מיניות נשית
מיניות נשית מקיפה מגוון רחב של התנהגויות ותהליכים, כולל זהות מינית ופעילות מינית נשית, ואת ההיבטים הפיזיולוגיים, הפסיכולוגיים, החברתיים, התרבותיים, הפוליטיים והרוחניים או הדתיים של הפעילות המינית הנשית. היבטים שונים של מיניות נשית נבחנו גם באמצעות עקרונות של אתיקה, מוסר ותאולוגיה, כחלק מהמיניות האנושית. ברובה המוחלט של ההיסטוריה ניתן לראות בתרבות ייצוג לחלק ניכר מהשקפותיה של החברה על מיניות באותה עת. היבטים של מיניות נשית כוללים בעיקר סוגיות הנוגעות לדימוי גוף, הערכה עצמית, אישיות, נטייה מינית, ערכים ועמדות, תפקידי מגדר, ומערכות יחסים.
הפעילות המינית מקיפה גירויים מיניים שונים (פיזיולוגיים ופסיכולוגיים), כולל פנטזיות מיניות, תנוחות מין שונות, או שימוש באביזרי מין.[1][2][3] לעיתים, משחק מקדים עשוי להקדים פעילויות מיניות מסוימות, ובמקרים רבים הוא מוביל לעוררות מינית של בני הזוג.[4] בנוסף, ייתכן סיפוק מיני מנשיקה או ממגע ארוטי.[5]
ברוב החברות ישנם גבולות חוקיים לגבי ההתנהגות המינית המותרת. אופי המיניות, הן הגברית והן הנשית, והיחס אליה, משתנה בין התרבויות והאזורים בעולם, והשתנה ללא הרף לאורך ההיסטוריה.[6]
סיפוק מיני ואורגזמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורגזמה היא פריקה פתאומית של מתח מיני מצטבר במהלך מעגל התגובה המינית. כתוצאה מכך, ישנן התכווצויות שרירים קצביות באזור האגן, המאופיינות בתחושת עונג עזה.[7] נשים בדרך כלל מתקשות לחוות אורגזמות במהלך קיום יחסי מין בנרתיק.[8][9] בית החולים מאיו קליניק קבע כי: "אורגזמות משתנות בעוצמתן, וישנו שינוי בין הנשים בתדירות האורגזמות שלהן ובכמות הגירוי הדרושה להפעלת אורגזמה".[10] בנוסף, אצל חלק מהנשים יידרש יותר מסוג אחד של גירוי מיני על מנת להגיע לאורגזמה. גירוי הדגדגן ביחסי מין, בדרך כלל, מתרחש כאשר הדחיפה של הפין לאיבר המין של האישה מתחככת בעורלת הדגדגן ובשפתיים הקטנות, המשתרעות מהדגדגן.[11]
אורגזמה אצל נשים מתחלקת בדרך כלל לשתי קטגוריות: אורגזמות דגדגן ונרתיק, או נקודת הג'י.[12][13] אצל כ-70-80% מהנשים, נדרש גירוי ישיר או עקיף של הדגדגן בכדי להגיע לאורגזמה.[14][15][16][17][18][19] קל יותר להגיע לאורגזמות דרך הדגדגן, מכיוון שלעטרת הדגדגן, ולדגדגן בכללותו, ישנם יותר מ-8,000 קצות עצבים תחושתיים, בדומה לאלו שנמצאים באיבר המין הגברי ובעטרה שבקצה הפין.[20][21] מכיוון שהדגדגן הוא הומולוגי לפין, הוא שווה ערך ביכולתו לקבל גירוי מיני.[14][22] למרות שקשה יותר להגיע לאורגזמה באמצעות גירוי נרתיקי,[13][23] היא יכולה להיווצר על ידי גירוי של אזור נקודת הג'י.[23] קיומה של נקודת הג'י כחלק ביולוגי מובחן עדיין נתון במחלוקת, שכן הדיווח על מקומה יכול להשתנות מאישה לאישה, ואף נראה שאינה קיימת אצל חלק מהנשים. ישנה השערה כי למעשה מדובר בחלק מורחב של הדגדגן, שלמעשה גורם לחוות אורגזמות בנרתיק.[23][24][25]
נשים מסוגלות להגיע לאורגזמות מרובות בשל העובדה שלא נדרשת אצלן התעוררות של זקפה מחודשת של איבר המין, כמו אצל גברים, לאחר האורגזמה הראשונה. למרות זאת, חלק מהמקורות קובעים כי הן אצל גברים והן אצל נשים ישנה הפסקה מסוימת לאחר האורגזמה הראשונה.[26][27][28][29][30] לעיתים גירוי הפטמות יכול לעורר עוררות מינית, עקב רגישות למגע, אם כי עובדה זו מסתמכת אך ורק על עדויות אנקדוטיות מעדויות של נשים שדיווחו כי חוו אורגזמה מגירוי הפטמה.[31][32][33][34]
