מירזה דליבאשיץ'
מירזה דליבאשיץ' (בבוסנית: Mirza Delibašić; 9 בינואר 1954 – 8 בדצמבר 2001) היה כדורסלן ומאמן כדורסל בוסני.
דליבאשיץ' נבחר לאחד מ-50 הכדורסלנים הגדולים בתולדות פיב"א ב-1991, והוכנס להיכל התהילה של פיב"א ב-2007. בשנת 2008 נבחר לאחד מ-50 התורמים הגדולים ליורוליג. הוא נחשב לאחד הקלעים הטובים ביותר בהיסטוריה של הכדורסל האירופי.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דליבאשיץ' נולד בטוזלה, הרפובליקה הסוציאליסטית של בוסניה והרצגובינה, שהייתה חלק מהרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה.[1] מירזה הצעיר החל דווקא בטניס והצטיין בו, אך בגיל ארבע עשרה עבר לכדורסל.
קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דליבאשיץ' התחיל את הקריירה שלו בסלובודה טוזלה. ב-1971 הוא חתם על חוזה בבוסנה סרייבו, אותה הוביל לזכייה בגביע אירופה לאלופות בעונת 1978/1979.
לאחר שעזב את בוסנה, עבר דליבאשיץ' לליגת העל הספרדית, שם נחשב לאחד השחקנים הטובים ביותר ששיחקו אי פעם בריאל מדריד, יחד עם אגדות כדורסל כמו חואן אנטוניו קורבלאן, ויין בראבנדר, וולט זרביאק, פרננדו מרטין, דראז'ן פטרוביץ' וארווידאס סאבוניס.
בקריירת המועדונים שלו הוא זכה במספר רב של תארים בתחרויות האירופיות. בנוסף לכך ששיחקו יחד בנבחרת יוגוסלביה, דליבאשיץ' ודראז'ן דליפאגיץ' שיחקו גם יחד גם במדי ריאל מדריד. ההופעה שלהם במשחק גביע אירופה לאלופות 1983 מול ציבונה בזאגרב היא רק אחת מנקודות השיא הרבות בקריירות שלהם. באותו משחק קלע דליבאשיץ' 26 נקודות ודליפאגיץ' 33, ובמהלך הסיום יצאו השניים להתקפה מתפרצת, בה דליבאשיץ' הטעה את המגן, שחשב שימסור לדליפאגיץ', והטביע את הכדור בשניית הסיום. לאחר המהלך פרצו אפילו אוהדי ציבונה במחיאות כפיים כדי לכבד את שני הכוכבים.
סיום הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת קיץ 1983, עזב דליבאשיץ' בן ה-29 את מדריד, וחתם במועדון הליגה האיטלקית יובקזרטה.
באוגוסט 1983 נסעה הקבוצה לאימוני קדם עונה בעיירה בורמיו שבאלפים האיטלקיים. לאחר אימון בגובה של יותר מקילומטר מעל גובה פני הים, סבל דליבאשיץ' מדימום מוחי כמעט קטלני שסיים לו את הקריירה. כשדליבאשיץ' היה במצב אנוש הטיס אותו מטוס פרטי לאקדמיה לרפואה צבאית בבלגרד, שם אושפז במשך חודשים. הוא שרד והתאושש, אבל לא מספיק כדי לחזור לשחק כדורסל מקצועני, ולכן נאלץ לפרוש בגיל עשרים ותשע בלבד.
קריירה בנבחרת הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
דליבאשיץ' זכה בכל טורניר גדול של פיב"א במדי נבחרת יוגוסלביה בכדורסל, כולל: זכייה בטורניר הכדורסל האולימפי במוסקבה 1980, שתי אליפויות אירופה (1975 ו-1977) ואליפות עולם ב-1978.
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
דליבאשיץ' חי בסרייבו לאורך כל המצור על העיר (אנ') כחלק ממלחמת בוסניה בשנים 1992–1996. במקביל אימן דליבאשיץ' את נבחרת בוסניה והרצגובינה שהוקמה לאחר התפרקות יוגוסלביה ביורובאסקט 1993 בגרמניה, שם סיימה במקום ה-8.[2]
חיים אישיים ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנות ה-70 התחתן דליבאשיץ' עם בת זוגו ברנקה. בנם דריו נולד בדצמבר 1979. בני הזוג התגרשו בשנת 1980, לאחר שדליבאשיץ' עבר מחוץ ליוגוסלביה, לשחק בריאל מדריד.
בשנת 1986 התחתן דליבאשיץ', שפרש ממשחק פעיל ומילא תפקיד ניהולי בבוסנה סרייבו, עם סלביצה סוקה,[3] כדורסלנית פעילה ששיחקה במדי קבוצת כדורסל הנשים של המועדון. באוקטובר אותה שנה נולד לבני הזוג בן בשם דנקו.
עקב השתייה הרבה והעישון, התאפיינו שנותיו האחרונות של דליבאשיץ' בבעיות בריאות מתמשכות, שהובילו למותו בשנת 2001 בסרייבו, בגיל 47 בלבד. בהלווייתו השתתפו אלפים והוא נקבר בסמטת הגדולים של בית הקברות בארה. לאחר מותו שינתה בוסנה את שם האולם שלה לכבודו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר פיב"א
- מירזה דליבאשיץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Bogdan Tanjević: Kako je Mirza postao Sarajlija". Ljubusaci.com. 8 בדצמבר 2018. נבדק ב-31 בדצמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Košarkaška reprezentacija BiH je 1993. Ostvarila najveći uspjeh – osmo mjesto".
- ^ Glušac, Borislav (1987). "Ljubav između koševa". Ven. נבדק ב-15 בדצמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה)