מיצ'ו דורג'ה
 | |
| לידה |
1507 טיבט |
|---|---|
| פטירה |
1554 (בגיל 47 בערך) טיבט |
| מדינה | טיבט |
| כינוי | קרמאפה ה-8 |
| ידוע בשל | מנהיג רוחני |
| תארים | גייאלווה קרמאפה ה-8 |
| השקפה דתית |
בודהיזם  |
מיצ'ו דורג'ה (בטיבטית: མི་བསྐྱོད་རྡོ་རྗེ; 1507 – 1554), הקרמאפה ה-8, היה מנהיג רוחני של אסכולת הקארמה קאג'יו של הבודהיזם הטיבטי, רב-אמן מדיטציה, לאמה, מחבר ואמן.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנותיו הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיצ'ו דורג'ה נולד בשבעה בדצמבר ב-1507 בכפר סטם הממוקם בקאם, שבמזרח טיבט. הנסיבות של הלידה, המיקום הגאוגרפי והסימנים של המקום תאמו את התיאור ממכתב הנבואה הנכתב על ידי הקרמאפה ה-7 צ'ודרק גייאמצו.[2]
בשנותיו הראשונות של חייו, מיצ'ו דורג'ה הוזמן לכמה מקומות במזרח טיבט, ובהם המנזר ריווצ'ה, המטה של קו-ההמשכיות טגלונג קאג'יו. במהלך ביקורו הוא קיבל דורג'ה ופעמון מסר פהווה, התלמיד של הקרמאפה ה-7, ונתן ברכה למשתתפים בטקס.
ב-1513, אחרי השלמת בדיקות אימות שנמשכו יותר מחודש, הוכר מיצ'ו דורג'ה רשמית כקרמאפה ה-8. הבדיקות כללו בחירת חפצים ששייכו לגלגולו הקודם.
בשנים הבאות מיצ'ו דורג'ה המשיך לנסוע, ובמספר הזדמנויות נתן לימודים ראשונים, בהם הסברים לגורו יוגה וגום לונג של אוולוקיטשוורה.
בגיל שבע כתב הקרמאפה פרשנות לשיר של מילארפה על החותם הכביר. שנתיים לאחר מכן הוא קיבל הזמנה ממלך של יאנג סטם. בזמן ביקורו העביר הקרמאפה מדיטציות, ונתן ברכה. באותה שנה, במהלך נסיעותיו בדרום מזרח טיבט, הוא תמך בבנייה של מספר סטופות.
שתים עשרה שנים הבאות של חייו של הקרמאפה מאופיינות בלימודים בודהיסטיים אינטנסיביים ותרגול מגוון. המורה העקרי, סנג'ה ניינפה, העביר לו את הלימודים המהותיים, והקנה לו את החותם הכביר. בגיל עשרים ואחד, בעוד תחת הדרכה של קרמה טרינלפה וקנצ'ן צ'ודרופ סנגה, תרגל הקארמפה את ששת היוגות של נארופה, ולמד תורות של מאדהיאמקה שנטונג. בנוסף לחינוכו במהלך נערותו, הקרמאפה מילא את מטלותיו של רב-אמן בודהיסטי והוביל ריטריטי מדיטציה, ביקר באתרי קאג'יו, מינה ראשי מנזרים, ומצא וזיהה גלגולים – בהם שמארפה ה-5 קונצ'וג ינלג. במשך אחת מנסיעותיו למרכז טיבט ארגן את השיפוצים של המנזר צורפהו.[3]
1530–1552
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1531 הוביל הקרמאפה טקסים לקראת שנה טיבטית חדשה של שנת הארנבת בסורודונג, ושם נתן למתרגלים הנוכחים הוראות על הלימודים וינאיה. בשנה הזו נתן הקרמאפה את ההוראות על ששת הלימודים של נארופה לתלמידו פאוו טסוקלק טרנגווה.
בשנתיים הבאות הקרמאפה חיבר מספר יצירות, בהן הפרשנות על וינאיסוטרה, החיבורים על הטנטרות ותרגול היוגי.
ב-1537 יצא הקרמאפה לבקר את המרכזים המסורתיים העקרים באו-צאנג. במהלך הנסיעה הוא עזר ביישוב סכסוכים בין הקהילות המקומיות. בין המנזרים שביקר היו דריגונג טל שבו נתן הרצאה מקיפה על לימודים של כוונה אחת, ולקשה לינג שבו התלמידים קיבלו הוראות על החותם הכביר, ושמעו קריאת כתבים של לאמה שאנג. בסוף השנה מיצ'ו דורג'ה הגיעה לצורפהו. שם, אחרי שנתן הרצאות מקיפות, והוביל חגיגות ראש השנה של שנת הכלב, נכנס הקרמאפה לריטריט מדיטציה. ב-1538 מיצ'ו דורג'ה הוזמן על ידי נאודונגפה להעביר הסמכת אוולוקיטשוורה וללמד את הסנגהה של פקמו דרופה.
