מיקרו היסטוריה

מיקרו היסטוריה היא מתודה בחקר ההיסטוריה.
המיקרו היסטוריה התפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים. זוהי סוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני (משפטי, בדרך כלל) אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים.
ייחודה של המיקרו היסטוריה היא בכתיבת ההיסטוריה "מלמטה", מהפרטים הקטנים של חיי היום יום. בחקר ההיסטוריה האנושית, עד שנות השבעים של המאה העשרים, היה מקובל לתאר מגמות ותהליכים. על חייו של האדם הפרטי היה ניתן ללמוד רק מתיאור חייהם של האליטות העשירות והמכובדות. לפני עליית זרם המיקרו היסטוריה לא נסקרו לפרטיהם פשוטי העם, האנשים קשיי היום שעבדו לרוב מבוקר עד ערב ודאגו למחייתם. במהלך רוב שנות ההיסטוריה האנושית לא ידעו רובם קרוא וכתוב, וחייהם הספציפיים לרוב לא הותירו חותם בספרי ההיסטוריה.
דוגמאות למחקרים[1][עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מהמחקר המיקורי היסטורי מתמקד בהזדמנויות בהן מתגלה גופת או שלד אדם יחידי באתר, ו/אןו מסמכים רבים שנמצאו ליד גופה. הסביבה בה הוא נמצא, החפצים שעליו ותיארוכם, עוזרים לשפוך אור על מאפיינים שונים, לא רק של אותו אדם, אלא על התקופה בכלל בה חי.
- אצי, איש הקרח - חקירות שונות אפשרו לגלות היכן ומתי גר, ממדי גופו, מה לבש ומה אכל, במי היה במגע, וכיצד נהרג.
- בּבּתא בת שמעון - מתה במהלך מרד בר כוכבא במצור על מערת האיגרות. ארכיון המסמכים שהותירה אחריה במערה הוא מקור ראשון במעלה להבנת החיים היומיומיים, הכלכליים והמשפטיים בתקופתה[2].
- שלום קומאיסה בת לוי - הייתה אשה יהודיה אמידה מאזור דרום ים המלח אשר ברחה למערת המפלט בנחל חבר - מערת האיגרות בסופו של מרד בר כוכבא. ארכיון המסמכים שהותירה אחריה במערה הוא מקור ראשון במעלה להבנת החיים היומיומיים, הכלכליים והמשפטיים בתקופתה.
- הלוחם ממערת הלוחם - נקבר במערה בוואדי אל-מכוך עם כליו האישיים וכלי פולחן קבורה. נצבר ידע על ממדי גופו, בריאותו, מעמדו, והתקופה בה חי[3][4] .
חוקרים בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרלו גינצבורג נחשב לאחד מראשוני זרם ה"מיקרו היסטוריה", עם פרסום ספריו "היסטוריה, רטוריקה, הוכחה", והגבינה והתולעים: עולמו של טוחן בן המאה השש-עשרה (הוצאת כרמל 2005).
היסטוריונים נוספים שעסקו בתחום הם נטלי זימון דייוויס, בספרה שובו של מרטין גר (הוצאת חרגול, תל אביב, 2001), עמנואל לה רואה לדורי בספרו "מונטיו" Montaillou, village occitan (1975) וג'ודית ק. בראון בספרה מעשים מגונים: חייה של נזירה לסבית בימי הרנסאנס מאיטליה (הוצאת חרגול, תל אביב, 2002).
בין החוקרים בישראל שהתמחו במיקרו היסטוריה נמצאת פרופסור יעל עצמון, מהאוניברסיטה העברית, שעסקה במחקריה בהיסטוריה של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל מנקודת מבט מתודולוגית של מיקרו היסטוריה.
גם את ספרה של פרופסור חוה טורניאנסקי, כלת פרס ביאליק, שתרגמה מיידיש בעיבוד מחודש את זיכרונותיה של גליקל מהמלין, ניתן לראות כשייך לסוגה המיקרו היסטורית, וכן ספרה של יעל בוכמן "פאשות, פלחים ופיראטים" העוסק באורחות החיים בא"י במאות ה-16-18.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיינו גם בפורטל פורטל היסטוריה הוא שער לחקר ההיסטוריה ומדע ההיסטוריוגרפיה. הפורטל פורש תמונה של אירועים ותהליכים היסטוריים בפרספקטיבה רחבה ומציג את המחקר המדעי העדכני והשתקפותו בערכי ויקיפדיה. |
- בכוונה תחילה (ספר) מחקר מיקרו היסטורי על אימהות
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מירי אליאב פלדון, והתולעים ילדו את אלוהים, באתר הארץ, 20 ביולי 2005
- לירז אקסלרז, ההיסטוריה נמצאת בפרטים הקטנים, ynet ספרים, 29 באוגוסט 2005
- ^
חי אשכנזי, להכיר אדם שחי לפני אלפי שנים, עד לפרטים האינטימיים ביותר. עכשיו זה אפשרי, באתר הארץ, 27 ביולי 2022
- ^ https://vdoc.pub/documents/babathas-orchard-the-yadin-papyri-and-an-ancient-jewish-family-tale-retold-6843o5fh8lu0
- ^
ניר חסון, שובו של הלוחם מיריחו, באתר הארץ, 11 במאי 2013
- ^ מערת הלוחם - מכלול קבורה בן 6000 שנה במדבר יהודה באתר רשות העתיקות