מיניות ויחסי מין במהלך ההיריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הריון הוא תקופה של שינויים פסיכולוגיים, פיזיים והורמונליים אשר בשילוב עם השפעות תרבותיות, חברתיות, דתיות ורגשיות, משפיעים על מיניות האישה ועל פעילותה המינית.

שינויים אלו משפיעים על המיניות באופן אינדיווידואלי כאשר הדבר משתנה מאישה לאישה ולאורך שלבי ההיריון[1]. באופן כללי, רוב הזוגות מדווחים על ירידה בפעילות המינית במהלך ההיריון בהשוואה לתקופות שלפניו ואחריו[2] .

השינויים הפסיכולוגיים-השינויים הקשורים לפחדים וחרדות לשלום העובר הם השינויים המשמעותיים ביותר המשפיעים על מיניות האישה בהריון. כ-50% מהנשים שציינו כי תדירות יחסי המין פחתה בהריון ציינו כי הסיבה לכך היא חששן לשלום העובר, כאשר חלקן אף הביעו סלידה מוחלטת[2].

שינוי פסיכולוגי נוסף המשפיע על המיניות הוא השינוי בדימוי העצמי. נמצא קשר חזק בין החשק המיני לבין ה-BMI של האישה. חלק מהנשים חשות שהן מאבדות את גזרתן, וכתוצאה מכך הן עלולות להירתע מפעילות מינית בשל ההרגשה שהן אינן נחשקות. לעומתן ישנן נשים המעוניינות דווקא בפעילות מינית בתדירות גבוהה מהרגיל כחיזוק לכך שבני זוגן עדיין אוהבים אותן ונמשכים אליהן[3].

שינויים במהלך ההיריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינויים פיזיולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ההיריון השדיים גדלים והופכים לרגישים מאוד בתחילת ההיריון. בנוסף גוברת תחושת העייפות וקיימות בחילות, הקאות, צרבות וכאבי גב. תחושות אלה משפיעות על המיניות בכך שנשים שסובלות מבחינה פיזית החשק המיני שלהן נפגע. לעומתן בקרב נשים אשר מרגישות מצוין וחשות אושר מהריונן החשק המיני גובר[1].

שינויים הורמונליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב העלייה ברמות ההורמונים קיימים מצבי רוח משתנים אצל האישה המשפיעים על החשק המיני כגון: אושר, עצב, כעס, חששות וכדומה, כאשר לכל אחד ממצבי הרוח השפעה על המיניות[1]. נמצא כי גם בקרב הגברים חלים שינויים פסיכולוגיים המשפיעים על המיניות. הגבר מתמודד עם תשוקה לאישה בעלת גוף שונה ובנוסף חלק מהגברים, כמו הנשים, מתמודדים עם חששות, דאגות, חרדות, ולפעמים תחושת דיכאון לקראת המעבר להורות אשר משפיעים על החשק המיני שלהם בתקופה זו. 

קיום יחסי מין והסכנה לעובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לשנים האחרונות התשובה לשאלה האם קיום יחסי מין במהלך ההיריון מסכן את העובר התבססה על אינטואיציה, השקפת עולם וחינוך. בשנים האחרונות נושא זה נחקר בצורה מדעית מבוקרת. רוב החוקרים לא מצאו כל נזק בריאותי מקיום יחסי מין לאורך כל ההיריון, בתנאי שההיריון תקין ואין המלצה רפואית אחרת. העובר מוגן על ידי מי השפיר ושרירי הרחם והבטן ועל כן לא נשקפת לו סכנה. כמו כן נמצא כי לאורגזמה אין כל השפעה על העובר, על תחושותיו ועל התפתחותו[4].

קיום יחסי מין בהריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל גדילת הבטן קיום יחסי המין נעשה מורכב מבחינה טכנית במהלך ההיריון. עם זאת קיימות דרכים לקיום יחסי מין וניתן למצוא חלופות הנוחות לאם ולעובר[5].קיימת שונות רבה בין שלושת שלישי ההיריון מבחינת המיניות והפעילות המינית.