משיכה מינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשים, בממוצע, נוטות להימשך יותר לגברים שיש להם מותניים צרים יחסית, פלג גוף עליון בצורת V וכתפיים רחבות. נשים גם נוטות להימשך יותר לגברים גבוהים מהן, ולגברים עם רמה גבוהה של סימטריה בפנים, כמו גם למבנה פנים גברי.[35][36] מחקרים וסקרים עכשוויים מראים כי נשים, ללא קשר לנטייתן המינית, מתעניינות באטרקטיביות החיצונית של הגבר בדיוק באותה מידה שהגברים מגלים עניין באטרקטיביות החיצונית של נשים.[37][38][39][40][41][42][43]
שליטה במיניות הנשית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינה היסטורית, תרבויות רבות ראו את המיניות הנשית ככפופה למיניות הגברית, וכדבר שיש לשלוט בו באמצעות הגבלות על ההתנהגות הנשית. פרקטיקות תרבותיות מסורתיות, כגון מגבלות של צניעות, קיימו הגבלות בעיקר על נשים, ללא הגבלות דומות על גברים.[44]
כמה מהפרקטיקות התרבותיות המסורתיות הקשורות למיניות הנשית שנויות במחלוקת. מקובל להתייחס לפעולות של השחתת איבר המין הנשי כניסיונות לבטל לחלוטין את המיניות של נשים, והיא אינה חוקית ברוב מדינות המערב. למרות זאת, הדבר עדיין נהוג במקומות מסוימים באפריקה ובמזרח התיכון, כמו גם בקהילות מסוימות של מהגרים במדינות מערביות. ההליך מבוצע בדרך כלל על נערות צעירות, לפני גיל 15.[45]
בקרב חלקים מהחברה הערבית ישנן שיטות שמופעלות כדי לשלוט במיניות ובהתנהגות של נשים, הכוללות איום במוות על קיום קשרים מיניים שאינם מקובלים בחברה זו, ואף רצח על חילול כבוד המשפחה שמתקיים במקרים של סירוב להיכנס לנישואים בצורה מוסדרת, קיומה של מערכת יחסים שנפסלה על ידי קרוביהן, קיום יחסי מין מחוץ לנישואים, אישה שהייתה קורבן של מעשה אונס, או עקב לבוש שנחשב לבלתי הולם.[46][47][48]
סטיגמות על המיניות הנשית
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפישה המקובלת היא כי גברים מתעוררים מינית בעקבות גירויים חיצוניים ואילו נשים בתגובה לחוויה של אינטימיות רגשית, או מתוך רצון לחוויה רגשית. עם זאת, בשנים האחרונות תפישה זו מתערערת. מחקרים מראים כי נשים רבות בוגדות מתוך רצון לחוות "סקס טוב", ולא מתוך רצון לחוויה של אינטימיות רגשית.[49]
התפישה המקובלת שהשתרשה במשך השנים, לצד סטיגמות נוספות, הייתה כי אישה שחושקת במין, או שמקיימת יחסים עם פרטנרים מרובים, נחשבת ל-"מופקרת", "זונה", או "שרמוטה"[50][51] בעוד שדבר דומה אצל גברים נחשב לדבר לא פסול ואף חיובי.[52] עקב מסרים תרבותיים וחברתיים, נשים הורגלו לחוש מבוכה, בושה, אשמה, ואף גועל בקשר למיניות שלהן, ובפרט בכל הנוגע לאוננות.[53][54] חלק מהדבר מוסבר עקב כך שכמעט ולא קיים שיח בין נשים על הנושא.[55] דבר נוסף הוא היחס שיש לעיתים כלפי אוננות של נערות, המקבלות הערות, לעיתים על ידי הוריהן, כי מדובר בדבר שהוא 'לא בסדר' ואסור.[50]
שירה זיו, מנחה למיניות, התבטאה לגבי העובדה כי נשים נשפטות כל הזמן על המיניות שלהן כי: "כשכבר התחלתי להתעסק בעולם המיניות [...] אני באה לדבר על משהו, ופתאום עולה בי בושה [...] שמה שקורה כאן הוא לא בסדר, שאני לא בסדר, שאסור לעשות את זה או לדבר על זה, אחרת ישפטו אותנו לחומרה".[50]
היחס הביקורתי כלפי נשים שמביעות רצון למיניות משפיע לא רק במישור החיצוני של ההתנהגות בחברה, אלא גם בתפישה העצמית ובהתנהגות המינית שלהן. נשים דיווחו על רתיעה ליזום דברים במהלך יחסי מין, לגלות את הפנטזיות המיניות שלהן, או להביע רצון להיות 'מיניות מידי'[50]
אף מגיל צעיר נשים נשפטות ביתר חומרה על כל גילוי, או אפשרות לגילוי, של המיניות שלהן. הדבר בא לידי ביטוי בדרישות לבוש מחמירות יותר כלפי נערות בבתי ספר[56][57][58]
ביקורת בולטת בתחום זה היא מה שהמבקרים מכנים בשם "המוסר הכפול", לפיו בעוד בקרב גברים המיניות נתפשת כדבר חיובי שהוא ביטוי טבעי לצרכים גופניים, בקרב נשים מצופה להיות פסיביות וכי המיניות שלהן תתקיים במסגרת של מערכת יחסים מונוגמית עם היבטים רגשיים. התנהגות נשית החורגת מציפייה זו מקושרת לבעיות אישיות ואף זוכה לביקורת. כנגד זה ישנו שיח התשוקה, ששורשיו בתפיסות פמיניסטיות, המעודד נערות לחוות ולבטא את התשוקה המינית שלהן, רואה בביטויי התשוקה מפתח להעצמה של נערות ונשים, וכן מעודד אותן להכיר בעצמן כמי שראויות לעונג מיני, ולהכיר ביכולתן לפעול, לבחור ולעצב את החוויות המיניות שלהן על פי רצונותיהן המיניים.[59]
השפעת הפמיניזם על תפישת המיניות הנשית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-70 וה-80, דעות מסורתיות מערביות על מיניות נשית עברו הערכה מחדש כחלק מהמהפכה המינית. התנועה הפמיניסטית וסופרות פמיניסטיות רבות התייחסו למיניות הנשית מנקודת מבט נשית, במקום ההגדרה המקובלת עד אז, שהגדירה את המיניות הנשית במונחים של מיניות גברית. אחד מספרי העיון הפופולריים הראשונים בתחום זה היה הגן הסודי שלי של הסופרת ננסי פריידי. סופרות אחרות, כגון ג'רמיין גריר, סימון דה בובואר וקמיל פאליה, היו בעלי השפעה רבה במיוחד, אם כי דעותיהן לא התקבלו באופן אוניברסלי. התרומה האירופית המשמעותית ביותר להבנת המיניות הנשית הגיעה מהפמיניזם הצרפתי הפסיכואנליטי, עם עבודתן של לוס איריגארי וז'וליה קריסטבה. נושאים כגון תעשיית המין, ייצוג מיני בתקשורת, ונושאים הקשורים להסכמה למין במצבים של דומיננטיות גברית היו שנויים במחלוקת בקרב פמיניסטיות. מחלוקות אלו הגיעו לשיאם בסוף שנות ה-70 וה-80, במה שנודע כמלחמות המין הפמיניסטיות, שנחלקו בין פמיניזם אנטי-פורנוגרפי לבין פמיניזם חיובי למין.[60][61][62][63][64]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Wayne Weiten; Margaret A. Lloyd; Dana S. Dunn; Elizabeth Yost Hammer (2008). Psychology Applied to Modern Life: Adjustment in the 21st Century. Cengage Learning. pp. 422–423. ISBN 978-0495553397.
- ^ Nilamadhab Kar; Gopal Chandra Kar (2005). Comprehensive Textbook of Sexual Medicine. Jaypee Brothers Publishers. pp. 107–112. ISBN 978-8180614057. נבדק ב-4 בספטמבר 2012.
{{cite book}}
: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, April 2024) - ^ Taormino, Tristan (2009). The Big Book of Sex Toys. Quiver. p. 52. ISBN 978-1-59233-355-4. נבדק ב-9 ביוני 2014.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Wayne Weiten; Dana S. Dunn; Elizabeth Yost Hammer (2011). Psychology Applied to Modern Life: Adjustment in the 21st Century. Cengage Learning. pp. 384–386. ISBN 978-1-111-18663-0.
