מיץ' מקונל
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
 | |||||||
| דיוקנו הרשמי של מקונל מ-23 בינואר 2009 | |||||||
| לידה |
20 בפברואר 1942 (בן 80) שפילד, אלבמה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| בת זוג | איליין צ'או | ||||||
|
www | |||||||
| |||||||
| |||||||
| חתימה |
  | ||||||
  | |||||||
אדיסון מיצ'ל (מיץ') מקונל, הבן (באנגלית: Addison Mitchell "Mitch" McConnell, Jr; נולד ב-20 בפברואר 1942) הוא פוליטיקאי אמריקאי, חבר המפלגה הרפובליקנית. הוא מכהן כסנאטור מטעם מדינת קנטקי מאז 1985 וכמנהיג סיעת המיעוט הרפובליקנית בסנאט מאז 2021. החל את כהונתו כמנהיג הסיעה הרפובליקנית בינואר 2007, ועל כן הוא המנהיג שכהונתו היא הארוכה ביותר בתולדות הסיעה הרפובליקנית.
מקונל נולד בשפילד שבאלבמה, בגיל שנתיים חלה בשיתוק ילדים ולא היה יכול ללכת עד גיל 5[1]. בנעוריו עבר עם משפחתו ללואיוויל שבקנטקי. ב-1964 סיים תואר ראשון בהצטיינות במדע המדינה באוניברסיטת לואיוויל, בתקופת לימודיו היה נשיא מועצת הסטודנטים. ב-1967 סיים תואר JD במשפטים באוניברסיטת קנטקי וכיהן כנשיא ארגון הסטודנטים למשפטים. הוא עבד כמתמחה בלשכתו של הסנאטור ג'ון שרמן קופר וכיועץ משפטי בלשכתו של הסנאטור מרלו קוק. בשנים 1974–1975 הוא כיהן כעוזרו של המשנה לתובע הכללי של ארצות הברית בתקופת נשיאותו של ג'רלד פורד. בשנים 1978–1985 כיהן כראש מחוז ג'פרסון בקנטקי.
בנובמבר 1984 נבחר לראשונה לסנאט של ארצות הברית לאחר שגבר על הסנאטור הדמוקרטי המכהן וולטר הדלסטון ברוב זעום של 0.4%. מאז נבחר עוד חמש פעמים לכהונות נוספות בסנאט. הוא כיהן כיו"ר ועדת האתיקה של הסנאט בשנים 1995–1997 וכיו"ר ועדת הכללים והמינהל בשנים 1999–2001. ב-2003 מונה למצליף הסיעה הרפובליקנית וב-2007 למנהיג הסיעה. בשנים 2015–2021 בהן היה לרפובליקנים רוב בסנאט היה מנהיג הרוב. במקביל הוא חבר בוועדת ההקצבות, חבר בוועדת החקלאות וחבר בוועדת הכללים והמינהל של הסנאט. בשנים 2015 ו- 2019, מגזין "טיימס" בחר במקונל כאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם.
מקונל נישא בשנית ב-1993 לאיליין צ'או, אשר עד 2021, כיהנה כמזכירת התחבורה של ארצות הברית בקבינט של הנשיא דונלד טראמפ. הוא אב לשלוש בנות מרעייתו הראשונה ממנה התגרש. מקונל הוא תומך ישראל וטען כי על ארצות הברית לגבות אותה ללא היסוס במהלך מבצע שומר החומות במאי 2021.
מילדותו ועד בחירתו לסנאטור[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנותיו הראשונות, מחלתו וחינוכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדיסון מיצ'ל מקונל השלישי נולד בשפילד, אלבמה, בשנת 1942. הוריו היו אדיסון מיצ'ל (א. מ.) מקונל השני (1917–1990) וג'וליה אודין (דין) מקונל (1919–1993). מוצאו מעורב בין מהגרים סקוטים של אלסטר ואנגלים[2]. נוסף על כך, אחד מבין אבותיו היה מעורב במלחמת העצמאות של ארצות הברית. מקונל בילה את שנותיו הראשונות באתונה, אלבמה (הסמוכה לשפילד), שם סבו ואח סבו היו אחראים על בית עלמין מקומי. כאשר היה בן שנתיים בלבד התגייס אביו לשירות צבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. גם לאחר סופה של המלחמה, המשיך אדיסון מיצ'ל מקונל השני בשירות קבע בצבא.
עם גיוס האב לצבא, עברה אמו של מקונל, עם כל שאר המשפחה, לבית אחותה באזור הכפרי של אלבמה, שם נדבק מקונל הפעוט בנגיף הפוליו (שהחיסון נגדו התגלה רק עשור אחר כך) וחלה בשיתוק ילדים שפגע בתפקוד רגלו השמאלית. מקונל לא אושפז, אך אמו העניקה לו טיפולי פיזיותרפיה ביתיים ארבע פעמים מדי יום[3]. לאחר מעל שנתיים ארוכות של טיפולים במכון טיפול לחולי שיתוק ילדים בג'ורג'יה על שם נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט (אשר טופל באותו המכון), הצליח מקונל בן החמש להשתקם מהשיתוק ולתפעל את רגלו השמאלית ללא תמיכת עזר[4].
