מיקלוש ניסלי
| לידה |
17 ביוני 1901 |
|---|---|
| פטירה |
5 במאי 1956 (בגיל 54) |
| מקום קבורה |
Rulikowski Cemetery |
| מדינה |
רומניה, הונגריה |
| השכלה |
אוניברסיטת ברלין אוניברסיטת פרידריך וילהלם בברסלאו |
| התמחות | פתולוגיה |
| תפקידים |
רופא כללי באוראדיה, וישאול דה סוס וספנצה רופא פתולוג במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו |
מיקלוש ניסלי (בהונגרית: Nyiszli Miklós; 17 ביוני 1901, שימלאו סילבאניי – 5 במאי 1956, אוראדיה) היה רופא וסופר יהודי, ניצול שואה מטרנסילבניה, רומניה, דובר הונגרית. כאסיר, הועסק כרופא פתולוג במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, וכתב ספר זיכרונות והעיד על השואה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיקלוש ירמיה ניסלי נולד ב-1901 בעיירה שימלאו סילבאניי ,(בהונגרית: Szilágysomlyó) בטרנסילבניה, בזמנו חלק מהונגריה במסגרת אוסטרו-הונגריה כבן השני במשפחתו של חייט יהודי בשם יוז'ף יהודה ניסלי (יליד טשנאד) ושל אתל אסתר לבית רייך, ילידת אוראדיה. [1] אחרי לימודי רפואה באוניברסיטאות בקלוז' וברלין, קיל נאלץ להפסיק את לימודיו ועבד כפועל בבתי חרושת לנעליים באראס בצרפת ובגרמניה. בהמשך חזר ללימודים והשתלם בפתולוגיה באוניברסיטת פרידריך וילהלם השלזית בברסלאו (1929), אז בגרמניה. שב לאזורי הולדתו בטרנסילבניה שנכנסו תחת השלטון הרומני ועבד בשנים 1930–1937 כרופא כללי באוראדיה, בשנים 1937–1941 בווישאול דה סוס (בהונגרית - פלשה-וישו) ובשנים 1942–1944 בספנצה (בהונגרית - ספלונצה). פעל גם כמומחה ברפואה משפטית. (מ-1940 תחת השלטון ההונגרי המחודש עקב תכתיב וינה) אחרי כיבוש הונגריה על ידי הצבא הגרמני בן בריתה במרץ 1944, בימי ממשלתו של דמה סטויאי, נשלח יחד עם אשתו ועם בתו בת ה-15 לאושוויץ-בירקנאו. לאחר מכן נשלח למחנה אושוויץ מונוביץ כעובד כפייה בשרות מפעלי "בונה" של חברת אי גה פארבן. בסוף יוני 1944 בגלל הכשרתו כרופא התאפשר לו לעבוד במתקן לאסירים חולים - ביתן 12 - באושוויץ בירקנאו, בו ערך ניתוחים וניסה לעזור לחולים באמצעות ציוד ותרופות מן הבסיסיים ביותר. תחת ניהולו של הרופא הראשי של המחנה, יוזף מנגלה, הועבד ניסלי כפתולוג במחלקה החדשה לנתיחות ולניתוחים שהוקמה בתוך משרפה 2. ניסלי שכן שם יחד עם חברי הזונדרקומנדו 12.
באמצע ינואר 1945 פונה המחנה והאסירים ששרדו הוצעדו והובלו בצעדת מוות אל מאוטהאוזן. ניסלי הצליח להישאר בחיים ובתחילת מאי 1945 נמצא על ידי חיילים אמריקאים במחנה אבנזה הסמוך ושוחרר.
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסלי היה נשוי למרגיט לבית קליין, ילידת חוסט (1985-1901)[2] נולדה להן בת ז'וז'אנה (1983-1927). בעת שהותו באושוויץ ניסלי שיחד והצליח לשנות את גורל אשתו כשנשלחה למחנה עבודה במקום למחנה השמדה.
