לדלג לתוכן

מישל פרודום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישל פרודום
Michel Preud'homme
מישל פרודום כמאמן טוונטה בשנת 2011
מישל פרודום כמאמן טוונטה בשנת 2011
מידע אישי
לידה 24 בינואר 1959 (בן 65)
אוגרי שבבלגיה
שם מלא מישל ז'ורז' ז'אן גיסליין פרודום
גובה 1.83 מטר
עמדה שוער
מועדוני נוער
1969 - 1977
סטנדרד לייז'
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1977 - 1986
1986 - 1994
1994 - 1999
סה"כ
סטנדרד לייז'
מכלן
בנפיקה ליסבון
240 (0)
263 (0)
147 (0)
650 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1979 - 1994 בלגיה 58 (0)
קבוצות כמאמן
20012002
20062008
2008 - 2010
2010 - 2011
2011 - 2013
2013 -2017
2018–2020
סטנדרד לייז'
סטנדרד לייז'
גנט
טוונטה
א-שבאב
קלאב ברוז'
סטנדרד לייז'
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

מישל ז'ורז' ז'אן גיסליין פרודוםצרפתית: Michel Georges Jean Ghislain Preud’Homme; נולד ב-24 בינואר 1959 באוגרי) הוא כדורגלן עבר בלגי ששיחק בעמדת השוער וכיום מאמן.

פרודום היה מטובי השוערים בעולם בתקופתו. הוא ייצג את בלגיה בשני טורנירי מונדיאל, והיה הזוכה הראשון בתואר כפפת הזהב, על הופעותיו במונדיאל 1994.

כמאמן הוביל פרודום מספר קבוצות בבלגיה, ביניהן סטנדרד לייז' (שלוש קדנציות), קבוצת נעוריו, וקלאב ברוז' אותן הוביל לזכייה באליפות בלגיה, וכן אימן בהולנד ובערב הסעודית, שם זכה באליפות ערב הסעודית עם קבוצת אל-שבאב.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטנדרד לייז'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרודום, שנולד בעיר הסמוכה לליאז', גדל ושיחק בגילאי הנוער בקבוצת סטנדרד לייז', אליה הצטרף בגיל 10. כשהיה בן 18, צורף לסגל הקבוצה הבוגרת, תחילה על תקן השוער השלישי של המועדון. אמנם, עם פתיחת העונה בליגת העל הבלגית, סבלו שני השוערים הבכירים של הקבוצה מפציעה, וכבר בגיל 18 פרודום קיבל את ההזדמנות להיות השוער הראשון של קבוצתו, עמדה אותה לא עזב במשך מספר שנים.

פרודום זכה עם קבוצתו בגביע בעונת 1980/1981, מה שהוביל את הקבוצה להשתתפות בגביע אירופה למחזיקות גביע עונה לאחר מכן. במפעל זה הקבוצה הגיעה עד לגמר, אך נוצחה בתוצאה 1–2 על ידי ברצלונה אף על פי שהובילה בשלב מוקדם במשחק. בנוסף זכתה סטנדרד עם פרודום בשתי אליפויות רצופות, בעונות 1981/1982 ו-1982/1983, אמנם האליפות הראשונה שלו הייתה נגועה בפרשת שחיתות, לאחר שכשנה וחצי לאחר משחק סיום אותה העונה, בין סטנדרד לווטרסחיי ת'ור, התגלה כי המשחק היה מכור. פרודום, יחד עם מספר שחקנים ואנשי צוות נוספים בסטנדרד, הורחק באפריל 1984 לתקופה של שנה מהמגרשים, עונש שהצטמצם לאחר ערעור לחצי שנה, וגרם לשוער להפסיד את סיום עונת 1983/1984 וחלק משמעותי מעונת 1984/1985. עונה לאחר מכן נאלץ פרודום להתחלק בדקות עם השוער השני של הקבוצה, מה שהוביל אותו לעזוב את הקבוצה. פרודום שיחק במדי הקבוצה הבוגרת של המועדון במשך תשע עונות, בהן רשם 240 הופעות ליגה.

לקראת עונת 1986/1987 הצטרף פרודום לקבוצת מכלן. כבר בעונתו הראשונה בקבוצה זכו מכלן ופרודום בגביע הבלגי, מה שהוביל את הקבוצה להשתתף בגביע אירופה למחזיקות בעונה שלאחר מכן. מכלן הדהימה וזכתה בטורניר, התואר האירופי הראשון בתולדותיה, לאחר ניצחון 0–1 בגמר מול אייאקס אמסטרדם. פרודום שיתף פעולה באותה עונה, בין היתר, עם החלוץ הישראלי אלי אוחנה. עם תחילת עונת 1988/1989, מכלן זכתה בתואר השני והאחרון עד כה בתולדותיה, לאחר שזכתה בסופר קאפ האירופי. בסיום אותה עונה חגג פרודום זכייה שלישית בקריירה, ואחרונה עד כה של מכלן, באליפות בלגיה. פרודום המשיך כשוער המוביל של קבוצת מכלן עד לסיום עונת 1993/1994, אמנם הקבוצה לא זכתה עוד בתארים. פרודום שיחק בסך הכל שמונה עונות במדי מכלן, בהן רשם 263 הופעות ליגה, יותר מבכל קבוצה אחרת בקריירה שלו.