בשנת 1950, כאשר היה מקונל בן שמונה, עבר עם משפחתו מאתונה לאוגוסטה (ג'ורג'יה), הסמול לפורט גורדון, שם הוצב אביו במסגרת שירותו הצבאי. בשנת 1956 עברה המשפחה אל לואיוויל, הגדולה שבערי קנטקי, שם למד מקונל הצעיר בבית הספר התיכון 'דו-פונט מנואל'. עוד בשנתו הראשונה בלימודים מונה מקונל לנשיא מועצת התלמידים השכבתית. מקונל סיים תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת לואיוויל[5]. בשנת 1963 השתתף במצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות, בו מרטין לותר קינג נשא את הנאום "יש לי חלום".
בשנת 1964, בגיל 22, היה מקונל מעורב בעצרות עבור זכויות שוויון אזרחי והיה מתמחה אצל הסנאטור ג'ון שרמן קופר. בשנת 1967 סיים מקונל את לימוד המשפטים באוניברסיטת קנטקי.
שנותיו כפוליטיקאי עולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 1967, זמן קצר לפני שהועבר צו גיוס למסיימי לימודי משפטים עבור שירות במלחמת וייטנאם, מקונל התגייס כטוראי לצבא המילואים. מקונל החל הכשרת טירונות צבאית יומיים בלבד לאחר שהגיש את מבחן הלימודים האחרון שלו. עם סיום הטירונות שלו אובחן כחולה בדלקת עצבים אופטית ועל כן נקבע כי לא היה כשיר לשירות. על כן, שירותו הצבאי הפעיל של מקונל נמשך 37 ימים בלבד, בין 9 ביולי ל-15 באוגוסט 1967[6]. במהלך תקופת שירותו היה מוצב בפורט נוקס (בסיס צבאי). מאוחר יותר, לאורך הקריירה הפוליטית של מקונל, יריביו העלו את נושא שירותו הצבאי כאמצעי לערער את המוניטין הציבורי שלו. בין 1968 ל-1970 חזר מקונל לוושינגטון די. סי., והיה עוזר פרלמנטרי בצוות של הסנאטור מארלו קוק מקנטקי. עבודתו אצל קוק, שהיה חבר בועדת המשפט, חשפה אותו באופן מעמיק להליכים לאישור מינוי שופטים במערכת המשפט הפדרלית, ולחשיבותם, דבר שבא לכדי ביטוי כשהגיע להיות מנהיג הרפובליקנים בסנאט.[7]
בהמשך שב מקונל אל לואיוויל ונטל חלק בקמפיין הבחירות הכושל של טום אמברטון מטעם המפלגה הרפובליקנית לתפקיד מושל קנטקי. לאחר מכן עבד מקונול במשרד עורכי דין בלואיוויל, ובמקביל למיד שיעורים ליליים במדעי המדינה באוניברסיטת לואיוויל. באוקטובר 1974 שב מקונל לוושינגטון די. סי. למלא את תפקיד המשנה לתובע הכללי של ארצות הברית בממשל הנשיא ג'רלד פורד. בכהונתו בתפקיד זה עבד מקונל, בין לבין, עם אנטונין סקאליה, לימים שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית. בשנת 1977 נבחר למנהל מחוז ג'פרסון בקנטקי (המחוז שבתוכו ממוקמת העיר לואיוויל), לאחר שניצח את המנהל הדמוקרטי המכהן, טוד הולנבאך, ב-53% מהקולות לעומת 47% מהקולות[8].
מקונל נבחר לקדנציה שנייה בתפקיד בשנת 1981 וכיהן בו עד 1985.
בחירות לסנאטור מטעם קנטקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנת
הבחירות |
אחוזי הצבעה
למקונל |
מפת
בחירות |
|---|---|---|
| 1984 | 49.9% | 
|
| 1990 | 52.2% | 
|
| 1996 | 55.5% | 
|
| 2002 | 64.7% | 
|
| 2008 | 53.0% | 
|
| 2014 | 56.2% | 
|
| 2020 | 57.8% | 
|
מאז שנת 1973 כיהן וולטר הדלסטון הדמוקרטי כסנאטור מטעם קנטקי. בשנת 1984 רץ לקדנציה שלישית בתפקיד. מיץ' התחרה למועמדות הרפובליקנית לסנאט וזכה ברוב מכריע בבחירות המקדימות[9]. הבחירות הכלליות התקיימו ב-5 בנובמבר והסתיימו בניצחון של מקונל עם 644,990 קולות (49.9%) לעומת הדלסטון עם 639,721 קולות (49.5%). משמעות הדבר היא שמקונל ניצח בבחירות בפחות מחצי אחוז מכלל הבוחרים[10]. למרות הניצחון הסוחף של הנשיא רונלד רייגן במהלך הבחירות לנשיאות אשר התקיימו במהלך אותה השנה, קנטאקי הייתה המדינה היחידה בה מושב בסנאט עבר לידי הרפובליקנים.