השליש הראשון- שבועות 0–15[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השליש הראשון נשים רבות מצהירות על ירידה משמעותית בחשק המיני בהשוואה לתקופה שלפני ההיריון ואחריו[3]. הסיבות לכך הן בעיקר השינויים הפיזיים, הפסיכולוגיים וההורמונליים אשר באים לידי ביטוי במיוחד בשליש זה[2]. נוסף, קיים מיתוס הקושר בין קיום יחסי מין בזמן ההיריון להפלות ובשל כך נשים חוששות יותר, בעיקר בשליש הראשון. במחקרים רבים נמצא כי אין קשר בין קיום יחסי מין לבין הפלה. ההפלות המוקדמות קשורות בדרך כלל לבעיות כרומוזומליות (גנטיות) או לבעיות אחרות בהתפתחות ההיריון[3].

השליש השני- שבוע 16–28[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשליש השני הסימפטומים האופייניים לשליש הראשון נעלמים, האישה יציבה יותר מבחינה רגשית, אנרגטית יותר ועדיין לא מרגישה מוגבלת פיזית. בשל כך לרוב הנשים החשק המיני חוזר לנורמה ורוב הזוגות מדווחים שתדירות יחסי המין חזרה להיות כפי שהייתה לפני ההיריון. בקרב חלק מהנשים החשק המיני אפילו גובר בתקופה זאת, בשל העלייה ברמת ההורמונים, הנרתיק הלח יותר והאזורים הארוגניים שנהנים מאספקת דם מוגברת שמעצימה את תחושת האורגזמה. בנוסף, הבטן עדיין לא גדולה מדי ולכן לא מפריעה לפעילות המינית[2].

השליש השלישי- שבוע 28–42[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב קיימת ירידה בתדירות הפעילות המינית ובתשוקה ביחס לתקופה שקדמה להריון וגם ביחס לשליש הראשון והשני. הנרתיק יבש יותר, רמת הדאגה לעובר עולה וקיימים יותר כאבים וקשיים. האישה סובלת יותר מכבדות, עייפות, קוצר נשימה, בצקות, התכווצויות ותשישות גופנית כללית. הבטן גדלה והדבר גורם לחלק מהנשים לפגיעה בדימוי העצמי. בנוסף הפעילות המינית הופכת לקשה יותר מבחינה טכנית וצריך למצוא דרכים חדשות לקיום יחסי המין כי יש הגבלה בתנוחות[3].

יש הסבורים כי קיום יחסי מין בשלב זה של ההיריון יכול לזרז לידה כיוון שנוזל הזרע מכיל פרוסגלנדין, הורמון הגורם להתכווצויות של הרחם. בנוסף לכך אורגזמה גם היא יכולה לגרום להתכווצויות של הרחם[6] עם זאת במחקר שנערך נמצא כי יחסי המין אינם מזרזים לידה כיוון שריכוז הפרוסגלנדין בזרע שמגיע לנרתיק נמוך וההתכווצויות מהאורגזמה חלשות יחסית[7]

תנוחות מומלצות לקיום יחסי מין בהריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל התנוחות מתאימות בתנאי שהן נוחות ואין תחושת לחץ או כאב. כאשר הבטן גדלה שכיבה על הגב אינה נוחה וחדירה מינית עמוקה מכאיבה. קיימות מספר תנוחות אפשריות אחרות:[2][5]

  • תנוחת כפיות –כאשר הגבר מאחורי האישה. הבטן לא מפריעה, החדירה לא עמוקה ולא מכאיבה.
  • האישה מעל הגבר –כאשר הגבר שוכב על המיטה או יושב על כיסא. אין לחץ על הבטן, והאישה יכולה לשלוט במהירות ובעוצמה.
  • חדירה מאחור –כאשר האישה עומדת עמידת 6 על המיטה, ובן זוגה חודר לנרתיק מאחור.
  • בקצה המיטה – האישה שוכבת בקצה המיטה כשהגבר עומד מולה. התנוחה דומה לתנוחה המסיונרית, אך לא מונח משקל על ביטנה של האישה.
  • התנוחה המסיונרית עם כרית – הנחת כרית מתחת לישבן האישה על מנת להגביהה וליצור שיפוע. חשוב שבן הזוג יתמוך במשקל גופו ולא יניח את כל משקלו על בטן האישה.
  • תנוחת 69- תנוחת מין אוראלי כשבני הזוג הפוכים זה לזה.

