מיץ' מקונל
 | |||||||
| דיוקנו הרשמי של מקונל מ-23 בינואר 2009 | |||||||
| לידה |
20 בפברואר 1942 (בן 79) שפילד, אלבמה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| עיסוק |
עוזר פרלמנטרי, שופט, עורך דין, פוליטיקאי  | ||||||
| מעסיק |
Marlow Cook | ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| בת זוג | איליין צ'או | ||||||
|
www | |||||||
| |||||||
| |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
אדיסון מיצ'ל (מיץ') מקונל, הבן (באנגלית: Addison Mitchell "Mitch" McConnell, Jr; נולד ב-20 בפברואר 1942) הוא פוליטיקאי אמריקאי, חבר המפלגה הרפובליקנית. הוא מכהן כסנאטור מטעם מדינת קנטקי מאז 1985 וכמנהיג סיעת המיעוט הרפובליקנית בסנאט מאז 2021. החל את כהונתו כמנהיג הסיעה הרפובליקנית בינואר 2007, ועל כן הוא המנהיג שכהונתו היא הארוכה ביותר בתולדות הסיעה הרפובליקנית.
מקונל נולד בשפילד שבאלבמה, בגיל שנתיים חלה בשיתוק ילדים ולא היה יכול ללכת עד גיל 5[1]. בנעוריו עבר עם משפחתו ללואיוויל שבקנטקי. ב-1964 סיים תואר ראשון בהצטיינות במדע המדינה באוניברסיטת לואיוויל, בתקופת לימודיו היה נשיא מועצת הסטודנטים. ב-1967 סיים תואר JD במשפטים באוניברסיטת קנטקי וכיהן כנשיא ארגון הסטודנטים למשפטים. הוא עבד כמתמחה בלשכתו של הסנאטור ג'ון שרמן קופר וכיועץ משפטי בלשכתו של הסנאטור מרלו קוק. בשנים 1974–1975 הוא כיהן כעוזרו של המשנה לתובע הכללי של ארצות הברית בתקופת נשיאותו של ג'רלד פורד. בשנים 1978–1985 כיהן כראש מחוז ג'פרסון בקנטקי.
בנובמבר 1984 נבחר לראשונה לסנאט של ארצות הברית לאחר שגבר על הסנאטור הדמוקרטי המכהן וולטר הדלסטון ברוב זעום של 0.4%. מאז נבחר עוד חמש פעמים לכהונות נוספות בסנאט. הוא כיהן כיו"ר ועדת האתיקה של הסנאט בשנים 1995–1997 וכיו"ר ועדת הכללים והמינהל בשנים 1999–2001. ב-2003 מונה למצליף הסיעה הרפובליקנית וב-2007 למנהיג הסיעה. בשנים 2015–2021 בהן היה לרפובליקנים רוב בסנאט היה מנהיג הרוב. במקביל הוא חבר בוועדת ההקצבות, חבר בוועדת החקלאות וחבר בוועדת הכללים והמינהל של הסנאט. בשנים 2015 ו- 2019, מגזין "טיימס" בחר במקונל כאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם.
מקונל נישא בשנית ב-1993 לאיליין צ'או, אשר עד 2021, כיהנה כמזכירת התחבורה של ארצות הברית בקבינט של הנשיא דונלד טראמפ. הוא אב לשלוש בנות מרעייתו הראשונה ממנה התגרש. מקונל הוא תומך ישראל וטען כי על ארצות הברית לגבות אותה ללא היסוס במהלך מבצע שומר החומות במאי 2021.
מילדותו ועד בחירתו לסנאטור[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנותיו הראשונות, מחלתו וחינוכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדיסון מיצ'ל מקונל השלישי נולד בשפילד, אלבמה, בשנת 1942. הוריו היו אדיסון מיצ'ל (א. מ.) מקונל השני (1917–1990) וג'וליה אודין (דין) מקונל (1919–1993). מוצאו מעורב בין מהגרים סקוטים של אלסטר ואנגלים[2]. נוסף על כך, אחד מבין אבותיו היה מעורב במלחמת העצמאות של ארצות הברית. מקונל בילה את שנותיו הראשונות באתונה, אלבמה (בקירוב לשפילד), איפה שסבו ואח סבו היו אחראים על בית עלמין מקומי. כאשר היה בן שנתיים בלבד התגייס אביו לשירות צבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. גם לאחר סופה של המלחמה, המשיך אדיסון מיצ'ל מקונל השני בשירות קבע בצבא האמריקאי ששימש עבור פרנסת המשפחה.
עקב גיוס האב לצבא עבור מאבק המלחמה, אמו של מקונל עברה עם כל שאר המשפחה לבית אחותה שבאלבמה הכפרית. עם המעבר חלה מקונל הפעוט בסימפטומים דמויי שפעת. בזמן שהוא בסופו של דבר התאושש, רגלו השמאלית שותקה עקב הידבקות בנגיף הפוליו אשר גרם לשיתוק ילדים. מקונל אובחן בשיתוק ילדים מעל עשור לפני שהתגלה חיסון פוליו. מקונל לא אושפז, אך לדבריו מאוחר יותר אמו העניקה לו טיפולי פיזיותרפיה ביתיים ארבע פעמים מדי יום[3]. לאחר מעל שנתיים ארוכות של טיפולים במכון טיפול לחולי שיתוק ילדים בג'ורג'יה על שם נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט (אשר טופל באותו המכון), הצליח מקונל בן החמש להשתקם מהשיתוק ולתפעל את רגלו השמאלית ללא תמיכת עזר[4].