מאז ניצחונו בשנת 1984 נותר מקונל בתפקיד ועודנו מכהן לאחר שש מערכות בחירות נוספות מהן הניצחון בעל אחוז ההצבעה הנמוך ביותר עבורו היה בשנת 1990 (52.2%) והניצחון בעל אחוז ההצבעה הגבוהה ביותר עבורו היה בשנת 2002.
כסנאטור[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך הקריירה הפוליטית המוקדמת שלו בקנטקי, מקונל נחשב רפובליקני מתון ופרגמטי. עם השנים, לאורך כהונתו בסנאט, נטה מקונל לעבר הפלג השמרני יותר של המפלגה. בשנת 1996 נבחר מקונל ליו"ר הוועדה הסנאטורית הרפובליקנית הלאומית, שמרכזת את המאמץ המפלגתי לבחירת סנאטורים, וכיהן בתפקיד עד 2001[11]. ב-2002 נבחר למצליף הרפובליקני בסנאט. מאז 2007 הוא מכהן כמנהיג הרפובליקנים בסנאט (כמנהיג המיעוט והרוב, לסירוגין), כהונה ארוכה מכל מנהיג רפובליקני בהיסטוריה של התפקיד.
התנגדות לרפורמות בחוקי מימון הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משלב מוקדם בכהונתו בסנאט, מקונל הוביל את ההתנגדות בסנאט לניסיונות רפורמה במימון בחירות. ב-1994 טירפד בעזרת השימוש בפיליבסטר הצעת חוק בנושא שהוביל מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט ג'ורג' מיטשל. בהמשך הוביל את ההתנגדות (הרפובליקנית ברובה) להצעת הרפורמה של הסנאטורים ג'ון מקיין הרפובליקני וראס פיינגולד הדמוקרט, והצליח לעכב אותה במשך שנים. התנגדותו העיקשת הובילה את תומכי החקיקה המתוסכלים להדביק לו את הכינוי דארת' ויידר, כינוי שהוא שמח לאמץ, כשהופיע למסיבת עיתונאים עם צעצוע של חרב אור. מאבקים אלה עיצבו במידה רבה את דרכו של מקונל בסנאט, והאסטרטגיות אותן פיתח בתקופה זו שימשו אותו בהמשך, כשעמד בראש המפלגה הרפובליקנית בסנאט[12].
בתחילת 2002 עבר בקונגרס "החוק הדו-מפלגתי לרפורמה בקמפיין" הידוע כ"חוק מקיין-פיינגולד", ונחתם על ידי הנשיא בוש. מקונל עמד בראש המאמץ המשפטי לפסול את החוק, בטענה שהוא פוגע בזכות לחופש הביטוי המעוגנת בתיקון הראשון לחוקה. לאחר שועדת הבחירות הפדרלית (FEC) פעלה על פי החוק החדש, הגישו מקונל ומספר גופים, עתירות נגד ההחלטה, שהגיעו לבית המשפט העליון. בהחלטה בתיק, שהתקבלה בסוף 2003 ונודעה כפסק דין מקונל נגד נגד ועדת הבחירות הפדרלית, דחה בית המשפט ברוב של 5-4 את רוב טענות העותרים, ואישר את חוקתיות רוב סעיפי החוק[13]. אולם ב-2010, בהליך בו מקונל לא היה שותף, קיבל בית המשפט העליון את פסק דין Citizens United נגד ועדת הבחירות הפדרלית שהפך חלק מהחלטה זו, ופסל חלק גדול מהחוק.
מנהיג המיעוט בסנאט (2007 - 2015)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת ממשל בוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבחירות של 2006 איבדו הרפובליקנים את הרוב בסנאט, וכמנהיג הרפובליקני בסנאט מקונל עמד בראש המיעוט. האירוע הבולט בשנתיים האחרונות לכהונתו של ג'ורג' וו. בוש היה המשבר הכלכלי שפרץ בסוף 2008. כראש המיעוט הרפובליקני בסנאט תמך מקונול בתוכנית החילוץ הפיננסית שהוביל ממשל בוש, ונטל חלק במאמצים הדו-מפלגתיים להתגבר על הקשיים שחקיקתה נתקלה בו בקונגרס[14][15].
בתקופת ממשל אובמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
הבחירות ב-2008 הסתיימו מניצחון דמוקרטי סוחף. בבחירות לנשיאות ניצח ברק אובמה ובסנאט הרפובליקנים איבדו 8 מושבים. בעקבות מעבר של ארלן ספקטור מהרפובליקנים לדמוקרטים, הדמוקרטים הגיעו למספר של 60 סנטורים, שיכול להביא לסיום פיליבסטרים. בניגוד לרבים מאנשי מפלגתו, מקונל לא שקע ברוח נכאים, והצליח לאחד את הסיעה המצומצמת סביב אסטרטגיה של התנגדות גורפת לכל יוזמות החקיקה הגדולות של ממשל אובמה, כך שהוא לא יוכל להתגאות בתמיכה דו-מפלגתית בהן[16]. מקונל נתן פומבי לאסטרטגיה שלו בראיון ל"נשיונל ג'ורנל" ב-2010 כשאמר: "הדבר החשוב ביותר שאנו רוצים להשיג הוא שהנשיא אובמה יהיה נשיא של קדנציה אחת"[17][18].
