לדלג לתוכן

מישל של

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישל של
Michel Chasles
מישל של
מישל של
לידה 15 בנובמבר 1793
אפרנון, הרפובליקה הצרפתית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בדצמבר 1880 (בגיל 87)
פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Saint Chéron Cemetery, פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Floréal Chasles עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאומטריה, גאומטריה פרויקטיבית, אנליזה הרמונית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מנחה לדוקטורט סימאון דני פואסון עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • president of the Mathematical Society of France (18731873)
  • נשיא האקדמיה הצרפתית למדעים (1 בינואר 186031 בדצמבר 1860) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט ז'אן גסטון דארבו, Valerian Ligin, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מִישֶׁל שַׁלצרפתית: Michel Floréal Chasles; 15 בנובמבר 179318 בדצמבר 1880) היה מתמטיקאי צרפתי.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו של של מוטבע על מגדל אייפל

הוא נולד באפרנון (אנ') שבצרפת ולמד באקול פוליטקניק בפריז אצל סימאון דני פואסון. במלחמת הקואליציה השישית הוא גויס להילחם בהגנת פריז בשנת 1814. לאחר המלחמה, הוא ויתר על קריירה כמהנדס או ברוקר על מנת להמשיך בלימודי המתמטיקה.

בשנת 1837 פרסם את הספר "סקירה היסטורית על מקור והתפתחות השיטות בגאומטריה" (Aperçu historique sur l'origine et le développement des méthodes en géométrie), מחקר על שיטת הקוטביות הדדית (אנ') בגאומטריה פרויקטיבית. עבודה זו הקנתה לו שם וכבוד ניכרים, והוא מונה לפרופסור באקול פוליטקניק בשנת 1841, ולאחר מכן קיבל קתדרה בסורבון בשנת 1846. מהדורה שנייה של ספר זה פורסמה בשנת 1875. בשנת 1839, לודוויג אדולף זונקה (אביו של לאונרד זונקה) תרגם את המקור לגרמנית בשם "Geschichte der geometrie, hauptsachlich mit bezug auf die neueren methoden".[1][2][3] זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1841 פרסם צ'ארלס גרייבס (אנ') גרסה אנגלית בשם "Two Geometrical Memoirs on the General Properties of Cones of the Second Degree and on the Spherical Conics", והוסיף כמות משמעותית של חומר מקורי.

יאקוב שטיינר הציע את בעיית חתכי החרוט של שטיינר (אנ') של מניית מספר חתכי החרוט המשיקים לכל אחת מחמשת חתכי חרוט נתונים וענה עליה באופן שגוי. של פיתח תאוריה של מאפיינים שאפשרה את המנייה הנכונה של חתכי החרוט (ישנן 3,264). הוא קבע מספר משפטים חשובים (כולם נקראים משפטי של). בקינמטיקה, תיאורו של של לתנועה אוקלידית במרחב כתנועת בורג (אנ') היה מכונן להתפתחות תיאוריות הדינמיקה של גופים קשיחים.

של נבחר כחבר כבוד זר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים בשנת 1864. בשנת 1865 הוענקה לו מדליית קופלי.

כפי שמתואר בספר "אוצר של הטעיה" (A Treasury of Deception) מאת מייקל פרקהאר (ספרי פינגווין, 2005), בין השנים 1861 ל-1869, של רכש חלק מתוך 27,000 מכתבים מזויפים מהצרפתי דני ורן-לוקא (אנ'). אוצר זה כלל מכתבים מאלכסנדר הגדול לאריסטו, מקלאופטרה ליוליוס קיסר, וממרים המגדלית ללזרוס שקם לתחייה, כולם בצרפתית מזויפת מימי הביניים. בשנת 2004, כתב העת "קריטיקל אינקוויירי (אנ')" פרסם מכתב משנת 1871, "שנתגלה" לאחרונה, שנכתב על ידי ורן-לוקא (מהכלא) לשל, ובו הועברה נקודת מבטו של ורן-לוקא על אירועים אלה,[4] אשר אף הוא היה המצאה.[5]

הערכה מודרנית של תרומתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 פרסם אלכסנדר ג'ונס פרשנות על ספר 7 של ה"אוסף" (Collection) של פאפוס מאלכסנדריה, שאליו התייחס של בהיסטוריה שלו על שיטות גאומטריות. ג'ונס כתב הערות אלה על של, פאפוס ואוקלידס:

תרומתו של של להבנתנו את הפוריזמים (Porisms) נוטה להיות מעורפלת על ידי חוסר הסבירות הטמון בטענתו כי שחזר באופן מהותי את תוכן ספרו של אוקלידס על בסיס הנתונים הדלים של פאפוס ופרוקלוס... עדיין פונים לשל עבור ההערכה הראשונה של העניין בפוריזמים מנקודת מבט של גאומטריה מודרנית. מעל לכל, הוא היה הראשון ששם לב לחזרתם של יחסים צולבים ויחסים הרמוניים בלמות, ומכיוון שמושגים אלה חדורים ברוב שחזוריו, סביר להניח שרבות מהמצאותיו חופפות לחלק מיצירותיו של אוקלידס, גם אם איננו יכולים לומר כעת אילו הן.

שמו של של הוא אחד מתוך 72 השמות החרוטים על מגדל אייפל. האסטרואיד "18510 Chasles" נקרא על שמו.

מבחר מכתביו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Chasles, M. (1831). "Note sur les propriétés générales du système de deux corps semblables entr'eux". Bulletin des Sciences Mathématiques, Astronomiques, Physiques et Chemiques (בצרפתית). 14: 321–326.
  • M. Chasles (1837) Aperçu historique sur l'origine et le développement des méthodes en géométrie, originally published by Hayez in Bruxelles, now from archive.org.
  • M. Chasles (1841) Two geometrical memoirs on the general properties of cones of the second degree, and other spherical conics, Charles Graves translator, originally published in Dublin, now from Cornell University.
  • M. Chasles (1852, 1880) Traité de Géométrie Supérieure, Gauthier-Villars.
  • M. Chasles (1865) Traité des sections coniques, Gauthier-Villars, from University of Michigan.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Dauben, Scriba: Writing the history of mathematics. Birkhäuser.
  • Koppelmann: Article Chasles in Dictionary of Scientific Biography. 1970 ff.
  • Steven Kleiman: Chasles’s enumerative theory of conics: a historical introduction. In: Studies in algebraic geometry. Washington, D.C., 1980, Pages;117–138.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישל של בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ The American Cyclopaedia: "Sohncke" chasles translation
  2. ^ ADB: Sohncke, Leonhard Wikisource, the free source collection [in German]
  3. ^ Geschichte der geometrie, hauptsachlich mit bezug auf die neueren methoden 1839 by L. A. Sohncke, ASIN: B07R33B9TZ
  4. ^ Ken Alder, "History's Greatest Forger: Science, Fiction, and Fraud Along the Seine," Critical Inquiry 30 (Summer 2004): 704–716.
  5. ^ Anne H. Stevens, Forging Literary History: Historical Fiction and Literary Forgery in Eighteenth-Century Britain, Studies in Eighteenth-Century Culture: Volume 37, Johns Hopkins University Press, Mar 18, 2008.