בשנת 1950, כאשר היה מקונל בן שמונה, עבר עם משפחתו מאתונה לאוגוסטה (ג'ורג'יה), בקירוב למעוז גורדון (Fort Gordon), איפה שהוצב אביו במסגרת שירותו הצבאי. בשנת 1956 עברה המשפחה אל לואיוויל, הגדולה שבערי קנטקי, איפה שמקונל הצעיר למד בבית הספר התיכון 'דו-פונט מנואל'. עוד בשנתו הראשונה בלימודים מונה מקונל לנשיא מועצת התלמידים השכבתית. מקונל סיים תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת לואיוויל ובהמשך הצטרף לפעילותם של שתי אחוות מלומדים, האחת 'אוֹמִיקְרוֹן, דֶֿלְתָּא, קַפָּא' (ΟΔΚ) והשנייה 'פִֿי, קַפָּא, טַאו' (ΦΚΤ)[5]. בשנת 1963 השתתף במצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות, איפה שמרטין לותר קינג העביר את הנאום "יש לי חלום".
בשנת 1964, בגיל 22, היה מקונל מעורב בעצרות עבור זכויות שוויון אזרחי והיה לשוליה של הסנאטור ג'ון שרמן קופר[6] (כיהן מספר קדנציות לא רצופות בין 1946–1973). לדבריו של מקונל מאוחר יותר, פעילותו בחסות קופר השפיעה על פעילותו הפוליטית מאוחר יותר. בשנת 1967 סיים מקונל את לימודיו במכללת המשפטים של אוניברסיטת קנטקי, איפה שהיה לנשיא לשכת עורכי הדין של הסטודנטים.
שנותיו כפוליטיקאי עולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 1967, זמן קצר לפני שהועבר צו גיוס למסיימי לימודי משפטים עבור שירות במלחמת וייטנאם, מקונל התגייס כטוראי לצבא המילואים. מקונל החל הכשרת טירונות צבאית יומיים בלבד לאחר שהגיש את מבחן הלימודים האחרון שלו. עם סיום הטירונות שלו אובחן כחולה בדלקת עצבים אופטית ועל כן נקבע כי לא היה כשיר לשירות. על כן, שרותו הצבאי הפעיל של מקונל נמשך 37 ימים בלבד, בין 9 ביולי ל-15 באוגוסט 1967[7]. במהלך תקופת שירותו היה מוצב בפורט נוקס (בסיס צבאי). מאוחר יותר, לאורח הקריירה הפוליטית של מקונל, יריביו העלו את נושא שירותו הצבאי כאמצעי לערער את המוניטין הציבורי שלו. בין 1968 ל-1970 נחשף מקונל לפוליטיקה הלאומית כאשר שימש עוזר פרלמנטרי בוושינגטון די. סי. עבור הסנאטור מארלו ובסטר קוק מקנטקי.
בהמשך שב מקונל אל לואיוויל ותמך בארגון קמפיין הבחירות של טום אמברטון (Tom Emberton) מטעם המפלגה הרפובליקנית לתפקיד מושל קנטקי. אמברטון כשל בבחירות ומקונל כשל מאוחר יותר בניסיונו להתקבל כחבר בבית הנבחרים המדיני של קנטקי. באותה העת, לימד במקביל בשיעורים ליליים מדעים פוליטיים באוניברסיטת לואיוויל. באוקטובר 1974 שב מקונל לוושינגטון די. סי. למלא את תפקיד המשנה לתובע הכללי של ארצות הברית בממשל הנשיא ג'רלד פורד. בכהונתו בתפקיד זה עבד מקונל, בין לבין, עם אנטונין סקאליה, לימים שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית. בשנת 1977 התמנה למנהל מחוז ג'פרסון בקנטקי (המחוז שבתוכו ממוקמת העיר לואיוויל), למינוי זה הגיע מקונל לאחר שניצח את המנהל הדמוקרטי המכהן, טוד הולנבאך, ב-53% מהקולות לעומת 47% מהקולות[8].
מקונל נבחר לקדנציה שנייה בתפקיד בשנת 1981 וכיהן בו עד 1985.
בחירות לסנאטור מטעם קנטקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנת
הבחירות |
אחוזי הצבעה
למקונל |
מפת
בחירות |
|---|---|---|
| 1984 | 49.9% | 
|
| 1990 | 52.2% | 
|
| 1996 | 55.5% | 
|
| 2002 | 64.7% | 
|
| 2008 | 53.0% | 
|
| 2014 | 56.2% | 
|
| 2020 | 57.8% | 
|
מאז שנת 1973 כיהן וולטר הדלסטון הדמוקרטי כסנאטור מטעם קנטקי. בשנת 1984 התחרה לקדנציה שלישית בתפקיד. מיץ' התחרה למועמדות הרפובליקנית לסנאט וזכה ברוב מכריע של הצירים מטעם המפלגה במדינה[9]. הבחירות לסנאט בקנטקי התקיימו ב-5 בנובמבר והסתיימו בניצחון של מקונל עם 644,990 קולות (49.9%) לעומת הדלסטון עם 639,721 קולות (49.5%). משמעות הדבר היא שמקונל ניצח בבחירות בפחות מחצי אחוז מכלל הבוחרים[10]. קנטקי הייתה המדינה היחידה שהחליפה את צבעה הפוליטי לאדום במהלך 1984 למרות הניצחון הסוחף של הנשיא רונלד רייגן במהלך הבחירות לנשיאות אשר התקיימו במהלך אותה השנה.
מאז ניצחונו בשנת 1984 נותר מקונל בתפקיד ועודנו מכהן לאחר שש מערכות בחירות נוספות מהן הניצחון בעל אחוז ההצבעה הנמוך ביותר עבורו היה בשנת 1990 (52.2%) והניצחון בעל אחוז ההצבעה הגבוהה ביותר עבורו היה בשנת 2002. במהלך הבחירות בשנת 2020 הייתה עלייה גבוהה במספר המצביעים ולראשונה קיבל מקונל מעל מיליון קולות שהצביעו עבורו. תוצאות הבחירות עבור מקונל ב-2020 היו 1,233,315 קולות (57.8%).
