מיתרידטס הראשון, מלך איבריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיתרידטס הראשון, מלך איבריה
მითრიდატე I
לידה המאה ה־1
מצחתה, גאורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איבריה הקווקזית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מצחתה עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת פרנוואז (אנ')
אב פארסמן הראשון, מלך איבריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך ממלכת איבריה ה־11
58 – 106
(כ־48 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיתרידטס הראשון, מלך איבריה (בגאורגית: მითრიდატე I; מִיתְרִידָטֶה) היה המלך איבריה במאה ה-1 (כארתלי, גאורגיה) כפי שמעידים מימצאים אפיגרפיים על שלטונו. על פי הערכתו של סיריל טומנוף (אנ') שנות שלטונו היו בין השנים 58–106.

כתובות ארמאזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי כתובות שנחשפו בארמאזי, מזכירות את מיתרידיטס. הכתובת הראשונה, אסטלת ארמאזי של סרפייטיס (אנ'), כתובת דו לשונית בארמית וביוונית. הכתובת היוונית מזהה את מיטרידטס הראשון כבנו של "המלך הגדול" פארסמנס (פארסמן), ככל הנראה פארסמן הראשון (אנ') שמוזכרות בחיבור אָנַּלִים (ספר השנים (אנ') של טקיטוס (באותה עבודה מזכיר טקיטוס גם את מיתרידטס הראשון בעצמו). הכתובת השנייה, אסטלת ארמאזי של וספיאן (אספסיאנוס) (אנ'), היא כתובת אבן ביוונית, שנמצאה בשנת 1876 ליד מצחתה. הכתובת מדברת על מיטרידטס הראשון כ"ידיד הקיסרים" ועל המלך "של האיברים אוהבי הרומאים". הוא גם מדווח כי הקיסר הרומי אספסיאנוס ביצר את ארמזי עבור המלך האיברי בשנת 75.[1] אמו הייתה נסיכה ארמנית ללא שם משושלת ארטאשס (אנ'), בהיותה בתם של המלכים הארמניים הארמנים טיגראנס הרביעי (אנ') ואחותו-אשתו אֶרָטוֹ (אנ'). על פי הכתובת, שלט מיתדריטס, תחת הקיסרים אספסיאנוס, טיטוס ודומיטיאנוס.

כרוניקות גאורגיות מימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשומות הגאורגיות אינם מציינות את תקופת שלטונו של מיתדריטס הראשון. לחילופין הרשומות מדווחות על שלטון משותף של קרתם (קרדזם) וברתום (ברטמן) - בתקופה שבה חורבן ירושלים לאחר המצור על ירושלים על ידי אספסיאנוס בשנת 70 שגרר גל של פליטים יהודים לאיבריה - ולאחר מכן של בניהם - פארסמן וקאוס - והנכדים - אזורק וארמזל. כמה חוקרים מודרניים, כמו סיריל טומנוף, רואים בדירכיה האיברית אגדה טהורה ו"זיכרון מעוות של שלטונו ההיסטורי של מיתרידטס הראשון".[2] מבין הזוגות המלכותיים הללו, מזהה פרופסור מֶלִכִּישְׁוִוִּילִי (אנ') את "אזורק" כשמו המקומי האפשרי של מיטרידטס הראשון ו"ארמזל" ככינוי טריטוריאלי, במשמעות הגאורגית "של ארמזי".[3]

מקורות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קערת ברסומאס בהמוזיאון הלאומי הגאורגי בטביליסי

כתובת יוונית נוספת שנמצאה ברומא - האפיגרמה של אמאזאספוס (אנ'), הכתובת מציינת את אמאזאספוס כאחיו של המלך מיתרידטס הראשון מאיבריה. הכתובת מתעדת את מותו של אמזפוס בניסיביס, בעודו מלווה את הקיסר טראיאנוס במסע הפרתי שלו (אנ') בשנים 114–117.[4]

כמה חוקרים מודרניים מזהים את מיתרידטס הראשון עם המלך פלביוס דאדס, הידוע מכתובת יוונית יחידה שכתובה מסביב לקצה הבסיס של כלי כסף גדול שנמצא בארמאזי. הקערה הייתה חלק ממצאי קבורת אישיות עשירה מהתקופה הרומית המכונה בדרך כלל "קבורת ברסומאס" על שם ברסומאס הנכבד, אשר לו, הכתובות מציינות כי, היצירה הזו הוצגה על ידי המלך פלביוס דאדס. אין אזכור שלו במסורת הכתובה הגאורגית של ימי הביניים, ונראה שהוא השם הרומי היחיד שמעיד על השלטון של בית המלוכה האיברי. עובדה שמצביעה על כך שהוא החזיק באזרחות רומית (אנ'). יחד עם זאת, הזיהוי של המלך הזה ומקומו בשושלת המלוכה האיברית נותר בעייתי.[4] את מיתרידטס הראשון ירש בנו, אמאזאפוס הראשון (אנ').

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רונלד גריגור סאני (אנ')‏ (1994), The Making of the Georgian Nation (יצירת האומה הגאורגית), עמ' 15, ISBN 0-253-20915-3, אנגלית)
  2. ^ Toumanoff, Cyril (1969), Chronology of the Early Kings of Iberia. Traditio 25: pp. 12-14.
  3. ^ Giorgi L. Kavtaradze. The Interrelationship between the Transcaucasian and Anatolian Populations by the Data of the Greek and Latin Literary Sources, pp. 212-213. The Thracian World at the Crossroads of Civilisations. Reports and Summaries. The 7th International Congress of Thracology. P. Roman (ed.). Bucharest: the Romanian Institute of Thracology, 1996.
  4. ^ 1 2 Braund, David (1993), King Flavius Dades. Zeitschrift für Papyrologie und Epigraphik 96; 46–50.