ב-2009 ותחילת 2010 הדמוקרטים הצליחו להעביר, למרות התנגדות מוחלטת או כמעט מוחלטת של הרפובליקנים, מספר יוזמות חקיקה משמעותיות, בהן חבילת תימרוץ נוספת לחילוץ המשק מהמשבר הכלכלי, רפורמה במערכת הפיננסית (חוק דוד-פרנק) וחוק הגנת החולה וטיפול בר השגה שהביא לרפורמה בביטוח הבריאות (""אובמה-קר"). המלחמה הקשה ביותר בין המפלגות הייתה על רפורמת הבריאות. הדמוקרטים הצליחו להעביר את החקיקה ללא תמיכה של אף סנאטור רפובליקני. אך מקונל הצליח לגבות מהם על כך מחיר פוליטי כבד: השילוב של אחדות פנימית בסיעה, וטקטיקות של עיכוב בדיונים שגרמה לחקיקה להתמשך, גרמה להתנגדות ציבורית הולכת וגוברת לרפורמה, ולפגיעה בפופולריות של אובמה[16][12]. כתוצאה איבדו הדמוקרטים ב-2010 את הרוב בית הנבחרים ואת הרוב המיוחס בסנאט, ואובמה כמעט שלא היה יכול להעביר בחקיקה רפורמות נוספות עד לסיום נשיאותו.
מקונל השתמש רבות בטקטיקות העיכוב גם בתחום אישור המינויים של הנשיא אובמה לשופטים פדרליים בבתי המשפט המחוזיים ובתי המשפט לערעורים. תחת הנהגתו הרפובליקנים סירבו, בניגוד למה שהיה מקובל, לדון ביחד בקבוצות של מינויים אלא דרשו דיון פרטני בכל מינוי, וקיימו פיליבסטרים גם על מינויים שלא היו שנויים במחלוקת ושלבסוף עברו ברוב גדול[19]. כתוצאה מכך, הדמוקרטים, בראשות מנהיג הרוב הארי ריד, שינו ב-2013 את כללי הסנאט, כך שלהפסקת פיליבסטר על מינויים ברשות המבצעת ומינויי שופטים פדרליים בערכאות הנמוכות יספיק רוב רגיל, ורק במינויים לבית המשפט העליון ימשיך להיות צורך ברוב מיוחס של 60 סנאטורים. מקונול הבטיח לדמוקרטים שהם יתחרטו על כך, ועשויים להתחרט מוקדם ממה שהם צופים[20].
בעת השבתת הממשל באוקטובר 2013, מקונל היה דווקא זה שהוביל לפשרה עם ממשל אובמה והדמוקרטים בקונגרס. ההשבתה נבעה מיוזמה של הסנאטורים החדשים טד קרוז ומייק לי מאגף "מסיבת התה" שהובילו את חברי האגף בבית הנבחרים להתנגד להעברת חוקי תקציב, ואף להארכת תוקף חוקי תקציב קודמים, אלא אם כן הם יכללו פגיעה ברפורמת הבריאות ("אובמה-קר"). בתחילת המשבר מקונל לא נטל חלק בדיונים שהתנהלו בעיקר בין יושב ראש בית הנבחרים ג'ון ביינר לבית הלבן. אולם אחרי שביינר לא הצליח להביא לסיום המשבר, ולאור סקרים שהראו שהציבור מאשים את הרפובליקנים בהשבתה, נכנס מקונל לעובי הקורה, ולמרות יחסיו הקשים עם מנהיג הרוב הדמוקרטי הארי ריד, הם הצליחו להגיע להסכם שסיים את המשבר אחרי למעלה משבועיים, בלא הישגים ממשיים לרפבוליקנים[21].
מנהיג הרוב בסנאט (2015 - 2021)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות בחירות אמצע הקדנציה ב-2014, הרוב בסנאט עבר לידי הרפובליקנים, ומקונל הפך למנהיג הרוב, ובתפקיד זה עצר כמעט לחלוטין את המינויים של אובמה לשופטים פדרליים[22].
מגמה זו הגיעה לשיא עם מותו של שופט בית המשפט העליון אנטונין סקאליה בפברואר 2016. עוד באותו יום החליט מקונל לא לאפשר לאובמה למנות שופט חדש והודיע כי "לעם האמריקני מגיע קול בבחירות השופט הבא בבית המשפט העליון שלהם. לכן אין למלא את המקום עד שייבחר נשיא חדש"[23]. כאשר אובמה החליט למנות את מריק גרלנד מקונל סרב לאפשר לדון במינוי, והמושב בבית המשפט נשאר ריק יותר משנה. מקונל התגאה כי החלטה זו הייתה החשובה ביותר אותה קיבל בקריירה שלו, וייחס לה גם השפעה מכרעת על ניצחונו של דונלד טראמפ בבבחירות, משום שהשארת המינוי לנשיא שייבחר נתנה סיבה למצביעים שמרניים להצביע עבור טרמפ[12][24].
