מכבי חיפה במפעלים האירופיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מכבי חיפה באירופה
Bayern Munich vs Maccabi Haifa (4136816324).jpg
שחקני מכבי חיפה ובאיירן מינכן, רגעים לפני שריקת הפתיחה של המשחק בין הקבוצות באליאנץ ארנה במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות 2009/10
מידע כללי
מספר הופעות 108
מלך השערים יניב קטן, אלון מזרחי (15)
שיאן ההופעות יניב קטן (70)
הניצחון הגבוה 8–0 מול חזאר לנקאראן (2013)
ההפסד הגבוה 0–4 (1995, 2002,
2003, 2007)
הופעה ראשונה 1985
דירוג אופ"א 285 (2 באוגוסט 2019)

מועדון כדורגל מכבי חיפה הוא אחד ממועדוני הכדורגל הישראליים בעלי ההישגים הבולטים ביותר במפעלים האירופיים מאז החלו מועדוני כדורגל מישראל להתחרות בזירה זו. מכבי חיפה הייתה הקבוצה הישראלית הראשונה שהעפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות והראשונה שעשתה זאת פעמיים. חיפה הופיעה ברבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע ובשמינית גמר גביע אופ"א ושלוש פעמים בשלב הבתים של הליגה האירופית, ולזכותה רשום הניצחון הגבוה ביותר בהפרש שערים שהשיגה קבוצה ישראלית במשחק במפעל אירופי (ניצחון 8–0).

לאורך השנים פגשה חיפה שלל קבוצות מליגות שונות באירופה, מהחלשות ועד החזקות ביותר ביבשת, דוגמת פארמה, פריס סן ז'רמן, מנצ'סטר יונייטד, באיירן מינכן ויובנטוס, ועל חלקן אף הצליחה לגבור. חלק ממשחקים אלה נבחרו לרשימות המציינות את ההופעות המכובדות ביותר של קבוצות הכדורגל הישראליות במפעלים האירופיים[1].

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80 של המאה ה-20 החלה מכבי חיפה לבסס את מעמדה כקבוצה מובילה בכדורגל הישראלי כשזכתה לראשונה בתארים. בעונת 1985/1986, לאחר שזכתה באליפות המדינה בכדורגל, השתתפה חיפה לראשונה במפעל אירופי, גביע האינטרטוטו. חיפה הוגרלה לאותו הבית עם סגנית האלופה בית"ר ירושלים, ארמיניה בילפלד מהבונדסליגה ושטורם גראץ מהבונדסליגה האוסטרית. חיפה ניצחה פעמיים את בית"ר ירושלים, את גראץ ניצחה במשחק הבית ואילו במשחק החוץ סיימה בתוצאת תיקו ואת בילפלד ניצחה בבית גם כן אך הובסה מולה בגרמניה בתוצאה 2–8. התוצאות הובילו אותה לראשות הבית ולזכייה ב-50 אלף פרנק שווייצרי.

את עונת 1985/1986 סיימה חיפה כסגניתה של הפועל תל אביב, שלה איבדה את האליפות במחזור הנעילה, והעפילה שוב למפעל האינטרטוטו. הקבוצה הוגרלה לאותו הבית עם הפועל תל אביב איתה סיימה פעמיים בתיקו 2–2, עם גראצר א.ק. האוסטרית אותה ניצחה פעמיים בתוצאה 1–0 ועם לינגבי מליגת העל הדנית, מולה רשמה ניצחון והפסד. חיפה סיימה במקום השני בבית עם מספר נקודות זהה לזה של המוליכה מדנמרק ולזה של שתי הנותרות ולכן זכתה ב-15 אלף פרנק שווייצרי.

את משחקי הקבוצה בישראל, ששוחקו לסירוגין באצטדיון רמת גן ובאצטדיונה הביתי בקריית אליעזר ומשכו צופים מעטים יחסית, ניהלו שופטים ישראלים בניגוד לכלל שהונהג בהמשך לשבץ שופטים נייטרלים. הכובשים הבולטים בשני הקמפיינים בעשור זה היו החלוץ זאהי ארמלי שכבש שישה שערים ורפי אוסמו שכבש שלושה.

שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת העשור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1990/1991 שבה חיפה למפעל האינטרטוטו, כשבהרכב משתלבים שחקנים צעירים שיובילו אותה בהמשך העשור להישגים בזירה המקומית ובזירה האירופית, שחקני הבית ראובן עטר ואייל ברקוביץ' ושחקן הרכש הצעיר אלון חרזי. חיפה הוגרלה לשחק נגד שיופוק בניאס מהונגריה, לך פוזנאן מפולין ואלופת המדינה הטרייה בני יהודה וסיימה את הבית במקום השני לאחר שניצחה את שיופוק ופוזנן והביסה את בני יהודה. בעונת 1991/1992, לאחר שזכתה בדאבל הראשון בתולדותיה, הוגרלה חיפה לבית עם זארבריקן מגרמניה, ארברו משוודיה והפועל פתח תקווה סגניתה. מאמן הקבוצה שלמה שרף בחר שלא להעלות את ההרכב החזק ביותר ברוב המשחקים וחיפה סיימה את הבית במקום השלישי.

לאחר ההצטרפות לאופ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגעה לשמינית גמר גביע המחזיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 הצטרפה ההתאחדות לכדורגל בישראל כחברה מן המניין באופ"א, אולם כבר בשנת 1992 כשהצטרפה כעמיתה החלו קבוצות ישראליות להשתתף במפעליה הבכירים. בין הקבוצות הישראליות, הייתה חיפה השלישית להשתתף במפעל המאורגן על ידי אופ"א, אחרי הפועל פתח תקווה ומכבי תל אביב. זכייתה בגביע המדינה לעונת 1992/1993 הקנתה לה לראשונה כרטיס למפעל שכזה, כשהשתתפה בגביע אירופה למחזיקות גביע. משחקה הראשון היה נגד קבוצת F91 דודלאנג' מלוקסמבורג: חיפה ניצחה 1–0 משער של אלון מזרחי ובמשחק הגומלין בקריית אליעזר הביסה חיפה את יריבתה בתוצאה 6–1. בשלב הבאה הוגרלה חיפה לשחק מול טורפדו מוסקבה מרוסיה. למשחק הגומלין הגיעה טורפדו ביתרון מזערי בן שער אחד. האווירה במשחק, שמשך מספר רב של צופים ביחס לזה שהגיע עד אז למשחקי הבית הבינלאומיים של הקבוצה, הייתה מתוחה עוד לפני שריקת הפתיחה. שחקני טורפדו עלו להתחמם בחצי המגרש שבו נהגו שחקני חיפה לערוך את החימום ובתגובה, בעט ראובן עטר ממרחק קצר כדור לפניו של שוער היריבה אלכסנדר פוצ'יבלוב, לימים שוער היריבה העירונית הפועל חיפה, ורק התערבות של מספר שחקנים מנעה תגרה המונית[2]. חיפה נקלעה למצב של שוויון והייתה זקוקה לשני שערים על מנת להעפיל, ובעשרים הדקות האחרונות כבשו רומן פץ ושי הולצמן צמד שערים שהעניקו לקבוצה את הכרטיס לשלב שמינית הגמר שבו הוגרלה לשחק מול קבוצה הפאר האיטלקית פארמה. במשחק הבית הפסידה חיפה בתוצאה 0–1 לאחר שתומאס ברולין כבש שער בדקות הסיום, ובמשחק החוץ הובילה באותה תוצאה 90 דקות משער של אלון מזרחי. המשחק נשלח להארכה ולאחר מכן להכרעה בפנדלים, ובסוף ההתמודדות הודחה מהמפעל ואילו פארמה המשיכה עד לשלב הגמר ולזכייה בגביע.

השנים השחונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1993/1994 זכתה מכבי חיפה באליפות שנחשבת בין המרשימות ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי[3], ולאחריה ידעה שבע שנים נטולות אליפויות שנודעו בכינוי "שבע השנים השחונות". לאחר קמפיין מוצלח בעונה הקודמת, גם בזירה האירופית לא חוותה חיפה בשנים אלו הצלחות מרובות.

