מישלניצה

**מישלניצה**
**Myślenice**
סמל מישלניצה סמל מישלניצה	דגל מישלניצה דגל מישלניצה
מדינה	פולין
פרובינציה	פולין קטן
מחוז	מישלניצה
שטח	30.1 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	18,051 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות	49°50′00″N 19°56′00″E / 49.833333333333°N 19.933333333333°E
אזור זמן	UTC+1
	https://www.myslenice.pl/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי מישלניצה

מישלניצה (בפולנית: Myślenice; נודעה בקרב יהודיה כמישלניץ או מישליניץ) היא עיר במחוז מישלניצה בפרובינציית פולין קטן בגליציה המערבית, פולין. נמצאת דרומית לקרקוב לצידי הכביש הראשי המוביל מקרקוב לזאקופנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישלניץ נוסדה במאה ה-12. בשנים 1253–1258 היא נכללה ב"קודקס של טיניץ" בתור עמדה אסטרטגית על גדות נחל ראבה. במאה ה-14 ניתן לה מעמד של עיר, ואחר-כך עיר נפה (מרכז אדמיניסטרטיבי).

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיישבות יהודית נאסרה בעיר עד שהוסרו ההגבלות על מגורי יהודים בגליציה, אחרי שנת 1860. ראשוני היהודים התיישבו במישלניץ בשנת 1846, בנו בה בית כנסת ויסדו בית קברות. בהמשך נבנה חדר תפילה של חסידים ומקווה. בשנות ה-80 של המאה ה-19 הייתה במקום קהילה מאורגנת בת כ-400 נפש מתוך אוכלוסייה של כ-2,500 תושבים. הציבור היהודי במקום היה בעל אופי חסידי מובהק, והחיים התרכזו סביב בית המדרש ובתי התפילה. בסוף המאה ה-19 הוקמה במקום ישיבה ששימשה את העיר וסביבתה. כמו כן פעלו בה "חדרים", עד להקמת בית הספר "תלמוד תורה" ב-1925. משום אופייה הדתי של הקהילה, רק ספורים למדו בבתי הספר הממלכתיים בעיר.

במקום היו מוסדות צדקה וגמילות חסדים שטיפלו בחולים ובעניים. קופת "גמילות חסדים" הוקמה בעיר בשנת 1927 בתמיכת ה"ג'וינט".

עיקר עיסוקם של יהודי מישלניץ היה במסחר זעיר ובמלאכה, בעיקר כבענות. במקום היו גם יהודים בעלי מקצועות חופשיים כמו רופאים ועורכי דין. בראשית המאה ה-19 הוקם בנק פרטי, וסייע בהלוואות לסוחרים ולבעלי-המלאכה היהודים.

ב-1926 הוקמה האגודה הציונית של העיר - "התקוה" - שכללה רק מיעוט מיהודי מישלניץ. בראשה עמד ד"ר אלעזר גולדווסר, שנודע בקשריו עם תאודור הרצל; הוא כיהן גם במועצת העיר. כמה מבני הנוער היהודי במקום פנו אל השמאל הקיצוני והיו רובו של איגוד הנוער הקומוניסטי בעיר.^[2]

אנטישמיות במישלניצה לפני מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישלניץ נודעה כמקום מועד לפורענות ליהודים. ב-1898 תקפו כפריי הסביבה את האוכלוסייה היהודית ופגעו ברכוש ובנפש. ב-1918, עם גל האנטישמיות בגליציה בתום מלחמת העולם הראשונה, התחולל שוב פוגרום במישלניץ. ב-1936 פשטה על העיר כנופייתו של אדם דובושינסקי (אנ'), יושב-ראש "המפלגה הלאומית" (אנ') בקראקוב (מפלגה ימנית קיצונית ואנטישמית). מטרתו המוצהרת הייתה לטהר את העיר מיהודים. בהתקפה לילית נהרסו חנויות של יהודים, ותכולתם הועלתה באש. הכנופיה נרדפה בידי המשטרה הפולנית, מנהיגיה הועמדו לדין, הורשעו ונידונו לתקופות-מאסר שונות. הפרשה העסיקה את העיתונות והגיעה עד לסיים, הפרלמנט הפולני. אחרי מלחמת העולם השנייה הואשם דובושינסקי בפעילות מחתרתית נגד ממשלת פולין העממית, נשפט, הורשע ונידון למוות.^[2]^[3]

במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תחילת מלחמת העולם השנייה והכיבוש של גרמניה הנאצית יהודים רבים ניסו לברוח מזרחה אל ברית המועצות, אך רובם נכשלו בכך וחזרו כעבור זמן מה אל מישלניצה.^[2]^[3]

הגרמנים הפכו את בית המדרש לאורווה ואילצו את היהודים לשרוף את ספרי הקודש במו ידיהם. רוב בתי העסק היהודיים הוחרמו. ה"יודנראט" (מועצת יהודים מטעם) שנתמנה בנובמבר 1939, הופקד על ביצוע ההוראות, אך גם דאג לצורכי הנזקקים בקהילה.^[2]^[3] כעבור שנה או שנתיים יהודים שגרו ביישובים הקטנים הסמוכים גורשו למישלניצה. באמצע 1942 נשלחה קבוצה של יהודים ממישלניצה אל מחנה העבודה פלאשוב בקרבת קרקוב.^[2]^[3]

באוגוסט 1942 היהודים ממשילינציה הועברו לגטו בסקבינה (אנ') ביחד עם יהודים ממקומות נוספים, ובסוף החודש שולחו למחנה ההשמדה בלז'ץ.^[2]^[3]^[4]