עם סיום מונדיאל 1994 בו הצטיין, עזב פרודום לראשונה בקריירה את הליגה הבלגית והצטרף לבנפיקה ליסבון מפורטוגל, ובכך הפך לשוער הזר הראשון אי פעם שמשחק בקבוצה. הוא זכה עם הקבוצה בגביע הפורטוגזי בעונת 1995/1996, לאחר ניצחון בגמר על היריבה הגדולה של בנפיקה, ספורטינג ליסבון. הוא שימש כשוער ראשון בבנפיקה במשך חמש עונות, בהן זכה מהאוהדים לכינוי סיינט מישל (מישל הקדוש), בעקבות יכולותיו הגבוהות. הוא רשם במדי הקבוצה 147 ליגה, ו-199 הופעות בסך הכל. הוא פרש ממשחק בגיל 40, לאחר משחק ידידות מול באיירן מינכן ב-10 באוגוסט 1999, כשהיה בן 40. עם פרישתו ממשחק פעיל מונה למנהל הקשרים הבינלאומיים של בנפיקה.

נבחרת בלגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרודום החל את הקריירה הבינלאומית כבר בגיל 20, כשהיה שחקן סטנדרד לייז'. היה זה ב-2 במאי 1979, במסגרת מוקדמות יורו 1980, והוא השכיל לשמור על רשת נקייה במשחק מול אוסטריה. לטורניר היורו פרודום זומן כשוער שלישי, כשמי שעמד אז בשער הנבחרת היה ז'אן-מרי פפאף. עם פרודום בסגל, בלגיה נוצחה בגמר על ידי גרמניה.

פרודום היה השוער הראשון של נבחרתו במשך שני מונדיאלים רצופים. במונדיאל 1990 בלגיה הודחה בשמינית הגמר מול אנגליה לאחר הפסד בהארכה, ופרודום ספג בסך הכל ארבעה שערים בארבעת משחקי נבחרתו. במונדיאל 1994 שוב הודחה בלגיה בשמינית הגמר, הפעם לאחר הפסד לגרמניה בתוצאה 2–3. במשחק זה ספג פרודום שלושה מתוך ארבעת השערים שספג בכל הטורניר. הוא שמר פעמיים על רשת נקייה, והצטיין במשחק מול הולנד בשלב הבתים, בו ניצחה נבחרתו בתוצאה 0–1. בטורניר זה חולק לראשונה תואר כפפת הזהב, על שם השוער הרוסי לב יאשין, ופרודום נבחר לשוער הראשון שזוכה בתואר.

מספר חודשים לאחר ההדחה מהמונדיאל, ב-17 בדצמבר 1994, ערך פרודום את משחקו האחרון בנבחרת. היה זה בהפסד הנבחרת 1–4 לספרד במסגרת מוקדמות יורו 1996. פרודום ערך בסך הכל 58 הופעות במדים הלאומיים של בלגיה.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2001, כשנה וחצי לאחר פרישתו, מונה פרודום למאמנה של קבוצת נעוריו, סטנדרד לייז', כשהחליף על הקווים את המאמן הוותיק טומיסלב איביץ'. באותה עונה הצעיד את ליאז' למקום השלישי ולהשתתפות בגביע אופ"א. בעונה שאחריה הוביל את ליאז' למקום החמישי בטבלה, ובסיום העונה סיים את תפקידו.

פרודום לא חזר לאמן עד לעונת 2006/2007. בספטמבר 2006 חזר פרודום לאמן את סטנדרד לייז', חודשים ספורים מפתיחת העונה. שוב, כמאמן מחליף, הוביל פרודום את הקבוצה למקום השלישי. עונה לאחר מכן, פרודום הוביל את ליאז' לאליפות היסטורית, 25 שנים לאחר הזכייה האחרונה, לה היה שותף כשוער הקבוצה. סטנדרד ספגה בעונה זו רק 19 שערים ב-34 משחקים, כשהיא מפסידה משחק אחד בלבד במשך כל העונה. פרודום היה לראשון בהיסטוריה שזוכה באליפות עם סטנדרד לייז' גם כשחקן וגם כמאמן. עם סיום העונה החליט פרודום להתפטר מתפקידו בקבוצה[1].

