לדלג לתוכן

מישה מייסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישה מייסקי
Mischa Maisky
צילום מ-2007
צילום מ-2007
לידה 10 בינואר 1948 (בן 76)
ריגה, לטביה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות לטביה, ברית המועצות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון של מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת לטבית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה צ'לו עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דויטשה גרמופון עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Sascha Maisky עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אקו-קלאסיק: נגן השנה (2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.mischamaisky.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכאל (מישה) מייסקי או ברוסית - מיכאיל לאופולדוביץ' מייסקי, בלטבית: Miša Maiskis (נולד ב-10 בינואר 1948 בריגה, לטביה) הוא צ'לן ישראלי ממוצא יהודי-רוסי, החי בבלגיה, זוכה תחרות צ'ייקובסקי הבינלאומית במוסקבה בשנת 1966.

בקונצרט בפרייבורג בשנת 2016

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישה מייסקי נולד בריגה, לטביה, ב-1948, למשפחה של מוזיקאים. בילדותו היה חבר לבית הספר בריגה עם רקדן הבלט מיכאיל ברישניקוב. מגיל 8 התחיל ללמוד צ'לו ואחרי לימודים בבית ספר למוזיקה נרשם לקונסרבטוריון של ריגה. אחיו ולרי למד נגינה בפסנתר ואחותו -נגינה בכינור. החל משנת 1962 עבר ללמוד בקונסרבטוריון של לנינגרד והחל מ-1963 בקונסרבטוריון של מוסקבה אצל מסטיסלב רוסטרופוביץ' . מגיל הנעורים בנה מייסקי קריירה במסעות קונצרטים ברחבי ברית המועצות. בשנת 1965 זכה בפרס ראשון בתחרות על-סובייטית לנגינה וב-1966 בתחרות הבינלאומית צ'ייקובסקי במוסקבה. אחרי עלייתה לישראל של אחותו, לינה יאקובסון בשנת 1969, לא הורשה מייסקי לצאת מחוץ לברית המועצות בגלל חשש השלטונות שיעזוב את המדינה. לאחר מכן התחיל לסבול מהצקות ונלקחה ממנו מלגת הלימודים. בשנת 1970 אחרי שנתפס קונה טייפ ללא רשות מחנות המיוחדת שנועדה רק לנומנקלטורה נתפר לו תיק פלילי והושלך לכלא למשך 4 חדשים, ואחר כך ריצה 14 חדשים עבודות כפייה במחנה עבודות[1] בעיר דזרז'ינסק באזור גורקי. אחרי שחרורו על מנת להימנע מגיוסו לצבא הסובייטי התאשפז לחודשיים בבית חולים פסיכיאטרי במוסקבה. שם למד יוגה ומדיטציה. אחרי שנתיים של השבתה מנגינה חזר בהצלחה לאמנותו האהובה.[1] ב-8 בנובמבר 1972 הצליח לעזוב את ברית המועצות ולעלות לישראל בעזרת התערבותו של ראש עיריית ירושלים, טדי קולק ואיש עסקים יהודי אמריקאי ששילם את הכופר (20,000 דולר) שנדרש כפיצוי על הלימודים על ידי השלטונות הסובייטיים.[1]

העלייה לישראל וקריירה אמנותית הבינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הגיעו לישראל התגורר תקופה בעיר חולון.[1] בקריירת ההופעות וההקלטות שלו, עבד מייסקי בשיתוף פעולה מתמשך עם אמנים כמו הפסנתרנים מרתה ארחריץ' וראדו לופו, הכנרים ודים רפין וגדעון קרמר והמנצחים ליאונרד ברנשטיין, זובין מהטה ולדימיר אשכנזי, דניאל בארנבוים וג'וזפה סינופולי. זכה שלוש פעמים בפרסים של אקדמיית דיסקים בטוקיו וכן ב"גראן פרי" לדיסקים בפריז. מייסקי הקליט לראשונה את כלל יצירותיו של יוהאן סבסטיאן באך לצ'לו, ללא ליווי. בשנת 2005 הופיע, בין היתר, לצד בתו בפסטיבל למוזיקה קאמרית באילת.

חייו הפרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום חי מייסקי בבלגיה אולם הוא עדיין מחזיק באזרחות ישראלית. אחיו היה נגן העוגב ולרי מייסקי. לילי מייסקי, בתו של מישה, היא פסנתרנית ובנו אלכסנדר מייסקי הוא כנר. ב-1 בפברואר 2019 הופיעו השלושה יחד בקונצרט ה"שוברטיאדה" השנתי בסדרת "קאמרי בצהרי שישי" של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
    • "וידויו של צ'לן צמרת" כתבה וראיון מאת דורית גבאי במוסף "המגזין" של מעריב, 20.2.2008, עמ' 8–9

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישה מייסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 דורית גבאי, "מעריב" 008