סנאטור עולה מטעם קנטקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלייה בדרג המפלגתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך הקריירה הפוליטית המוקדמת שלו בקנטקי, מקונל נחשב להיות רפובליקני פרגמטי ומקל ראש התומך בפשרות באופן כללי. עם השנים, לאורך כהונתו בסנאט, נטה מקונל לעבר הפלג השמרני יותר של המפלגה. במהלך כהונתו הראשונה בסנאט תפס מקונל מקום בוועדת קשרי החוץ של הסנאט ודגל ברפורמת המס. לאחר שהשיג אחיזה פוליטית עם בחירתו מחדש לסנאטור בשנת 1990, הוא נודע בזכות התנגדותו לרפורמה במימון מערכות הבחירות, והוביל בהצלחה מאמץ לחסום את החקיקה בחזית זו בשנת 1994. מקונל נבחר ליו"ר הוועדה הסנאטורית הרפובליקנית הלאומית בשנת 1996, כיהן בתפקיד עד 2001, והמשיך לגאות תמיכה עממית עבור פעילותו הפוליטית[11].
מאבק בוועידת הבחירות הפדרלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת 2002, מאמץ רב שנים של הסנאטורים הרפובליקנים ג'ון מקיין מאריזונה וראס פיינגולד לבצע רפורמה בדרך בה גויס כסף עבור - ושומש במהלך - קמפיינים פוליטיים הגיע לשיאו במעבר של חוק הרפורמה בקמפיין שנתמך בידי גורמים משתי המפלגות (אז - נקרא הצעת חוק מקיין-פיינגולד)[12][13]. הוראות המפתח שלה היו: א. איסור על תרומות בלתי מוגבלות ("כסף רך") שניתנו ישירות למפלגות פוליטיות (לרוב על ידי תאגידים, איגודים או אנשים אמידים) ועל שידול תרומות אלה על ידי נבחרי ציבור; ב. מגבלות על הפרסום שאיגודים, תאגידים וארגונים ללא כוונת רווח יכולים לערוך עד 60 יום לפני בחירות; ג. הגבלות על השימוש של המפלגות הפוליטיות בכספם לפרסום תעמולת בחירות. הצעת החוק לרפורמת מימון הקמפיין הכילה הוראה חריגה המספקת משפט פדרלי מוקדם וערעור ישיר לבית המשפט העליון של ארצות הברית, ועוקף את התהליך השיפוטי הפדרלי האופייני. בחודש מאי, הכחישה ועדה מיוחדת של שלושה שופטים חלק מהאיסורים של החקיקה על תרומות כסף רך, אך אישרה חלק מההגבלות של החוק לגבי סוג התעמולה שהצדדים יכולים לעסוק בו. הפסיקה הושארה לפי הסדרי הוועדה עד שבית המשפט העליון נמעד לשמוע ולהכריע בערעורים שהתקבלו.
מקונל הטיל ערעור בקביעות של ועדת השופטים המיוחדת שכונתה 'ועידת הבחירות הפדרלית' על החלטותיה שנגעו לכסף רך ועל השארת הגבלות שנקבעו בחקיקה המוצעת אשר לטענת מקונל פגעו בחופש הביטוי כפי שהוסדר לפי התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית (חלק ממגילת הזכויות). בפני בית המשפט העליון הוטלה שאלת הערעור במעמד התיקון החוקתי והאם הקביעה החוקתית שנגעה לכסף הרך סתרה לנקבע בפרק 1 לחוקת ארצות הברית, חלק רביעי, סעיף 1. העליון קבע לבסוף כי אין החקיקה סותרת את החוקה האמריקאית ואת התיקון לה מכיוון שהתקנות עסקו בעיקר בתרומות של כסף רך ששימשו לרישום המצביעים ולהגדלת הנוכחות בקלפי, ולא בהוצאות קמפיין, בית המשפט קבע כי ההגבלה על חופש הביטוי הייתה מינימלית לפי החקיקה[14].
חקיקת הוועדות הצבאיות 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2006 קידם מקונל את חוק הוועדות הצבאיות (Military Commissions Act) אשר מטרתו המוצהרת של החוק הייתה לאשר מעמד המשפט של הוועדה הצבאית בגין הפרות של חוק מלחמה, ולמטרות משניות נוספות. החקיקה קודמה בעקבות החלטת בית המשפט העליון על תיק המדאן נגד רמספלד (2006), שקבע כי בתי הדין לביקורת מצב התנהלות בשדה הקרב (CSRT), כפי שהוקמו על ידי מחלקת ההגנה של ארצות הברית, היו פגומים מבחינה בירוקרטית ומבחינת הסדר פעילות ואינם חוקיים, ועל כן הם לא סיפקו הגנה עבור הנאשם. במסגרת אמנות ז'נבה נאסר על עצורים שסווגו כלוחמי אויב או שהמתינו לדיונים על מעמדם להשתמש בבסיס הצבאי שבו הוחזקו כדי לעתור לבתי משפט פדרליים בכדי לאתגר את מעצרם שנועד לטופל בידי בתי משפט צבאיים[15].
