מישל זבאקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מישל זבאקו
Michel Zévaco
מישל זבאקו
מישל זבאקו
לידה 1 בפברואר 1860
אז'אקסיו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באוגוסט 1918 (בגיל 58)
אובון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, עיתונאי, מחבר רומנים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן היסטורי, רומן פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הקפיטן, אבירי פרדאיאן, הנאהבים מוונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מישל זבאקוצרפתית: Michel Zévaco,‏ 1 בפברואר 1860 אז'אקסיו, קורסיקה - אובון, מחוז סן-א-אואז) היה עיתונאי וסופר צרפתי, פעיל אנטי-קלריקלי ואנרכיסט. נודע כמחבר רומנים רומנטיים היסטוריים שהפכו לפופולריים, במיוחד סדרת הרומנים על אבירי פרדאיאן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות (1860–1886)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישל זבאקו נולד באז'אקסיו באי קורסיקה כבנו של קצין. בשנות נעוריו למד בפנימיה. בשנת 1878 סיים בחינות בגרות ובגיל 20 כמורה לספרות במכללה בויין, על יד ליון. נאלץ ב-1881 לפרוש מבית הספר אחרי שהואשם כי ניהל רומן עם אישה נשואה. לפי מנהגי התקופה, נטען ש"חטף" אותה. התגייס לצבא. שירת למשך ארבע שנים בגדוד הדרגונים התשיעי וביולי 1886 סיים את השירות הצבאי בדרגת סגן משנה.

פעילותו כעתונאי פוליטי (1886–1900)[עריכת קוד מקור | עריכה]

זבאקו התיישב בפריז. נמשך לספרות ולפוליטיקה, והתקבל לעבודה בעיתון L’Égalité (ל'אגאליטה - השוויון) שבניהולו של הפעיל הסוציאליסטי ז'ול רוג. הגיע אחרי זמן מה לתפקיד מזכיר המערכת. בשנת 1889 רץ זבאקו בבחירות לפרלמנט מטעם הליגה הסוציאליסטית של רוג. באותה תקופה הכיר אישים כמו לואיז מישל, הזמר אריסטיד בריאן, סוורין, סבסטיאן פור, אמיל פוז'ה, שארל מאלאטו, אמנואל שובייר ואחרים.

באותן השנים - ב-1888 פרסם גם קובץ סיפורים ראשון, "Le Boute-Charge", אותו הקדיש מתוך זווית אמביוולנטית להיבטים של החיים במסגרת הצבאית.[1] בתקופה שבה התרבו פיגועי טרור והתנקשויות של אנרכיסטים, בעקבות חריפות התבטאויותיו בעיתון, זבאקו נעצר ונידון מספר פעמים לתקופות מאסר, אותן ריצה בבית הכלא סנט פלאז'י. באפריל 1890, למשל, נעצר באשמת "הסתה לרצח" אחרי שכתב מאמר מערכת נגד שר הפנים ארנסט קונסטאן וקרא לו לדו-קרב.[1] הוא נידון בהמשך לארבעה חודשי מאסר. אחרי ששוחרר בסוף אוגוסט, נעצר בשנית, שוב בגלל "הסתה לרצח" אחרי שכתב ב"ל'אגאליטה" מאמר מערכת שבו הסית חיילים ("העבדים של ימינו" כדבריו) לעשות לעצמם צדק כתגובה לעוולות מפקדיהם.[2] ב-27 במרץ 1892 הקים שבועון משל עצמו, "Gueux" (אביון), אך לא הצליח להוציא יותר מגיליון אחד. באפריל 1892 נידון לקנס בשווי אלפיים פרנק שאותו סירב לשלם וכן לחצי שנה מאסר. הואשם כי חילק שבחים לאנרכיסט ויטוריו פיני וטרוריסט האנרכיסטי רבאשול ועל כי המליץ לכל מי שזקוק לכסף שיקח אותו בעצמו ולמי רוצה להרוג מישהו שיעשה זאת. ב-6 באוקטובר 1892 נידון העיתונאי שוב בגלל נאום שנאם באספה ציבורית בפריז, שבו הכריז: "הבוגרנים הורגים אותנו; הבה נגנוב, נהרוג, נפוצץ, כל האמצעים הם כשרים כדי שניפטר מהרקבון הזה". מאוחר יותר כתב זבאקו בעיתון "Libertaire" (ליבטריאני) של סבסטיין פור ובעיתון האנרכיסטי "לה רנסאנס" (התחייה).

