מינסוטה

עריכת הקישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מינוסוטה)
מינסוטה (מדינה)
Minnesota
חותם מינסוטה
חותם מינסוטה
חותם מינסוטה
דגל מינסוטה
דגל מינסוטה
כינוי מדינת כוכב הצפון, ארץ 10,000 האגמים, מדינת ההוקי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מושל טים וולז (המפלגה הדמוקרטית)
רשות מחוקקת בית המחוקקים של מדינת מינסוטה
בירת המדינה סיינט פול
העיר הגדולה מיניאפוליס
שפה רשמית אין (בפועל אנגלית)
תאריך ייסוד 11 במאי 1858
על שם נהר מינסוטה עריכת הנתון בוויקינתונים
סדר כניסה 32
שטח 225,365 קמ"ר (דירוג: 12)
 ‑ שטח ואחוז מים 18,990 קמ"ר 8.4%
גובה 365 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה 701
 ‑ הנקודה הנמוכה 183
אוכלוסייה ‏
 ‑ במדינה 5,706,494 (דירוג: 21, 1 באפריל 2020)
 ‑ צפיפות 25.21 נפש לקמ"ר (דירוג: 31, 2010)
קואורדינטות 46°N 94°E / 46°N 94°E / 46; 94
אזור זמן UTC -6
www.state.mn.us

לחצו כדי להקטין חזרה

רוד איילנדוושינגטון די. סי.מייןניו המפשיירורמונטמסצ'וסטסקונטיקטניו יורקפנסילבניהדלאוורניו ג'רזימרילנדוירג'יניהוירג'יניה המערביתאוהיואינדיאנהקרוליינה הצפוניתקנטקיטנסיקרוליינה הדרומיתג'ורג'יהפלורידהאלבמהמיסיסיפימישיגןויסקונסיןאילינוילואיזיאנהארקנסומיזוריאיווהמינסוטהדקוטה הצפוניתדקוטה הדרומיתנברסקהקנזסאוקלהומהטקססניו מקסיקוקולורדוויומינגמונטנהאיידהויוטהאריזונהנבדהוושינגטוןאורגוןקליפורניהקובהקנדהאיי בהאמהאיי טרקס וקייקוסמקסיקו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מינסוטה (באנגלית: Minnesota; ‏IPA: /ˌmɪnɪˈsoʊtə/ ‏האזנהⓘ‏?‏) היא מדינה השוכנת באזור המערב התיכון של ארצות הברית.

מינסוטה נוסדה על החצי המזרחי של טריטוריית מינסוטה והתקבלה לאיחוד כמדינה ה-32 בתאריך 11 במאי 1858. מינסוטה ידועה בכינוי "ארץ 10,000 האגמים".

כ-60% מתושבי מינסוטה מתגוררים במטרופולין מיניאפוליס-סיינט פול, הידועה בכינוי "הערים התאומות" (Twin Cities). המטרופולין הזו היא מרכז תחבורתי, עסקי ותעשייתי ויש בה גם קהילת אמנים מפורסמת. יתר המדינה, המכונה לעיתים "מינסוטה רבתי" או "מינסוטה החיצונית", מורכב מהאזורים הבאים: הערבות המערביות המפותחות על ידי חקלאים, היערות הנשירים המזרחיים העוברים תהליך בירוא והפיכה לאדמות חווה ויישוב והיער הצפוני שהוא האזור הפחות מאוכלס במדינה. אוכלוסיית המדינה מגוונת מבחינת המוצא האתני.

המדינה ידועה בשל מעורבות אזרחית גבוהה של רבים מהתושבים. אחוז ההצבעה בבחירות הוא גבוה. במדינה רמת חיים גבוהה ביחס למדינות ארצות-הברית, שנייה רק למסצ'וסטס וקונטיקט. מערכת הבריאות בה נחשבת לאחת מהטובות ביותר בארצות הברית, ואוכלוסייתה נחשבת למשכילה ועשירה באופן יחסי למדינות אחרות.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה מינסוטה נגזרת מהשפה של שבט הסו עבור נהר מינסוטה: Mnisota. משמעותו של השורש Mni (נכתב גם mini או minne) היא מים. ניתן לתרגם את המילה Mnisota ל"מים בצבע שמיים", או ל"מים עכורים במידת מה"[1][2]. האינדיאנים הציגו את השם הזה בפני המתיישבים הראשונים באמצעות שפיכת חלב לתוך המים, תערובת שכונתה mnisota[1] למקומות רבים במדינה יש שמות דומים, כגון מפלי מינהאהה (Minnehaha Falls, "מפלי מים"), מינייסקה (Minneiska, "מים לבנים"), מינטונקה (Minnetonka, "מים גדולים"), מינטריסטה (Minnetrista, "מים שבורים"), ומיניאפוליס שהוא שילוב של השורש mni ופוליס, המילה היוונית עבור עיר.[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה של טריטוריית מינסוטה (1849 - 1858)

לפני הגעת האירופאים מינסוטה הייתה מיושבת על ידי אינדיאנים שהיו בעיקר משבטי האנישינאבה והסו. האירופאים הראשונים שהגיעו לאזור היו סוחרי פרווה צרפתיים במאה ה-17. מאה שנים לאחר מכן היגרו בני הצ'יפווה מערבה למינסוטה, וגרמו למתחים עם שבט הסו[4]. בתקופה זו מינסוטה מופתה על ידי מספר חוקרים.

החלק של מינסוטה הנמצא מזרחית לנהר המיסיסיפי הפך לחלק מארצות הברית בשלהי מלחמת העצמאות, כאשר נחתם חוזה פריז השני. הקרקע שממערב לנהר המיסיסיפי נרכשה ביחד עם רכישת לואיזיאנה, אף על פי שחלק מעמק הנהר האדום היה שנוי במחלוקת עד להסכם 1818[5]. ב-1805 רכש אדם בשם זבולון פייק חלקת קרקע באזור הצטלבות נהרות מינסוטה ומיסיסיפי, שהייתה בבעלות אינדיאנית. ב-1818 כתוצאה מחתימת ההסכם לפתרון בעיות הגבול שבין ארצות הברית לטריטוריות הבריטיות (כיום קנדה) זכתה מינסוטה בשטחים שהיו בבעלות הבריטים. כך הורכבה המדינה משטחים שהתווספו אליה בשלושה רובדי זמן שונים.

בין 1819 ל-1825 נבנה המחנה הצבאי פורט סנלינג[6]. חייליו בנו טחנת קמח ומנסרה במפלי סנט אנתוני. מפעלי תעשייה אלה הופעלו בעזרת כוח שהופק ממי המפלים. הם הוקמו על הקרקע שלימים הפכה להיות העיר מיניאפוליס. במקביל החלה בנייתו של יישוב אזרחי באזור המבצר. צבא ארצות הברית כפה על המתיישבים לנדוד במורד הזרם, והם התיישבו באזור שבו הוקמה מאוחר יותר העיר סנט פול[7]. טריטוריית מינסוטה הוקמה ב-3 במרץ 1849. אלפי אנשים הגיעו על מנת לבנות חוות חקלאיות ולחטוב עצים, ומינסוטה הפכה למדינה ה-32 בארצות הברית ב-11 במאי 1858.

בעקבות ההסכמים בין התושבים החדשים לאינדיאנים נאלצו האחרונים לנטוש את אדמותיהם ולעבור לגור בשמורות אינדיאנים קטנות יותר. בעקבות ההתדרדרות בתנאי המחיה של שבט הדקוטה נוצרה מתיחות כללית באזור, וב-1862 פרצה מלחמת דקוטה בין שבט הסו לארצות הברית. בסיום המלחמה הוצאו להורג 38 אנשים משבט הדקוטה (הוצאה להורג זו היא הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית), ולהגלייתם של שאר בני הדקוטה לשמורת קרואו קריק בנברסקה[5].

כלכלתה המוקדמת של מינסוטה הייתה מבוססת על כריתת עצים וחוואות. המנסרות במפלי סנט אנתוני ומפעלי הכריתה הניבו כמויות גדולות של תוצרים. הערים שבהן היו המפעלים הללו שכנו בסמוך לנהרות שהיו נתיב תחבורה נוח[5]. בתקופה מאוחרת יותר נבנתה מערכת הידראולית במפלי סנט אנתוני על מנת לספק כוח עבור טחנות קמח נוספות. החידושים שהופעלו על ידי עובדי טחנות הקמח סייעו בהמצאת ה"פטנט" של קמח מינסוטה, שמחירו היה כמעט כפול מקמח אופים רגיל שאותו הוא החליף[8]. ב-1900 טחנות הקמח של מינסוטה עיבדו 14.1% מכלל התבואה של מינסוטה[9].

תעשיית כריית הברזל של מינסוטה הוקמה לאחר הגילוי של מרבצי ברזל ברכס ורמיליון וברכס מסאבי בשלהי שנות ה-80 של המאה ה-19, וברכס קויונה בתחילת המאה ה-20. עפרות הברזל הועברו באמצעות מסילת רכבת לדולות וטו הרבורס, ושם הועמסו על אוניות שהעבירו אותן מזרחה אל מעבר לימות הגדולות[5].