מצליף ומנהיג מיעוט (2002 - 2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילותו בתקופת ממשל בוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד אז הסנאטור הזוטר מטעם קנטקי זכה למוניטין בזכות ערמומיותו הפוליטית ויכולתו לגבש תמיכה בחקיקות דרך גישתו הפרגמטית לתמוך בפשרות. הוא נבחר למצליף המפלגה בשנת 2002, וכעבור ארבע שנים הוא נכנס לתפקיד מנהיג המיעוט בסנאט. במהלך הבחירות לסנאט האמריקאי בשנת 2006, מנהיג המפלגה הרפובליקנית, ביל פריסט מטנסי, הודיע על פרישתו. בסופן של הבחירות, איבדו הרפובליקנים את הרוב שאחזו בו בסנאט, ומקונל מונה למנהיג המפלגה ובכך גם למנהיג המיעוט בסנאט. במהלך שנת 2007 היה מקונל מבין התומכים בחקיקת מנהיגות כנה וממשל פתוח שקידם הסנאטור הדמוקרטי הארי ריד. החקיקה כללה למעשה תיקונים עבור חקיקת פתיחות של הקונגרס כלפי הציבור הרחב עוד משנת 1995[16]. בין לבין, החקיקה העלתה הגבלות נוספות לאלו של קודמתה מ-1995 על העברת מתנות למיניהן בעבור פוליטיקאים ועובדי ציבור בכלל. החקיקה עברה בבית הנבחרים ובסנאט ונחתמה בידי הנשיא ג'ורג' ווקר בוש.
ב-1 באוגוסט אותה השנה הציג מקונל בפני הקונגרס את הצעת החקיקה לביטחון אמריקה (Protect America) שהיוותה תיקון לחוק המעקב המודיעיני הזר משנת 1978. חוק ההגנה על אמריקה מהווה תיקון לקודמו בכך שמאפשר לאנשי מודיעין את הכלים הדרושים להם בכדי לאסוף מידע על אויבי המדינה של ארצות הברית, תוך הגנה על חירויות האזרח של האמריקאים. החוק, שהתקבל בתמיכה דו-מפלגתית בבית הנבחרים ובסנאט, מחזיר את חוק המעקב המודיעיני הזר למיקוד המקורי שלו בהגנה על זכויות האמריקנים (מיקוד אשר שונה עם השנים לנוכח סדרת חקיקות תיקונים), תוך שהוא אינו משמש מכשול לניהול מעקב מודיעיני זר על יעדים זרים הממוקמים מעבר לים[17]. החקיקה מאפשרת למנהל המודיעין הלאומי ולתובע הכללי לתקופות של עד שנה לאשר רכישת מידע מודיעיני זר הנוגע לאנשים מחוץ לארצות הברית אם שני הארגונים קובעים כי:
- קביעה כי קיימים במידע זה הליכים סבירים לקביעת הצורך ברכישה כזו הנוגעת לאנשים מחוץ לארצות הברית, והליכים כאלה יהיו נתונים לבדיקה של בית המשפט לפיקוח על מודיעין זר;
- קביעה כי הרכישה אינה כוללת מעקב אלקטרוני;
- קביעה כי הרכישה כוללת קבלת מידע מודיעיני זר או מתקיימת בסיוע ספק שירותי תקשורת או אדם אחר שיש לו גישה לתקשורת;
- קביעה כי המטרה המשמעותית של הרכישה נועדת להשיג מידע מודיעיני זר;
- קביעה כי נוהלי המזעור (נהלים להבטחת הרמה הקטנה ביותר של חדירת פרטיות תוך קבלת מידע כזה) המשומשים, עונים להגדרה של נוהלי המזעור במסגרת חוק המעקב המודיעיני הזר משנת 1978[18].
החקיקה עברה בבית הנבחרים ובסנאט ב-3 באוגוסט ואושררה לפי חוק בחתימת הנשיא בוש ב-5 באוגוסט.
פעילותו בתקופת ממשל אובמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
בתור הרפובליקני המוביל בסנאט, מקונל דחה את הדחיפה הדמוקרטית לקביעת לוח זמנים להוצאת הכוחות האמריקאים ממלחמת עיראק. בסוף 2008 הוא הסדיר את תמיכתו מאחורי תוכנית הסיוע בנכסים בעייתיים, שנחתמה בחוק על ידי הנשיא היוצא ג'ורג' בוש. עם בחירתו של הנשיא אובמה בשנת 2008 להענקת שליטה לדמוקרטים בבית הלבן ובשני ענפי הקונגרס, מקונל התמקד בחסימת המפקד הראשי החדש במידת האפשר. בעיקר, הוא התנגד להעברת חבילת הגירוי הכלכלי, המכונה חוק ההחלמה וההשקעה האמריקאית משנת 2009, וחבילת הרפורמה בביטוח הבריאות; חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה (המכונה גם "אובמהקר") בשנת 2010[19].
בנוסף, הוא עמד נגד סגירת מחנה המעצר במפרץ גואנטנמו, עיכב את אישור המועמדים לבית המשפט העליון של אובמה ודחה שורה של חקיקות נוספות שהוצגו לאורך תקופת שלטונו של ממשל אובמה. בתשובה לשאלה על אסטרטגיית מפלגתו בראיון ל"נשיונל ג'ורנל" ב-2010, מקונל אמר במפורש: "הדבר החשוב ביותר שאנו רוצים להשיג הוא שהנשיא אובמה יהיה נשיא לקדנציה-יחידה." בעוד שמקונל לא השיג מטרה זו, הוא ראה רווחים עם השגת הרוב של הרפובליקנים בבית הנבחרים בשנת 2010. שלוש שנים לאחר מכן, למרות הדחיפה של הדמוקרטים לחקיקת פיקוח על קניין נשק לאחר הטבח בבית הספר היסודי סנדי הוק בדצמבר 2012, מקונל הצביע נגד הצעת חוק משנת 2013 שנועדה להרחיב את בדיקות הרקע הקודמות לקניין נשק בידי אזרחים פרטיים[20].