בעונת 1994/1995, נטולת שחקן הבית המוביל ראובן עטר שעבר ליריבה העירונית הפועל, אך מחוזקת בשחקן הרכש חיים רביבו, הודחה חיפה כבר בשלב הראשון במוקדמות ליגת האלופות, המפעל הראשון בחשיבותו ביבשת, לאחר שהפסידה לקזינו זלצבורג האוסטרית בצמד משחקים. בעקבות הזכייה בגביע המדינה באותה שנה, שבה חיפה למפעל גביע המחזיקות, השלישי בחשיבותו ביבשת ובו עברה בקושי רב את קלאקסוויק מאיי פארו בדרך לצמד מפגשים מול ספורטינג ליסבון מפורטוגל שלאחריהם הודחה מהמפעל. את עונת 1995/1996 סיימה חיפה כסגניתה של מכבי תל אביב והעפילה לראשונה לגביע אופ"א: חיפה הודחה כבר בשלב הראשון על ידי פרטיזן בלגרד ולמחרת המשחק מכרה את כוכב הקבוצה רביבו לסלטה ויגו בדרך לעונה פיננסית, קרי, ויתור מראש על התמודדות במאבקי האליפות[4]. העונה הפיננסית נתנה אותותיה בטבלה וחיפה סיימה רק במקום החמישי ובעונת 1997/1998 השתתפה בגביע האינטרטוטו, המפעל הרביעי בחשיבותו, ששינה את פניו וייעודו והפך למפעל המעניק הזדמנות להעפיל לגביע אופ"א. חיפה, שסגל נבחרת ישראל הורכב לאורך רוב עשור זה משחקניה, התבססה בעונה זו על שחקנים בינוניים כעידן שום, רג'יד ברנסי, קובי גנון, אופיר קופל וגולן דרעי. בבית שאליו הוגרלה השיגה ניצחון בודד, על אנטליהספור הטורקית, והודחה.

הדחה ברבע גמר גביע המחזיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יניב קטן, שיאן ההופעות של מכבי חיפה במפעלים האירופיים (70) ומלך השערים של הקבוצה במסגרות אלו לצד אלון מזרחי.

הקבוצה שבה להתמודד באחד משלושת המפעלים הבכירים בזירה האירופית בעונת 1998/1999 במסגרת גביע המחזיקות, לאחר שזכתה בגביע המדינה בתום העונה הקודמת. הקבוצה, בהדרכתו של המאמן הצ'כי המנוסה דושאן אוהרין, התבססה בעונה זו על שחקנים צעירים יחסית דוגמת יוסי בניון שנרכש מהיורדת הטרייה הפועל באר שבע ושחקני הבית יניב קטן, ניר דוידוביץ' ואלירן אלקיים חסרי הניסיון, לצד דור ביניים שכלל את אריק בנדו, אדורם קייסי וחיים סילבס וותיקים יותר כאלון חרזי, אבישי ז'אנו ואלון מזרחי, הכובש המצטיין, ששב לקבוצה. שלד הישראלים חוזק באיברהים דורו שהתחיל את עונתו השנייה בקבוצה, רדובן הרומטקו שנרכש בתחילת העונה וסרגיי בלנצ'וק, אולם הזרים כמעט ולא השפיעו על משחקה של חיפה ולא בלטו באופן משמעותי.

את השלב המוקדם עברה חיפה בקלות יחסית כשגברה על גלנטורן מצפון אירלנד. בשלב הבא הוגרלה חיפה לשחק מול הקבוצה הצרפתית המעוטרת פריס סן ז'רמן: במשחק הראשון שנערך ב-17 בספטמבר 1998 בפארק דה פראנס לעיניי 30 אלף צופים נקלעה חיפה לפיגור בדקה ה-84 מפנדל שכבש מרקו סימונה, אך השוותה בדקה ה-87 מרגלי יוסי בניון הצעיר. הגומלין נערך שבועיים לאחר מכן באצטדיון קריית אליעזר המלא מפה לפה. לאחר מחצית מאופסת כבש קייסי שער יתרון לרשתו של ברנאר לאמה אך ניקולא אודק השווה תוך שתי דקות, תוצאה שאמורה הייתה להוביל את המשחק להארכה. בדקה ה-78 כבש אלון מזרחי שער יתרון לאחר מבצע בהובלת יניב קטן שנכנס למשחק דקות ספורות קודם לכן. בדקה ה-87 ג'יי ג'יי אוקוצ'ה כבש שער שוויון שאמור היה לשלוח את האורחת לשלב הבא בזכות חוק שערי החוץ, אך שתי דקות מאוחר יותר כבש מזרחי שער ניצחון מבישול של בניון ששלח את חיפה לשלב שמינית הגמר. ממשחק צמוד ומלא תהפוכות זה זכורים בין היתר שידורו האמוציונלי והנלהב של שדרן "שירים ושערים" זוהיר בהלול[5] ברשת ב' של קול ישראל, וזה של מוטי חביב ומרדכי שפיגלר בטלוויזיה.

