מי ים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חוף ים בטרינידד
מי ים
אנליזה כימית של מי ים

מי ים הם מים (לא טהורים) המצויים בים או באוקיינוס. בממוצע, מליחות מי ים היא כ-3.5%; כלומר, בכל ק"ג מי ים יש כ-35 גרם מלח מומס. צפיפותם של מי הים גדולה מזו של מים מתוקים.

מליחות המים (גרם מלח / ליטר מים)(‰)
מים מתוקים מים מליחים מים מלוחים תמלחת
< 0.5 ‰ 0.5 - 30 ‰ 30 - 50 ‰ > 50 ‰

תכונות פיזיקליות של מי הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי ים - תכונות פיזיקליות עיקריות [1]
צפיפות 1027 ק"ג למטר מעוקב
מליחות 3.5% (35 גרם מלח לליטר)

התכונות הפיזיקליות החשובות של מי הים: טמפרטורה, צפיפות ומליחות, משתנות כתלות באזור המדידה בכדור הארץ, ובשכבת המים שנמדדה. ישנם אזורים ימיים בהם ערכי הטמפרטורה, הצפיפות והמליחות של מי הים היא גבוהה יותר מהממוצע העולמי, כגון בים התיכון, ובים האדום, הסיבה לכך, היא המיקום הגיאוגרפי של גופי המים הללו המאופיינים בשטפי קרינה גבוהים המביאים לאידוי משמעותי ובכך לריכוז המים, ומאידך, קצב רענון המים דרך המצרים שלהם לאוקיינוס האטלנטי וההודי (בהתאמה) הוא נמוך בשל יחס גודל הימה ומבנה המצר.

עיבוד ממוחשב של מליחות מי-פני השטח של כדור הארץ

כימיה של מי הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב משקלי של מי הים
(עבור מליחות של 3.5%)
יסוד אחוזים
חמצן 85.84%
מימן 10.82%
כלור 1.94%
נתרן 1.08%
מגנזיום 0.1292%
גופרית 0.091%
סידן 0.04%
אשלגן 0.04%
ברום 0.0067%
פחמן 0.0028%
הרכב מומסים עיקרי במי הים
מול לק"ג [2] גרם לליטר[3]
כלור () 0.546 19.4
נתרן () 0.469 10.7
מגנזיום () 0.0528 1.27
סידן () 0.0103 0.42
אשלגן () 0.0102 0.4
גופרה () 0.0282 3.6
דו-פחמה () 0.0023 0.1
ברום () 0.000844 0.07
הרכב חומרי מזון (נוטרינטים) בפני המים (ppm) [1]
זרחן (P) 0.07
חנקן (N) 0.5
צורן (Si) 3

שתיית מי ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי הים מלוחים יותר מהמים אשר בגוף האדם (תמיסה היפרטונית). כאשר אדם בולע כמות גדולה של מי ים, התאים בגופו ינסו להשוות את הלחץ האוסמוטי אשר קיים מחוצה להם, על ידי שיחרור נוזלים מהתא אל עבר המרווח הבין תאי. עקב פעולה זו, התאים המפרישים את הנוזלים מתייבשים, מצטמקים ומתים. זוהי הסיבה שבשעת הישרדות בלב ים, מומלץ שלא לשתות מי-ים כדי להגדיל את סיכויי הניצול.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מי ים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 bartlett and jones, the properties of seawater
  2. ^ Bromine from the Dead Sea
  3. ^ A.G. Dickson & C. Goyet, Handbook of methods for the analysis of the various parameters of the carbon dioxide system in sea water, ORNL/CDIAC-74, 1994
Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.