ההתפתחות התעשייתית ושיפור יכולת הייצור גרמו בתחילת המאה ה-20 להגירה הדרגתית של האוכלוסייה מהאזורים הכפריים אל הערים. למרות זאת החוואות נותרה גורם כלכלי חשוב. כלכלת מינסוטה נפגעה בצורה משמעותית במהלך השפל הגדול, שגרם לירידת מחירי החוואים, פיטורים נרחבים של כורי הברזל, וחוסר שקט כללי בקרב כוח העבודה. מספר גורמים הובילו לכך שמערב מינסוטה ושתי הדקוטות נפגעו מבצורת שנמשכה בין 1931 ל-1935. תוכניות הניו דיל היו נקודת מפנה כלכלית. חיל השימור האזרחי ותוכניות אחרות באזור המדינה סיפקו עבודות עבור האינדיאנים, ובחוק רה-ארגון האינדיאנים של 1934 הוענק לשבטים השונים מנגנון של שלטון עצמי. מהלך זה שיפר את מעמדם של האינדיאנים במדינה, והגדיל את הכבוד כלפי המסורות של האינדיאנים כיוון שטקסי הדת והשפות שלהם לא היו נתונים יותר לדיכוי[6].

ההתפתחות התעשייתית הואצה לאחר מלחמת העולם השנייה. הטכנולוגיות החדשות הגדילו את יכולת הייצור של החוות באמצעות אוטומציה של הזנת בעלי חיים כגון חזירים, מכונות חליבה אוטומטיות, וגידול תרנגולות במבנים גדולים. הזריעה הפכה ליעילה יותר בגלל ההכלאה בין תירס לחיטה, והשימוש במכונות כגון טרקטורים וקומביין תבואות הפך למצב הנפוץ בהשוואה לעבר. פרופסור נורמן בורלוג מאוניברסיטת מינסוטה תרם להתפתחויות הללו כחלק מהמהפכה הירוקה[6]. ההתפתחות העירונית הואצה בגלל הדרישה הגוברת לבתים לאחר המלחמה, ואמצעי התחבורה הנוחים. בתורה, רמת הניידות המשופרת אפשרה לאנשים לעסוק בעבודות יותר מורכבות[6]. בתקופה זו חלה התפתחות גם בתחום המחשבים והרפואה המקומיים[10].

מינסוטה הייתה באור הזרקורים העולמי כאשר ב-1 באוגוסט 2007 קרס גשר מעל נהר המיסיסיפי, וכתוצאה מכך נהרגו 13 אנשים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינסוטה היא המדינה הצפונית ביותר מלבד אלסקה; הזווית הצפון-מערבית שלה היא החלק היחיד של 48 המדינות הרציפות הנמצא צפונית לקו רוחב 49. מינסוטה נמצאת באזור של ארצות הברית הידוע בשם המערב התיכון העליון. גבול המדינה בימת סופיריור משיק לגבולות של מישיגן וויסקונסין בצפון-מזרח; יתרת הגבול המזרחי היא עם ויסקונסין. איווה נמצאת דרומית למינסוטה, דקוטה הצפונית ודקוטה הדרומית במערב, והפרובינציות הקנדיות אונטריו ומניטובה בצפון. שטחה של מינסוטה הוא כ-225,365 קמ"ר, והיא המדינה ה-12 בארצות הברית מבחינת הגודל.

גאולוגיה ושטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסגת פאליסייד שבימת סופיריור נוצרה כתוצאה מזרמי לבה ריוליטית
תצורת תומפסון הפרקמבריונית בפארק המדינתי ג'יי קוק

במינסוטה נמצאים סלעים עתיקים מאוד, וההערכה היא שגילם הוא כ-3.6 מיליארד שנים[11][12]. לפני כ-2.7 מיליארד שנים פרץ זרם לבה בזלתית מהאוקיינוס הקדמוני: השרידים של הסלע הגעשי הזה יוצרים את המגן הקנדי. בצפון-מזרח מינסוטה הפעילות הוולקנית הזו, וכן הפעילות של האוקיינוסים בפרקמבריון, גרמו ליצירתו של רכס הברזל בצפון המדינה. לאחר תקופה של פעילות געשית לפני כ-1.1 מיליארד שנים, הפעילות הגאולוגית של מינסוטה הפכה ליותר מתונה, אך עם חדירות חוזרות ונשנות של הים שהותירו אחריהן רבדים רבים של סלעי משקע.

בתקופות יותר מאוחרות שטחה של המדינה היה מכוסה בגושי קרח גדולים בעובי של קילומטר אחד לכל הפחות. גושי הקרח הללו עצבו את פני השטח של מינסוטה כפי שרואים אותם היום[11]. עידן הקרח ויסקונסין (אנ') התרחש לפני כ-12,000 שנים, והקרחונים הללו כיסו את כל שטחה של מינסוטה מלבד חלק קטן בדרום-מזרח המדינה, שהוא האזור המאופיין על ידי גבעות תלולות ונחלים הזורמים לתוך הקרקע. אזור זה ידוע בשם אזור ללא סחף בגלל היעדר סחף קרחונים. מלבד שטח קטן בצפון-מזרח המדינה, ברוב שטחי מינסוטה נותרו קרקעות סחף קרחוניות בעובי 15 מטרים שנוצרו לאחר שהקרחונים האחרונים נסוגו. לפני כ-13,000 שנים נוצר אגם אגאסיז הענק בצפון-מערב המדינה; זרימת המים מהאגם, המכונה נהר וורן הקרחוני, חצבה את העמק של נהר מינסוטה, ותחתיתו יצרה את הקרקעות הפוריות של עמק הנהר האדום[11]. כיום, מינסוטה לא פעילה מבחינה גאולוגית; לעיתים רחוקות מתרחשות בה רעידות אדמה, אך רובן בעלות עוצמה נמוכה[13].

הנקודה הגבוהה ביותר במינסוטה היא פסגת הר איגל הנמצאת בגובה של 701 מטרים, והיא נמצאת במרחק 21 ק"מ בלבד מהנקודה הנמוכה ביותר (183 מטרים) בחוף ימת סופיריור[14][15]. ללא נקודות שבהן יש הבדלים ניכרים בגובה, רוב המדינה היא מישור סחף מתון.

בחלק הצפון-מזרחי של מינסוטה יש נקודת מפגש בין שני קוי פרשת מים. היוצרת אגן ניקוז משולש. המשקעים יורדים בדרך כלל לאורך נהר מיסיסיפי בכיוון דרום לעבר מפרץ מקסיקו, הדרך הימית סנט לורנס מזרחית לאוקיינוס האטלנטי, או אגן הניקוז של מפרץ הדסון המוביל אל אוקיינוס הקרח הצפוני[16].

כינויה של מינסוטה, ארץ 10,000 האגמים, מוצדק מכמה סיבות; במינסוטה יש 11,842 אגמים ששטחם עולה על 0.04 קמ"ר[17]. חלקה של מינסוטה בימת סופיריור הוא 3,896 קמ"ר (הגדול ביותר מבין המדינות הגובלות בימה), והוא גוף המים העמוק ביותר במדינה (390 מטר). במינסוטה יש 6,564 נהרות ונחלים טבעיים, ואורכם הכולל הוא 111,000 ק"מ[17]. נתיבו של נהר המיסיסיפי מתחיל באגם איטאסקה בפורט סנלינג, והוא חוצה את הגבול עם איווה במרחק 1,094 ק"מ במורד הזרם. הנהר קולט מים מנהרות קטנים אחרים המתנקזים אליו לאורך נתיבו. כ-42,900 קמ"ר משטחה של מינסוטה הם קרקעות לחות, וזהו אחוז הקרקעות הגדול ביותר מלבד באלסקה[18].

חי וצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרמיטה במיניאפוליס

מינסוטה מחולקת לארבע מערכות אקולוגיות: ערבה בדרום-מערב ובמערב המדינה, יער נשיר ממוזג בדרום-מזרח, המתרחב באמצעות רצועה צרה לכיוון החלק הצפון-מערבי של המדינה, היכן שהוא הופך לערבת עשב גבוה וליערות הצפוניים של ארצות הברית, שהם אזור מעבר בין הטייגה הצפונית והיערות הנשירים[19]. היערות הצפוניים הללו הם אזור טבע בראשיתי נרחב שגדלים בו עצי אורן ואשוחית ביחד עם אזורים נקודתיים של שדר וצפצפה. רוב היער הצפוני של מינסוטה נכרת, ונותרו רק אזורים בודדים של יער בראשיתי כגון היער הלאומי צ'יפווה והיער הלאומי סופיריור, ואילו בסמוך ליער זה יש שטח של אזור טבע בראשיתי בגודל 1,600 קמ"ר שלא נכרת[20]. אף על פי שכריתת העצים נמשכת, הצמיחה מחדש משמרת את המצב שבו שליש משטחה של מינסוטה מיוער[21]. כמעט כל הערבות וסוואנות האלונים במינסוטה נפגעו כתוצאה מפעילות האדם[22].