...אלון מזרחי מעניק למכבי חיפה יתרון של 1–2 גבירותי ורבותיי, 13 דקות לפני סיום ההתמודדות כאן בקריית אליעזר והר הגעש הירוק מתפרץ! זה היה שער גדול מבישול ענק של יניב קטן, שכמו גדול הלך לצד השמאלי לאחר שקיבל את הכדור מיוסי בניון, מירכז את הכדור, ואלון מזרחי ברגל שמאל הטיס את הכדור לרשת כדי להעניק למכבי חיפה יתרון של 1–2 גדול, ענק, חלומי כאן בקריית אליעזר!

זוהיר בהלול, שידור השער השני במשחקה של חיפה מול סן ז'רמן, רשת ב' של קול ישראל

בשלב שמינית הגמר הוגרלה חיפה לשחק מול ס.ו. ריד האוסטרית. במשחק החוץ איבדה חיפה יתרון מוקדם מרגלי אלון מזרחי ונוצחה 1–2. במשחק הגומלין נותרו שתי הקבוצות ב-10 שחקנים בשלב מוקדם: חיפה הובילה 2–1 עד לדקה ה-75, תוצאה שאמורה הייתה לשלוח את המשחק להארכה, אך צמד שערים מרגלי בניון ודורו הכריעו את המשחק וחיפה העפילה לשלב המתקדם ביותר שאליו הגיעה קבוצה ישראלית במפעלים האירופיים עד אותם ימים. בדקות הסיום אירעה תקרית חריגה כששחקן ריד פארוק יודורוביץ' הורחק בכרטיס אדום לאחר שדחף בגסות ילד ששימש מחזיר כדורים אשר התמהמה בהשבת כדור חוץ[6]. בחלון ההעברות שבין השלבים נמכר הכובש העיקרי של חיפה, אלון מזרחי, לקבוצה הצרפתית ניס ובמקומו הובאו לחיפה החלוצים ויקטור פאצ'ה ורונן חרזי. ברבע הגמר פגשה חיפה את לוקומוטיב מוסקבה, החוד החיפני לא השכיל לכבוש והקבוצה הודחה לאחר 0–4 בסיכום שני המשחקים, אחד מהם על מגרש מכוסה שלג.

את עונת 1998/1999 סיימה חיפה במקום השלישי המוביל לאינטרטוטו. מאמנה החדש של חיפה אלי כהן העלה בשני המשחקים מול קרבאך אגדם הרכב משני המבוסס על שחקנים צעירים מחליפים. בסיכום שני המפגשים בין הקבוצות הייתה 2–2, אולם הקבוצה האזרית עלתה בזכות שני שערי הזכות שכבשה במשחק הראשון באצטדיון הברפלד.

שנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התבססות הקבוצה בזירה המקומית ופרשת הפקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

העשור הראשון של המאה ה-21 נחשב לתור הזהב בהיסטוריית המועדון, כשהישגיה הרבים בליגת העל (6 אליפויות, חלקן ברציפות) הובילו להופעות קבועות במפעלים האירופיים. לאחר מספר עונות פיננסיות והתבססות על שחקנים צעירים, בעונת 1999/2000, עונת התפר בין העשורים, התחזקה קבוצתו של אלי כהן בזרים ריימונדס ז'וטאוטאס, וסילי איבנוב, סרגיי קלשצ'נקו, רדוסלב מיכאלסקי, גיורגי גחוקידזה ויז'י בז'צ'ק, וכן בחלוץ הישראלי רפי כהן. בנוסף אליהם, בחלון ההעברות של חודש ינואר שב לקבוצת נעוריו ראובן עטר וחיפה שבה להיאבק על תואר האליפות אך סיימה כסגניתה של הפועל תל אביב, מיקום שזיכה אותה בהשתתפות בגביע אופ"א.

