מיקשה ברודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיקשה ברודי
Bródy Miksa
Miksa Brody Hungarian writer - One hundred Hungarians book - Volume VIII, 1915 (2).jpg
לידה 23 בספטמבר 1873
אוראדיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 ביוני 1924 (בגיל 50)
בל-בודה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, לבריתן, מתרגם עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיקשה ברודיהונגרית: Bródy Miksa; אוראדיה, 23 בספטמבר 1873 - בודפשט, 4 ביוני 1924)[1] היה סופר, עיתונאי, מתרגם יהודי-הונגרי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקשה ברודי נולד במשפחה יהודית. אביו, שמעון ברודי, היה חוקר תלמוד מפורסם, ואמו הייתה רצי לנדסברג. רבים מבני משפחתו עסקו במדעי היהדות השונים ובגיל צעיר גם הוא עצמו עסק בתלמוד. הוא התכונן לקריירה רפואית, אך בגיל שמונה עשרה, כאשר שיריו הראשונים הופיעו בדפוס, הפך לעיתונאי בעקבות הצלחתו זו. את דרכו החל במערכת של "יומן בודפשט" (Budapesti Napló). בביקורות התיאטרון שלו הבחינו כבר בשלב מוקדם משום שהן היו זהירות והעידו על הידע הבימתי הגדול שלו. עד מהרה הפך לכתב התיאטרון והספרות של העיתון משנת 1910. הוא היה משורר פופולרי, מחברם של כמה כרכי שירה ושל סיפורים קצרים. הוא הפך לעמית של העיתון "דפי ערב" (Esti lapok) ובהמשך הפך לכתב העיתון בשווייץ במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1911 התקבל לתא הבונים החופשיים "דמוקרטיה" ועד מהרה הגיע לתואר מאסטר. עם לבריות האופרטה שלו הוא הפך ללבריתן זוכה לשבחים ופופולרי. הוא כתב את הלברית לאופרטה "יריד הבנות" של ויקטור יעקובי (בכורה: 14 בנובמבר 1911 תיאטרון קיראי). מכאן ואילך הוא הפך לאחד מהלבריתנים הקבועים של האופרטות של ויקטור יעקובי. עם האופרטה של יעקובי "סיביל" לא מוגזם אם נאמר שזכו לתהילה עולמית. הטקסט שלו נכתב יחד עם פרנץ מרטוש במשותף. (בכורה: 27 בפברואר 1914, תיאטרון קיראי). לאחר שיעקובי עזב לאמריקה, ברודי עסק בעיקר בתרגומי לבריות של מחזות ואופרטות ובתרגום השירים שבהם. בין היתר, טריסטאן ברנאר: הרקדנית הלא מוכרת (1911), אלכסנדר ביסון: האישה האלמונית (1916), סומרסט מוהם : מריה דל כרמן (1920) תורגמו על ידו להונגרית. בין האופרטות של רוברט שטולץ, ריקוד המזל (1921) וגריזט הקטנה (1921)[2] קשורים לשמו. הוא כתב את הלברית לאופרטה "העלמה ז'וז'י" (1915) עבור אמריך קלמן. הבכורה של האופרטה האחרונה שלו הייתה ב-23 בדצמבר 1922 בתיאטרון הקומדיה של בודפשט, האופרטה "הנסיכה אוליביה" למוזיקה של אקוש בוטקאי והלברית יחד עם המחבר המשותף אימרה פלדש. העדינות, האדיבות, כושר ההמצאה של מילות האופרטה שלו והטכניקה האצילית של חרוזי השירים הפכו אותו לאחד האישים הבולטים של התקופה בעולם משחק הבמה המוזיקלי ההונגרי. אשתו הייתה מריה נאג' (1886-1964), איתה התחתן ב-14 באוגוסט 1908 בארז'בטווארוש, בבודפשט.[3]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרסטזיה. שירים ; בודפשט, 1900
  • ריקוד מכשפות ; בודפשט, 1901
  • הקולנוע המצחיק של החיים ; בודפשט,
  • מאחורי הקלעים. החיים ממשיכים ; בודפשט, 1910
  • מיקשה ברודי - קורנל טאבורי - אישטוואן סומאהאזי הומור בורסאי. דבר קטן ומהנה ;בודפשט, 1912
  • קלותו. סיפורים ; אתנאום, בודפשט, 1913