בעוד שאובדן בתי הגידול משפיע על אוכלוסיית בעלי החיים הטבעית כגון דלק אמריקני, אייל קנדי וביזון אמריקאי[23], בעלי חיים אחרים כגון אייל פרדי לבן-זנב ושונר מצוי משגשגים. במינסוטה נמצאת אוכלוסיית הזאבים המצויים הגדולה ביותר מחוץ לאלסקה[24], וכן חיות בה אוכלוסיות יציבות של דוב שחור אמריקני ואייל קורא. מינסוטה נמצאת בנתיב נדידת העופות מיסיסיפי, והיא מארחת בשטחה אוכלוסיות מהגרות של עופות ימיים כגון אווזים וברווזים, ועופות המשמשים כמטרה לציד כגון שכווי, פסיונים ותרנגולי הודו. במינסוטה חיות אוכלוסיות של עופות דורסים כגון עיטם לבן-ראש ועקב אדום-זנב. באגמים חיות אוכלוסיות של דגים פופולריים לדייגים כגון בס. הנחלים בדרום-מזרח המדינה מאוכלסים על ידי טרוטות ממינים שונים.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במינסוטה אקלים יבשתי, עם ארבע עונות מובחנות. הקיץ חמים וגשום, ואילו החורף מושלג, קר מאוד, עם טמפרטורות מתחת לאפס. טווח הטמפרטורות של מינסוטה אופייני לאקלים יבשתי; הפרש הטמפרטורות המרבי שנמדד הוא 174 מעלות פרנהייט (בין 60- ל-114 מעלות), השווה להפרש בין של 96 מעלות צלזיוס (45- עד 51)[25]. אירועים מטאורולוגיים העיקריים הם גשם, שלג וסופות שלג, סופת רעמים, ברד, טורנדו ופרצי רוח עזים אחרים. עונת הגדילה[דרושה הבהרה] נמשכת בין 90 יום ברכס הברזל ל-160 יום בדרום-מזרח המדינה ליד נהר מיסיסיפי, והטמפרטורה הממוצעת נעה בין 2°C ל-9°C[26]. נקודת הטל הממוצעת בקיץ נעה בין 14.4°C בדרום ל-8.9°C בצפון[26][27]. כמות המשקעים תלויה במיקום, והיא נעה בין 48.3 ס"מ ל-88.9 ס"מ, ופעם בעשר עד חמישים שנים מתרחשת בצורת[26].

קרקעות מוגנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק המדינתי הראשון במינסוטה (איטאסקה) הוקם ב-1891, והוא נמצא באזור המוצא של נהר המיסיסיפי[28]. נכון ל-2015 יש במינסוטה 72 פארקים מדינתיים ואזורי בילוי, 52 יערות מדינתיים המשתרעים על פני שטח של כ-16,000 קמ"ר, ושמורות טבע מדינתיות אחדות, כאשר כל השטחים הללו מנוהלים על ידי מחלקת משאבי הטבע של מינסוטה. היערות הלאומיים צ'יפווה וסופיריור לבדם משתרעים על פני שטח של 22,000 קמ"ר. מערבית ליער הלאומי סופיריור נמצא הפארק הלאומי וויאז'ורס. אזור הנופש והנהר הלאומיים מיסיסיפי (NMRRA), המשתרע על פני שטח של 116 קמ"ר, הוא "מסדרון" ארוך לאורך נהר המיסיסיפי העובר דרך אזור המטרופולין מיניאפוליס-סיינט פול, ומחבר בין מגוון אתרים בעלי חשיבות היסטורית, תרבותית וגאולוגית[29].

ממשל ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין הקפיטול של מינסוטה
בימת הנאומים בכנס של ה-DFL

הרשות המבצעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הרשות המבצעת עומד המושל. מושל מינסוטה הנוכחי הוא טים וולז, דמוקרט, שכהונתו החלה ב-7 בינואר 2019. כהונת המושל והסגן שלו נמשכת ארבע שנים. למושל יש קבינט המייעץ לו בנושאים שונים, והוא מורכב מראשי הסוכנויות הממשלתיות, הנקראים נציבים. המשרדים האחרים שהעומד בראשם נבחר לכהונתו הם מזכיר המדינה, התובע הכללי ורואה החשבון של המדינה.

הרשות המחוקקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות המחוקקת של מינסוטה היא גוף המורכב מסנאט ומבית נבחרים. מינסוטה מחולקת ל-68 מחוזות, ובכל אחד מתגוררים כ-60,000 תושבים. לכל מחוז יש סנאטור אחד ושני נבחרים (כל מחוז מחולק לחלק A ולחלק B). הסנאטורים מכהנים בתפקידם במשך ארבע שנים, והנבחרים במשך שנתיים. בבחירות שנערכו בנובמבר 2006 המפלגה הדמוקרטית-חקלאית-עבודה זכתה ב-19 מושבים בבית הנבחרים, וזכתה לרוב כולל של 85 מושבים מתוך 134. המפלגה שולטת גם בסנאט. בתחילת 2008 המפלגה זכתה במושב נוסף בסנאט, והגדילה את מספר הסנאטורים מטעמה ל-45. המפלגה מחזיקה בסנאט ברוב החסין מפני הטלת וטו.

הרשות השופטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת בתי המשפט של מינסוטה מורכבת משלושה חלקים. הדיונים ברוב התיקים מתחילים בבתי המשפט המחוזיים, שסמכות השיפוט שלהם היא כללית. מינסוטה מחולקת לעשרה מחוזות שיפוט שבהם 227 בתי משפט מחוזיים. דיונים על ערעורים הנוגעים לפסקי דין וטענות כנגד החלטות ממשלתיות נערכים בבית המשפט לערעורים, המורכב מ-16 שופטים היושבים בדרך כלל בהרכב של שלושה. בית המשפט העליון של מינסוטה אחראי על שמיעת הערעורים על החלטות בית המשפט לנושאי מס, פיצויי פועלים, הרשעות על רצח מדרגה ראשונה, וערעורים מסוימים על החלטות בית המשפט לערעורים; לבית המשפט העליון יש את סמכות השיפוט הבכירה על מחלוקות בנושאי בחירות.

ממשל מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחת לסוגי ממשל רגילים בארצות הברית כגון עיר ומחוז, במינסוטה יש ישויות מנהליות נוספות שתפקידן לספק פיקוח ותכנון ממשלתי. חלק מהפעילויות במטרופולין הערים התאומות מתואם על ידי מועצת המטרופולין, ואגמים ונהרות רבים מנוהלים על ידי מחוזות גופי מים ומחוזות שימור קרקע ומים. במינסוטה יש ארבע קהילות דקוטה ושבע שמורות אנישינאאבי. לקהילות הללו יש אוטונומיה חלקית[30]. מינסוטה מחולקת לשמונה מחוזות בחירה לקונגרס, והתושבים בכל מחוז בוחרים נציג אחד מטעמם לבית הנבחרים.

נושאים פדרליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרים הקשורים לבתי משפט פדרליים נדונים בפני בית המשפט המחוזי של ארצות הברית במחוז מינסוטה, היושב במיניאפוליס, סיינט פול, דולות ומפלי פרגוס. הערעורים נדונים בפני בית המשפט השמיני לערעורים, היושב בסנט לואיס (מיזורי) ובסיינט פול.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוברט האמפרי

מינסוטה ידועה בשל המעורבות הפוליטית של אזרחיה, והמפלגות של המדינה השתמשו פעמים רבות בפופוליזם. שיעור ההצבעה במינסוטה הוא בדרך כלל גבוה, הנובע בחלקו מהחוקים הליברליים לרישום הצבעות, כאשר למעשה אין עדויות לזיופים בהצבעות[31]. בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004 הצביעו 77.2% מבעלי זכות הבחירה במינסוטה, והיה זה האחוז הגבוה ביותר בארצות הברית בהשוואה לממוצע הכולל שעמד על 60.93%[32]. מצביעים שבעבר לא היו רשומים בפנקס הבוחרים יכולים להירשם ביום הבחירות בקלפי שבו הם מצביעים, בתנאי שהציגו עדות לכך שהם גרים במינסוטה.

יוברט האמפרי הציב את מינסוטה באור הזרקורים הלאומי לאחר הנאום שלו בוועידת המפלגה הדמוקרטית ב-1948. מינסוטה מדינה ליברלית באופייה, ותושביה מצביעים בדרך כלל למועמד מטעם המפלגה הדמוקרטית לנשיאות מאז 1976, וזהו הרצף הארוך ביותר עבור אחת ממדינות ארצות הברית. מינסוטה הייתה המדינה היחידה שלא הצביעה עבור רונלד רייגן בשתי מערכות הבחירות שלו. למרות זאת, היא נחשבת מדינה מתנדנדת.

