מישל פישבאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישל פישבאך
Michelle Fischbach
דיוקנה הרשמי של פישבאך בבית הנבחרים, 2021
דיוקנה הרשמי של פישבאך בבית הנבחרים, 2021
דיוקנה הרשמי של פישבאך בבית הנבחרים, 2021
לידה 3 בנובמבר 1965 (בת 58)
וודבארי, מינסוטה, ארצות הברית
שם מלא מישל לואיז הלן סנט מרטין פישבאך
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה מכללת ויליאם מיטשל למשפטים
אוניברסיטת סנט קלאוד סטייט
עיסוק תובעת, פוליטיקאית
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
דת נצרות קתולית
אתר האינטרנט הרשמי של מישל פישבאך
חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השביעי של מינסוטה
3 בינואר 2021 – מכהנת
(3 שנים ו־15 שבועות)
→ קולין פיטרסון
סגנית מושל מינסוטה ה־49
2 בינואר 20187 בינואר 2019
(שנה)
תחת המושל מארק דייטון
פגי פלאנגן ←

מישל לואיז הלן סנט מרטין פישבאךאנגלית: Michelle Louise Helene St. Martin Fischbach; נולדה ב-3 בנובמבר 1965) היא פוליטיקאית אמריקאית, המכהנת כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השביעי של מדינת מינסוטה מאז ינואר 2021. טרם היבחרה לקונגרס, כיהנה פישבאך כסגנית מושל מינסוטה, וכאישה הראשונה בתפקיד נשיאת הסנאט המדינתי במינסוטה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכה וקריירה בסנאט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פישבאך גדלה בעיר וודברי (Woodbury) שבדרום-מזרח מינסוטה. לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר התיכון וודברי, למדה במכללת סנט בנדיקט השוכנת בסנט ג'וזף בין השנים 1984–1986. בהמשך למדה באוניברסיטת סנט קלאוד סטייט שבסנט קלאוד (אנ'), שם השלימה ב-1989 לימודי תואר ראשון בכלכלה ובמדע המדינה. היא הייתה האישה הראשונה שנבחרה למועצת עיריית פיינסוויל, וכיהנה שם בין השנים 1995 עד 1996[1]. בשנת 2011 השלימה פישבאך את לימודיו בבית הספר למשפטים ע"ש ויליאם מיטשל בסיינט פול.

ב-1996 נבחרה פישבאך נבחרה לראשונה אל הסנאט של מינסוטה, הבית התחתון של בית המחוקקים במדינה. היא נבחרה בבחירות מיוחדות שנערכו לאחר התפטרותו של הסנאטור הדמוקרטי ג'ו ברטרם, שהודה אז בגניבה מחנות. פישבאך נבחרה מחדש חודשים לאחר מכן לתקופת כהונה מלאה בבחירות הכלליות ב-1996, ומחדש כל שנתיים עד 2018. היא כיהנה כעוזרת מנהיג המיעוט בין השנים 2001–2002 ושוב במשך שנה מ-2007 עד 2008, וכסגנית מנהיג המיעוט בשנים 2009–2010. נוסף על כך, פישבאך ישבה בראשות ועדת ההשכלה הגבוהה של הסנאט.

בשנת 2011, לאחר בחירות בהן זכתה המפלגה הרפובליקנית לרוב המושבים בסנאט המדינתי לראשונה מאז 1976, נבחרה בידי עמיתיה לסנאט לנשיאה הראשונה של הסנאט במינסוטה, תפקיד אותו מילאה עד 2013[2]. לאחר שהרפובליקנים שוב נטלו את הרוב בסנאט לאחר בחירות 2016, הושבעה פישבאך כנשיאת הסנאט מחדש ב-3 בינואר 2017[3].

סגנית מושל מינסוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקנה הרשמי של פישבאך כנשיאת הסנאט של מינסוטה

בינואר 2018 נהפכה פישבאך לסגנית המושל ה-49 של מינסוטה, כאשר סגנית המושל טינה סמית' מונתה לסנאט של ארצות הברית בעקבות התפטרותו של אל פרנקן. פישבאך הגיעה לתפקיד זה לא דרך מינוי אלא בשל היותה נשיאת הסנאט, קבעה כי תישאר חברה בסנאט ותפשה את תפקידה כ"סגנית המושל בפועל".

פישבאך עמדה על דעתה כי היא מתכוונת לשמש כסגנית מושל תוך שמירה על מושבה הסנאט. בעקבות זאת, החוקתיות של איוש שני תפקידים אלה הפכה לסוגיה משפטית. פישבאך נימקה את עמדתה דרך היועץ המשפטי הלא-מפלגתי של הסנאט, שציטט את החלטת בית המשפט העליון של מינסוטה משנת 1898, כתקדים משפטי מבחינתה למלא את שני התפקידים[4]. פשיבאך הוסיפה ואמרה כי תפקידיו של סגן המושל הם טקסיים במידה רבה, ולא תהא לה שום בעיה למלא במקביל את שני התפקידים. היא סירבה ליטול את השכר של סגן המושל, ובחרה להמשיך להתשכר כסנאטורית בלבד. חוות דעת מייעצת של התובע הכללי במינסוטה העלתה מחלוקת על כשירותה המשפטית של פישבאך לאייש במקביל את שני התפקידים, בה צוטט תיקון לחוקת המדינה מ-1972 ותקדימים היסטוריים אחדים כמו התפטרותו של אלק אולסון מהסנאט עם כניסתו לתפקיד סגן המושל ב-1976 (בחוקת מינסוטה נכתב ”שום סנאטור או חבר בית הנבחרים לא יכהן בשום תפקיד אחר תחת סמכות ממשלת ארצות הברית או זו של מינסוטה, למעט זה של מנהל הדואר או של נוטריון.”)