בעונת 2000/2001 שחררה קבוצתו של המאמן אברהם גרנט חלק מהזרים אך התחזקה בננאד פראליה, וליד באדיר ואנדריי אוסטרובסקי. למרות החיזוק, חיפה לא נחלה הצלחה בזירה האירופית ולאחר שעברה בשלב הראשון את סלביה מאזיר מבלארוס, הודחה לאחר צמד משחקים נגד ויטסה ארנהם. באמצע העונה שב החלוץ הניגרי איגביני יעקובו מהשאלה בהפועל כפר סבא וחיפה סיימה את העונה כאלופה לראשונה מזה שבע שנים. התואר העניק לה בפעם השנייה בתולדותיה הזדמנות להשתתף במוקדמות ליגת האלופות, בתחילת עונת 2001/2002.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרשת הפקס

בכוונה לצלוח את שלב המוקדמות ולהעפיל לראשונה לשלב הבתים של ליגת האלופות רכש בעלי המועדון יעקב שחר את שוער הפועל חיפה דודו אוואט כמחליף לניר דוידוביץ' הפצוע ואת הכוכב הקרואטי ג'ובאני רוסו שהספיק לזכות בגביע ובאליפות בחמש השנים ששיחק בישראל. חיפה ניצחה את האקה מפינלנד 5–0 בסיכום שני המפגשים ואמורה הייתה להתמודד עם ליברפול בשלב האחרון לפני שלב הבתים, אך ספגה מאופ"א הפסד טכני ששינה את התוצאה ל-1–3 לטובת האקה בעקבות שיתופו של וליד באדיר המורחק. זאת, בעקבות פרשנות שגויה לתוכנו של פקס שהגיע למשרדי המועדון לפני המשחק הראשון מול הקבוצה הפינית. קבוצתו של גרנט זכתה בתום העונה באליפות שנייה ברציפות ושבה להתמודד במוקדמות ליגת האלופות גם בעונה הבאה.

העפלה לליגת האלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהדי מכבי חיפה על סיפון מעבורת שיצאה מנמל חיפה, בדרכם למשחק הקבוצה בקפריסין
מכבי חיפה ובאייר לברקוזן, רגעים לפני שריקת הפתיחה של המשחק הראשון בין הקבוצות בקפריסין

בתום שתי עונות מוצלחות מונה גרנט למאמן נבחרת ישראל וכמחליפו נבחר מאמן הפועל כפר סבא ולשעבר עוזר מאמן נבחרת ישראל, יצחק שום. שום שמר על השלד הקיים ועיבה את הסגל בגיז'רמו ישראלביץ' ומיכאל זנדברג. בנוסף, שב לשורות הקבוצה איגביני יעקובו שלא השיג רישיון עבודה באנגליה, תנאי מחייב לשחקן בפרמייר ליג. חיפה, שנאלצה לארח את משחקיה מחוץ לישראל בעקבות האינתיפאדה השנייה, דילגה בקלות מעל בלשינה בויידרויסק מבלארוס. במשחק הגומלין בבלארוס נפצע השוער ניר דוידוביץ', ודודו אוואט, שעם תום חוזהו שב אוטומטית לשורות הפועל חיפה מליגת הלאומית, נקרא לדגל ושב לקבוצתו מהעונה הקודמת.

בשלב המוקדמות האחרון לפני העפלה לשלב הבתים הוגרלה חיפה לשחק מול סגנית אלופת אוסטריה שטורם גראץ שנחשבה ליריבה נוחה יחסית להגרלות אפשריות אחרות; בהתייחסו ליחסי הכוחות בין הקבוצות צוטט מאמנה של גראץ כאומר: "אין לי שני ניגרים וחצי נבחרת ישראלית ולכן מכבי חיפה פייבוריטית"[7], ואילו מאמנה של חיפה שום אמר לפני ההגרלה: "הגיע הזמן שקבוצה ישראלית תגיע לליגת האלופות. לפיכך, אני קונה עכשיו בהגרלה את שטורם גראץ"[8]. חיפה אירחה את יריבתה באצטדיונה של צסק"א סופיה בבולגריה, ניצחה 2–0 מצמד שערים של יעקובו וניצבה כפסע מהעפלה היסטורית לליגת האלופות. במשחק הגומלין שנערך ב-28 באוגוסט 2002 הייתה זו הקבוצה המקומית שעלתה ראשונה ליתרון מוקדם אך רוסו השווה את התוצאה במהלך המחצית הראשונה. במחצית השנייה גראץ עלתה ליתרון 1–3 כשבתווך הורחק יעקובו מהמגרש, אך צמד שערים של אדורם קייסי ווליד באדיר ברבע השעה האחרונה למשחק השוו את התוצאה ל-3–3 וקבעו כי חיפה היא העולה לשלב הבתים של ליגת האלופות. בכך עשתה חיפה היסטוריה כשהייתה לקבוצה הישראלית הראשונה המעפילה לשלב הבתים של הטורניר.