מקונל המשיך לדחוף את הנרטיב הרפובליקני של הוצאות דמוקרטיות בזבזניות, והניע את הסכסוך המתמשך על מגבלת החוב הפדרלית שבסופו של דבר אילצו אותו להתמודד עם סיום השבתת הממשלה באוקטובר 2013 לאחר ששבתה מפעילות עקב הפרעות תקציביות והליכי הוצאות שנגעו לשנת הכספים הקרבה. אף על פי שהפשרה שלו הכעיסה את סיעת מסיבת התה של המפלגה הרפובליקנית בהנהגת טד קרוז, מקונל עמד על פועלו ובמאבק הכוח שהתפתח הפיל ממעמדם את הרפובליקנים הבכירים אריק קנטור וג'ון ביינר. בחירתו מחדש לסנאט התקיימה במקביל לגל נוסף של רווחים פוליטיים עבור המפלגה הרפובליקנית בשנת 2014, והעניק לו את תפקידו הנחשק מזה זמן רב כמנהיג הרוב בסנאט.
מנהיג רוב בסנאט (2014 - 2021)[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם תמיכת רוב רפובליקני בסנאט לטובתו, מקונל הפנה את תשומת ליבו לחקיקה חדשה. הוא פיקח על אישור הסנאט להצעת חוק לתשתיות דרכים בנות חמש שנים, פסק עסקאות לחקיקת רפורמות בחינוך ובביטוח לאומי ודחף להצעת חוק לטיפול במגפה אופיואידית. בנוסף, המשיך בעבודתו כחבר בכיר בוועדות החקלאות, ההקצבות והחקיקות. מנהיג הסנאט החתים שוב ושוב את הנשיא אובמה בעקבות מותו של שופט בית המשפט העליון אנטונין סקאליה בפברואר 2016. עם מינוי אובמה שצפוי להטות את בית המשפט בכיוון ליברלי, מקונל הודיע כי "לעם האמריקני יהיה קול בבחירת שופט בית המשפט העליון הבא שלהם," ואז סירב לאפשר דיונים לקבלת המועמד הדמוקרטי שהציע אובמה, מריק גרלנד. הרוב הרפובליקני בסנאט, בהנהגת מקונל, טרפד את המינוי של גרלנד ומושב השופט בעליון נותר ריק להמשך כהונתו של אובמה. אף על פי שהמהלך גרר גינוי משני צידי המעבר, ההימור של מקונל השתלם כשדונלד טראמפ נבחר לנשיא בנובמבר 2016, והבטיח את מינויו ואישורו של המשפטן חביב הרפובליקנים השמרני ניל גורסץ'[21].
פעילותו בתקופת ממשל טראמפ[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הנשיא טראמפ בתפקידו, מקונל ועמיתיו הרפובליקנים המחוקקים פתחו במאמץ שהובטח זה מכבר לבטל את ה"אובמהקר". לאחר סדרת הפרעות ומאבקים מוקדמים, הבית העליון הצליח להעביר את גרסתו של חקיקת הביטול במאי 2017. עם זאת, הצעת החוק של הסנאט לא הצליחה לייצר מספיק כוח כדי להתגבר על הגיבנת, ועם עריקותיהם של סנאטורים רפובליקנים בעלי תודעה עצמאית כמו ג'ון מקיין וסוזן קולינס, מקונל נאלץ לעכב תחילה את קיום ההצבעה, לפני שספג תבוסה ציבורית נדירה כאשר הגרסה המתוקנת נדחתה ביולי עקב העריקה של גורמים בתוך המפלגה הרפובליקנית.
הצעת החוק הכושלת העלתה את המתח הגואה בין מקונל לנשיא טראמפ, שכבר היה ביריבות ביחס לכיוון פעילותה העתידי של המפלגה הרפובליקנית. עם זאת, מקונל חזר למסלולו לתיאום ציפיות עם הנשיא בכך שהבטיח את העברת הצעת חוק גורפת לרפורמת מיסים בסנאט בתחילת דצמבר. לאחר שהוא ויושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית, פול ראיין, השלימו את חילוקי הדעות ביניהם, הצעת החוק למס חדש בסך שנתי של 1.5 טריליון דולר אמריקאי הועברה ב-20 בדצמבר 2017, והעניקה לטראמפ את הניצחון הגדול הראשון שלו בנושאי חקיקות. המפלגה הרפובליקנית השיגה ניצחון נוסף כשהייתה במאבק עם האופוזיציה הדמוקרטית על הצעת חוק הוצאות זמנית, מה שהוביל להשבתה קצרה של פעילות הממשל הפדרלי בינואר 2018. הדמוקרטים דרשו הגנה מחודשת על ילדי המהגרים הבלתי חוקיים שגדלו בארצות הברית, אך התרצו לאחר שמקונל העניק הבטחה מעורפלת לשקול את הנושא.
באפריל 2018 אמר מנהיג הרוב בסנאט כי הוא מעוניין להפוך את הורדות המס האינדיבידואליות הזמניות מהצעת החוק לשנת 2017 לקבועות. בערך באותה תקופה נחשף גם כי מקונל טרפד לכאורה חקיקה מהצעת חוק ה"אומניבוס" שנועדה לעדכן את מדיניות הקונגרס בנושא הטרדות מיניות, על רקע סעיף בחקיקה המוצעת שפעל נגד חברי הקונגרס לפי חשדות מקדימים. בנוסף, הוא התייחס לסוגיה הקוצנית של חקירתו של רוברט מולר בנושא ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ב-2016, כאשר על פי הדיווחים טראמפ זעם על חדירתו של היועץ המיוחד לתחומים אשר היו מחוץ לתחומי פעילותו המקצועית. מקונל המעיט בחשיבותה של החקיקה שנתמכה בידי גורמים משתי המפלגות אשר נועדה להגדיל את הוצאות השמירה על קונסולים דיפלומטיים מיוחדים ולא העלה אותה להצבעה בסנאט.