בעת שהותו בכלא התידד זבאקו עם המרקיז דה מורס, ואימץ את דעותיו האנטישמיות. עם זאת, ב-1898 בעת פרשת דרייפוס, כשברנאר לזר העלה ספק בקשר לאשמתו של הנידון, התגייס זבאקו למחנה התומכים בחפותו של דרייפוס. הוא הוקיע מעל דפי אחד מעיתוניו הפוליטיים את "קשר הישועים" נגד דרייפוס ונגד היהודים. באותה תקופה הוציא לאור את הבטאון "l'Anticlérical" בשם "הליגה האנטי-קלריקלית של צרפת".

רומנים בהמשכים (1900–1914)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1900 עזב זבאקו את העיתונאות הפוליטית כדי להקדיש את עצמו לכתיבת רומנים בהמשים ("רומנים-פיליטונים"). הראשון שביניהם היה "בורג'יה" שפורסם בעיתון של ז'אן ז'ורס, "לה פטיט רפובליק סוסיאליסט" (La Petite République socialiste - הרפובליקה הסוציאליסטית הקטנה). אחרי שקטף הצלחה, יצר זבאקו לראשונה באותו העיתון את הגיבור "פרדאיאן". ב-1905 עבר זבאקו לעבוד עם העיתון "לה מאטן" ולצדם של גסטון לרו ופול ד'איבואה הפך לפיליטוניסט רשמי שלו. בשנים 1918-1905 פרסם "לה מאטן" תשעה פיליטונים, בתוכם "הקפיטן" וסדרת "פרדאיאן". רומנים בהמשכים אלה פורסמו במקביל על ידי ההוצאה לאור פאיאר בסדרה שלה "הספר הפופולרי". באותה תקופה מדי פעם פרסם זבאקו גם בעיתונים אחרים, כמו "ל'הומניטה" מיסודו של ז'ורס).

בימי מלחמת העולם הראשונה עזב זבאקו את ביתו בפיירפון (אואז) כדי להתיישב במקום בטוח יותר, באובון, מחוז ואל ד'אואז. הוא נפטר שם באוגוסט 1918, ככל הנראה ממחלת הסרטן.

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו זכו להצלחה למשך שנים רבות במהלך המאה ה-20. בספרו "Les Mots" ז'אן-פול סארטר שהיה קורא נלהב של ספריו בילדותו, כתב ש"זבאקו הוא אותו מחבר גאוני שבהשפעת הוגו המציא את רומן "הגלימה והפגיון" הרפובליקני. גיבוריו מייצגים את העם; הם הקימו ופירקו אימפריות, בישרו עוד מן המאה ה-14, את המהפכה הצרפתית, הגנו מתוך טוב-לב את המלכים הילדים או את המלכים המשוגעים נגד שריהם והכו במלכים המרושעים". בספריו בא לידי ביטוי סירוב הסמכות והשאיפה לחופש הפרט שאיפיינה את השקפתו של זבאקו.[1]

פרסומו באיראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הצלחת ספריו של אלכסנדר דיומא האב בשוק הספרים הפרסי, ספריו של זבאקו, כולל הסדרה על אבירי פרדאיאין תורגמו לשפה הפרסית במסגרת מיזם משותף "גוטנברג" של ההוצאה לאור הסובייטית "מיר" ומוציא לאור איראני. המתרגמים היו זביבוללאה מנצורי ומנושהר מוטיאי, שניסה אף לכתוב רומנים ברוח דומה שעלילתם מתרחשת באיראן. צחוק הגורל עשה שספרי זוואקו, הפעיל האנטיקלריקליסט לשעבר, נקראו אף על ידי האיתוללה רוחאללה ח'ומייני שבמפגש עם נוער ב-1998 המליץ אותם לקריאה לנוער האיראני.[3]

