מיקרוהיליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןמיקרוהיליים
Kaloula picta (KU 330616) from the forest edge just above Barangay Magrafil - ZooKeys-266-001-g035.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: דו-חיים
סדרה: חסרי זנב
תת־סדרה: ניאובטרכיה
על־משפחה: מיקרוהילאים
משפחה: מיקרוהיליים
תת-משפחות
  • Asterophryinae
  • Cophylinae
  • Dyscophinae
  • Melanobatrachinae
  • Microhylinae
  • Phrynomerinae
  • Scaphiophryninae
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Microhylidae
גונטר, 1858
תחום תפוצה
Microhylidae map-1-.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיקרוהילייםלטינית: Microhylidae), ולעתים צפרדעים צרות פה, היא משפחה בסדרת חסרי הזנב.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשפחה 9 תת-משפחות:

  • Asterophryinae
  • Cophylinae
  • Dyscophinae
  • Melanobatrachinae
  • Microhylinae
  • Phrynomerinae
  • Scaphiophryninae

המשפחה כוללת 413 מינים המסווגים ב-69 סוגים - מספר הסוגים הרב ביותר מבין כל משפחות חסרי הזנב.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצפרדעים ממשפחת המיקרוהיליים חיים באזורים הטרופיים והחמימים בצפון אמריקה, דרום אמריקה, אפריקה, מזרח הודו, דרום-מזרח אסיה, גינאה החדשה ואוסטרליה. למרות שרובם נמצאים באזורים טרופיים או סובטרופיים, מספר מינים יכולים להימצא באזורים צחיחים ו/או לא-טרופיים. מינים אלו מהווים את הרוב של המינים החיים בגינאה החדשה ובאוסטרליה.

כפי ששמם רומז, הצפרדעים במשפחת המיקרוהיליים הן לרוב קטנות. גודלם של מרבית המינים אינו עולה על 15 מ"מ, אולם כמה מינים מהמשפחה שגודלם עולה על גודל זה נצפו בעבר. הצפרדעים מהמשפחה יכולות לחיות בסביבה עצית או יבשתית, וחלקן אף יחיו בקרבת מקור מים. אלו שחיות ביבשה נמצאות לעתים קרובות מתחת לעלים שנשרו ביער, והן יוצאות לתפוס את טרפן בלילה.

קיימות שתי צורות אופייניות לצפרדעים ממשפחה זו: אחת עם גוף רחב ופה צר, והשנייה עם פרופורציות רגילות של צפרדע. אלו מהסוג הראשון אוכלות בעיקר טרמיטים ונמלים, ואלו מהסוג השני ניזונות מהמזון האופייני לצפרדעים רגילות. המינים מהסוג צפרדע קצרת ראש (Breviceps) הם מינים של צפרדעים חופרות שניתן למצוא באזורים צחיחים באפריקה. אחדים מהמינים שלהם אף יטילו את ביציהן מתחת לאדמה, ולא במים כמרבית חסרי הזנב.

המיקרוהיליים של גינאה החדשה ואוסטרליה חסרים את שלב הראשן, והם מתפתחים ישירות מביצה לצפרדע. מסיבה זו, המיקרוהיליים העציים יכולים להטיל את ביציהם על העצים, ואין הם צריכים להסתכן בהטלת ביציהם על האדמה. למינים שאינם מדלגים על שלב הראשן, לרוב יש ראשנים ללא שיניים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיקרוהיליים בוויקישיתוף