לדלג לתוכן

מירצ'ה לוצ'סקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מירצ'ה לוצ'סקו
Mircea Lucescu
לידה 29 ביולי 1945
בוקרשט, רומניה
פטירה 7 באפריל 2026 (בגיל 80)
בוקרשט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות בלו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.70 מטר
כינוי Domnul, Il Luce עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה קשר
מפלגה המפלגה השמרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג Nelly Lucescu (1967–2026 (כ־59 שנים)) עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים רזבאן לוצ'סקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אות מסדר "ההצטיינות בספורט"
  • מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 2
  • מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 1
  • מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 3
  • עיטור הכוכב של רומניה
  • אזרחות כבוד של מחוז דונצק עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדוני נוער
1961–1963 Școala Sportivă 2 București
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1963–1977
1965–1967
1977–1982
1989–1990		 דינמו בוקרשט
← ספורטול בוקרשט
קורבינול חונדוארה
דינמו בוקרשט		 250 (57)
39 (12)
111 (21)
1 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1966–1979 רומניה 70 (9)
קבוצות כמאמן
1979–1980
1981–1986
1985–1990
1990–1991
1991–1996
1996–1997
1997–1998
1998–1999
1999–2000
2000–2002
2002–2004
2004–2016
2016–2017
2017–2019
2020–2023
2024–2026		 קורבינול חונדוארה
רומניה
דינמו בוקרשט
פיזה
ברשה
רג'אנה
ראפיד בוקרשט
אינטר מילאן
ראפיד בוקרשט
גלאטסראיי
בשיקטש
שחטאר דונצק
זניט סנקט פטרבורג
טורקיה
דינמו קייב
רומניה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מירצ'ה לוצ'סקו (ברומנית: Mircea Lucescu;‏ 29 ביולי 1945 – 7 באפריל 2026) היה כדורגלן ומאמן כדורגל רומני.

במהלך הקריירה שלו לוצ'סקו זכה 6 פעמים באליפות ליגת העל הרומנית עם קבוצתו דינמו בוקרשט, הופיע 70 פעם במדי נבחרת רומניה והיה קפטן הנבחרת במונדיאל 1970. לוצ'סקו אימן ברומניה, איטליה, טורקיה, אוקראינה ורוסיה. ידוע כמי שאימן את קבוצת הכדורגל האוקראינית שחטאר דונצק במשך 12 שנה והיה למאמן המוצלח ביותר בתולדות הקבוצה, לאחר שזכה עמה ב-8 אליפויות ליגת העל האוקראינית, 6 גביעי אוקראינה, 6 גביעי הסופר קאפ האוקראיני ובגביע אופ"א לעונת 2008/2009.

הוא אף זכה באליפויות ליגת העל הרומנית עם דינמו בוקרשט וראפיד בוקרשט ובליגת העל הטורקית עם גלאטסראיי ובשיקטש. בשנת 2013 הוכתר כמאמן העשור ברומניה.

ב-2016 מונה למאמן זניט סנקט פטרבורג,[1][2][3] והוביל אותה לזכייה בסופר קאפ הרוסי, אולם משלא הצליח להוביל את הקבוצה להעפלה לליגת האלופות, פוטר במאי 2017. אך מאז לא הצליח במיוחד, טורקיה באמתחתו סיימה במקום אחרון בבית בליגת האומות והוא אף הודיע על פרישה, אך ביולי 2020 זומן לאמן את דינמו קייב איתה זכה בסופר קאפ האוקראיני והפך למאמן הראשון שזכה בסופר קאפ האוקראיני עם שני מועדונים שונים.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירצ'ה נולד ב-29 ביולי 1945 בבוקרשט. היה נשוי ואב לבן.

ב-19 במרץ 2026 הובהל מירצ'ה לבית החולים אחרי שהתמוטט במהלך מפגש קבוצתי, ונפטר ב-7 באפריל 2026.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את קריירת המשחק שלו החל במועדון דינמו בוקרשט כקשר ימני. בעונת 1968/1969 הבקיע 8 שערים והופיע 28 במדי הקבוצה והוא הוכתר בשנת 1969 כשחקן השנה ברומניה. הוא היה לשחקן קבוע בנבחרת רומניה בכדורגל ושיחק בשורותיה במונדיאל 1970.

את קריירת האימון שלו התחיל מוקדם מאוד, לאחר שפרש ממשחק פעיל בשנת 1979.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוצ'סקו אימן זמן קצר את נבחרת הכדורגל הרומנית ותקופה ארוכה אימן בליגות הכדורגל של איטליה קבוצות כדורגל כפיזה, ברשה, רג'אנה ואינטר מילאן, אך לא הגיע להישגים משמעותיים עד שחתם בקבוצת גלאטסראיי, כמאמן קבוצת הכדורגל.

גלאטסראיי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוצ'סקו הגיע לגלאטסראיי בשנת 2000 וזכה עמה בהסופר קאפ האירופי לאחר ניצחון על ריאל מדריד. תחת לוצ'סקו הקבוצה העפילה לרבע גמר ליגת האלופות בעונת 2000/2001, אך הודחו על ידי ריאל מדריד. באותה שנה הוא גם הפסיד את תואר אליפות ליגת העל הטורקית בכדורגל ליריבה העירונית פנרבחצ'ה. בעונה לאחר מכן הקבוצה העפילה לשלב המוקדמות השני בליגת האלופות והצליחה לזכות באליפות ליגת העל הטורקית, אך בסוף העונה לוצ'סקו פוטר ובמקומו הובא פתיח טרים.

בשיקטש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2002 הוא הוחתם בקבוצת בשיקטש, שהייתה נחושה לזכות בתארים בעונת 2003 שהייתה עבורה השנה המאה להקמתה. תחת הדרכת לוצ'סקו הקבוצה הצליחה לזכות באליפות ליגת העל הטורקית, עם הפסד אחד בלבד באמתחתם ועם הישג שיא של 85 נקודות.

בעונת 2003/2004 הקבוצה העפילה לשלב הבתים בליגת האלופות, אך הקבוצה הודחה לגביע אופ"א לאחר שסיימה שלישית בבית ושם הודחה מהטורניר על ידי ולנסיה שלבסוף זכתה בתואר. יכולות הקבוצה הלכו והתדרדרו ולוצ'סקו החליט לעזוב את טורקיה.

שחטאר דונצק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מירצ'ה לוצ'סקו, כמאמן שחטאר דונצק

במאי 2004 לוצ'סקו הצטרף לקבוצת שחטאר דונצק והפך לדמות מרכזית בקבוצה ובעלייתה להצלחה בשנים הבאות.[4] התואר הראשון שלו בשורות הקבוצה הייתה הזכייה בגביע האוקראיני בעונת 2003/2004 אחרי ניצחון על קבוצת דנייפר דנייפרופטרובסק בתוצאה 2–0. בעונת 2004/2005 שחטאר זכתה באליפות ליגת העל האוקראינית.[5]

עונה לאחר מכן, שחטאר זכתה באליפות ליגת העל האוקראינית ובסופר קאפ האוקראיני.[6] עונה לאחר מכן, שחטאר לא הצליחה לזכות בתואר האליפות, אך עשתה זאת בעונת 2007/2008 וזכתה באותה עונה גם בגביע האוקראיני.[7] בעונת 2008/2009 שחטאר הצליחה לזכות רק בטורניר הסופר קאפ, ברם לוצ'סקו הצליח להוביל את קבוצתו לזכות בתואר האירופי הראשון שלה, עם הזכייה בגביע אופ"א אחרי ניצחון על ורדר ברמן במשחק הגמר, 2–1 בהארכה.[8]

בעונת 2009/2010 שוב זכתה שחטאר באליפות הליגה האוקראינית.[9] ובעונת 2010/2011 לוצ'סקו הצליח להביא לשחטאר זכייה באליפות ליגת העל האוקראינית, זכייה בגביע האוקראיני וזכייה בסור קאפ האוקראיני, בעונה שהייתה לאחת המוצלחות שלו.[10] הקבוצה הצליחה להגיע גם להישג האירופי הטוב ביותר שלה לאחר שהעפילה עד לשלב רבע גמר ליגת האלופות, ממנו הודחה על ידי קבוצת הפאר ברצלונה.[11]