למפלגה הדמוקרטית והרפובליקנית יש כוח משמעותי במינסוטה, אך המפלגה "הדמוקרטית" המדינתית היא למעשה מפלגה נפרדת, הנקראת המפלגה הדמוקרטית-חקלאית-עבודה (DFL). המפלגה הוקמה לאחר ברית ב-1944 בין המפלגה הדמוקרטית למפלגת העבודה-חקלאים, וההיבדלות שלה מהמפלגה הדמוקרטית הכללית היא פרט טכני בלבד.

במינסוטה יש מפלגות פעילות נוספות. מפלגה הרפורמה, שכעת היא מפלגה עצמאית, הצליחה בבחירות לתפקיד המושל ב-1998 כאשר ג'סי ונטורה, המתאבק המקצועי לשעבר והמועמד מטעמה, זכה בבחירות. מפלגת העצמאות זכתה למספיק תמיכה על מנת לזכות במעמד של "מפלגה ראשית". מפלגת הירוקים, שאיבדה את מעמד המפלגה הראשית, היא עדיין בעלת נוכחות משמעותית בממשל המקומי[33], ובייחוד במיניאפוליס ודולות, היכן שהיא מתמודדת מול ה-DFL. המעמד של "מפלגה ראשית" (שלפיו ניתן המימון המדינתי לבחירות) מוענק למפלגות שזכו לפחות ל-5% בהצבעה הכללית של מינסוטה בבחירות לנשיאות ארצות הברית. מעמד זה נבדק מחדש פעם בארבע שנים.

הסנאטוריות המייצגות את מינסוטה הן איימי קלובצ'ר וטינה סמית', חברות המפלגה הדמוקרטית. נכון לשנת 2015, מתוך 8 נציגיה בבית הנבחרים של ארצות הברית, 5 דמוקרטים ו-3 רפובליקנים. למינסוטה 10 קולות אלקטוריילים.

מושבי הסנאט של מינסוטה היו מפוצלים מאז תחילת שנות ה-90, ובקונגרסים ה-108 וה-109 כל המושבים של מינסוטה בשני הבתים התפצלו בין שתי המפלגות הגדולות. בבחירות ב-2006 זכו הדמוקרטים בכל משרות הממשל מלבד משרת המושל וסגנו, לאחר שטים פולנטי וקרול מולנאו זכו בניצחון דחוק בהתמודדותם על כהונה נוספת. ה-DFL הכריזה על ניצחון בשני בתי המחוקקים, בחרה באיימי קלובצ'ר הדמוקרטית לסנאט, והגדילה באחד את מספר הנציגים מהקאוקוס. קית אליסון נבחר לאמריקאי אפריקאי הראשון בבית הנבחרים מטעם מינסוטה, כמו גם למוסלמי הראשון שנבחר לקונגרס. באותה מערכת בחירות הפכה מישל בקמן לאישה השלישית ממינסוטה שנבחרת לכהן כחברת בית הנבחרים מטעם מינסוטה, וכאישה הרפובליקנית הראשונה המייצגת את מינסוטה בקפיטול[34].

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל IDS שהוא המבנה השני בגובהו במינסוטה

בעבר מינסוטה הייתה יצרנית מובילה של חומרי גלם, אך במהלך 200 השנים האחרונות הכלכלה שלה מבוססת על מוצרים מוגמרים ועל מתן שירותים שונים. אחת התכונות הבולטות של כלכלת המדינה היא המגוון שלה; תפוקת המגזר העסקי של המדינה קרובה מאוד לזו של ארצות הברית כולה[35]. לכלכלת מינסוטה היה תוצר מקומי גולמי של 234 מיליארד דולר אמריקני ב-2005[36]. המשרדים הראשיים של 36 מתוך 1,000 החברות המובילות הנסחרות בציבור (לפי הרווח ב-2006) נמצאים במינסוטה[37]. לתקציב של מינסוטה יש גירעון בגובה 935 מיליון דולר אמריקני[38][39]. בשנת 2011 לאחר שהקונגרס של מינסוטה נכשל בהגעה להסכמה בנושא התקציב השנתי, הוכרז "Shut Down", ושירותי מדינה רבים פסקו למשך שנה לפחות. מינסוטה היא המדינה הראשונה בארצות הברית, בתקופת ממשל אובמה, שהוכרז בה "הפסקת פעילות" ("Shut Down"). בתקופה שבה אפשרות הפסקת הפעילות של שירותי הממשל הפדרלי נידונה בהרחבה בתקשורת האמריקאית.

ההכנסה השנתית לנפש ב-2008 הייתה 42,772 דולר, והיא העשירית בגודלה בארצות הברית[40]. חציון ההכנסה התלת-שנתי בין 2002 ל-2004 היה 55,914 דולר, והוא החמישי בגודלו בארצות הברית והראשון בגודלו בין 36 המדינות שלא שוכנות לחוף האוקיינוס האטלנטי[41]. משפחות לבנות מרוויחות יותר מהממוצע הלאומי, אך בקרב האוכלוסייה שמתחת לגיל 18, למעלה מ-20% מהאסייתים וההיספנים, למעלה מ-40% מהאפרו-אמריקאים ולמעלה מ-40% מבנות האינדיאנים במינסוטה חיים מתחת לקו העוני[42].

נכון לדצמבר 2018 עמד שיעור האבטלה במדינה על 2.8 אחוזים.

תעשייה ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכה, התעשייה של מינסוטה הייתה מבוססת על סחר בפרווה ועל חקלאות; מיניאפוליס צמחה מסביב לטחנות קמח שהופעלו על ידי מפלי סנט אנתוני. אף שפחות מאחוז אחד מהאוכלוסייה מועסק במגזר החקלאי[43], הוא עדיין נחשב לחלק משמעותי בכלכלת המדינה, והוא מדורג במקום השישי מבחינת ערך המוצרים שנמכרו[44]. מינסוטה היא המדינה המובילה בארצות הברית בייצור סלק סוכר, תירס מתוק, ואפונה למטרות עיבוד, ותרנגולי הודו הגדלים בחווה[45]. היערנות היא ענף כלכלי חשוב, כולל כריתת עצים, עיבוד עצים לנייר, וייצור מוצרים הקשורים ליערות. מינסוטה התפרסמה בזכות המכרות שלה שבהם הופקו כמויות משמעותיות מתוצרת מינרלי הברזל העולמית במשך למעלה ממאה שנים. אף על פי שכמויות הברזל באיכות גבוהה התדלדלו, כריית טקוניטי (סוג של מינרל) הברזל נמשכת. בשנת 2004 מינסוטה הפיקה 75% מכלל תוצרת הברזל של ארצות הברית[45]. בזכות צמיחת תעשיית הכרייה הוקם נמל דולות, הממשיך לשמש כנקודת מעבר חשובה עבור שליחת מחצבים, פחם ותוצרי חקלאות. המגזר הייצרני כולל בתוכו גם חברות טכנולוגיה והנדסה ביו רפואית, בנוסף לתעשיות המזון הוותיקות והתעשייה הכבדה.

מינסוטה היא אחת מ-42 המדינות בארצות הברית שבהן יש הגרלות לוטו עצמאיות, ומתקיימות בה הגרלות שונות כגון פאוורבול.

ניצול וייצור אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינסוטה מייצרת דלק אתנולי והיא הראשונה שהסדירה את תקני האיכות והשימוש בדלק זה[46]. במינסוטה נמצאות למעלה מ-310 תחנות שירות המספקות דלק מסוג E85[47]. מאז 2005 יש חובה להשתמש בדלק סולר בתערובת של ביו דיזל בשיעור 2% לכל הפחות. החל מדצמבר 2006 מינסוטה היא המדינה הרביעית בדירוג יצרניות אנרגיית הרוח בארצות הברית.

מיסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות המסים במינסוטה היא פרוגרסיבית; שלוש המדרגות של מס ההכנסה הן 5.35%, 7.05% ו-7.85%. מינסוטה מדורגת במקום השישי בארצות הברית מבחינת הכנסות המדינה ממס לנפש[48]. גובה מס המכירה הוא 6.5%, אך הוא לא חל על ביגוד, מרשמי תרופות, שירותים מסוימים, או פריטי מזון לצריכה ביתית[49]. בית המחוקקים של מינסוטה מאפשר במקרים מסוימים לרשויות המקומיות לגבות מיסים מקומיים מיוחדים. הבלו חל על אלכוהול, טבק ודלק למטרות תחבורה[50]. מינסוטה מטילה מס על מוצרים שמנוצלים בה אך נרכשו במקום אחר[49]. בעלי נדל"ן משלמים מס רכוש למחוז שבו הם מתגוררים.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קתדרלת סיינט פול

בשנת 1850 התגוררו במינסוטה כ-6,100 תושבים, ועד לשנת 1900 מספרם עלה ל-1.75 מיליון. בכל אחד מששת העשורים הבאים האוכלוסייה גדלה בשיעור של 15%, ובשנת 1960 היא מנתה 3.41 מיליון תושבים. הצמיחה הואטה, והגיעה לשיעור של 11% ו-3.8 מיליון תושבים ב-1970, וממוצע של 9% במשך שלושת העשורים הבאים, כאשר במפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2000 גודל האוכלוסייה היה 4.91 מיליון תושבים[51]. לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית העריכה ב-1 ביולי 2007 כי גודל האוכלוסייה הוא כ-5.2 מיליון תושבים[52]. מאפייני האוכלוסייה הסטטיסטיים, כגון טווח הגילאים ומספר האנשים מכל מין, קרובים לממוצע הכללי בארצות הברית. אולם, שיעור הגידול של אוכלוסיות המיעוטים ביחס לאוכלוסיית המדינה נמוך בהשוואה ליחס הכללי של ארצות הברית[53].