ההכרעה בסוגיה של פישבאך נתפסה כבעלת השלכות משמעותיות על הפוליטיקה של מינסוטה, מכיוון שהרפובליקנים החזיקו ברוב של שני קולות בלבד בסנאט המדינתי[5]. בדצמבר 2017, כדי להימנע ממצב של תיקו אפשרי בסנאט לו פישבאך תתפטר ממושבה שם, שלחו מנהיג הרוב בסנאט פול גזלקה ויו"ר בית הנבחרים קורט דאודט מכתב למושל דייטון ובו ביקשו כינוס מיוחד של בית המחוקקים לשם בחירה זמנית של נשיא דמוקרטי לסנאט. דייטון והדמוקרטים המחוקקים דחו מיד את הרעיון, כאשר מנהיג המיעוט בסנאט, טום באק, הכריז על כך שיגיש תביעה נגד הניסיון להכריח את פישבאך לפרוש מהסנאט אם תנסה לכהן בשני המשרדים, באומרו כי "מאזן הכוחות של הסנאט יעמוד למחטף.

ב-25 במאי 2018, התפטרה פישבאך מהסנאט והושבעה כסגנית המושל. במאי 2018 הודיע מושל מינסוטה הרפובליקני לשעבר, טים פולנטי, כי פישבאך תהא עמיתתו למירוץ בהתמודדותו לתקופת כהונה שלישית. פולנטי ופישבאך הובסו בבחירות המקדימות הרפובליקניות על ידי ג'ף ג'ונסון ודונה ברגסטרום. פישבאך הוחלפה כסגנית המושל בפגי פלאנגן, עמיתתו למרוץ של טים וולז, שהושבעו ב-7 בינואר 2019.

בית הנבחרים האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בספטמבר 2019 הודיעה פישבאך על התמודדותה למועמדות המפלגה הרפובליקנית לייצוג מחוז הקונגרס השביעי של מינסוטה בבית הנבחרים של ארצות הברית, במטרה להתמודד נגד נציג המחוז המכהן קולין פיטרסון. היא זכתה בבחירות המקדימות הרפובליקניות כשהיא גוברת על ארבעה יריבים. פישבאך התחייבה לתמוך בנשיא דונלד טראמפ בנושאי סחר כמו גם בסוגיות אחרות. היא תומכת בתוכנית קיצוצי המסים של טראמפ מ-2017, חינוך לפועלים והקלות נוספות עבור עסקים כפריים וחקלאיים שנפגעו מהתפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית[6]. מסע הבחירות של פישבאך הדגיש את תמיכתה בחקלאים, את התנגדותה להפלות ואת הצורך לחזק את התיקון השני לחוקת ארצות הברית[7].

מסע הבחירות במחוז הקונגרס השביעי, בו ניצח טראמפ את הילרי קלינטון בבחירות לנשיאות 2016, היה יוצא דופן. בעוד הרפובליקנים הדגישו את השמרנות של פישבאך ואת מחויבותה לאורח החיים הכפרי, הדמוקרטים שאפו להטעים את דפוס ההצבעה השמרני יחסית של פיטרסון ותקפו את פישבאך על תמיכתה במדיניות סביבתנית של הדמוקרטים הליברליים במינסוטה[8]. ביום הבחירות גברה פישבאך על פיטרסון ונבחרה אל בית הנבחרים. היא הושבעה לתפקידה עם התכנסות הקונגרס ה-117 של ארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישל פישבאך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בריאנה ברישבאך, ‘I never asked for it’: Meet the lawmaker in the middle of Minnesota’s lieutenant governor mess, באתר Minn Post‏, 20 בדצמבר 2017 (באנגלית)
  2. ^ טים פאגמייר, Abortion opponent promises to stick to job description in new gig as Senate president, באתר MPR News‏, 22 בנובמבר 2010 (באנגלית)
  3. ^ טים פאגמייר, Gazelka picked as new GOP state Senate leader, באתר MPR News‏, 10 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  4. ^ דייב אוריק, 8 fun facts about the 1898 Supreme Court case that could decide the balance of power in the Minnesota Senate, באתר St. Paul Pioneer Press‏, 15 בדצמבר 2017 (באנגלית)
  5. ^ קייל פוטר, As Smith heads to DC, questions linger over her replacement, באתר MPR News‏, 1 בינואר 2018 (באנגלית)
  6. ^ ג'רמי ג'ונס, Michelle Fischbach talks economy, agriculture and more during campaign stop in Glencoe, באתר Crow River Media‏, 23 בספטמבר 2020 (באנגלית)
  7. ^ אשלי קולמן, בן וינק ומדיסון הול, Republican Michelle Fischbach defeats Democratic incumbent Rep. Collin Peterson to win control of Minnesota's 7th Congressional District, באתר Buisness Insider‏, 4 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  8. ^ ווקר אורנסטיין, National Democrats are going after GOP candidate Michelle Fischbach for something Minnesota Democrats have long championed, באתר MinnPost‏, 25 בספטמבר 2020 (באנגלית)