בשנת 2019, מקונל מצא את עצמו שוב עם הגב לקיר עקב התעקשותו של הנשיא טראמפ לבנות חומה בגבול ארצות הברית–מקסיקו. לאחר השבתה של ממשלה במשך 35 יום בנושא ופשרה תקציבית שהקציבה 1.375 מיליארד דולר בלבד לחומה, התעלם טראמפ מהאזהרות של מקונל בדבר תמיכת הסנאט הפושר והכריז על מצב חירום לאומי בפברואר במטרה להשיג עוד מימון[22]. לאחר מכן העביר הבית החלטה לביטול החירום הלאומי, ומקונל לא הצליח למנוע את מעברו בסנאט, וכתוצאה מכך עבר הוטו הראשון של נשיאות טראמפ. כאשר עמד לקדם ניסיון נוסף לביטול ה"אובמהקר", הפעם טראמפ שמע לאזהרותיו של מקונל כי לרפובליקנים בסנאט אין המזג הנדרש עבור מאבק נוסף על מצב הרווחה הבריאותית, והנשיא אמר כי יתמודד עם הנושא לאחר הבחירות, בתקווה שיבחר בשנית[23]. באותו קיץ סבל מקונל משבר בכתף לאחר שנפל על המרפסת שלו, שבל אשר אילץ אותו להמשיך בעבודתו מהבית.
.jpg)
מקונל ומפכ"ל החקלאות בקנטקי, ריאן קוורלס, הודיעו יחדיו ב-25 במרץ 2018 על תוכנית להכנסת חקיקה בסנאט האמריקני לתמיכה בתעשיית הקנבוס של קנטקי. ההודעה נמסרה במהלך השולחן העגול האמריקני בפרנקפורט. חקיקת גידול קנבוס משנת 2018 אפשרה לגליזציה של קנבוס, וייעדה את הגידול כמצרך חקלאי תוך הוצאתו מהרשימה הפדרלית של חומרים מבוקרים, על פי הודעה לעיתונות שנשלחה על ידי משרדו של מקונל. "קנבוס מילא תפקיד בסיסי במורשת החקלאית של קנטקי, ואני מאמין שזה יכול להיות חלק חשוב בעתידנו", אמר מקונל בראיון[24].
הליכי ההדחה של הנשיא טראמפ[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – הליך ההדחה של דונלד טראמפ (2019–2020), הליך ההדחה של דונלד טראמפ (2021)
ערכים מורחבים – בסתיו 2019, מקונל וחבריו הסנאטורים התמקמו בעיקר במושב האחורי כשהמדינה התמקדה בדיוני ההדחה של הנשיא טראמפ בבית הנבחרים. הלשכה התחתונה הצביעה כמעט לחלוטין בקווי המפלגה בדצמבר להאשים את הנשיא בשימוש לרעה בכוח ושיבוש מהלכי משפט, אם כי יו"ר בית הנבחרים הדמוקרטית, ננסי פלוסי, סירבה להעביר מיידית את כתבי ההדחה לסנאט שבשליטת הרפובליקנים, והשאירה את מקונל להתלהם עם מנהיג המיעוט בסנאט, צ'אק שומר, על תנאי הליך ההדחה.
מעבר להסכמה לתת לוויכוחים להתקיים במשך שלושה ימים במקום יומיים, מקונל מינף את הרוב הרפובליקני לטובתו לאחר שהמשפט בסנאט החל בינואר 2020, וריסק את הניסיונות הדמוקרטיים לתקן את כללי המשפט ולהזעיק עדים. ב-5 בפברואר 2020 הצביע הסנאט על פי קווי המפלגה כדי לזכות את טראמפ בשתי האשמות ההפללה, מה שגרם לנשיא להלל את מקונל על "עבודה נהדרת" בנאום חגיגי לאחר מכן. בחודש שלאחר מכן, עם התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית, מקונל וצ'אק שומר פעם נוספת חבטו בראש מרכיביה של הצעת חוק להקלה במצב החירום הלאומי עקב התפרצות המגפה. ב-25 במרץ העביר הסנאט פה אחד תקציב בן 2 טריליון דולר - סכום שמנהיג הרוב כינה "רמת השקעה בעת המלחמה למדינה שלנו" - אשר יצר תוכנית הלוואות בסך 500 מיליארד דולר לעסקים, ערים ומדינות, וסיפק ארבעה חודשים של ביטוח אבטלה מורחב. נוסף על כך התקציב גם הקציב 1,200 דולר לאדם עבור רוב המבוגרים האמריקאים.
בתגובה לדחייה של העלאת מענקים שנתמכה בידי מקונל, בוצעה השחתה של ביתו כמו גם ביתה של ננסי פלוסי הדמוקרטית, יושבת ראש בית הנבחרים, בתחילת ינואר 2021[25]. הליך ההדחה השני של דונלד טראמפ החל מספר ימים לפני השבעתו של ג'ו ביידן וממשלו החדש ב-20 בינואר 2021 עקב ההסתערות על הקפיטול. מקונל תקף את טראמפ על חלקו בהתססת הקהל שתקף את הקפיטול וטען כי פועלו היה ל"הזנחת חובות מחפירה." מקונל אם זאת, לא הצביע להרשעת טראמפ עקב חששות חוקתיים. "אין בכלל שאלה, בשום מצב, שהנשיא טראמפ אחראי מבחינה מעשית ומוסרית להתגרות באירועי היום", אמר מקונל זמן קצר לאחר ההצבעה בסנאט שהסתיימה בתוצאת 43–57 שהובילה לזיכויו של טראמפ (עבור ההדחה נדרש רוב בסנאט של לא פחות משני שלישים)[26].