בתקופת ממשל טראמפ[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הנשיא טראמפ בתפקידו, מקונל ועמיתיו הרפובליקנים המחוקקים פתחו במאמץ שהובטח זה מכבר לבטל את ה"אובמהקר". לאחר סדרת הפרעות ומאבקים מוקדמים, הבית העליון הצליח להעביר את גרסתו של חקיקת הביטול במאי 2017. עם זאת, הצעת החוק של הסנאט לא הצליחה לייצר מספיק כוח כדי להתגבר על הגיבנת, ועם עריקותיהם של סנאטורים רפובליקנים בעלי תודעה עצמאית כמו ג'ון מקיין וסוזן קולינס, מקונל נאלץ לעכב תחילה את קיום ההצבעה, לפני שספג תבוסה ציבורית נדירה כאשר הגרסה המתוקנת נדחתה ביולי עקב העריקה של גורמים בתוך המפלגה הרפובליקנית.
הצעת החוק הכושלת העלתה את המתח הגואה בין מקונל לנשיא טראמפ, שכבר היה ביריבות ביחס לכיוון פעילותה העתידי של המפלגה הרפובליקנית. עם זאת, מקונל חזר למסלולו לתיאום ציפיות עם הנשיא בכך שהבטיח את העברת הצעת חוק גורפת לרפורמת מיסים בסנאט בתחילת דצמבר. לאחר שהוא ויושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית, פול ראיין, השלימו את חילוקי הדעות ביניהם, הצעת החוק למס חדש בסך שנתי של 1.5 טריליון דולר אמריקאי הועברה ב-20 בדצמבר 2017, והעניקה לטראמפ את הניצחון הגדול הראשון שלו בנושאי חקיקות. המפלגה הרפובליקנית השיגה ניצחון נוסף כשהייתה במאבק עם האופוזיציה הדמוקרטית על הצעת חוק הוצאות זמנית, מה שהוביל להשבתה קצרה של פעילות הממשל הפדרלי בינואר 2018. הדמוקרטים דרשו הגנה מחודשת על ילדי המהגרים הבלתי חוקיים שגדלו בארצות הברית, אך התרצו לאחר שמקונל העניק הבטחה מעורפלת לשקול את הנושא.
באפריל 2018 אמר מנהיג הרוב בסנאט כי הוא מעוניין להפוך את הורדות המס האינדיבידואליות הזמניות מהצעת החוק לשנת 2017 לקבועות. בערך באותה תקופה נחשף גם כי מקונל טרפד לכאורה חקיקה מהצעת חוק ה"אומניבוס" שנועדה לעדכן את מדיניות הקונגרס בנושא הטרדות מיניות, על רקע סעיף בחקיקה המוצעת שפעל נגד חברי הקונגרס לפי חשדות מקדימים. בנוסף, הוא התייחס לסוגיה הקוצנית של חקירתו של רוברט מולר בנושא ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ב-2016, כאשר על פי הדיווחים טראמפ זעם על חדירתו של היועץ המיוחד לתחומים אשר היו מחוץ לתחומי פעילותו המקצועית. מקונל המעיט בחשיבותה של החקיקה שנתמכה בידי גורמים משתי המפלגות אשר נועדה להגדיל את הוצאות השמירה על קונסולים דיפלומטיים מיוחדים ולא העלה אותה להצבעה בסנאט.
בשנת 2019, מקונל מצא את עצמו שוב עם הגב לקיר עקב התעקשותו של הנשיא טראמפ לבנות חומה בגבול ארצות הברית–מקסיקו. לאחר השבתה של ממשלה במשך 35 יום בנושא ופשרה תקציבית שהקציבה 1.375 מיליארד דולר בלבד לחומה, התעלם טראמפ מהאזהרות של מקונל בדבר תמיכת הסנאט הפושר והכריז על מצב חירום לאומי בפברואר במטרה להשיג עוד מימון[25]. לאחר מכן העביר הבית החלטה לביטול החירום הלאומי, ומקונל לא הצליח למנוע את מעברו בסנאט, וכתוצאה מכך עבר הוטו הראשון של נשיאות טראמפ. כאשר עמד לקדם ניסיון נוסף לביטול ה"אובמהקר", הפעם טראמפ שמע לאזהרותיו של מקונל כי לרפובליקנים בסנאט אין המזג הנדרש עבור מאבק נוסף על מצב הרווחה הבריאותית, והנשיא אמר כי יתמודד עם הנושא לאחר הבחירות, בתקווה שיבחר בשנית[26]. באותו קיץ סבל מקונל משבר בכתף לאחר שנפל על המרפסת שלו, שבל אשר אילץ אותו להמשיך בעבודתו מהבית.
