מיתרידטס השני, מלך פרתיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מִיתְרִידָטֶס הַשֵּׁנִי
مهرداد دوم
Tetradrachm of Mithridates II of Parthia, minted at Seleucia between 120 and 109 BC.jpg
לידה 170 לפנה"ס~
ניסה?
פטירה 91 לפנה"ס
קטסיפון
מדינה האימפריה הפרתית
דת זורואסטריאניזם
שושלת Arsacid dynasty of Parthia
אב ארדואן השני עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אורוד הראשון
ארסאקס XVI עריכת הנתון בוויקינתונים
שאהנשאה האימפריה הפרתית
124 לפנה"ס91 לפנה"ס
(כ־33 שנים)

מִיתְרִידָטֶס הַשֵּׁנִי (לעיתים מבוטא מִיהֶרְדָת) היה מלך (שאה) האימפריה הפרתית בין השנים 12491 לפנה"ס. בתקופת שלטונו הקים קשרים ראשונים עם הרפובליקה הרומית ממערב ושושלת האן המערבית ממזרח (אשר תחת שלטון וו-די, קיסר סין הקימה את דרך המשי), כבש את אחרון אדמות שליטיה של הממלכה הסלאוקית, חיזק את אומתו ואת ממשל הפרתים שהקימו ארסאקס הראשון ומיתרידטס הראשון על גבי ממלכת פרס ואנשיה האיראנים. על פועלו ועל שלטונו המוצלח ניתן למיתרידטס התואר "הגדול".

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מִיתְרִידָטֶס הוא התעתיק היווני לשם הפרסי מִיהֶרְדָת, משמעו "ניתן בידי מִיתְרָה" (אל השמש בדת הזורואסטריות). אל השמש הפרסי מיטרה שימש חשיבות רבה בקרב הפרסי הפשוט בתוך האימפריה האחמנית ומאוחר יותר השפיע גם עם מיזוג התרבויות בתוך הממלכה הסלאוקית, שם נמצא כמקביל הפרסי לאפולו והליוס היוונים מצד אחד ומקבילו של נַבּוּ, אל השמש במיתולוגיה הבבלית מצד שני. השפעתו של האל הזורואסטרי על האדם הפשוט ברחבי פרס הגיע לשיאו תחת שלטונם של הפרתים. בנוסף לשמו נודע מיתרידטס גם בתור ארסאקס X בספירת השליטים הפרתים.

מערכות המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה במסופוטמיה ובקווקז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת ירש את הכס הייתה האימפריה הפרתית מוקפת אויבים ממזרח וממערב. לאחר הפסדים משפילים במזרח לידי שבטים נוודים מצפון לחצי האי ערב, מיתרידטס החליט כי ראשית כל יהיה עליו לחזק את האגף המערבי של ממלכתו. לאחר ביצוע מספר הסכמי ברית עם נסיכים פרסים באזור, יצא מיתרידטס בראש צבאו ובשנת 127 לפנה"ס כבש את העיר בבל וישב על כס המלוכה הבבלי. מאוחר יותר העילמים ניסו להסיג עצמאותם מהפרתים מה שהכריח את מיתרידטס לחזור לסדר בעיות בבית. הוא במהרה כבש את שושן והפיל את המרד.

היה זה לראשונה תחת שלטונו של מיתרידטס שהפרתים החלו להתקדם לעבר הקווקז. בשנת 120 לפנה"ס מיתרידטס פלש לממלכת ארמניה העתיקה והכריח את מלכה להכיר בעליונותם של הפרתים, ובכך להפוך את ארמניה למדינת חסות. לווידוי נאמנותם של הארמנים בן מלכם, טיגראנס ניתן לפרתים כשבוי. לאחר מכן הניע מיתרידטס את כוחותיו לעבר איבריה הקווקזית והפך גם אותה למדינת חסות של פרתיה. הפרתים נעו אל סוריה תחת שלטונה של הממלכה הסלאוקית אותה רדפו הפרתים מאז ימיו של פראטס השני. בין 114 לפנה"ס ל-113 לפנה"ס נעו הכוחות הפרתים לכיבוש דורה אירופוס. יחד עם ממלכת החשמונאים ושאר הממלכות מסביב ללבנט הדבר הביא לסופם של הסלאוקים.