במהלך התבודדות המדיטציה שלו בתחילת 1539 הוא חיבר מספר מדריכי מדיטציה, והעניק לתלמידים מגוון הוראות לתרגול, בהם הוראות בעל פה של רצ'ונגפה.
ב-1543 הקרמאפה הוזמן לדקפו קורב. שם במנזר של לקשה לינג נתן הסמכות ולימודים לנזירים, לשליטים ולשרים מקומיים.[4]
בין 1544 לבין 1546 השלים הקרמאפה פרשנות אבידהרמקושה, חיבר עוד יצירה על לימוד כוונה אחת, וכתב חיבור על מאדהיאמקווטרה.
ב-1548 בצורפהו במהלך התקופה של ראש השנה, הקרמאפה נתן הסמכות של חמישה סוגים של טנטרה של קו-המשכיות שנגפה קאג'יו, והשלים חיבור על היוגה-טנטרה. באותו זמן הוא כתב את החלק הראשון של היצירה הנקראת "הסבר על שלושה גופי בודהה".
ב-1552 שר של נאודונג ביקש מהקרמאפה להרגיע את המאבקים בעמק ירלונג. כתוצאה מכך הקרמאפה שלח מכתב לכל שליט, מה שהוביל לפתירת הסכסוך.
1553–1554
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנותיו האחרונות המשיך מיצ'ו דורג'ה לנסוע וללמד. בזמן עלייתו לרגל לדרום מערב טיבט, שכללה ביקור באתר טסרי, הוא חיבר כמה שירי המימוש, הוראות המדיטציה ולימודי החותם הכביר. קרוב למעיינות חמים הממוקמים באזור, מיצ'ו דורג'ה נתן הדרכות מדיטציה בהקשר לטקסט של גוטסנגפה, והסברים על החותם הכביר. את שנתו האחרונה, בנוסף ללימודי מדיטציה והחותם הכביר, הקדיש מיצ'ו דורג'ה לבנייתן של חמש סטופות בדרום טיבט. בתקופה הזו הוא גם חיבר את אחת היצירות האחרונות שלו שתיארה את המשמעות של חנוכת סטופה.[5]
מיצ'ו דורג'ה נפטר באוגוסט 1554. גופתו נשרפה בצורפהו, והשרידים שנוצרו נשמרו על ידי שמאר רינפוצ'ה בסטופת כסף.
מורשתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך חייו כתב הקרמאפה עשרות יצירות דהרמה, חיבורים ושירים. חיבוריו הסבירו את כל סוגי הלימודים הבודהיסטיים – וינאיה, סוטרה, אבידהרמה, ואג'ריוגה והחותם הכביר. זימון המהקאלה שלו, הסמל של פעילות מגינה של תודעה, וגורו יוגה שלו, הם חלק של התרגול במרכזי בודהיזם דרך היהלום כפי שהועברו אל לאמה אולה והאנה נידהל על ידי הקרמאפה ה-16. בנוסף מיצ'ו דורג'ה כתב עבודות על שירה, שפה, דקדוק הסנסקריט, ואומנות.[6]
כרב-אמן בודהיסטי הקרמאפה לימד דהרמה ומדיטציה לאלפי תלמידים. בהעברותיו של החותם הכביר לתלמידיו לעיתים קרובות התייחס לדוסום צ'נפה, הקרמאפה ה-1, ולבן דורו לאמה שאנג שעליו הוא הצביע כמורה עיקרי. הפעילויות של מיצ'ו דורג'ה כללו פתירת סכסוכים והרגעת קהילות אלימות. הוא קידם אומנות בודהיסטית, ועורר השראה בהתפתחות של סגנון קארמה גאדרי של ציור טהנקות. בזכותו מרכזי מדיטציה בודהיסטיים רבים נבנו או שופצו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ בודהיזם דרך היהלום - מורים
- ↑ Karma Thinley, History of the Sixteen Karmapas of Tibet, PRAJÑA PRESS, 1980
- ↑ Karma kagyu - 8th Karmapa Mikyo Dorje
- ↑ A look in the life of the 8th Karmapa Micho Dorje
- ↑ Jim Rheingans, The Eighth Karmapa’s Life and his Interpretation of the Great Seal, Numata Center for Buddhist Studies, 2017
- ↑ Diamond Way Buddhism