחה ב-1987.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Logo of the Revolutionary Association of the Women of Afghanistan (RAWA)

ב-1977, כשהייתה סטודנטית באוניברסיטת קאבול,[1] היא הקימה את הארגון האגודה המהפכנית של נשות אפגניסטן (RAWA), כדי לקדם שוויון וחינוך לנשים. גם נכון ל-2017 האגודה ממשיכה "לתת קול לנשים המדוכות והמושתקות של אפגניסטן". ב-1979 היא יזמה קמפיין נגד הממשלה הפרו-סובייטית ששלטה אז בארצה, וארגנה מפגשים בבתי ספר כדי לגייס תמיכה נגדה. בשנת 1981, היא השיקה מגזין פמיניסטי דו לשוני, "פאיאם-י-זאן" (מסר הנשים).[2] היא גם הקימה מרכזי סיוע לילדי פליטים ואימהותיהם, שהציעו טיפולים רפואיים ואשפוז, וכן לימודי מיומנויות מעשיות.[3]

בסוף 1981, מינא הוזמנה על ידי ממשלת צרפת לייצג את ההתנגדות האפגנית בקונגרס של המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית. המשלחת הסובייטית לקונגרס, בראשות בוריס פונמרייב, עזבה את האולם בעוד המשתתפים מריעים למינא המנופפת בסמל ניצחון.[4]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמאל נישאה למנהיג הארגון לשחרור אפגניסטן, פאיז אחמד,[5] אשר נרצח על ידי גולבדין חכמתיאר ב-12 בנובמבר 1986.[6][7] היו להם שלושה ילדים, אשר לא ידוע מה עלה בגורלם.

ההתנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמל נרצחה בכוויתה, פקיסטן, ב-4 בפברואר 1987. ישנם דיווחים שונים לגבי זהות המתנקשים, כולל שהם היו סוכנים של שירות המודיעין האפגני, KHAD, של המשטרה החשאית, או של מנהיג המוג'אהדיןגולבדין חכמתיאר.[8]

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיליון מיוחד של טיים מגזין, ב-13 בנובמבר 2006, נכללה מינא בין "60 גיבורי אסיה", שם נכתב כי "למרות שהיא הייתה רק בת 30 במותה, מינא כבר זרעה את זרעיה של תנועת זכויות נשים אפגנית המבוססת על כוחו של הידע."[9]

על פי RAWA, "מינא נתנה 12 שנים מחייה הקצרים אך מבריקים, כדי להיאבק למען המולדת שלה ולמען עמה. אמונתה הייתה חזקה, שלמרות האפילה של הבורות, הבורות של פונדמנטליזם, השחיתות והניוון שהוטלו על הנשים שלנו כביכול בשם חירות ושוויון, שבסופו של דבר, מחצית האוכלוסייה תתעורר, תחצה את הנתיב אל החופש, הדמוקרטיה וזכויות נשים. האויב רעד מפחד, ובצדק, מפני האהבה והכבוד שהעם רחש למינא. הם ידעו כי באש המאבק שלה, ישרפו עד אפר כל האויבים של החופש, הדמוקרטיה והנשים."

מהציטוטים הידועים יותר של מינא:[10]

Afghan women are like sleeping lions, when awoken, they can play a wonderful role in any social revolution.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מינא כשוואר כמאל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]