מלחמות למזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי כתבים רומים, תחת מיתרידטס הפרתים כבשו את השבטים הנוודים הטוכארים ואחריהם כבשו את באקטריה מידי הסקיתים. מאוחר יותר נכבשה טרנסאוקסאניה וממצאים ארכאולוגיים של מטבעות פרתיים בבלך משמשים כהוכחה לנושא. הכוחות הפרתים נעצרו בטורקמנאבט ועל גבול נהר אמו דריה. אחר כך הופלו מרידות נוודים באזור בלוצ'יסטן ועל גבי נהר האינדוס. הנוודים כעת נחלשו משום שכלל צבאות האימפריה התרכזו על תיפול בהם.

קשרים עם רומא וסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיגראנס נשאר שבוי פרתי בחצר המלך עד שנת 96 לפנה"ס אז מיתרידטס שחרר אותו ושלח אותו למלוך בארמניה. למען הפרתים כבש טיגראנס את אזור כספיאנא והעביר להם אותו כשטח מסופח. היחסים החמים המשיכו כאשר בת טיגראנס התחתנה עם בן מיתרידטס. ארמניה תישאר בן חסות של פרתיה עד לשנת 80 לפנה"ס, כעשור לאחר מותו של מיתרידטס. להמשך חיזוק הגבול המערבי של האימפריה, מיתרידטס תקף את עיר המדינה אוסרואנה ואת סביבתה כך שכעת הגבול הצפון-מערבי של הפרתים היה אל מול אסיה הקטנה.

כאשר הגיעו לגבול עם אסיה הקטנה נוסדו לראשונה קשרים ביו הפרתים לבין הרפובליקה הרומית. בשנת 96 לפנה"ס מיתרידטס שלח דיפלומט מחצר המלוכה לעבר לוקיוס קורנליוס סולה. עקב העובדה ששתי האימפריות הרחיבו את השפעתן באזור המזרח התיכון, הן גם דרשו הכרה וכבוד הדדי כמו גם יחסי מסחר טובים ושמירה על גבול ברור ביניהן. במהלך דיוני היחסים הדיפלומטים סולה השיג את היד העליונה בדרישות לשטח ברחבי הגבולות. אורובזוס, השליח הפרתי לרומא לא ידע לנהל משא ומתן חזק מול הרומים וגרם לפרתים להיראות כחלשים עוד בפגישתם הראשונה. על חולשתו במשא ומתן מול הרומים אורובזוס הוצא להורג מאוחר יותר.

כאמור באותה העת נפתח הסחר בין פרתיה לסין בדרך המשי. היה זה באותה העת שהתייר הסיני, סְה-מָה צְ'ייֵן כתב על מראות פרתיה, לדבריו הפרתים קרויים "אנז'י", (שיבוש של השם "ארשאקים", שמה של השושלת השלטת בתקופה זו). הוא זיהה בבירור את פרתיה כציוויליזציה עירונית, השווה לממלכות דומות באזור מרכז אסיה באותה התקופה כטא-יואן ודאקסיה. על פי דברי התייר הסיני מיושבים הפרתים על אדמתם, מעבדים את השדות ומגדלים אורז וחיטה. האזור כולל מספר מאות ערים בגדלים שונים. המטבעות של הארץ עשויים מכסף ועליהם דיוקן המלך. כאשר המלך מת, המטבע מוחלף ומוטבעים מטבעות חדשים שעליהם דיוקן יורשו. רשומות נשמרות בכתיבה על רצועות מעור.

מוות וירושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מות מיתרידטס בשנת 91 לפנה"ס נכנסה פרתיה לתקופה בת כמה עשורים של נפילה בהשפעתה העולמית ובכוחה הידועה בתור "עידן החושך הפרתי". ישנו מידע מועט על אותה התקופה. מה שכן ידוע זה שככל הנראה הייתה התחלפות מהירה של שליטים ומאבק כוח שפגע בכל צד באימפריה; ממצבם הכלכלי של החקלאים ועד אל השליטה על הגבולות של האימפריה. רק מעלייתו של אורודס השני, מלך פרתיה לכוח החלה מחדש רשימה מסודרת של השליטים הפרתים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]