פרסומו בטורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של זבאקו "בורג'יה" תורגם לטורקית עות'מאנית בשנת 1909 והוצא לאור על ידי הילאל מטבאסי. המחזור "פרדאיאן" הופיע במהדורות שונות בהוצאה לאור של שמס מטבאסי בשנות ה-1910, אחר כך הוצאו לאור על ידי Inkilap ve aka בשנות ה-1940, 1950, 1960, ועל ידי Baskan u Oluș בשנות ה-1970. אחרי 2000 הופיעו שני תרגומים חדשים.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזור פרדאיאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Les Pardaillans אבירי פרדאיאן (1902/1907)
  • L’Épopée d’Amour (אפופאיית האהבה) (1902/1907) אהבתו הגדולה של פרדאיאן
  • Fausta פוסטה (1903/1908)
  • Fausta vaincue פוסטה מובסת învinsă (1903/1908)
  • Pardaillan et Fausta פרדאיאן ופאוסטה (1913)
  • Les Amours du Chico אהבותיו של צ'יקו (1913)
  • Le Fils de Pardaillan הבן של פרדאיאן (1914/1916) - פרדאיאן ובנו
  • Le Trésor de Fausta אוצרה של פאוסטה (1914/1916)
  • La Fin de Pardaillan סופו של פרדאיאן (1926)
  • La Fin de Fausta סופה של פאוסטה (1926)

ספרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • !Borgia בורג'יה! (1906)
  • Le Capitan הקפיטן (1907)
  • Nostradamus נוסטרדמוס (1909)
  • Le Pont des soupirs גשר האנחות (כרך א) - Les Amants de Venise הנאהבים מוונציה (כרך ב) (1909) -גונדולת החלומות
  • L'Héroïne הגיבורה (1910)
  • Triboulet טריבולה (1910) ו-La Cour des Miracles - חצר הנסים (1910)
  • L'Hôtel Saint—Pol אוטל סן-פול (1911) ו- Jean Sans Peur ז'אן חסר הפחד
  • La Marquise de Pompadour מרקיזת פומפדור (כרך א) ו-Le Rival du Roi יריבו של המלך (1912)
  • Buridan, Le Héros de la Tour de Nesle בורידאן, גיבור המגדל נל (כרך א), La reine sanglante, Marguerite de Bourgogne - מלכה צמאת דם, מרגריט מבורגונדיה (1914-1913)
  • Don Juan דון ז'ואן והקומנדור - ו-Le Roi amoureux המלך מאוהב (1916)
  • המלכה איבזלה La Reine Isabeau (כרך א) וLe Pont de Montereau גשר מונטרו (כרך ב) (1918)
  • Le Pré aux Clercsהכמרים - ו Florinde la Belle פלורינדה היפה (1920- אחרי מות המחבר)
  • La Reine d'Argot מלכת ארגו (כרך א) ו-Primerose פרימרוז (כרך ב) (1922 - אחרי מות המחבר)
  • La Grande Aventure ההרפתקה הגדולה (כרך א) וLa Dame en blanc, La Dame en noir הגברת בלבן, הגברת בשחור (כרך ב) (1926 - אחרי מות המחבר)
  • Fleurs de Paris פרחי פריז (1921- אחרי מות המחבר)
  • נסיכת קרן זהב (נסיכת רייון ד'אור)
  • פרש המלך
  • אהבה ושנאה
  • האביר פאסאבאן
  • הרוזן מונטובאן
  • מלך הקבצנים
  • Déchéance הנפילה (1935 - אחרי מות המחבר)
  • Le Chevalier de La Barre (האביר דה לה באר)

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-1960 רומנים היסטוריים רבים של זבאקו, תורגמו לעברית ופורסמו בהוצאה לאור מ. מזרחי. הם זכו להצלחה רבה. המתרגמים היו מנחם בן אשר, זאב זמירי, יהושע קנז שתרגם ב-1963 את "הקפיטן".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Marc Angenot- L'antimilitarisme: idéologie et utopie. — Presses Université Laval, 2003

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישל זבאקו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 באתר roman d'aventures
  2. ^ M.Angenot 2003 עמ' 49
  3. ^ האתר חומייני