- ^ Sandra Alters; Wendy Schiff (2011). Essential Concepts for Healthy Living Update. Jones & Bartlett Publishers. p. 154. ISBN 978-1449653743.
- ^ Bailey, J. Michael; Vasey, Paul; Diamond, Lisa; Breedlove, S. Marc; Vilain, Eric; Epprecht, Marc (2016). "Sexual Orientation, Controversy, and Science". Psychological Science in the Public Interest. 17 (2): 45–101. doi:10.1177/1529100616637616. PMID 27113562.
- ^ Masters, W.H.; Johnson, V.E. (1970). Human Sexual Response. Boston: Little, Brown and Company.
- ^ Rosenthal M (2012). Human Sexuality: From Cells to Society. Cengage Learning. p. 150. ISBN 9780618755714. נבדק ב-22 באוקטובר 2013.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Weiner, Irving B.; Stricker, George; Widiger, Thomas A. (2012). Handbook of Psychology, Clinical Psychology. John Wiley & Sons. pp. 172–175. ISBN 978-1118404430. נבדק ב-22 באוקטובר 2013.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ "Mayo Clinic; Women's Health". Mayo Clinic. נבדק ב-2010-11-23.
- ^ Agmo A (2011). Functional and Dysfunctional Sexual Behavior: A Synthesis of Neuroscience and Comparative Psychology. Academic Press. p. 65. ISBN 978-0-08-054938-5.
- ^ Mah K, Binik YM (במאי 2002). "Do all orgasms feel alike? Evaluating a two-dimensional model of the orgasm experience across gender and sexual context". Journal of Sex Research. 39 (2): 104–13. doi:10.1080/00224490209552129. PMID 12476242.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ 1 2 Cavendish, Marshall (2009). Sex and Society, Volume 2. Marshall Cavendish Corporation. p. 590. ISBN 978-0761479079. נבדק ב-17 באוגוסט 2012.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ 1 2 "I Want a Better Orgasm!". WebMD. אורכב מ-המקור ב-22 בפברואר 2011. נבדק ב-18 באוגוסט 2011.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Joseph A. Flaherty; John Marcell Davis; Philip G. Janicak (29 באוקטובר 2010) [1993]. Psychiatry: Diagnosis & therapy. A Lange clinical manual. Appleton & Lange (Original from Northwestern University). ISBN 978-0-8385-1267-8.
The amount of time of sexual arousal needed to reach orgasm is variable – and usually much longer – in women than in men; thus, only 20–30% of women attain a coital climax. b. Many women (70–80%) require manual clitoral stimulation.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Mah K, Binik YM (באוגוסט 2001). "The nature of human orgasm: a critical review of major trends". Clinical Psychology Review. 21 (6): 823–56. doi:10.1016/S0272-7358(00)00069-6. PMID 11497209.
Women rated clitoral stimulation as at least somewhat more important than vaginal stimulation in achieving orgasm; only about 20% indicated that they did not require additional clitoral stimulation during intercourse.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Kammerer-Doak D, Rogers RG (ביוני 2008). "Female sexual function and dysfunction". Obstetrics and Gynecology Clinics of North America. 35 (2): 169–83, vii. doi:10.1016/j.ogc.2008.03.006. PMID 18486835.
Most women report the inability to achieve orgasm with vaginal intercourse and require direct clitoral stimulation ... About 20% have coital climaxes...
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Federation of Feminist Women's Health Centers (1991). A New View of a Woman's Body. Feminist Heath Press. p. 46. ISBN 978-0-9629945-0-0.
- ^ Elisabeth Anne Lloyd (2005). The case of the female orgasm: bias in the science of evolution. Harvard University Press. pp. 311 pages. ISBN 978-0-674-01706-1. OCLC 432675780. נבדק ב-5 בינואר 2012.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Carroll, Janell L. (2009). Sexuality Now: Embracing Diversity. Cengage Learning. p. 118. ISBN 978-0-495-60274-3. נבדק ב-23 ביוני 2012.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Di Marino V (2014). Anatomic Study of the Clitoris and the Bulbo-Clitoral Organ. Springer. p. 81. ISBN 978-3319048949. נבדק ב-4 בספטמבר 2014.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Francoeur RT (2000). The Complete Dictionary of Sexology. The Continuum Publishing Company. p. 180. ISBN 978-0-8264-0672-9.