מנהיג מיעוט בשנית (2021 - הווה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
פעילותו בתקופת ממשל ביידן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 2020, בהמשך לחקירות בדבר הונאה שהתקיימה בבחירות לנשיאות באותה השנה, מקונל נאם בסנאט ובירך את ג'ו ביידן על הפיכתו לנשיא הנבחר, ובכך יצא נגד הטענות בדבר הונאת בחירות נרחבת. מאוחר יותר באותו יום ביידן אמר בפומבי שהוא שוחח עם מקונל בטלפון[27]. בפברואר 2021 יצא הנשיא לשעבר טראמפ נגד מקונל, תקף אותו בחריפות והאשים אותו באיבוד הרוב הרפובליקני בסנאט[28].
במהלך מאי 2021 החל מקונל לצאת בקו תקיף נגד מדיניותו הכלכלית והחיצונית של ממשל ביידן. במהלך מבצע שומר החומות תקף מקונל את ביידן וממשלו על חוסר הפעולה שלו לתמיכה בישראל לנוכח המאבק והביע תמיכה לא מסויגת במאמץ המלחמה של ישראל נגד החמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה. בנוסף על כך, מקונל קרא להסדר המאבק וסיומו בהקדם. ב-21 ביולי קרא מקונל לאזרחי ארצות הברית להתחסן בחיסון נגד COVID-19 וטען כי הוא מודע לחשיבות החיסונים על בשרו (בכוונו למחלת שיתוק הילדים בה חלה בצעירותו)[29].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקונל הוא חבר מסור של הכנסייה הבפטיסטית. בשנת 2016 פרסם ספר, 'המשחק הארוך', על חייו והקריירה הפוליטית שלו. למקונל שלוש בנות שנולדו במסגרת נישואיו עם אשתו הראשונה, שריל רדמון. בשנת 1993 הוא התחתן עם אשתו השנייה איליין צ'או, שכיהנה כמזכירת התחבורה של ארצות הברית בתקופת ממשל טראמפ.
יחסו כלפי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2015 פגש מקונל בראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וטען בפניו שיחסי ארצות הברית–ישראל עודם חזקים[30]. בנאום בשנת 2019 כינה מקונל קריאות פוליטיות אנטי-ישראליות כ"מטרידות"[31]. ב-12 במאי 2021, במהלך מבצע שומר החומות, נאם מקונל "אזרחים ישראלים מצטופפים במרתפים, מחסות, וחדרי מדרגות בבתי חולים. מתקפות הרקטות של חמאס מאירות את השמיים, פוגעות בבניינים, משליטים אימה, פוצעים והורגים אנשים חפים מפשע."[32] ב-19 במאי 2021, בנאום בפני הפרלמנט, האשים מקונל גורמים במפלגה הדמוקרטית ברטוריקה אנטי-ישראלית[33].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציטוטים בוויקיציטוט: 
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 
אתר האינטרנט הרשמי של מיץ' מקונל
מיץ' מקונל, ברשת החברתית פייסבוק
מיץ' מקונל, ברשת החברתית טוויטר
מיץ' מקונל, ברשת החברתית אינסטגרם- מיץ' מקונל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מיץ' מקונל באתר הסנאט
- מיץ' מקונל באתר הקונגרס
- מיץ' מקונל באתר ontheissues.org
- מיץ' מקונל באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 10 Things You Didn't Know About Mitch McConnell, אתר usnews.com
- ^ מיץ' מקונל, סנאטור אמריקאי (Mitch McConnell, U.S. Senator), Geni - גנאלוגיה
- ^ מקונל בשיח אישי על פוליו - מנהיג הרוב מעלה טיעון לתוכניות עבור מיגור מחלות (McConnell Gets Personal Discussing Polio - Majority leader makes argument for disease eradication programs), Roll Call, 10 ביולי 2018
- ^ מיץ' מקונל - מנהיג הסנאט הרפובליקני, קורבן שיתוק ילדים, מגבה חיסונים (Mitch McConnell - Republican Senate Leader, a Polio Victim, Backs Vaccines), טיימס (Times)
- ^ ביוגרפיה (Biography), המנהיג הרפובליקני בסנאט; מיץ' מקונל - סנאטור אמריקאי מטעם קנטקי (The Senate Republican Leader; Mitch McConnell - U. S. Senator for Kentucky)
- ^ ג'ון שרמן קופר: ביוגרפיה נבחרת (John Sherman Cooper: A Featured Biography), הסנאט של ארצות הברית (Senate of the United States)
- ^ מיכאל רוג'רס, מה מיץ' מקונל מסתיר? (What is Mitch McConnell Hiding?), HUFFPOST, 22 בנובמבר 2008, 6 בדצמבר 2017
- ^ מיץ' מקונל - רפובליקני - הסנאט של ארצות הברית; קנטקי (Mitch McConnell - REPUBLICAN - United States Senate; Kentucky), נבחר; דע את הפוליטיקאים שלך (Voterly - Know your Politicians)
- ^ הבחריות המקדימות - 29 במאי 1984 - הסנאט של ארצות הברית - המפלגה הרפובליקנית (PRIMARY ELECTION - MAY 29, 1984 - UNITED STATES SENATE - REPUBLICAN PARTY), הקהילייה של קנטקי - ועדת הבחירות הממלכתית (Commonwealth of Kentucky -State Board of Elections)
- ^ הבחירות הכלליות - 6 בנובמבר 1984 - סנאטור ארצות הברית (GENERAL ELECTION - NOV 6, 1984 - UNITED STATES SENATOR), הקהילייה של קנטקי - ועדת הבחירות הממלכתית (Commonwealth of Kentucky -State Board of Elections)
- ^ יו"ר הוועדה הסנאטורית הרפובליקנית הלאומית (National Republican Senatorial Committee Chairpersons), הסנאט של ארצות הברית (United States Senate)