למעלה משלושה רבעים מתושבי מינסוטה הם ממוצא מערב אירופאי, וקבוצות המוצא הגדולות ביותר הן גרמנים (38%), נורווגים (17%), אירים (12%) ושוודים (10%)[54]. נכון ל-2006 כ-6.6% מתושבי מינסוטה הם ילידי חוץ, בהשוואה לשיעור של 12.5% בארצות הברית כולה[55]. האוכלוסייה ההיספנית במינסוטה גדלה במהירות[56], ובמאה ה-21 מגיעים המהגרים מכל רחבי העולם, כולל וייטנאם, סומליה, הודו והגוש הסובייטי לשעבר.[57]

אף על פי שהנצרות היא הדת השולטת, במינסוטה יש היסטוריה ארוכה של דתות אחרות. בית הכנסת הראשון בסיינט פול הוקם ב-1856 על ידי חלוצים ממוצא גרמני-יהודי[58], וישנן הערכות באשר למספר המאמינים באסלאם, בודהיזם ודתות אחרות. בסקר שנערך ב-2008 התברר כי הדת של 32% מהתושבים היא נצרות פרוטסטנטית, 21% אוונגליסטית, 28% קתולית, ו-1% עבור היהדות, אסלאם, בודהיזם ופרוטסטנטים שחורים ומספרים קטנים יותר עבור אמונות אחרות, ו-13% שאינם משתייכים לדת כלשהי[59].

במינסוטה אוכלוסייה מסומליה הגדולה ביותר במדינה, עם כ־57,000 תושבים, הריכוז הגדול ביותר מחוץ לקרן אפריקה.

קבוצות דתיות במינסוטה[60]
נוצרים
פרוטסטנטים אוונגליסטים 19%
פרוטסטנטים אחרים 31%
קתולים 22%
מורמונים 1%
נוצרים אחרים 1%
דתות אחרות
יהודים 1%
מוסלמים 1%
אחר 4%
חסרי סיווג דתי 20%
קבוצות גזעיות במינסוטה

(הערכה, 2017)[61]

לבנים לא-היספאנים 84.3%
שחורים 5.7%
היספאנים 4.7%
אסייתים 4.5%
אמריקאים ילידים 1.0%
מעורב 2.7%
קבוצות מוצא אתני במינסוטה[62]
גרמנים 35.9%
נורווגים 15.8%
אירים 11%
צרפתים 9.8%
שוודים 9.1%
פולנים 4.8%
אמריקאים 3%
איטלקים 2.3%
שפות מדוברות במינסוטה[62]
אנגלית 89.5%
ספרדית 3.8%
אחר 6.7%

הערים הגדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת צפיפות האוכלוסין של מדינת מינסוטה

סיינט פול, השוכנת במרכז-מזרח מינסוטה על גדות המיסיסיפי, היא עיר הבירה של מינסוטה, מאז 1849 שימשה כבירתה של טריטוריית מינסוטה, ואחרי 1858 כבירת המדינה. סיינט פול נמצאת בסמוך לעיר המאוכלסת ביותר במינסוטה, מיניאפוליס; שתי הערים, יחד עם הפרוורים שלהן, ידועות ביחד בכינוי "אזור המטרופולין של הערים התאומות", שהוא האזור המטרופוליטני ה-16 בגודלו בארצות הברית ומקום המגורים של 60% מתושבי מינסוטה (נכון ל-2005[63][64].) מלבד שתי הערים הללו יש במינסוטה 15 ערים נוספות שמספר תושביהן הוא מעל 50,000. רוצ'סטר, עם מעל ל-100,000 תושבים, היא השלישית מבחינת גדול אוכלוסייתה.

האוכלוסייה של מינסוטה ממשיכה לגדול, בעיקר במרכזים העירוניים. גודל האוכלוסייה במחוזות שרברן וסקוט הוכפל בין 1980 ל-2000, ובאותם עשורים הצטמק גודל האוכלוסייה ב-40 מתוך 87 המחוזות של מינסוטה[51].

הערים הגדולות במינסוטה (נתוני 2013)[65]
דירוג שם העיר אוכלוסייה חלק ממטרופולין
1 מיניאפוליס 407,207 מיניאפוליס-סיינט פול
2 סיינט פול 297,640 מיניאפוליס-סיינט פול
3 רוצ'סטר 111,402 רוצ'סטר
4 בלומינגטון 86,314 מיניאפוליס-סיינט פול
5 דולות 86,238 דולות
6 ברוקלין פארק 78,728 מיניאפוליס-סיינט פול
7 פלימות' 75,057 מיניאפוליס-סיינט פול
8 מייפל גרוב 66,945 מיניאפוליס-סיינט פול
9 וודבורי 66,807 מיניאפוליס-סיינט פול
10 סנט קלאוד 66,389 סנט קלאוד
11 אגאן 66,084 מיניאפוליס-סיינט פול
12 אדן פיר 63,228 מיניאפוליס-סיינט פול
13 קון רפידס 62,112 מיניאפוליס-סיינט פול
14 בורנוויל 61,630 מיניאפוליס-סיינט פול
15 בליין 61,190 מיניאפוליס-סיינט פול
16 לייקוויל 59,866 מיניאפוליס-סיינט פול
17 מינטונקה 51,486 מיניאפוליס-סיינט פול
18 אפל ואלי 50,487 מיניאפוליס-סיינט פול
המטרופולינים הגדולות במינסוטה (נתוני 2014)[66]
דירוג שם המטרופולין אוכלוסייה מיקום
1 מיניאפוליס-סיינט פול 3,495,176 דרום מינסוטה
2 דולות 280,218 צפון מינסוטה
3 רוצ'סטר 212,778 דרום מינסוטה
4 סנט קלאוד 192,418 מרכז מינסוטה

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזית הצפונית של מכון מיניאפוליס לאמנויות
מגדל החלל ביריד המדינתי של מינסוטה

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאוני האמנות היפה של מינסוטה כוללים את מוזיאון וייסמן לאמנות, מרכז האמנות ווקר, ומכון מיניאפוליס לאמנויות. תזמורת סיינט פול ותזמורת מינסוטה הן אנסמבלים מוזיקליים בהרכב מלא, המופיעים בקונצרטים ואחראים על תוכניות אמנותיות לקהילה. הנוכחות באירועי תיאטרון, מוזיקה וקומדיה היא גבוהה. תיאטרון גאת'רי, הידוע בשל שלוש הבמות המשקיפות על נהר המיסיסיפי, עבר למבנה חדש ב-2006. מספר מושבי התיאטרון במיניאפוליס וסיינט פול ביחס למספר התושבים הוא שני רק לניו יורק;[67] בכל שנה נמכרים כ-2.3 מיליון כרטיסי תיאטרון[68]. פסטיבל הפרינג' של מינסוטה הוא אירוע שנתי קבוע של מגוון תחומי אמנות. בפסטיבל הקיץ מופיעים במיניאפוליס למעלה מ-800 מבצעים במשך 11 ימים, והוא הפסטיבל הגדול ביותר בארצות הברית ללא שופטי תחרות[69].

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורח חייהם של המתיישבים החלוציים בערבות היו הנושא של יצירות ספרותיות שונות כגון בית קטן בערבה מאת לורה אינגלס וילדר. החיים בעיירות הקטנות תוארו על ידי סינקלר לואיס בספרו "Main Street", ובאופן יותר קליל על ידי גאריסון קיילור בסיפוריו על לייק וובגון. הסופר פרנסיס סקוט פיצג'רלד כתב על חוסר הביטחון החברתי ועל השאיפות בעיר הצעירה במגוון סיפורים כגון "Winter Dreams" ו"The Ice Palace". הנרי וואדסוורת' לונגפלו כתב את הפואמה האפית המפורסמת "שירת היאותה". את ההשראה לכתיבה הוא מצא במינסוטה, וגופי מים רבים במדינה מוזכרים בפואמה.

בידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקאיים ממינסוטה מנגנים במספר תחומים רב. מבין שמות המוזיקאים הרבים שגדלו במינסוטה בולטים: בוב דילן, פרינס, האחיות אנדרוז, וזמר הרוקבילי אדי קוקרן. במינסוטה הוקמו גם כמה להקות ידועות כגון Hüsker Dü[15].

