מיקי לילנד
 | |||||
| לידה |
27 בנובמבר 1944 לאבק, טקסס, ארצות הברית   | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 באוגוסט 1989 (בגיל 44) גמבלה, אתיופיה  | ||||
| מקום קבורה |
Golden Gate Cemetery | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
  | |||||
ג'ורג' תומאס "מיקי" לילנד השלישי (באנגלית: George Thomas "Mickey" Leland III; 27 בנובמבר 1944 – 7 באוגוסט 1989) היה פוליטיקאי, רוקח ופעיל חברתי אמריקאי מטעם המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה־18 של טקסס בין השנים 1979–1989, וכיושב ראש השדולה השחורה של הקונגרס.
הוא נודע כאחד המובילים במאבק נגד רעב, עוני ותת-תזונה בארצות הברית ובעולם, במיוחד באפריקה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לילנד נולד ב-27 בנובמבר 1944 בלאבק שבטקסס לאליס וג'ורג' תומאס לילנד השני. בילדותו עברה משפחתו לשכונת Fifth Ward ביוסטון, שכונה בעלת רוב אפרו-אמריקאי. הוא למד בבית הספר התיכון ויטלי והשלים את לימודיו בשנת 1964 כאחד התלמידים המצטיינים בשכבתו.
בשלהי שנות ה־60 למד באוניברסיטת דרום טקסס, שם בלט כמנהיג צעיר של התנועה לזכויות האזרח באזור יוסטון. הוא הזמין לעיר מנהיגים לאומיים בולטים של המאבק למען שוויון גזעי וזכויות אזרח.
בשנת 1970 השלים תואר ראשון ברוקחות, ולאחר סיום לימודיו שימש כמרצה לרוקחות קלינית באוניברסיטה.
במסגרת עבודתו יזם תוכניות קהילתיות של ביקורי בית בשכונות עניות, שנועדו להעניק ייעוץ רפואי בסיסי ולהפנות תושבים לשירותי בריאות.
לימים זכה לתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת דרום טקסס.
בית הנבחרים של טקסס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1972, לאחר שטקסס עברה לשיטת מחוזות בחירה חד-נציגיים, התמודד לילנד על מושב בבית הנבחרים של טקסס, והיה אחד מקבוצת מועמדים ממיעוטים שנודעה בשם "חמשת העממיים" (People's Five). ניצחונו סימן את חזרתם של אפרו־אמריקאים לייצוג משמעותי בבית המחוקקים של טקסס לאחר תקופת השיקום.
לילנד נבחר מחדש בשנים 1974 ו-1976, והשלים שלוש קדנציות בבית הנבחרים של טקסס מטעם המחוז ה־88. במהלך כהונתו הפך לאחד ממובילי המאבק למען נגישות לשירותי בריאות לעניים.
הוא קידם חקיקה שאפשרה גישה לתרופות גנריות במחירים נמוכים, הרחבת שירותי בריאות לאוכלוסיות מוחלשות ופיתוח מודלים של ארגוני בריאות (HMO). בנוסף כיהן כחבר במספר ועדות חשובות, ובהן ועדת העבודה, ועדת ענייני המדינה, ועדת משאבי אנוש ובמועצה המחוקקת של טקסס. הוא היה האפרו־אמריקאי הראשון שכיהן בוועדת הפשרה המשותפת של הסנאט ובית הנבחרים בנושאי תקציב.
בית הנבחרים של ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1978 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה־18 של טקסס. המחוז כלל את השכונה שבה גדל ביוסטון. הוא נבחר מחדש בקלות בשנים 1980, 1982, 1984, 1986 ו-1988, וכיהן בקונגרס עד מותו. כבר בקדנציה הראשונה זוהה כמנהיג בעל יכולת פוליטית גבוהה, ומונה לסגן מצליף הרוב של חברי הקונגרס החדשים, ובהמשך שימש פעמיים כמצליף רוב כללי.
תחום פעילותו הבולט ביותר היה המאבק ברעב, ובשנת 1984 יזם את הקמת הוועדה המיוחדת של בית הנבחרים למאבק ברעב. יושב ראש בית הנבחרים טיפ אוניל מינה אותו לעמוד בראש הוועדה. על אף שלוועדה לא היו סמכויות חקיקה ישירות, היא הפכה למוקד הלאומי המרכזי לעיסוק ברעב ובתת־תזונה.
בין הישגיו היו קידום הוועדה הלאומית לתמותת תינוקות, שיפור הנגישות למזון טרי עבור נשים וילדים בסיכון, קידום תוכניות סיוע לחסרי בית והרחבת תוכניות בריאות לאוכלוסיות מוחלשות..
פעילות באפריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לילנד הקדיש חלק גדול מעבודתו למשברי הרעב באפריקה. בשנות ה־80 ביקר שוב ושוב במדינות מוכות רעב ובהן אתיופיה, סודאן ומוזמביק. לאחר ביקורי שטח הוביל את גיבוש חוק הסיוע וההתאוששות מרעב באפריקה (1985), שסיפק כ־800 מיליון דולר בסיוע הומניטרי ומזון. הוא הצליח לגייס תמיכה למאבק ברעב מקרב מנהיגים דתיים, אמנים, ארגוני סיוע בינלאומיים ומנהיגים פוליטיים משתי המפלגות.
פעילות בינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת מאמציו ההומניטריים נפגש עם יוחנן פאולוס השני, פידל קסטרו ובכירים בברית המועצות, ופעל לקידום יוזמות בינלאומיות למאבק ברעב ולסיוע לפליטים.
כיו"ר השדולה השחורה של הקונגרס העניק אותות הוקרה לאישים לא־שחורים שתרמו למאבק ברעב באפריקה, ובהם בוב גלדוף וטד קופל.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־7 באוגוסט 1989 נספה לילנד בהתרסקות מטוס באזור גמבלה שבמערב אתיופיה, בעת שהיה בדרכו למחנה הפליטים פוגנידו במסגרת משלחת לבחינת מצב הפליטים באזור[1]. בהתרסקות נהרגו 16 בני אדם, ובהם גם הסופרת מריה תומאס[2]. לאחר מותו נבחר ידידו וחברו לשעבר בבית המחוקקים של טקסס, קרייג וושינגטון, להשלים את כהונתו בקונגרס.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1983 נישא לאליסון קלארק וולטון, ולבני הזוג היו שלושה בנים. בניו התאומים נולדו מספר חודשים לאחר מותו.
לילנד היה בן הכנסייה הקתולית.
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מותו נקראו על שמו מוסדות רבים בארצות הברית ובאפריקה, ובהם:
- טרמינל D בנמל התעופה הבין-יבשתי ג'ורג' בוש ביוסטון.
- בניין פדרלי במרכז יוסטון.
- רחוב באדיס אבבה.
- בית ספר יסודי באתיופיה.
- תוכנית USAID "יוזמת לילנד".
- מלגת האנרגיה Mickey Leland Fellowship.
- אקדמיית Mickey Leland College Preparatory Academy ביוסטון.
- בית הספר למנהל ציבורי ברברה ג'ורדן–מיקי לילנד באוניברסיטת דרום טקסס.
בנוסף הוקם פסל לזכרו בפארק הרמן ביוסטון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיקי לילנד, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- מיקי לילנד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Hiltzik, Michael A. "Leland crash leaves no survivors." Los Angeles Times at the Boca Raton News. Monday August 14, 1989. 7th year, Issue 144. 1A. Google News 5 of 34.
- ↑ "Roberta Worrick Dies; Wrote Tales of Africa". New York Times (באנגלית). 14 באוגוסט 1989.