חיפה הוגרלה כקבוצת הדרג הנמוך ביותר לבית ו' עם מנצ'סטר יונייטד מהפרמייר ליג, סגנית אלופת אירופה באייר לברקוזן ואלופת יוון אולימפיאקוס ואירחה את כל משחקיה באצטדיון GSP בניקוסיה. למרות אובדן הביתיות, עשרות אלפי אוהדים ליוו את הקבוצה למשחקים שנערכו בקפריסין.

משחקה הראשון של חיפה בשלב הבתים נערך ב-18 בספטמבר מול מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד לעיניי כ-63 אלף צופים. כבר בדקה השמינית הימם יניב קטן את יושבי "תיאטרון החלומות" כשבעט לרשת כדור בין רגליו של השוער פביאן בארטז לאחר התקפה מתפרצת והיה לישראלי השני הכובש שער במפעל אחרי חיים רביבו והראשון שעושה זאת במדי קבוצה ישראלית. כעבור מספר דקות השווה ריאן גיגס את התוצאה, ושערים של אולה גונאר סולשיאר, חואן ורון ורוד ואן ניסטלרוי קבעו 1–4. רפי כהן צימק את התוצאה, ופנדל מרגלי דייגו פורלן קבע את תוצאת המשחק, 2–5.

במשחק השני פגשה חיפה את אולימפיאקוס שהביסה במחזור הראשון את לברקוזן 6–2. איגביני יעקובו, ששב מהרחקה, כבש שלושער וקבע את תוצאת המשחק 3–0 וחיפה השיגה לראשונה נקודות במפעל היוקרתי. בשני המחזורים הבאים פגשה חיפה פעמיים את באייר לברקוזן, בקפריסין ובגרמניה, והפסידה לה פעמיים, 0–2 ו-1–2 בהתאמה ובכך נפגעו סיכוייה להעפיל לשלב הבא. במחזור החמישי אירחה חיפה את מנצ'סטר יונייטד למשחק שני בין השתיים. יונייטד, שהבטיחה את העפלתה לשלב הבא, הגיעה בהרכב חסר יחסית אך לא נעדר כוכבים לחלוטין: במשחק שותפו פיל וגארי נוויל, ריו פרדיננד, ג'ון אושיי, מייקל סילבסטרה, פול סקולס ונוספים. חיפה עלתה ליתרון 1–0 במחצית הראשונה משער של יניב קטן בבעיטה מכ-25 מטרים והכפילה את התוצאה במחצית השנייה משער מרגליי ריימונדס ז'וטאוטאס, שזכה בתום המשחק לציון 10 הנדיר, בבעיטה מכ-30 מטרים. יעקובו קבע את תוצאת המשחק, 3–0, בפנדל בדקה ה-75.

הקמפיין נחתם במשחק מול אולימפיאקוס באצטדיון קאראיסקאקיס. הקבוצה הביתית צריכה הייתה לנצח בהפרש של 4 שערים לפחות כדי לסיים במקום השלישי ולנשור לגביע אופ"א, אך צמד שערים בהתקפות מתפרצות של באדיר ויעקובו בדקה ה-8 ובדקה ה-10 מנע אפשרות שכזו. אולימפיאקוס צימקה ל-2–1, אך קטן כבש את השלישי בדקה ה-41. עד תום המשחק הספיקה הקבוצה היוונית להשוות אך חיפה היא שתפסה את המקום השלישי ונשרה למפעל השני בחשיבותו.

ערוץ הקבוצות שהיה בבעלות חלקית של מכבי חיפה התלווה לקבוצה בשלבי המוקדמות ובשלב הבתים והפיק בעקבות הקמפיין את הסרט "חלום ירוק" המתעד את הנעשה בקבוצה בחודשים אלה.