מינסוטה תרמה בצורה משמעותית לתחומי הקומדיה, תיאטרון וסרטי הקולנוע. גאריסון קיילור ידוע בשל תוכנית הרדיו שלו המשודרת מאז שנות ה-70. תוכנית הסאטירה "The Bedtime Nooz" משודרת בטלוויזיה המקומית מאז שנות ה-60, ואילו ליז וינסטד וקרייג קילבורן סייעו ביצירתה של "הדיילי שואו" כמה עשורים לאחר מכן. השחקנים הבולטים שמוצאם או מקום מגוריהם הוא מינסוטה הם אדי אלברט, ג'ודי גרלנד, ג'סיקה לאנג, וינונה ריידר וריצ'רד דין אנדרסון. אנשי קולנוע ידועים אחרים הם הבמאי קולנוע ג'ואל ואיתן כהן, טרי גיליאם ומייק טוד.

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאומים ברנדון וברנדה וולש מסדרת הטלוויזיה הידועה "בוורלי הילס 90210" היו במקור ממיניאפוליס. האודישנים לעונה השישית של "אמריקן איידול" נערכו במיניאפוליס ב-2006, ותוכנית המציאות "Last Comic Standing" ערכה את האודישנים לעונה החמישית שלה ב-2007, לאחר שבעונה הרביעית של התוכנית ניצח ג'וש בלו מסיינט פול. השחקנית לורה אוסנס גילמה בשנת 2007 את סנדי בעיבוד של ברודוויי למחזמר הידוע "גריז". במיניאפוליס מוצג פסל הוקרה לשחקנית מרי טיילר מור, שתוכנית הטלוויזיה שלה זכתה בשלושה פרסי גלובוס הזהב וב-31 פרסי אמי.

במינסוטה צולמו כמה סרטים שבהם לנוף החורפי של המדינה יש חלק משמעותי. הסרט האפל "פארגו" כולל סצנות עם תפאורה המתארת את חודשי החורף במינסוטה, אך בדומה לדמויות שבסרט האקלים מתואר כעגום ולא אטרקטיבי. עם זאת, בתוכניות אחרות מושם דגש על האקלים הקיצי של מינסוטה.

עיירה קטנה בשם וולנאט גרוב היא אחד המקומות שהיוו בסיס לסדרת הטלוויזיה הידועה "בית קטן בערבה".

היריד המדינתי של מינסוטה הוא אחד מסמלי התרבות של המדינה, ובשנת 2006 ביקרו בו כ-1.7 מיליון אנשים[70]. היריד עוסק במגוון תחומים בחיי היום יום של מינסוטה, כולל אמנות, מדעים, חקלאות הכנת אוכל, במות בידור ומוזיקה. האירועים הללו נערכים גם בירידים המחוזיים של מינסוטה, אך בקנה מידה קטן יותר. אירועים שנתיים אחרים כוללים את קרנבל החורף של סיינט פול, פסטיבל אקווטניאל ועיר החלב של מיניאפוליס ומונדנס ג'אם ליד ווקר.

ספורט מאורגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

טארגט סנטר בזמן משחק של מינסוטה טימברוולבס

למינסוטה יש קבוצות ספורט מקצועניות בתחומים רבים. האצטדיון על שם יוברט האמפרי הוא מגרשם הביתי של מינסוטה ויקינגס מה-NFL, ולמינסוטה טווינס מהמייג'ור ליג בייסבול, שזכו בוורלד סיריס ב-1987 וב-1991. קבוצת בייסבול נוספת היא הסיינט פול סיינטס שלא מקבלת מימון מהליגה. מינסוטה טימברוולבס מייצגת את המדינה במשחקי ליגת ה-NBA. ב-16 בינואר 2008 נשבר שיא על ידי קבוצת ההוקי קרח מינסוטה ויילד, בכך שמכרה 300 פעמים ברציפות את כל הכרטיסים למשחקיה[71].

קבוצות הנשים העיקריות הן מינסוטה לינקס מליגת ה-WNBA, מינסוטה ויקסן מה-WPFL (ליגת הפוטבול לנשים), ומינסוטה וייטקאפס מליגת ההוקי לנשים. למינסוטה יש ייצוג גם בדרג הראשון של ה-NCAA במגוון ענפי ספורט.

זוכי המדליות ממינסוטה במשחקי החורף האולימפיים כוללים 11 מתוך עשרים חברי נבחרת ההוקי קרח שזכתה במדליית זהב (עם מאמני הקבוצה נמנה הרב ברוקס ממינסוטה), ונבחרת הגברים בקרלינג שזכתה במדליית ארד באולימפיאדת טורינו. השחיין טום מלצ'ו זכה במדליית כסף באולימפיאדת אטלנטה, ובמדליית זהב באולימפיאדת סידני.

נופש ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי מינסוטה נוטלים חלק פעיל בפעילות גופנית ופעילויות רבות מחוץ לבתים.

בחודשים שבהם הטמפרטורה גבוהה הפעילויות הללו קשורות בדרך כלל למים. טיולי סוף שבוע (או טיולים ארוכים יותר) לבקתות משפחתיות על חופי האגמים הן מנהג מקובל במינסוטה. הפעילויות הקשורות לספורט מים מתמקדות בעיקר בסקי מים, שמקורו במינסוטה[72], שיט בסירה או בקאנו, ודיג. למעלה מ-36% מתושבי מינסוטה עוסקים בדיג, ומספר זה הוא שני בגודלו רק לאלסקה[73].

הדיג לא נעצר כאשר האגמים קופאים ומימיהם הופכים לקרח; דיג בקרח היה פעילות נפוצה מאז הגעתם של המתיישבים הסקנדינביים הראשונים[74]. תושבי מינסוטה למדו להתמודד עם החורפים הארוכים באמצעות ענפי ספורט המבוססים על קרח כגון החלקה, הוקי, קרלינג וברומבול (משחק דמוי הוקי), ומשחקי ספורט המבוססים על שלג כגון סקי למרחקים, הליכה בנעלי שלג ומרוצים של אופנועי שלג.

היערות והפארקים שבמינסוטה משמשים במשך כל השנה לציד, מחנאות וטיולים. ברחבי מינסוטה יש כ-32,000 ק"מ של שבילים לאופנועי שלג[75], וכן רשת שבילי האופניים הארוכים ביותר בארצות הברית[76], רשת הולכת וגדלה של שבילי טיולים הכוללת בין השאר את שביל סופיריור בצפון-מזרח המדינה שאורכו 378 ק"מ.

תיירות היא ענף של 15.3 מיליארד דולר במינסוטה, ומגזר מפתח בכלכלת המדינה. ענף הפנאי והאירוח – ספק מרכזי של שירותי תיירות – מעסיק למעלה מ-270,000 עובדים, המהווים 11 אחוזים מהתעסוקה במגזר הפרטי של מינסוטה. פנאי ואירוח מייצרים גם 18 אחוז מההכנסות ממס המכירות של המדינה. מינסוטה מתברכת ביותר מ-73 מיליון מטיילים מקומיים ובינלאומיים מדי שנה.

בריאות וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה למרפאת מאיו שברוצ'סטר
היכל פילסברי שנבנה ב-1889 הוא אחד המבנים העתיקים ביותר בקמפוס מיניאפוליס של אוניברסיטת מיניאפוליס

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במינסוטה יש שיעור גבוה של אנשים המשתתפים בפעילויות מחוץ לבית, והיא מדורגת במקום הראשון בארצות הברית באחוז התושבים המבצעים התעמלות קבועה[77]. שיעור מקרי המוות המוקדם במינסוטה הוא הנמוך ביותר בארצות הברית, שיעור תמותת התינוקות הוא השלישי הנמוך ביותר[78][79], ותוחלת החיים היא השנייה באורכה[80]. לפי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, ל-91% מתושבי מינסוטה יש ביטוח בריאות, והיא במקום הראשון בארצות הברית מבחינת המדד הזה[81]. הישגים אלה ואחרים הובילו לכך שמינסוטה תדורג כמדינה השנייה במדד הבריאות בארצות הברית, והרביעית על פי פרמטרים אחרים[82][83].

ב-1 באוקטובר 2007 מינסוטה הפכה למדינה ה-17 בארצות הברית שהחילה איסור עישון כולל במסעדות ופאבים.