.jpg)
מקונל ומפכ"ל החקלאות בקנטקי, ריאן קוורלס, הודיעו יחדיו ב-25 במרץ 2018 על תוכנית להכנסת חקיקה בסנאט האמריקני לתמיכה בתעשיית הקנבוס של קנטקי. ההודעה נמסרה במהלך השולחן העגול האמריקני בפרנקפורט. חקיקת גידול קנבוס משנת 2018 אפשרה לגליזציה של קנבוס, וייעדה את הגידול כמצרך חקלאי תוך הוצאתו מהרשימה הפדרלית של חומרים מבוקרים, על פי הודעה לעיתונות שנשלחה על ידי משרדו של מקונל. "קנבוס מילא תפקיד בסיסי במורשת החקלאית של קנטקי, ואני מאמין שזה יכול להיות חלק חשוב בעתידנו", אמר מקונל בראיון[27].
הליכי ההדחה של הנשיא טראמפ[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – הליך ההדחה של דונלד טראמפ (2019–2020), הליך ההדחה של דונלד טראמפ (2021)
ערכים מורחבים – בסתיו 2019, מקונל וחבריו הסנאטורים התמקמו בעיקר במושב האחורי כשהמדינה התמקדה בדיוני ההדחה של הנשיא טראמפ בבית הנבחרים. הלשכה התחתונה הצביעה כמעט לחלוטין בקווי המפלגה בדצמבר להאשים את הנשיא בשימוש לרעה בכוח ושיבוש מהלכי משפט, אם כי יו"ר בית הנבחרים הדמוקרטית, ננסי פלוסי, סירבה להעביר מיידית את כתבי ההדחה לסנאט שבשליטת הרפובליקנים, והשאירה את מקונל להתלהם עם מנהיג המיעוט בסנאט, צ'אק שומר, על תנאי הליך ההדחה.
מעבר להסכמה לתת לוויכוחים להתקיים במשך שלושה ימים במקום יומיים, מקונל מינף את הרוב הרפובליקני לטובתו לאחר שהמשפט בסנאט החל בינואר 2020, וריסק את הניסיונות הדמוקרטיים לתקן את כללי המשפט ולהזעיק עדים. ב-5 בפברואר 2020 הצביע הסנאט על פי קווי המפלגה כדי לזכות את טראמפ בשתי האשמות ההפללה, מה שגרם לנשיא להלל את מקונל על "עבודה נהדרת" בנאום חגיגי לאחר מכן. בחודש שלאחר מכן, עם התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית, מקונל וצ'אק שומר פעם נוספת חבטו בראש מרכיביה של הצעת חוק להקלה במצב החירום הלאומי עקב התפרצות המגפה. ב-25 במרץ העביר הסנאט פה אחד תקציב בן 2 טריליון דולר - סכום שמנהיג הרוב כינה "רמת השקעה בעת המלחמה למדינה שלנו" - אשר יצר תוכנית הלוואות בסך 500 מיליארד דולר לעסקים, ערים ומדינות, וסיפק ארבעה חודשים של ביטוח אבטלה מורחב. נוסף על כך התקציב גם הקציב 1,200 דולר לאדם עבור רוב המבוגרים האמריקאים.
בתגובה לדחייה של העלאת מענקים שנתמכה בידי מקונל, בוצעה השחתה של ביתו כמו גם ביתה של ננסי פלוסי הדמוקרטית, יושבת ראש בית הנבחרים, בתחילת ינואר 2021[28]. הליך ההדחה השני של דונלד טראמפ החל מספר ימים לפני השבעתו של ג'ו ביידן וממשלו החדש ב-20 בינואר 2021 עקב ההסתערות על הקפיטול. מקונל תקף את טראמפ על חלקו בהתססת הקהל שתקף את הקפיטול וטען כי פועלו היה ל"הזנחת חובות מחפירה." מקונל עם זאת, לא הצביע להרשעת טראמפ עקב חששות חוקתיים. "אין בכלל שאלה, בשום מצב, שהנשיא טראמפ אחראי מבחינה מעשית ומוסרית להתגרות באירועי היום", אמר מקונל זמן קצר לאחר ההצבעה בסנאט שהסתיימה בתוצאת 43–57 שהובילה לזיכויו של טראמפ (עבור ההדחה נדרש רוב בסנאט של לא פחות משני שלישים)[29].
מנהיג מיעוט בשנית (החל מ-2021)[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
בדצמבר 2020, בהמשך לחקירות בדבר הונאה שהתקיימה בבחירות לנשיאות באותה השנה, מקונל נאם בסנאט ובירך את ג'ו ביידן על הפיכתו לנשיא הנבחר, ובכך יצא נגד הטענות בדבר הונאת בחירות נרחבת. מאוחר יותר באותו יום ביידן אמר בפומבי שהוא שוחח עם מקונל בטלפון[30]. בפברואר 2021 יצא הנשיא לשעבר טראמפ נגד מקונל, תקף אותו בחריפות והאשים אותו באיבוד הרוב הרפובליקני בסנאט[31].