  • מיקשה ברודי - ארפאד פאסטור - אישטוואן סומאהאזי : ליםוטווארוש. סיפור קטן ; בודפשט, 1913
  • קולנוע ללא מסך ; בודפשט, 1914
  • מיקשה ברודי - קורנל טאבורי 50 מקרים עליזים על רופאים וחולים ; בודפשט, 1914
  • מיקשה ברודי - קורנל טאבורי חיילים. מהמלך לטוראי. מקרים עליזים ; בודפשט, 1915
  • מיקשה ברודי - קורנל טאבורי - אישטוואן סומאהאזי : מהתילות קטנות ; בודפשט, 1919
  • מיקשה ברודי - קורנל טאבורי: צריפים ושדה קרב;בודפשט, 1916
  • מיקשה ברודי - קורנל טאבורי - פרידייש קארינתי : רק שום מלחמה בבקשה; בודפשט, 1918
  • קברט ; ברודי מיקשה. מיטב בדיחות הקברט המצחיקות שלו; בודפשט, 1918
  • מיקשה ברודי - קורנל טאבורי - אישטוואן סומאהאזי : בדיחות קטנות ; בודפשט, 1919

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקסיקון יהודי הונגרי, 1929, מיקשה ברודי
  • אגנש ז'וז'נה בריני: בודפשט ובנייה חופשית. 2005.
  • יוז'ף פלטינוס: חטאי הבנייה החופשית. מהדורה רביעית בודפשט, 1938-1939.
  • אלאדר שופפלין: לקסיקון אמנות הבמה ההונגרי, כרך א' מיקשה ברודי. הוצאת התאחדות השחקנים הלאומית, 1931.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Budapesti Ujságirók Egyesülete Almanachja 1911. Szerk. Eötvös Leó és Szabados Sándor. [Budapesti Ujságirók Egyesület, Bp., 1911.]
  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–2002.
  • Gutenberg nagy lexikon. Minden ismeretek tára. Budapest, Nagy Lexikon Kiadóhivatal, 1931-1932.
  • Humorlexikon. Szerk. Kaposy Miklós. Budapest, Tarsoly Kiadó, 2001.
  • Irodalmi lexikon. Szerk. Benedek Marcell. Budapest, Győző A., 1927.
  • Magyar életrajzi lexikon I-II. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest, Akadémiai Kiadó, 1967-1969.
  • Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest, Akadémiai Kiadó, 1994.
  • Magyar Színművészeti Lexikon. Szerk. Erődi Jenő és Kürthy Emil összegyűjtött anyagának felhasználásával... Schöpflin Aladár. [Bp.], Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete, [1929].
  • Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
  • Tolnai világlexikona. Bp., Magyar Kereskedelmi Közlöny, 1912-1919. 8 db.; Budapest, Kassák Kiadó, 1999-
  • Tolnai új világlexikona. Budapest, Tolnai, 1926-1933.
  • Új Idők lexikona. Budapest, Singer és Wolfner, 1936-1942.
  • Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Budapest, Magyar Könyvklub
  • Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Budapest, Akadémiai Kiadó, 1994.
  • Magyar irodalmi lexikon. Flóris Miklós és Tóth András közreműködésével Ványi Ferenc. Átnézte Dézsi Lajos, Pintér Jenő. Budapest, Studium, 1926.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיקשה ברודי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest I. kerületi polgári halotti akv. 1063/1924. folyószáma alatt". 
  2. ^ Schöpflin Aladár: Magyar Színművészeti Lexikon, I. kötet / Bródy Miksa - Kiadja: Az országos színészegyesület, Bp. 1931.
  3. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 1120/1908. folyószáma alatt".