מירי פליישר
 | |
| לידה |
1947 (בת 77 בערך) חיפה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| לאום | ישראלית |
| מקום לימודים | |
| תחום יצירה | פיסול, קדרות |
| יצירות ידועות | קומקום (2004) |
|
mirifleisher | |
  | |
מירי פליישר (נולדה ב-1947) היא פסלת ואמנית קרמיקה ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מירי פליישר נולדה בחיפה בשנת 1947. אביה, הנס אורי אברהם, עלה לארץ ישראל מגרמניה במסגרת "עליית הנוער" ושימש כפועל בבית החרושת לקרמיקה "קדר" בעיר. בבית היה ייצוג של פסלי בית החרושת שעוצבו בידי אמנים ישראליים. לאחר מכן עבד כשוטר. אמה נעמי, בת למשפחה הונגרית, עזרה בפרנסת הבית על ידי עבודת פוליטורה על רהיטים.
בנעוריה למדה בבית הספר הריאלי העברי בחיפה, בעזרת כספי שילומים שקיבל אביה על הפסקת לימודיו. במחצית הראשונה של שנות ה-70 של המאה ה-20 למדה קדרות ועיצוב קרמי בבצלאל והחלה לעסוק בפיסול. בשנת 2000, לאחר פטירת הוריה, החלה תקופה יצירתית ביצירתה. בעבודותיה מאותה עת בולטים מוטיבים של התפוררות ובנייה מחדש, המלווים בעירוב של היבטים פוליטיים, ביוגרפיים וארס-פואטיים. בעבודה "יפו" (2012), לדוגמה, יצרה פליישר שלושה מבנים המחברים שברי קרמיקה פלסטינית ופורצלן ישראלי-אירופי, שנקנו מחנויות ביפו ועוצבו לכדי דימוי אדריכלי. עבודה זו נרכשה ומוצגת באוסף אמנות הקרמיקה של הכנסת.
יצירותיה מן העשור השני של המאה ה-21 חוזרות לעיסוק מסורתי בקדרות. יצירות אינטימיות אלו, מאופיינות בשילוב בין עבודת אובניים מסורתית, לבין מהלכים פיסוליים אקספרסיביים והם מושפעים מעיצוב ספלי השתייה של טקס התה היפני. הכלים, הנשרפים בטמפרטורה גבוהה (1200° צלזיוס), עושים שימוש לא מסורתי בזיגוג (גלזורה) בוחנים את גבולות החומר, את השימושיות שלו ואת הדימוי שלו כאובייקט אמנותי.
חיה ופועלת ברמת השרון.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
זה דמי זה בשרי (2002), פורצלן, חול, מסמרים, גלזורה, לסטר זהב, גובה 25 ס"מ, קוטר 17 ס"מ -
קומקום (2004), שברי צלחות, אבנית כתחתית מאחדת, זיגוג אדום, שרפה בטמפרטורה של 1200° צלזיוס -
ללא כותרת (2005), פורצלן בעבודת אובניים, זיגוג, לסטר זהב, שרפה בטמפרטורה של 1200° צלזיוס -
ובליבה חומה (2006), לבנים עשויים מחלקי כלים פלסטיניים מוטבעים בחומר, שרפה בטמפרטורה של 1100° צלזיוס -
ללא כותרת (2008), יציקת פורצלן לתבנית של שילייה (פלצנטה), שרפה בטמפרטורה של 1200° צלזיוס -
מדינת כל אזרחיה (2010), שברי כלים פלסטיניים ופורצלן מוטבעים בחומר ניטראלי, שרפה בטמפרטורה של 1200° צלזיוס, ואדי ניסנאס, חיפה -
Jaffa יפו يافا (2011), שברי כלים פלסטיניים ופורצלן מוטבעים בחומר ניטראלי, שרפה בטמפרטורה של 1200° צלזיוס -
ללא כותרת (2012), אבנית בעבודת אובניים, זיגוג, שרפה בטמפרטורה של 1200° צלזיוס -
חומר לא שקט (2012), מיצב בחלון גלריה טובה אוסמן, תל אביב-יפו -
ללא כותרת (2013), פורצלן בבניית-יד וטקסטיל טבול בפורצלן נוזלי, שרפה בטמפרטורה של 1200° צלזיוס -
חצויה (2014), ספל פורצלן שבור ובתוכו חומה או חיבור שרוף, שרפה בטמפרטורה של 1200° צלזיוס -
שואה (2015), כלים מחומר טבולים בגלזורה, שרופים ומחוברים בטמפרטורה של 1200° צלזיוס עם זנב ספירלה שנדבקה מהתנור -
ללא כותרת (2015), אבנית בעבודת אובניים, זיגוג, שרפה בטמפרטורה של 1200° צלזיוס. גובה 9 ס"מ
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1972-1969 - ספרות ותולדות-האמנות, האוניברסיטה העברית, ירושלים
- 1974-1971 - המחלקה לעיצוב קרמי, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים (בהצטיינות)
- 1990-1988 - ציור, אצל יאן ראוכוורגר, תל אביב-יפו.
תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2002 - "דם של מלאכים", בית יד לבנים, רמת השרון (אוצר: מייק דבורקיס)
- 2002 - "אמא שלי הייתה מלאך", גלריה גרוס, דיזנגוף סנטר, תל אביב-יפו (אוצרת: נעמי שלו)
- 2003 - "סמטת הרכבת 15 חיפה", גלריה מופת, רעננה (אוצרת מינה בירן)
- 2004 - "סמטת הרכבת 15 חיפה", בית יד לבנים, רמת השרון (אוצר: רותי שקד)
- 2005 - "DEADY: אבא ילדה", הגלריה בשואבה, שואבה (אוצרת: תרצה ילון קולטון)
- 2008 - "עוּבָּר", בית האמנים עש זריצקי, תל אביב-יפו (אוצרת: תרצה ילון קולטון)
- 2012 - "חומר לא שקט", גלריה טובה אוסמן, תל אביב-יפו (אוצרת: טובה אוסמן)
- 2017 - "לוקחת סיכונים", בית בנימיני, תל אביב-יפו (אוצרת: שלומית באומן).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מירי פליישר
מירי פליישר, ברשת החברתית פייסבוק- פליישר, מירי, "על שייכות וזהויות", באתר ערב רב, 12 באוקטובר 2012
- פליישר, מירי, בלוג של מירי פליישר באתר בננות
- מירי פליישר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