- ^ חוק הרפורמה בקמפיין דו-מפלגתי משנת 2002 - ארצות הברית; 2002 (Bipartisan Campaign Reform Act of 2002 - United States; 2002), אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ^ H.R.2356 - חוק הרפורמה בקמפיין הדו-מפלגתי משנת 2002 (H.R.2356 - Bipartisan Campaign Reform Act of 2002), הקונגרס של ארצות הברית (United States Congress)
- ^ מקונל נגד ועדת הבחירות הפדרלית (McConnell v. Federal Election Commission), אויז (Oyez) - מכון המידע המשפטי של קורנל (Cornell’s Legal Information Institute)
- ^ חוק הוועדות הצבאיות, אמנות ז'נבה ובתי המשפט: מדריך קריטי (The Military Commissions Act, the Geneva Conventions, and the Courts: A Critical Guide), אוניברסיטת קיימברידג' (University of Cambridge)
- ^ H.R.2316 - חוק מנהיגות כנה וממשל פתוח משנת 2007 (H.R.2316 - Honest Leadership and Open Government Act of 2007), הקונגרס של ארצות הברית (United States Congress)
- ^ גיליון עובדות: חוק ההגנה על אמריקה משנת 2007 (Fact Sheet: The Protect America Act of 2007), הבית הלבן - הנשיא ג'ורג' ווקר בוש (THE WHITE HOUSE - President George W. Bush)
- ^ סיכום: S.1927 - הקונגרס ה-110; 2007-2008 (Summary: S.1927 — 110th Congress; 2007-2008) משפט ציבורי מספר: 110-55; 08/05/2007 (Public Law No: 110-55; 08/05/2007), הקונגרס של ארצות הברית (United States Congress)
- ^ מיץ' מקונל ב-CPAC: הפסדנו בעניין ה"אובמהקר" (Mitch McConnell at CPAC: We Lost on Obamacare), האטלנטיק (The Atlantic), 15 במרץ 2013
- ^ מקונל נשבע לחסום אמצעי שליטה בנשק (McConnell vows to block gun control measures), ארצות הברית היום (USA Today), 19 בינואר 2013
- ^ כיצד מתרחשת הצעה של מקונל לעצב מחדש את מערכת המשפט הפדרלית מעבר לבית המשפט העליון (How McConnell’s Bid to Reshape the Federal Judiciary Extends Beyond the Supreme Court), שירות השידור הציבורי (Public Broadcasting Service)
- ^ מריאן לווין (MARIANNE LEVINE), מקונל: לסגירת הגבול תהיה השפעה "קטסטרופלית" (McConnell: Closing down border would have ‘catastrophic’ impact), פוליטיקו (POLITICO)
- ^ טראמפ נסוג על נושאי הבריאות לאחר שמקונל הזהיר אותו מפני כישלון (Trump Retreats on Health Care After McConnell Warns It Won’t Happen), הניו יורק טיימס (The New York Times), 2 באפריל 2019
- ^ מקונל מכריז על חקיקת קנבוס ביחד עם מפכ"ל החקלאות של קנטקי (McConnell announces hemp legislation with Ky. Ag. Commissioner), עומד עבור קנטקי (Stands for Kentucky), 26 במרץ 2018
- ^ סוכנויות הידיעות, ראש של חזיר ודם מלאכותי מחוץ לבית של פלוסי, Ynet, 3 בינואר 2021
- ^ לאחר שהצביע לזכותו, מקונל הטיח בטראמפ כאחראי להתפרעות (After Voting To Acquit, McConnell Torches Trump As Responsible For Riot), השידור הציבורי הלאומי (National Public Radio)
- ^ לביידן ומקונל יש היסטוריה ארוכה - אבל האם הם באמת יכולים לעבוד יחד עכשיו? (Biden and McConnell have a long history – but can they really work together now?), הגרדיאן (The Guardian), 20 בדצמבר 2020
- ^ ynet וסוכנויות הידיעות, טראמפ נגד מנהיג הרפובליקנים בסנאט: איתו לעולם לא יהיה ניצחון, Ynet, 17 בפברואר 2021
- ^ Associated Press, מקונל קורא לאמריקאים להתחסן (McConnell urges Americans to get vaccinated), יוטיוב, 21 ביולי 2021
- ^ רשת חדשות בכבלים (Cable News Network), מקונל: היחסים בין ארצות הברית לישראל עדיין מאוד חזקים (McConnell: U.S.-Israel relationship still very strong), יוטיוב
- ^ Associated Press, מקונל מכנה את העמדות האנטי-ישראליות מטרידות (McConnell calls anti-Israel attitudes disturbing), יוטיוב
- ^ The Hill, רק הגיע: מיץ' מקונל מביע תמיכה חזקה בישראל, יורה בביקורת על הדמוקרטים (JUST IN: Mitch McConnell voices strong support for Israel, blasts Democratic critics), יוטיוב, 12 במאי 2021
- ^ The Hill, מיץ' מקונל מאשים את הדמוקרטים בעוון רטוריקה אנטי-ישראלית (Mitch McConnell CONDEMNS Democrats for anti-Israel rhetoric), יוטיוב, 19 במאי 2021
- בוגרי אוניברסיטת קנטקי
- חברי הסנאט של ארצות הברית מקנטקי
- מנהיגי סיעות בסנאט של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-112 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-114 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-115 של ארצות הברית
- בני זוג של פוליטיקאים אמריקאים
- סנאטורים חברי המפלגה הרפובליקנית
- בוגרי אוניברסיטת לואיוויל
- חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-117 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-113 של ארצות הברית
- נפגעי פוליו
- אמריקאים שנולדו ב-1942
- אישים שהופיעו ברשימת טיים 100: אמריקאים