מירזא מוחמד עלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מירזא מוחמד עלי

מירזא מוחמד עלי (פרסית میرزا محمد علي, 1852-1937) היה אחד מבניו של בהאא אוללה, מייסד הדת הבהאית. בהאא אוללה העניק למירזא מוחמד עלי את התואר "הענף הגדול", אך מינה את בנו האחר עבדול בהאא - אותו כינה "הענף העצום" - ליורשו. בחלוף הזמן תבע לעצמו מירזא מוחמד עלי את תואר מנהיג הדת, והמאבק בין השניים הגיע לשיאו כאשר מירזא מוחמד עלי האשים את עבדול בהאא בבגידה ברשויות העות'מאניות. דבר זה הוביל למעצרם של עבדול בהאא ובני משפחתו.

עם מותו של עבדול בהאא ב-1921, ניסה מירזא מוחמד עלי לתפוס את רסן ההנהגה של התנועה, וב-1922 תפס בכוח את החזקה במקדש בהאא אוללה באל-באהג'ה בעכו. מושל עכו מטעם המנדט הבריטי דרש את השבת מפתחות המבנה לרשותו, ואלה נמסרו לו בתחילת 1923‏‏[1]. המושל העבירם לשוגי אפנדי, מנהיגה המוכר של הדת‏‏ לאחר עבדול בהאא. מירזא מוחמד עלי הוקע מהתנועה הבהאית והוכרז ככופר, והוא מת -1937.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]