הטיפול הרפואי ניתן על ידי רשת של בתי חולים ומרפאות, ובראשן עומדים שני מוסדות בעלי פרסום בקנה מידה לאומי. בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מינסוטה נעשו כמה פריצות דרך בתחום הטיפול, ופעילויות המחקר שלו תרמו בצורה משמעותית להתפתחות תעשיית הביוטכנולוגיה של מינסוטה. מאיו קליניק, מרכז רפואי ידוע בעולם, נמצא ברוצ'סטר. מאיו קליניק והאוניברסיטה שותפים בתוכנית מדינתית לחקר הסרטן, מחלת אלצהיימר, בריאות הלב, השמנה ותחומים אחרים.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מפעולותיו הראשונות של בית המחוקקים של מינסוטה הייתה חקיקה ב-1858, לפיה יש להקים בית ספר בווינונה. מינסוטה דורגה במקום ה-13 בפרס מורגן קוויטנו למדינה החכמה ביותר בשנת 2006, והיא מדורגת במקום הראשון מבחינת מספר התושבים המחזיקים בתעודת בגרות[84][85]. שיעור הזכאים לתעודת בגרות היה 90% בשנת 2006, אך כשישה אחוזים מהלבנים, 28% מהאפרו-אמריקאים, 30% מהאסייתים אמריקאים ולמעלה מ-34% מהתלמידים ההיספנים והאינדיאנים נשרו מבית הספר[42]. תלמידי מינסוטה זכו ב-2007 לציון הממוצע הגבוה ביותר בארצות הברית בבחינת ה-ACT[86]. מינסוטה בחרה שלא להשתמש בשוברי חינוך[87].

רשויות המדינה מספקות תמיכה לרשת ציבורית של אוניברסיטאות ומכללות, ובסך הכל יש בה 32 מוסדות ב"מערכת האוניברסיטאות והמכללות של מדינת מינסוטה" וחמישה קמפוסים גדולים של אוניברסיטת מינסוטה. במדינה יש למעלה מ-20 מכללות ואוניברסיטאות פרטיות, וארבע מתוכן מדורגות בקרב 100 המכללות הטובות ביותר בשבע האמנויות החופשיות[88].

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבת במיניאפוליס

הגוף המפקח על התחבורה במינסוטה הוא מחלקת התחבורה המדינתית. נתיבי התחבורה הראשיים הם בין אזור מיניאפוליס-סיינט פול לדולות'. הכבישים הבין מדינתיים העיקריים הם I-35,‏ I-90‏ ו-I-94, כאשר 35 ו-90 עוברים דרך אזור המטרופולין מיניאפוליס-סיינט פול, ואילו 90 עובר לאורך הגבול הדרומי של המדינה מכיוון מזרח למערב. לפי תיקון חקיקתי שהועבר ב-2006, הוטלה חובה לגבות מס על מכירה ושימוש בכלי רכב על מנת לממן את צורכי התחבורה, כאשר לפחות 40% מהכספים יועברו לתחבורה ציבורית[89]. במינסוטה יש כ-24 מסילות רכבת, ורובן עוברות דרך מיניאפוליס-סיינט פול או דולות. לאורך נהר המיסיסיפי יש מערכת שיט למטרות תחבורה, כמו גם ממספר נמלים לחוף ימת סופיריור. התחבורה הציבורית מוגבלת למערכת אוטובוסים בערים הגדולות, ולרכבת קלה באזור מיניאפוליס-סיינט פול.

נמל התעופה הראשי של מינסוטה הוא נמל התעופה מיניאפוליס-סיינט פול (MSP), שהוא הנמל הראשי של נורת'ווסט איירליינס וסן קאנטרי איירליינס. חברות התובלה הפנימיות האחרות משתמשות גם כן בנמל זה. בדולות וברוצ'סטר יש נמלים קטנים יותר המיועדים לטיסות מסחריות גדולות.

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור הערים התאומות הוא אזור השידור ה-15 בגודלו בארצות הברית לפי דירוג של חברת נילסן למחקר תקשורתי. אזורי השידור הגדולים האחרים של המדינה הם פרגו-מורהד (118), דולות'-סופיריור (137), רוצ'סטר-מייסון סיטי-אוסטין (152) ומנקטו (200)[90].

שידורי הטלוויזיה במינסוטה ובמערב התיכון העליון החלו ב-27 באפריל 1948, כאשר רשת KSTP-TV החלה בשידוריה. תשלובת השידור הבארד, שהחזיקה בבעלותה את KSTP, היא חברת הטלוויזיה היחידה במינסוטה בבעלות פרטית. במינסוטה יש 39 ערוצי שידור אנלוגיים ו-23 ערוצי שידור דיגיטליים.

ארבעת העיתונים הגדולים במינסוטה הם הסטאר טריביון במיניאפוליס, פיוניר פרס בסיינט פול, דולות' ניוז טריביון בדולות ומינסוטה דיילי, שהוא העיתון הגדול ביותר בארצות הברית המנוהל על ידי סטודנטים. אתרי האינטרנט החדשות היומיות העיקריים הם MinnPost, הטווין סיטיז דיילי פלאנט ומוניטור וושינגטון הבירה - סניף מינסוטה. במינסוטה יוצאים גם שבועונים וירחונים.

במינסוטה יש שתי רשתות רדיו ציבורי. לרשת הרדיו הציבורי של מינסוטה (MPR) יש את קהל המאזינים הגדול ביותר בקרב רשתות הרדיו האזוריות בארצות הברית, ובסך הכל היא משדרת ב-37 תחנות רדיו[91]. תחנת הרדיו הציבורי הבינלאומי (PRI) משדרת למעלה מ-400 שעות של תוכניות לכמעט 800 שלוחות[92]. תחנת הרדיו הוותיקה ביותר במדינה, KUOM-AM, החלה את שידוריה ב-1922 והיא בין עשר תחנות הרדיו הוותיקות ביותר בארצות הברית.

סמלי המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלי מדינת מינסוטה
דגל סמל מוטו כינוי
דגל מינסוטה
Flag of Minnesota		 סמל מינסוטה
Seal of Minnesota
"כוכב הצפון"
"L'étoile du Nord"
"מדינת כוכב הצפון"
"North Star State"
עץ פרח ציפור
ארז אדום
Red Pine		 סחלב ורוד-לבן
Pink and white lady's slipper		 צוללן צפוני
Common loon

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: מינסוטה
ויקימסע מדריך למטייל בוויקימסע: מינסוטה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מינסוטה