- ^ 1 2 3 Kilchevsky A, Vardi Y, Lowenstein L, Gruenwald I (במרץ 2012). "Is the female G-spot truly a distinct anatomic entity?". The Journal of Sexual Medicine. 9 (3): 719–26. doi:10.1111/j.1743-6109.2011.02623.x. PMID 22240236.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Greenberg, Jerrold S.; Bruess, Clint E.; Oswalt, Sara B. (2014). Exploring the Dimensions of Human Sexuality. Jones & Bartlett Publishers. pp. 102–104. ISBN 978-1449648510. נבדק ב-30 באוקטובר 2014.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Balon, Richard; Segraves, Robert Taylor (2009). Clinical Manual of Sexual Disorders. American Psychiatric Pub. p. 258. ISBN 978-1585629053. נבדק ב-21 בפברואר 2014.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ "The Sexual Response Cycle". University of California, Santa Barbara. אורכב מ-המקור ב-25 ביולי 2011. נבדק ב-12 במאי 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Rosenthal, Martha (2012). Human Sexuality: From Cells to Society. Cengage Learning. pp. 133–135. ISBN 978-0618755714. נבדק ב-12 במאי 2014.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Schacter, Daniel L.; Gilbert, Daniel T.; Wegner, Daniel M. (2010). Psychology. Macmillan. p. 336. ISBN 978-1429237192. נבדק ב-10 בנובמבר 2012.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Weiner, Irving B.; Craighead, W. Edward (2010). The Corsini Encyclopedia of Psychology, Volume 2. John Wiley & Sons. p. 761. ISBN 978-0470170267. נבדק ב-10 בנובמבר 2012.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Rathus, Spencer A.; Nevid, Jeffrey S.; Fichner-Rathus, Lois; Herold, Edward S.; McKenzie, Sue Wicks (2005). Human Sexuality In A World Of Diversity (Second ed.). New Jersey, US: Pearson Education.
- ^ Kinsey, Alfred C.; Pomeroy, Wardell B.; Martin, Clyde E.; Gebhard, Paul H. (1998). Sexual Behavior in the Human Female. Indiana University Press. p. 587. ISBN 978-0253019240. נבדק ב-12 באוגוסט 2017.
There are some females who appear to find no erotic satisfaction in having their breasts manipulated; perhaps half of them derive some distinct satisfaction, but not more than a very small percentage ever respond intensely enough to reach orgasm as a result of such stimulation (Chapter 5). [...] Records of females reaching orgasm from breast stimulation alone are rare.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Boston Women's Health Book Collective (1996). The New Our Bodies, Ourselves: A Book by and for Women. Simon & Schuster. p. 575. ISBN 978-0684823522. נבדק ב-12 באוגוסט 2017.
A few women can even experience orgasm from breast stimulation alone.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Merril D. Smith (2014). Cultural Encyclopedia of the Breast. Rowman & Littlefield. p. 71. ISBN 978-0759123328. נבדק ב-12 באוגוסט 2017.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Harvey, John H.; Wenzel, Amy; Sprecher, Susan (2004). The Handbook of Sexuality in Close Relationships. Psychology Press. p. 427. ISBN 978-1135624705. נבדק ב-12 באוגוסט 2017.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Glassenberg AN, Feinberg DR, Jones BC, Little AC, Debruine LM (בדצמבר 2010). "Sex-dimorphic face shape preference in heterosexual and homosexual men and women". Archives of Sexual Behavior. 39 (6): 1289–96. doi:10.1007/s10508-009-9559-6. PMID 19830539.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Perrett DI, Lee KJ, Penton-Voak I, Rowland D, Yoshikawa S, Burt DM, Henzi SP, Castles DL, Akamatsu S (באוגוסט 1998). "Effects of sexual dimorphism on facial attractiveness". Nature. 394 (6696): 884–7. Bibcode:1998Natur.394..884P. doi:10.1038/29772. PMID 9732869.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ "APA PsycNet".
- ^ Waynforth, David (2001). "Mate choice trade-offs and women's preference for physically attractive men". Human Nature. 12 (3): 207–219. doi:10.1007/s12110-001-1007-9. PMID 26192277.
- ^ Kurzban, Robert; Weeden, Jason (2005). "Hurry Date: Mate preferences in action". Evolution and Human Behavior. 26 (3): 227–244. doi:10.1016/j.evolhumbehav.2004.08.012.
- ^ Fisman, R.; Iyengar, S. S.; Kamenica, E.; Simonson, I. (2006). "Gender Differences in Mate Selection: Evidence from a Speed Dating Experiment". The Quarterly Journal of Economics. 121 (2): 673–697. doi:10.1162/qjec.2006.121.2.673.