במהלך מאי 2021 החל מקונל לצאת בקו תקיף נגד מדיניותו הכלכלית והחיצונית של ממשל ביידן. במהלך מבצע שומר החומות תקף מקונל את ביידן וממשלו על חוסר הפעולה שלו לתמיכה בישראל לנוכח המאבק והביע תמיכה לא מסויגת במאמץ המלחמה של ישראל נגד החמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה. בנוסף על כך, מקונל קרא להסדר המאבק וסיומו בהקדם. ב-21 ביולי קרא מקונל לאזרחי ארצות הברית להתחסן בחיסון נגד COVID-19 וטען כי הוא מודע לחשיבות החיסונים על בשרו (בכוונו למחלת שיתוק הילדים בה חלה בצעירותו)[32].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקונל הוא חבר מסור של הכנסייה הבפטיסטית. בשנת 2016 פרסם ספר, 'המשחק הארוך', על חייו והקריירה הפוליטית שלו. למקונל שלוש בנות שנולדו במסגרת נישואיו עם אשתו הראשונה, שריל רדמון. בשנת 1993 הוא התחתן עם אשתו השנייה איליין צ'או, שכיהנה כמזכירת התחבורה של ארצות הברית בתקופת ממשל טראמפ.
יחסו כלפי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2015 פגש מקונל בראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וטען בפניו שיחסי ארצות הברית–ישראל עודם חזקים[33]. בנאום בשנת 2019 כינה מקונל קריאות פוליטיות אנטי-ישראליות כ"מטרידות"[34]. ב-12 במאי 2021, במהלך מבצע שומר החומות, נאם מקונל ”אזרחים ישראלים מצטופפים במרתפים, מחסות, וחדרי מדרגות בבתי חולים. מתקפות הרקטות של חמאס מאירות את השמיים, פוגעות בבניינים, משליטים אימה, פוצעים והורגים אנשים חפים מפשע.“[35] ב-19 במאי 2021, בנאום בפני הפרלמנט, האשים מקונל גורמים במפלגה הדמוקרטית ברטוריקה אנטי-ישראלית[36].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציטוטים בוויקיציטוט: 
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 
אתר האינטרנט הרשמי של מיץ' מקונל
מיץ' מקונל, ברשת החברתית פייסבוק
מיץ' מקונל, ברשת החברתית טוויטר
מיץ' מקונל, ברשת החברתית אינסטגרם- מיץ' מקונל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מיץ' מקונל באתר הסנאט
- מיץ' מקונל באתר הקונגרס
- מיץ' מקונל באתר ontheissues.org
- מיץ' מקונל באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 10 Things You Didn't Know About Mitch McConnell, אתר usnews.com
- ^ מיץ' מקונל, סנאטור אמריקאי (Mitch McConnell, U.S. Senator), Geni - גנאלוגיה
- ^ מקונל בשיח אישי על פוליו - מנהיג הרוב מעלה טיעון לתוכניות עבור מיגור מחלות (McConnell Gets Personal Discussing Polio - Majority leader makes argument for disease eradication programs), Roll Call, 10 ביולי 2018
- ^ מיץ' מקונל - מנהיג הסנאט הרפובליקני, קורבן שיתוק ילדים, מגבה חיסונים (Mitch McConnell - Republican Senate Leader, a Polio Victim, Backs Vaccines), טיימס (Times)
- ^ ביוגרפיה (Biography), המנהיג הרפובליקני בסנאט; מיץ' מקונל - סנאטור אמריקאי מטעם קנטקי (The Senate Republican Leader; Mitch McConnell - U. S. Senator for Kentucky)
- ^ מיכאל רוג'רס, מה מיץ' מקונל מסתיר? (What is Mitch McConnell Hiding?), HUFFPOST, 22 בנובמבר 2008, 6 בדצמבר 2017
- ^ ראיון עם אלק מקגיליס, מחבר הספר "The Cynic: The Political Education of Mitch McConnell", באתר התוכנית Frontline, של npr, 9 בינואר, 2019
- ^ מיץ' מקונל - רפובליקני - הסנאט של ארצות הברית; קנטקי (Mitch McConnell - REPUBLICAN - United States Senate; Kentucky), נבחר; דע את הפוליטיקאים שלך (Voterly - Know your Politicians)
- ^ הבחריות המקדימות - 29 במאי 1984 - הסנאט של ארצות הברית - המפלגה הרפובליקנית (PRIMARY ELECTION - MAY 29, 1984 - UNITED STATES SENATE - REPUBLICAN PARTY), הקהילייה של קנטקי - ועדת הבחירות הממלכתית (Commonwealth of Kentucky -State Board of Elections)
- ^ הבחירות הכלליות - 6 בנובמבר 1984 - סנאטור ארצות הברית (GENERAL ELECTION - NOV 6, 1984 - UNITED STATES SENATOR), הקהילייה של קנטקי - ועדת הבחירות הממלכתית (Commonwealth of Kentucky -State Board of Elections)
- ^ יו"ר הוועדה הסנאטורית הרפובליקנית הלאומית (National Republican Senatorial Committee Chairpersons), הסנאט של ארצות הברית (United States Senate)
- ^ 1 2 3 Charles Homans, Mitch McConnell Got Everything He Wanted. But at What Cost}, The New York Times, 22 בינואר 2019