אחרי המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 1947 העיד במשפטי הפושעים הנאצים בבית הדין הבינלאומי בנירנברג, על ימיו בזונדרקומנדו באושוויץ.
ניסלי שב לאוראדיה ועבד כרופא בבית חולים משנת 1951 ועד מותו בשנת 1956 מאוטם שריר הלב.
דמותו מופיעה בסרטים "הבן של שאול" ו"האזור האפור".
זכרונותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1946 פרסם באוראדיה בהונגרית ספר זכרונות ועדות בכותרת "הייתי הרופא הפתולוג של ד"ר מנגלה במשרפה באושוויץ" (Dr. Mengele boncoló orvosa voltam az auschwitzi krematóriumban). דיווח זה היה הראשון על משימות הכפייה הטרגיות של חברי הזונדרקומנדו היהודים במשרפות באושוויץ-בירקנאו ועל המרד שפרץ בתוכם. בשנת 1947 פרסם עדותו בעיתון "וילאג" בבודפשט, תחת הכותרת "הגיהנום של אושוויץ". עדותו בנירנברג במשפט הבינלאומי של פושעי המלחמה הנאצים ושל מנהיגי חברת אי גה פארבן, שבו העיד ב-17 ישיבות, פורסמה גם היא בעיתון "וילאג" תחת הכותרת "הייתי עד בנירנברג". הסופר הצרפתי רובר מרל היה מהראשונים שזיהו את חשיבות עדותו של נייסלי בצרפת. הוא כתב את ההקדמה למהדורה הצרפתית הראשונה של ספרו של נייסלי, ובכך סייע להביא את עדותו של הניצול לידיעת הקהל הצרפתי והעולמי.מרל נעזר בעדותו של ניסל בכתיתת הספר שלו "המוות הוא אמנותי" מעין ביוגרפיה מדומה של מפקד המחנה אושוויץ, רודולף פרנץ הס
בשנים 1964 ו-1968 הופיעו אחרי מות המחבר, מהדורות חדשות של ספרו בהונגרית, תחת הכותרת "הייתי רופא באושוויץ". הן תורגמו לרומנית בשנים 1965 ו-1971 וכללו עדויותיו בנירנברג.
בהמשך פורסמו קטעים מספרו בעיתונות הגרמנית והצרפתית והוצא לאור בניו יורק תרגום באנגלית. הספר תורגם לפולנית, צרפתית (1975), ספרדית (1975), סרבו-קרואטית (1982), וב-1982 הוצא לאור בלונדון. בשנת 1985 הופיע בתרגום לעברית בתל אביב. בשנת 2005 הופיע תרגום לגרמנית.[3]
חלקים חשובים מזכרונותיו שימשו חומר לסרט האמריקאי "האזור האפור" בו מופיעה גם דמותו, בבימויו של טים בלייק נלסון, משנת 2001. דמותו של ניסלי מופיעה גם בסרט "הבן של שאול".
תרגום לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הייתי עוזרו של מנגלה באושוויץ, הספר תורגם לעברית על ידי מרדכי רסל, הוצאה ליפא פרידמן, 1985. תורגם בשנית תחת השם אושוויץ, וידוי: הייתי הרופא היהודי של מלאך המוות על ידי צילה אלעזר, הוצאת אחוזת בית, 2026.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הלקסיקון של הסופרים ההונגרים ברומניה Romániai Magyar Irodalom Lexikon, 4 N-R,Erdélyi Múzeum-Egyesület, Kolozsvár Kriterion Könyvkiadó, Bukarest–Kolozsvár 2002
- רופאי אס.אס. - באתר ועד האסירים ממחנות הנאצים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ באתר הגניאלוגי geni
- ↑ באתר הגניאלוגי geni
- ↑ על התרגום לגרמנית, בביקורת ספרות באתר יד ושם (באנגלית)