בעונת 2011/2012 שוב זכתה שחטאר באליפות המדינה ובגביע.[12] מה שהיה לאליפות הששית של לוצ'סקו באוקראינה והגביע הרביעי שלו. בזירה האירופית שחטאר סיימה במקום הרביעי בבית שלה בשלב הבתים של ליגת האלופות.[13]

ב-29 במאי 2009 מועצת העיר דונצק העניקה ללוצ'סקו את תואר אזרח הכבוד של דונצק בשל תרומה לפופולריות של הכדורגל האוקראיני, שיפור העיר דונצק והמחוז והבאת גביע אופ"א לעיר.[14]

בדצמבר 2009 הוא סירב להצעה לאמן את נבחרת אוקראינה בכדורגל והוא תירץ זאת בכך שלא רצה לפגוש בבנו, שאימן את נבחרת רומניה באותו הזמן.[15][16]

לוצ'סקו הוביל את שחטאר להעפיל לחצי גמר הליגה האירופית בעונת 2015/2016 ולאחר שהקבוצה הודחה על ידי סביליה הוא הכריז על עזיבתו בתחילת שנת 2016, לאחר 12 שנים בקבוצה והוא הפך למאמן המעוטר והמוצלח ביותר בתולדות הקבוצה. בחודש האחרון שלו, קבוצתו זכתה בגביע האוקראיני לאחר ניצחון 0–2 על זוריה לוהנסק בגמר, לפני שעזב לרוסיה.

במהלך שנות עבודתו באוקראינה לוצ'סקו זכה בתואר מאמן השנה בשנים 2006, 2008, 2009, 2010, 2011, 2012, 2013 ו-2014.

זניט סנקט פטרבורג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 במאי 2016 לוצ'סקו חתם לחוזה בן שנתיים כמאמן קבוצת הכדורגל הרוסית זניט סנקט פטרבורג.[17][18][19][20][21] ב-23 ביולי 2016 זניט זכתה בסופר קאפ הרוסי לאחר שגברה על צסק"א מוסקבה בתוצאה 1-0.[22] ברם הקבוצה בהדרכתו כשלה בזכייה בגביע הרוסי חרף היותה פייבוריטית, היא הודחה בשלב שמינית גמר הגביע לאחר שהובסה בתוצאה 0–4 לאנז'י מחצ'קלה[23] שהיה להפסד הגדול ביותר בתולדות זניט מאז ה-10 במאי 2003 כשהפסידה לדינמו מוסקבה בתוצאה 1-7.[24] ב-28 במאי 2017 פוטר מהקבוצה.[25][26]

נבחרת טורקיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 באוגוסט 2017 מונה לוצ'סקו למאמנה של נבחרת טורקיה, אך בשל כישלונו להעפיל לשלבים המתקדמים בליגת האומות פוטר בפברואר 2019.

דינמו קייב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 ביולי 2020 מונה למאמן דינמו קייב.[27] אך ארבעה ימים לאחר מכן הודיע במפתיע על התפטרותו בשל העובדה שאוהדי דינמו קייב מחו בחריפות על ההחלטה להעסיק את הרומני בגלל מערכת היחסים ההיסטורית שלו עם היריביה העיקרית – שחטאר. עם זאת, כבר באותו היום, מספר שעות לאחר מכן, נשיא דינמו, איהור סורקיס, הודיע לתקשורת שהוא הצליח לשכנע את לוצ'סקו שלא להתפטר.

תחתיו דינמו זכתה בסופר קאפ התשיעי שלה, אחרי שגברה על שחטאר דונצק.

רומניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 באוגוסט 2024, חזר לוצ'סקו לתפקיד מאמן נבחרת רומניה, 38 שנים לאחר הקדנציה הראשונה שלו. משחקו הראשון על הקווים נערך ב-6 בספטמבר, ובו ניצחה הנבחרת 0–3 בחוץ את נבחרת קוסובו במסגרת דרג ג' של ליגת האומות של אופ"א. בסופו של דבר הוא סיים במקום הראשון בבית, לאחר שניצח בכל ששת המשחקים והעפיל עם הנבחרת לדרג ב'. במוקדמות מונדיאל 2026, נבחרת רומניה הציגה ביצועים חלשים: היא הפסידה בבית ובחוץ לבוסניה וסיימה בתיקו מול קפריסין, מה שהוביל לכך שנבחרתו של לוצ'סקו החמיצה הן את ההעפלה הישירה והן את המסלול הקל יותר של הפלייאוף לגביע העולם. למרות התוצאות המאכזבות, הישגיה של רומניה בליגת האומות הבטיחו לה בכל זאת כרטיס לשלב הפלייאוף, אם כי מול יריבה קשה יותר.

ב-26 במרץ 2026 הודחה רומניה מהמרוץ למונדיאל לאחר הפסד 1–0 לטורקיה בחצי גמר הפלייאוף שנערך באיסטנבול. הפסד זה האריך את היעדרותה של רומניה מגביע העולם לשבעה טורנירים רצופים, רצף שהחל בשנת 1998.

ב-2 באפריל 2026 התפטר לוצ'סקו מתפקידו כמאמן נבחרת רומניה, לאחר שאושפז ב-29 במרץ בשל הפרעות בקצב הלב בעקבות אימון. ב-3 באפריל 2026, יום לאחר התפטרותו, אושפז לוצ'סקו שוב לאחר שעבר אירוע לבבי. על פי הדיווחים, הצוות הרפואי ביצע בו החייאת חירום ומספר סבבים של עיסוי לב כדי לייצב את מצבו. למרות המאמצים הללו, מצבו הבריאותי הידרדר בשל הפרעות קצב קשות שלא הגיבו לטיפול הראשוני. הוא הועבר ליחידה לטיפול נמרץ בבית החולים האוניברסיטאי בבוקרשט, שם הורדם כדי לסייע להתאוששותו. ב-7 באפריל 2026 הודיע בית החולים האוניברסיטאי בבוקרשט בהודעה לעיתונות על מותו. שבועיים בלבד לפני כן הוא עוד אימן את הנבחרת. בן 80 היה במותו.

סטטיסטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

[28]

מועדון עונה ליגה גביע אירופה סך הכל
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
דינמו בוקרשט 1963–1964 20??--20
1964–1965 10??--10
1967–1968 171??--171
1968–1969 288??10298
1969–1970 244??--244
1970–1971 233??30263
1971–1972 267??30297
1972–1973 2812??--2812
1973–1974 255??21276
1974–1975 314??31345
1975–1976 266??21287
1976–1977 197??10207
קורבינול חונדוארה 1977–1978 347??--347
1978–1979 275??--275
1979–1980 --??----
1980–1981 277??--277
1981–1982 232??--232
דינמו בוקרשט 1989–1990 10??--10
סך הכל בקריירה 36278??15337781

כמאמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-23 ביוני 2021

מועדון מדינה תחילת כהונה סוף כהונה תוצאות
משחקיםניצחונותשוויונותהפסדיםאחוז ניצחונות
נבחרת רומניה רומניהרומניה רומניה ‏1 בנובמבר 1981 ‏30 באפריל 1986 26118742,30
דינמו בוקרשט רומניהרומניה רומניה ‏1 ביולי 1985 ‏30 ביוני 1990 217156303171,88
פיזה איטליהאיטליה איטליה ‏1 ביולי 1990 ‏30 באפריל 1991 26551619,23
ברשה איטליהאיטליה איטליה ‏1 ביולי 1991 ‏19 בפברואר 1995 9224392926,08
רג'אנה איטליהאיטליה איטליה ‏1 ביולי 1996 ‏25 בנובמבר 1996 1104700,00
ראפיד בוקרשט רומניהרומניה רומניה ‏1 ביולי 1997 ‏30 ביוני 1998 43317572,09
אינטר מילאן איטליהאיטליה איטליה ‏1 בדצמבר 1998 ‏21 במרץ 1999 1865733,33
ראפיד בוקרשט רומניהרומניה רומניה ‏1 באפריל 1999 ‏30 ביוני 2000 46298963,04
גלאטסראיי טורקיהטורקיה טורקיה ‏1 ביולי 2000 ‏30 ביוני 2002 10563212160,00
בשיקטש טורקיהטורקיה טורקיה ‏1 ביולי 2002 ‏1 במאי 2004 8851181957,95
שחטאר דונצק אוקראינהאוקראינה אוקראינה ‏16 במאי 2004 ‏21 במאי 2016 573395908868,93
זניט רוסיהרוסיה רוסיה ‏24 במאי 2016 ‏28 במאי 2017 41268763,41
נבחרת טורקיה טורקיהטורקיה טורקיה ‏2 באוגוסט 2017 ‏פברואר 2019 100100,00
דינמו קייב אוקראינהאוקראינה אוקראינה ‏23 יולי 2020 ‏ 43288765,12
סך הכל בקריירה86756815214765,51


הישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמאמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מירצ'ה לוצ'סקו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ מאור רחמני, ‏כוכב איראני, מירצ'ה לוצ'סקו והסנסציה האירית, באתר ONE‏, 26 באוגוסט 2016
  2. ↑ מירצ'ה לוצ'סקו חתם בזניט סנט פטרסבורג, צפוי להרוויח חמישה מיליון יורו לעונה, באתר וואלה, 24 במאי 2016
  3. ↑ מירצ'ה לוצ'סקו חתם לשנתיים בזניט, באתר מאקו, 24 במאי 2016
  4. ↑ "How Mircea Lucescu put Shakhtar on the map". UEFA. 23 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ↑ "Ukraine 2004/05". {{cite web}}: (עזרה)
  6. ↑ "Ukraine 2005/06". {{cite web}}: (עזרה)
  7. ↑ "Ukraine 2007/08". {{cite web}}: (עזרה)
  8. ↑ "Jadson the difference as Shakhtar triumph". {{cite web}}: (עזרה)
  9. ↑ "Ukraine 2009/10". {{cite web}}: (עזרה)
  10. ↑ "Ukraine 2010/11". {{cite web}}: (עזרה)
  11. ↑ "Shakhtar Champions League history". {{cite web}}: (עזרה)
  12. ↑ "Ukraine 2011/12". {{cite web}}: (עזרה)
  13. ↑ "2011-12 Champions League Group G". {{cite web}}: (עזרה)
  14. ↑ Mircea Lucescu becomes an "Honorary citizen of Donetsk", Ukrainian Soccer Portal (29 May 2009)
  15. ↑ Shakhtar trainer Lucescu not to coach Ukraine's national team, Interfax-Ukraine (2 December 2009)
  16. ↑ FFU President ready to officially offer job of national coach to Lucescu, Interfax-Ukraine (1/12/2009)
  17. ↑ "Lucescu appointed Zenit boss". Goal.com. 24 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ↑ Луческу подписал контракт с «Зенитом»
  19. ↑ Мирча Луческу — новый главный тренер «Зенита»
  20. ↑ Представление нового главного тренера Мирчи Луческу
  21. ↑ סיפורו של מירצ'ה לוצ'סקו
  22. ↑ "Зенит" выиграл у ЦСКА в матче за Суперкубок России
  23. ↑ «Зенит» впервые проиграл при Луческу
  24. ↑ «Зенит» впервые за 13 лет проиграл с разницей в 4 гола
  25. ↑ «Зенит» благодарит Мирчу Луческу за сотрудничество
  26. ↑ Zenit sack Mircea Lucescu after second straight UCL failure
  27. ↑ "Mircea Lucescu becomes FC Dynamo Kyiv manager". Kyiv Post. 23 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ↑ Player stats
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מירצ%27ה_לוצ%27סקו&oldid=43053538"