- ^ Eastwick, Paul W.; Finkel, Eli J. (2008). "Sex differences in mate preferences revisited: Do people know what they initially desire in a romantic partner?". Journal of Personality and Social Psychology (באנגלית). 94 (2): 245–264. doi:10.1037/0022-3514.94.2.245. ISSN 1939-1315. PMID 18211175.
- ^ Eastwick, Paul W.; Eagly, Alice H.; Finkel, Eli J.; Johnson, Sarah E. (2011). "Implicit and explicit preferences for physical attractiveness in a romantic partner: A double dissociation in predictive validity". Journal of Personality and Social Psychology (באנגלית). 101 (5): 993–1011. doi:10.1037/a0024061. ISSN 1939-1315. PMID 21767032.
- ^ "2. Americans see different expectations for men and women". 5 בדצמבר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Review of General Psychology, by the Educational Publishing Foundation 2002, Vol. 6, No. 2, 166 –203: Cultural Suppression of Female Sexuality (אורכב 24.10.2019 בארכיון Wayback Machine)
- ^ UNICEF: Female genital mutilation/cutting (אורכב 05.04.2015 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "Ethics: Honour Crimes". BBC.
- ^ "Definition of Honor Killing". Merriam-Webster.
- ^ "Honor killing". Dictionary.com.
- ^ "אני כאן בשביל סקס ללא מחויבות": נשים כבר מזמן לא מונוגמיות - וואלה Sheee, באתר וואלה, 2023-03-19
- ^ 1 2 3 4 לורי שטטמאור, "נשים כל הזמן נשפטות על המיניות שלהן, והגיע הזמן להפסיק עם זה", באתר ynet, 11 בינואר 2024
- ^ רן ספיר, מדוע גברים חייבים לקרוא על מיניות נשית, באתר רן ספיר פסיכולוג, 2018-07-23
- ^ מי הזיז את התשוקה שלי?! מיניות נשית, יום האישה - בטיפולנט, באתר בטיפולנט | פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל
- ^ סקס אפיל, אוננות נשית: למה זה חשוב ואיך להתחיל? | #120, באתר ynet, 10 ביולי 2024
- ^ לורי שטטמאור, "נשים כל הזמן נשפטות על המיניות שלהן, והגיע הזמן להפסיק עם זה", באתר ynet, 11 בינואר 2024
- ^ אפרת, אוננות נשית - כל מה שלא ידעת שאת רוצה לדעת, באתר פמיניסטית | אפרת זיו, 2023-05-25
- ^ מתן חצרוני, מחאת המכנסיים הקצרים של התלמידות, באתר מאקו, 19 במאי 2015
- ^ בתיה גלעדי, "לא אגרום לתלמידות להרגיש שמשהו בלבוש שלהן לא בסדר", באתר מאקו, 10 ביוני 2019
- ^ אדיר ינקו, מחאת קוד לבוש בבתי הספר: "להפסיק למדוד לילדות את אורך המכנסיים", באתר ynet, 29 באוגוסט 2018
- ^ [https://www.gov.il/BlobFolder/reports/molsa-social-and-welfare-magazine-43-2-berkovitz-romano/he/SocialAndWelfareMagazine_Magazine-43-2_43-2-berkovitz-romano.pdf "מיניות לא מובחנת" בקרב נערות: שיח ופרקטיקה של עובדות סוציאליות], באתר gov, 2 ביוני 2023
- ^ Duggan, Lisa; Hunter, Nan D. (1995). Sex wars: sexual dissent and political culture. New York: Routledge. ISBN 978-0-415-91036-1.
- ^ Hansen, Karen Tranberg; Philipson, Ilene J. (1990). Women, class, and the feminist imagination: a socialist-feminist reader. Philadelphia: Temple University Press. ISBN 978-0-87722-630-7.
- ^ Gerhard, Jane F. (2001). Desiring revolution: second-wave feminism and the rewriting of American sexual thought, 1920 to 1982. New York: Columbia University Press. ISBN 978-0-231-11204-8.
- ^ Leidholdt, Dorchen; Raymond, Janice G (1990). The Sexual liberals and the attack on feminism. New York: Pergamon Press. ISBN 978-0-08-037457-4.
- ^ Vance, Carole S. (1989). Pleasure and Danger: Exploring Female Sexuality. Thorsons Publishers. ISBN 978-0-04-440593-1.