- ^ מקונל נגד ועדת הבחירות הפדרלית (McConnell v. Federal Election Commission), אויז (Oyez) - מכון המידע המשפטי של קורנל (Cornell’s Legal Information Institute)
- ^ Jon Greenberg, Matt Bevin says Mitch McConnell pushed bank bailout through Senate, Politifact, August 14, 2013
- ^ Reid: "We Sent A Message To America ... That We Will Not Let This Economy Fail.", CBS News, October 2, 2008
- ^ 1 2 Carl Hulse and Adam Nagourney, McConnell Strategy Shuns Bipartisanship, The New York Times, February 3, 2010
- ^ Andy Barr, The GOP's no-compromise pledge, Politico, October 28, 2010
- ^ Robert Farley, Pelosi Stretches an Old McConnell Quote, FactCheck.org, March 12, 2013
- ^ Joshua Green, Strict Obstructionist, The Atlantic, January February 2011
- ^ Jeremy W. Peters, In Landmark Vote, Senate Limits Use of the Filibuster, The New York Times, Nov. 21, 2013
- ^ Manu Raju, John Bresnahan, Jake Sherman and Carrie Budoff Brown, Anatomy of a shutdown, October 18, 2013
- ^ כיצד מתרחשת הצעה של מקונל לעצב מחדש את מערכת המשפט הפדרלית מעבר לבית המשפט העליון (How McConnell’s Bid to Reshape the Federal Judiciary Extends Beyond the Supreme Court), PBS
- ^ McConnell: Don't replace Scalia until after election, The Hill, Fevruary 13, 2016
- ^ Sen. McConnell: No chance the president is going to be removed from office, ראיון עם שון האניטי בFOX News, 13 בסדצמבר, 2019
- ^ מריאן לווין (MARIANNE LEVINE), מקונל: לסגירת הגבול תהיה השפעה "קטסטרופלית" (McConnell: Closing down border would have ‘catastrophic’ impact), פוליטיקו (POLITICO)
- ^ טראמפ נסוג על נושאי הבריאות לאחר שמקונל הזהיר אותו מפני כישלון (Trump Retreats on Health Care After McConnell Warns It Won’t Happen), הניו יורק טיימס (The New York Times), 2 באפריל 2019
- ^ מקונל מכריז על חקיקת קנבוס ביחד עם מפכ"ל החקלאות של קנטקי (McConnell announces hemp legislation with Ky. Ag. Commissioner), עומד עבור קנטקי (Stands for Kentucky), 26 במרץ 2018
- ^ סוכנויות הידיעות, ראש של חזיר ודם מלאכותי מחוץ לבית של פלוסי, Ynet, 3 בינואר 2021
- ^ לאחר שהצביע לזכותו, מקונל הטיח בטראמפ כאחראי להתפרעות (After Voting To Acquit, McConnell Torches Trump As Responsible For Riot), השידור הציבורי הלאומי (National Public Radio)
- ^ לביידן ומקונל יש היסטוריה ארוכה - אבל האם הם באמת יכולים לעבוד יחד עכשיו? (Biden and McConnell have a long history – but can they really work together now?), הגרדיאן (The Guardian), 20 בדצמבר 2020
- ^ ynet וסוכנויות הידיעות, טראמפ נגד מנהיג הרפובליקנים בסנאט: איתו לעולם לא יהיה ניצחון, Ynet, 17 בפברואר 2021
- ^ Associated Press, מקונל קורא לאמריקאים להתחסן (McConnell urges Americans to get vaccinated), יוטיוב, 21 ביולי 2021
- ^ רשת חדשות בכבלים (Cable News Network), מקונל: היחסים בין ארצות הברית לישראל עדיין מאוד חזקים (McConnell: U.S.-Israel relationship still very strong), יוטיוב
- ^ Associated Press, מקונל מכנה את העמדות האנטי-ישראליות מטרידות (McConnell calls anti-Israel attitudes disturbing), יוטיוב
- ^ The Hill, רק הגיע: מיץ' מקונל מביע תמיכה חזקה בישראל, יורה בביקורת על הדמוקרטים (JUST IN: Mitch McConnell voices strong support for Israel, blasts Democratic critics), יוטיוב, 12 במאי 2021
- ^ The Hill, מיץ' מקונל מאשים את הדמוקרטים בעוון רטוריקה אנטי-ישראלית (Mitch McConnell CONDEMNS Democrats for anti-Israel rhetoric), יוטיוב, 19 במאי 2021
- בוגרי אוניברסיטת קנטקי
- חברי הסנאט של ארצות הברית מקנטקי
- מנהיגי סיעות בסנאט של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-112 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-114 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-115 של ארצות הברית
- בני זוג של פוליטיקאים אמריקאים
- סנאטורים חברי המפלגה הרפובליקנית
- בוגרי אוניברסיטת לואיוויל
- חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-117 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-113 של ארצות הברית
- נפגעי פוליו
- אמריקאים שהופיעו ברשימת טיים 100
- אמריקאים שנולדו ב-1942