מיד לאחר התפטרותו התמנה פרודום לתפקיד המאמן בקבוצת גנט, שסיימה שישית בליגה באותה עונה. בעונתו הראשונה בקבוצה סיימה גנט במקום הרביעי המוביל לגביע אופ"א, ובעונתו השנייה זכה בגביע השלישי בתולדות המועדון, ובמקום השני בליגה הבלגית. לגנט, שמעולם לא זכתה באליפות, הייתה זו סגנות שנייה בהיסטוריה, והראשונה מזה 55 שנים.

עם סיום העונה בבלגיה, הודיע פרודום כי על אף ההצעה מגנט לחוזה חדש, הוא מעדיף לפתח קריירה בינלאומית, וחתם על חוזה בקבוצת טוונטה. פרודום החליף בתפקיד את סטיב מקלארן, שהוביל את טוונטה לזכייה באליפות הולנד לראשונה בתולדותיה, ועזב לטובת וולפסבורג מהבונדסליגה. כבר בפתיחת הקדנציה הוביל את הקבוצה לזכייה ראשונה בתולדותיה במגן יוהאן קרויף, הסופר קאפ ההולנדי, עם ניצחון 0–1 על אייאקס אמסטרדם. לקראת סיום העונה, שוב ניצחה טוונטה את אייאקס, הפעם בגמר הגביע ההולנדי, וזכתה בתואר בפעם השלישית בתולדותיה.

לאחר עונה אחת בטוונטה, ב-13 ביוני 2011, עבר פרודום לאמן את א-שבאב מליגת העל הסעודית. כבר בעונת הבכורה שלו בקבוצה הוביל פרודום את הקבוצה לזכייה באליפות הראשונה שלה מזה שש שנים, כשהיא נותרת בלתי מנוצחת במסגרת הליגה.

ב-18 בספטמבר 2013 הסכימו פרודום וראשי הקבוצה על עזיבתו של המאמן, ויום אחר כך פרודום חזר לליגה הבלגית ומונה למאמנה של קלאב ברוז', כמחליפו של חואן קרלוס גארידו שפוטר יום קודם לכן[2]. בעונת 2014/2015 הוביל פרודום את ברוז' לזכייה בהגביע הבלגי, ועונה לאחר מכן לזכייה באליפות הליגה הבלגית. בשנתיים אלה זכה בתואר מאמן השנה בבלגיה. בשנת 2016 הוביל את הקבוצה לזכייה בסופרקאפ הבלגי. ב-23 במאי 2018 מונה, בפעם השלישית, למאמנה של קבוצת נעוריו, סטנדרד לייז'

תארים כשחקן
תארים כמאמן

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישל פרודום בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ynet ספורט, מישל פרודום עוזב את סטנדארד ליאז', באתר ynet, 26 במאי 2008
  2. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, קלאב ברוז' פיטרה את חואן קרלוס גארידו, באתר וואלה, 19 בספטמבר 2013


נבחרת בלגיהיורו 1980 (מקום שני)

1 קאסטרס • 2 גרטס • 3 ל. מילקאמפס • 4 מיוס • 5 רנקן • 6 קולס • 7 ונדרייקן • 8 ואן מור • 9 ואן דר אלסט • 10 ונדנברג • 11 קולמנס • 12 פפאף • 13 מ. מרטנס • 14 פלסרס • 15 ורהיין • 16 מ.מילקאמפס • 17 מומנס • 18 דארדן • 19 ולנס • 20 פרודום • 21 הייליגן • 22  ר. מרטנס • מאמן: תיס

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיהמונדיאל 1990

1 פרודום • 2 גרטס • 3 אלברט • 4 קלייסטרס • 5 ורסבל • 6 אמרס • 7 דמול • 8 ואן דר אלסט • 9 דחרייזה • 10 שיפו • 11 קולמנס • 12 בודר • 13 גרון • 14 קלאיסן • 15 דה סאר • 16 דה וולף • 17 פלובי • 18 סטאלנס • 19 ואן דר לינדן • 20 דה וילדה • 21 וילמוטס • 22 ורוורט • מאמן: טיס

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיהמונדיאל 1994

1 פרודום • 2 מדבד • 3 בורקלמנס • 4 אלברט • 5 סמידטס • 6 סטאלנס • 7 ואן דר אלסט • 8 ניליס • 9 דחרייזה • 10 שיפו • 11 צ'רניאטינסקי • 12 דה וילדה • 13 גרון • 14 דה וולף • 15 אמרס • 16 בופין • 17 ובר • 18 וילמוטס • 19 ואן מאייר • 20 ורלינדן • 21 ואן דר היידן • 22 רנייר • מאמן: ון הימסט

בלגיהבלגיה