מין אוראלי בהריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מין אוראלי אפשרי בהריון. עם זאת יש להיזהר מנשיפת אוויר לתוך הנרתיק עקב חשש מגרימת תסחיף, מפני שכלי הדם באגן מורחבים במהלך ההיריון ועל כן הנשיפה עלולה לגרום לפציעה ואפילו למוות. בנוסף אם לבן הזוג יש הרפס בשפתיים מין אוראלי אינו מומלץ כיוון שהוא עלול להדביק את האישה ולגרום להופעת הרפס פעיל בנרתיק[5].

מין אנאלי בהריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מין אנאלי פחות מומלץ בהריון כיוון שהוא עלול לגרום לפיזור חיידקים מהרקטום לנרתיק. בנוסף לכך הוא עלול להיות לא נעים אם האישה סובלת מטחורים, דבר השכיח יותר במהלך הריון[5].

הריון בסיכון מוגבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר מצבים בהם קיום יחסי מין עלול לסכן את העובר:

במקרים אלו מומלץ להיוועץ ברופא לפני קיום יחסי המין וייתכן כי ההמלצה תהיה להימנע מקיום יחסי המין[6]

מצבים בהם יש להיוועץ עם רופא לאחר קיום יחסי מין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כאבים בנרתיק/ באזור הבטן
  • דימום מהנרתיק
  • התכווצויות שלא חולפות
  • חשד לדליפת מי שפיר

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וסטהיימר רות, גרינבוים עמוס, (2000). מיניות אהבה והריון. ניו יורק: הוצאת רוטלדג'. תרגום: הוצאת מודן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Bartellas. E., Crane. J. M. G., Daley. M., Bennett. K.A & Hutchens. D, Sexuality and sexual activity in pregnancy, An International Journal of Obstetrics &Gynaecology 107 (8), 2000, עמ' 964-968
  2. ^ 1 2 3 4 5 Staruch. M., A.Kucharczyk. A.,Zawadzka. K.,Wielgos. M. & Szymusik. I., Sexual activity during pregnancy, Neuroendocrinology Letters vol. 37, 2016, עמ' 53- 58
  3. ^ 1 2 3 4 Shiow. R.C., Kuang. H.C.,Hsiung. L.H. & Hong. J.Y., Comparison of Overall Sexual Function, Sexual Intercourse/Activity, Sexual Satisfaction, and Sexual Desire During the Three Trimesters of Pregnancy and Assessment of Their Determinants, The journal of sexual medicine Vol. 8, 2011, עמ' 2859–2867
  4. ^ Leeners. B., Brandenburg. U. & Rath. W, Sexual activity during pregnancy: Risk factor or protection, Geburtshilfe und frauenheilkunde Vol 60, 2000, עמ' 536-543
  5. ^ 1 2 3 4 וסטהיימר רות, גרינבוים עמוס, מיניות אהבה והריון, מדריך לזוגות, ניו יורק: הוצאת רוטלדג', 2000
  6. ^ 1 2 Jones, C., Chan, C. & Farine, D., Sex in pregnancy, Canadian Medical Association Journal Vol 183, 2011, עמ' 815–818
  7. ^ Peng Chiong T., Anggeriana A., Noor A.& Noraihan, M. N., Effect of Coitus at Term on Length of Gestation, Induction of Labor, and Mode of Delivery, Obstetrics & gynecology Vol 108, 2006, עמ' 134-140

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.