ממשל

תיירות ופנאי

תרבות והיסטוריה

מפות ודמוגרפיה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Minnesota State, Minnesota Historical Society
  2. ^ Minnesota. Dictionary.com. The American Heritage® Dictionary of the English Language, Fourth Edition. Houghton Mifflin Company, 2004.
  3. ^ Minnehaha Creek, Minnesota Historical Society
  4. ^ TimePieces, Minnesota Historical Society
  5. ^ 1 2 3 4 Lass, William E. (1998) [1977]. Minnesota: A History (2nd ed.). New York, NY: W.W. Norton & Company. ISBN 0-393-04628-1.
  6. ^ 1 2 3 4 Gilman, Rhoda R. (1991-07-01). The Story of Minnesota's Past. St. Paul, Minnesota: Minnesota Historical Society Press. ISBN 0-87351-267-7.
  7. ^ Historic Fort Snelling, Minnesota Historical Society Press
  8. ^ Theodore R. Hazen, New Process Milling of 1850–70, Pond Lily Mill Restorations
  9. ^ Flour Power: The Significance of Flour Milling at the Falls, David B. Danbom, 2003, Minnesota History, Volume 58, Issue 5, Pages 271–285
  10. ^ Engineering Research Associates Records 1946–1959, Hagley Museum and Library
  11. ^ 1 2 3 Ojakangas, Richard W.; Charles L. Matsch (1982). Minnesota's Geology. Illus. Dan Breedy. Minneapolis, Minnesota: University of Minnesota Press. ISBN 0-8166-0953-5.
  12. ^ Geologic Time: Age of the Earth, United States Geological Survey, October 9 1997
  13. ^ Table Showing Minnesota Earthquakes, University of Minnesota, Morris
  14. ^ 118 km SW of Thunder Bay, Ontario, Canada, Topographic map, U.S.G.S via terraserver.microsoft.com, 1964-07-01
  15. ^ 1 2 Page 190
  16. ^ Continental Divides in North Dakota and North America, National Atlas, 2007-10-02
  17. ^ 1 2 Lakes, rivers & wetlands, MN Facts, Minnesota DNR, 2008
  18. ^ Seeley, Mark W. (2006). Minnesota Weather Almanac. Minnesota Historical Society press. ISBN 0-87351-554-4.
  19. ^ Ecological Provinces, Ecological Classification System, Minnesota Department of Natural Resources (1999).
  20. ^ Heinselman, Miron (1996). The Boundary Waters Wilderness Ecosystem. Minneapolis, Minnesota: University of Minnesota Press. ISBN 0-8166-2805-X.
  21. ^ Bewer, Tim (2004). Moon Handbooks Minnesota (First ed.). Avalon Travel Publishing. ISBN 1-56691-482-5.
  22. ^ Upper Midwest forest-savanna transition (NA0415), Terrestrial Ecoregions, World Wildlife Fund, 2001
  23. ^ Bison disappeared in the mid 1800s; the last bison was reported in southwest Minnesota in 1879. Moyle, J. B. (1965). Big Game in Minnesota, Technical Bulletin, no. 9. Minnesota Department of Conservation, Division of Game and Fish, Section of Research and Planning. p. 172. As referenced in Anfinson, Scott F. (1997). Southwestern Minnesota Archaeology. St. Paul, Minnesota: Minnesota Historical Society. p. 20. ISBN 0-87351-355-X.
  24. ^ Gray Wolf Factsheet, U.S. Fish and Wildlife Service (January 2007)
  25. ^ Minnesota climate extremes, University of Minnesota
  26. ^ 1 2 3 Climate of Minnesota, National Weather Service Forecast Office
  27. ^ 104 Years of Twin Cities Dew Point Temperature Records: 1902–2006, Minnesota Climatology Office, March 7 2006
  28. ^ Itasca State Park, Minnesota Department of Natural Resources
  29. ^ Places To Go, National Park Service, U.S. Department of the Interior
  30. ^ Tribal Government, Minnesota North Star
  31. ^ Huefner, Steven F., Daniel P Tokaji, and Edward B. Foley (2007), ‘’From Registration to Recounts: The Election Ecosystems of Five Midwestern States’’, The Ohio State University Moritz College of Law, p. 137. ISBN 978-0-9801400-0-2.
  32. ^ 2004 Voting-Age and Voting-Eligible Population Estimates and Voter Turnout, United States Elections Project
  33. ^ Office Holders, Green Party of Minnesota
  34. ^ Minnesota Democrat becomes first Muslim to win seat in Congress, International Herald Tribune, Associated Press, 2006-11-07
  35. ^ Environmental Information Report, App. D Socioeconomic Information, 2003-05-30
  36. ^ Gross Domestic Product (GDP) by State, U.S. Bureau of Economic Analysis, 2006-10-26
  37. ^ FORTUNE 500 2006: States, CNN Money
  38. ^ Debt now, debt later: Minnesota's declining economy wreaks havoc on state budget
  39. ^ State faces 935 million questions on deficit
  40. ^ Regional Economic Accounts, U.S. Bureau of Economic Analysis
  41. ^ United States and States - R2001. Median Household Income, U.S. Census Bureau
  42. ^ 1 2 Status of Girls in Minnesota, Women's Foundation of Minnesota and the Institute for Women's Policy Research, April 2008
  43. ^ Minnesota - DP-3. Profile of Selected Economic Characteristics: 2000, U.S. Census Bureau
  44. ^ Census of Agriculture, Minnesota State Profile, U.S. Department of Agriculture
  45. ^ 1 2 Wealth of Resources, Minnesota Department of Employment and Economic Development
  46. ^ Ethanol Producer Magazine, Ethanol Producer Magazine
  47. ^ The complete list of Minnesota E85 fuel Sites, Minnesota Department of Commerce
  48. ^ States Ranked by Total State Taxes and Per Capita Amount: 2005, U.S. Census Bureau
  49. ^ 1 2 Minnesota Sales and Use Tax Instruction Book, Minnesota Department of Revenue, December 2007
  50. ^ Local Sales Tax and Use, Minnesota Department of Revenue
  51. ^ 1 2 Environmental Information Report, App. D Socioeconomic Information, Minnesota Pollution Control Agency, 2003-05-30
  52. ^ Table 1: Annual Estimates of the Population for the United States, Regions, States, and Puerto Rico: April 1, 2000 to July 1, 2007 (NST-EST2007-01), Population Division, U.S. Census Bureau, December 27, 2007
  53. ^ Minnesota QuickFacts from the US Census Bureau
  54. ^ Minnesota, U.S. Census Bureau, American Community Survey
  55. ^ Minnesota, U.S. Census Bureau, American Community Survey, 2006
  56. ^ Minnesota Population Projections by Race and Hispanic Origin, Minnesota Department of Administration, 2004
  57. ^ Modern Language Ass'n List of Hmong Language speakers by State using 2000 census data, Modern Language Association, 2004
  58. ^ Gilman, Rhonda R. (1989). The Story of Minnesota's Past. Saint Paul, Minnesota: Minnesota Historical Society Press. p. 99. ISBN 0-87351-267-7.
  59. ^ Religious Composition of Minnesota, Maps, U.S. Religious Landscape Survey, Pew Research Center, 2008-02-25
  60. ^ "Minnesota", Religious Landscape Study, Pew Research Center
  61. ^ "U.S. Census Bureau Data". U.S. Census Bureau. 2010. Retrieved 2011-07-13.
  62. ^ 1 2 American FactFinder - Results
  63. ^ Population in Metropolitan Statistical Areas Ranked by 2000 Census, U.S. Census Bureau
  64. ^ Population Estimates, Minnesota Demographic Center
  65. ^ "Annual Estimates of the Resident Population for Incorporated Places: April 1, 2010 to July 1, 2013". census.gov. May 2014. Retrieved June 3, 2014.
  66. ^ "Table 1. Annual Estimates of the Population of Metropolitan and Micropolitan Statistical Areas: April 1, 2010 to July 1, 2014" (CSV). 2014 Population Estimates. United States Census Bureau, Population Division. March 2015. Retrieved March 26, 2015.
  67. ^ Gopher Express, Coffman Info Desk, Regents of the University of Minnesota, 2006-10-12
  68. ^ Graydon Royce, New Guthrie casts a huge shadow over theater scene, Minneapolis Star-Tribune via SavetheGuthrie.org, 2006-04-01
  69. ^ How to fringe, Fresh Art Delivered Daily, Minnesota Fringe Festival, 2006
  70. ^ Minnesota State Fair, 2006-11-22
  71. ^ Recap, Flames 3, Wild 2, SO, Minnesota Wild, 2008-01-17
  72. ^ Water Skiing History, ABC of Skiing, MaxLifestyle.net "Go Skiing like Max!", 2006
  73. ^ Managing for Results, Minnesota DNR
  74. ^ Robert W. Benjamin, Ice Fishing can be a very exciting experience, Buzzle.com, 2006-07-15
  75. ^ Snowmobiling Minnesota, Minnesota Department of Tourism
  76. ^ Take to the Trails! Explore Minnesota Biking, Minnesota Department of Tourism
  77. ^ Statemaster Health Statistics Physical Exercise by State, Statemaster, 2002
  78. ^ America's Health Rankings 2006, United Health Foundation, 2006
  79. ^ Statemaster Health Statistics > Death Rate per 100,000, Statemaster, 2006-08-16
  80. ^ Explore Minnesota Living, Minnesota Department of Employment and Economic Development, 2006-08-16
  81. ^ The Percentage of People Without Health Insurance Coverage by State Using 2- and 3-year Averages: 2003 to 2005, Health Insurance Coverage: 2005, U.S. Census Bureau, Housing and Household Economic Statistics Division, 2006-08-29
  82. ^ Bob Collins, Too much eating, drinking drops Minnesota in health ratings, Minnesota Public Radio, 2007-11-05
  83. ^ Health Statistics Health Index by state, Statemaster, 2006-08-16
  84. ^ Smartest State Award, Morgan Quitno Press, 2006-07-24
  85. ^ High school diploma or higher, by percentage by state, Statemaster, 2004
  86. ^ Minnesota's Class of 2007 leads the nation in ACT scores, Multimedia Holdings Corporation, 2007
  87. ^ Charles Hallman, School vouchers: Who stands to gain at what cost?, Minnesota Spokesman-Recorder, 2007-03-14
  88. ^ America's Best Colleges 2008: Liberal Arts Colleges: Top Schools, USNews.com, 2007
  89. ^ Transportation amendment update, Minnesota Department of Transportation, 2006
  90. ^ 210 Designated Market Areas - 03-04, Nielsen Media
  91. ^ About MPR, Minnesota Public Radio
  92. ^ PRI factsheet, Public Radio International


ארצות הבריתארצות הברית מדינות וטריטוריות ארצות הברית
מדינות אוהיו • אוקלהומה • אורגון • איווה • איידהו • אילינוי • אינדיאנה • אלבמה • אלסקה • אריזונה • ארקנסו • ג'ורג'יה • דלאוור • דקוטה הדרומית • דקוטה הצפונית • הוואי • וושינגטון • ויומינג • ויסקונסין • וירג'יניה • וירג'יניה המערבית • ורמונט • טנסי • טקסס • יוטה • לואיזיאנה • מונטנה • מיזורי • מיין • מינסוטה • מיסיסיפי • מישיגן • מסצ'וסטס • מרילנד • נבדה • נברסקה • ניו ג'רזי • ניו המפשייר • ניו יורק • ניו מקסיקו • פלורידה • פנסילבניה • קולורדו • קונטיקט • קליפורניה • קנזס • קנטקי • קרוליינה הדרומית • קרוליינה הצפונית • רוד איילנד מפת מדינות ארצות הברית
מחוז פדרלי מחוז קולומביה
אזורים מבודדים איי הבתולה של ארצות הברית • איי מריאנה הצפוניים • גואם • סמואה האמריקנית • פוארטו ריקו
איים מרוחקים אטול ג'ונסטון • אטול מידוויי • אטול פאלמירה • האי בייקר • האי ג'רוויס • האי האולנד • האי וייק • האי נבאסה • שונית קינגמן
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מינסוטה&oldid=38456181"