לדלג לתוכן

מיקלוש ניסלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיקלוש ניסלי
Nyiszli Miklós
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 17 ביוני 1901
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית שימלאו סילבאניי, חבל טרנסילבניה, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 5 במאי 1956 (בגיל 54)
רומניה (1952-1965)רומניה (1952-1965) אוראדיה, הרפובליקה העממית הרומנית
מקום קבורה Rulikowski Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת ברלין
אוניברסיטת פרידריך וילהלם בברסלאו
התמחות פתולוגיה
תפקידים רופא כללי באוראדיה, וישאול דה סוס וספנצה
רופא פתולוג במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו

מיקלוש ניסליהונגרית: Nyiszli Miklós; 17 ביוני 1901, שימלאו סילבאניי5 במאי 1956, אוראדיה) היה רופא וסופר יהודי, ניצול שואה מטרנסילבניה, רומניה, דובר הונגרית. כאסיר, הועסק כרופא פתולוג במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, וכתב ספר זיכרונות והעיד על השואה.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקלוש ירמיה ניסלי נולד ב-1901 בעיירה שימלאו סילבאניי ,(בהונגרית: Szilágysomlyó) בטרנסילבניה, בזמנו חלק מהונגריה במסגרת אוסטרו-הונגריה כבן השני במשפחתו של חייט יהודי בשם יוז'ף יהודה ניסלי (יליד טשנאד) ושל אתל אסתר לבית רייך, ילידת אוראדיה. [1] אחרי לימודי רפואה באוניברסיטאות בקלוז' וברלין, קיל נאלץ להפסיק את לימודיו ועבד כפועל בבתי חרושת לנעליים באראס בצרפת ובגרמניה. בהמשך חזר ללימודים והשתלם בפתולוגיה באוניברסיטת פרידריך וילהלם השלזית בברסלאו (1929), אז בגרמניה. שב לאזורי הולדתו בטרנסילבניה שנכנסו תחת השלטון הרומני ועבד בשנים 19301937 כרופא כללי באוראדיה, בשנים 1937–1941 בווישאול דה סוס (בהונגרית - פלשה-וישו) ובשנים 19421944 בספנצה (בהונגרית - ספלונצה). פעל גם כמומחה ברפואה משפטית. (מ-1940 תחת השלטון ההונגרי המחודש עקב תכתיב וינה) אחרי כיבוש הונגריה על ידי הצבא הגרמני בן בריתה במרץ 1944, בימי ממשלתו של דמה סטויאי, נשלח יחד עם אשתו ועם בתו בת ה-15 לאושוויץ-בירקנאו. לאחר מכן נשלח למחנה אושוויץ מונוביץ כעובד כפייה בשרות מפעלי "בונה" של חברת אי גה פארבן. בסוף יוני 1944 בגלל הכשרתו כרופא התאפשר לו לעבוד במתקן לאסירים חולים - ביתן 12 - באושוויץ בירקנאו, בו ערך ניתוחים וניסה לעזור לחולים באמצעות ציוד ותרופות מן הבסיסיים ביותר. תחת ניהולו של הרופא הראשי של המחנה, יוזף מנגלה, הועבד ניסלי כפתולוג במחלקה החדשה לנתיחות ולניתוחים שהוקמה בתוך משרפה 2. ניסלי שכן שם יחד עם חברי הזונדרקומנדו 12.

באמצע ינואר 1945 פונה המחנה והאסירים ששרדו הוצעדו והובלו בצעדת מוות אל מאוטהאוזן. ניסלי הצליח להישאר בחיים ובתחילת מאי 1945 נמצא על ידי חיילים אמריקאים במחנה אבנזה הסמוך ושוחרר.

חייו הפרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסלי היה נשוי למרגיט לבית קליין, ילידת חוסט (1985-1901)[2] נולדה להן בת ז'וז'אנה (1983-1927). בעת שהותו באושוויץ ניסלי שיחד והצליח לשנות את גורל אשתו כשנשלחה למחנה עבודה במקום למחנה השמדה.

אחרי המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1947 העיד במשפטי הפושעים הנאצים בבית הדין הבינלאומי בנירנברג, על ימיו בזונדרקומנדו באושוויץ.

ניסלי שב לאוראדיה ועבד כרופא בבית חולים משנת 1951 ועד מותו בשנת 1956 מאוטם שריר הלב.

דמותו מופיעה בסרטים "הבן של שאול" ו"האזור האפור".

בשנת 1946 פרסם באוראדיה בהונגרית ספר זכרונות ועדות בכותרת "הייתי הרופא הפתולוג של ד"ר מנגלה במשרפה באושוויץ" (Dr. Mengele boncoló orvosa voltam az auschwitzi krematóriumban). דיווח זה היה הראשון על משימות הכפייה הטרגיות של חברי הזונדרקומנדו היהודים במשרפות באושוויץ-בירקנאו ועל המרד שפרץ בתוכם. בשנת 1947 פרסם עדותו בעיתון "וילאג" בבודפשט, תחת הכותרת "הגיהנום של אושוויץ". עדותו בנירנברג במשפט הבינלאומי של פושעי המלחמה הנאצים ושל מנהיגי חברת אי גה פארבן, שבו העיד ב-17 ישיבות, פורסמה גם היא בעיתון "וילאג" תחת הכותרת "הייתי עד בנירנברג". הסופר הצרפתי רובר מרל היה מהראשונים שזיהו את חשיבות עדותו של נייסלי בצרפת. הוא כתב את ההקדמה למהדורה הצרפתית הראשונה של ספרו של נייסלי, ובכך סייע להביא את עדותו של הניצול לידיעת הקהל הצרפתי והעולמי.מרל נעזר בעדותו של ניסל בכתיתת הספר שלו "המוות הוא אמנותי" מעין ביוגרפיה מדומה של מפקד המחנה אושוויץ, רודולף פרנץ הס

בשנים 1964 ו-1968 הופיעו אחרי מות המחבר, מהדורות חדשות של ספרו בהונגרית, תחת הכותרת "הייתי רופא באושוויץ". הן תורגמו לרומנית בשנים 1965 ו-1971 וכללו עדויותיו בנירנברג.

בהמשך פורסמו קטעים מספרו בעיתונות הגרמנית והצרפתית והוצא לאור בניו יורק תרגום באנגלית. הספר תורגם לפולנית, צרפתית (1975), ספרדית (1975), סרבו-קרואטית (1982), וב-1982 הוצא לאור בלונדון. בשנת 1985 הופיע בתרגום לעברית בתל אביב. בשנת 2005 הופיע תרגום לגרמנית.[3]

חלקים חשובים מזכרונותיו שימשו חומר לסרט האמריקאי "האזור האפור" בו מופיעה גם דמותו, בבימויו של טים בלייק נלסון, משנת 2001. דמותו של ניסלי מופיעה גם בסרט "הבן של שאול".

תרגום לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. באתר הגניאלוגי geni
  2. באתר הגניאלוגי geni
  3. על התרגום לגרמנית, בביקורת ספרות באתר יד ושם (באנגלית)