חיפה נשרה ישירות לשלב השלישי הקודם לשלב שמינית הגמר והוגרלה לשחק מול א.א.ק. אתונה. חיפה, חסרה את ז'וטאוטאס זכר לפציעה במשחק האחרון מול יונייטד[9], חוותה ירידת מתח לאחר הקמפיין המכובד בליגת האלופות והובסה פעמיים בידי היוונים, 0–4 ו-1–4 ובכך סיימה את דרכה במפעלים האירופיים בעונה זו.

הירידה המשמעותית ביכולתה של הקבוצה בליגה המקומית במחצית השנייה של העונה והפסד האליפות במחזור האחרון (בגלל הפרש שערים נמוך משל האלופה מכבי תל אביב) היו בסיס להנחה הרווחת מאז, לפיה קבוצה ישראלית מתקשה לשמור על יכולת גבוהה ביותר ממסגרת אחת, ואכן מאז כל קבוצה ישראלית שהגיעה לשלב מתקדם במפעלים האירופיים לא הצליחה לזכות באליפות בתום העונה.

נסיונות העפלה לליגת האלופות בשנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר אובדן האליפות בעונת 2002/2003 השתתפה הקבוצה, תחת שרביטו של המאמן הצעיר רוני לוי שקודם מאימון קבוצת הנוער לזו הבוגרת, במוקדמות גביע אופ"א, וגם בקמפיין זה נאלצה לארח את משחקי הבית שלה מחוץ לישראל. לאחר צמד ניצחונות מול קוומברן טאון מויילס בתוצאה זהה, 3–0, שיחקה חיפה פעמיים מול פובליקום מסלובניה. חיפה הגיעה למשחק הגומלין עם יתרון 2–1 ונקלעה לפיגור 0–2 שמשמעותו הדחה מהמפעל, אולם שער של ג'ובאני רוסו ושער נוסף של עידן טל שהגיע כחיזוק באמצע העונה הקודמת קבעו שחיפה היא שתעפיל לשלב הבא ותפגוש את ולנסיה הספרדית.

במשחק הראשון שנערך ב-6 בנובמבר 2003 באצטדיון המסטאייה שמרה חיפה על שער נקי למרות לחץ כבד של ההתקפה הספרדית, וזאת הודות ליכולת יוצאת דופן שהפגין ניר דוידוביץ'. השוער, ששב בסוף העונה הקודמת מפציעה שהשביתה אותו לעונה שלמה ומנעה ממנו השתתפות בליגת האלופות, זכה לעדנה כשבחלק מעיתוני הספורט בישראל הוענק לו ציון 10 על ביצועיו במשחק ובתקשורת הספורט הספרדית זכה לכינוי "התמנון" שדבק בו עד סוף הקריירה[10][11]. במשחק הגומלין הובסה מכבי חיפה בתוצאה 0–4 והודחה. בליגת העל הצטיין דוידוביץ' וזכה בתואר כדורגלן העונה כשהוביל את קבוצתו לאליפות שמינית במספר ולמוקדמות ליגת האלופות בעונת 2004/2005.

בקמפיין המוקדמות בעונה זו, חיפה הוגרלה לשחק כבר בשלב המוקדמות השלישי המוביל לשלב הבתים בזכות הניקוד שצברה בדירוג אופ"א בעונות הקודמות ושבה לארח את משחקיה על אדמת ישראל, אך נאלצה לנדוד לאצטדיון רמת גן מפני שאצטדיונה הביתי לא אושר לאירוח משחקים במסגרת זו. לקראת צמד המשחקים מול רוזנבורג הנורווגית שימר לוי חלקים מסגל הקבוצה שהובילו אותה לליגת האלופות שנתיים קודם לכן, הקפטן אריק בנדו, הקשר הקרואטי רוסו, הקשרים באדיר, זנדברג וטל והחלוץ יניב קטן, וחיזק את הקבוצה בצמד המגנים אורי אוזן ונג'ואן גרייב, ששב לקדנציה שנייה בקבוצה. לצורך חיזוק ההתקפה נרכשו הקשר הברזילאי גוסטבו בוקולי ממכבי אחי נצרת והחלוץ הארגנטינאי רוברטו קולאוטי מבוקה ג'וניורס. למשחק הגומלין ברמת גן הגיעה חיפה לאחר הפסד מזערי בתוצאה 1–2 ואף על פי שנותרה ב-10 שחקנים כבר מהדקה ה-25, עלתה ליתרון 2–0 במחצית הראשונה. חיפה הייתה כפסע מהעפלה שנייה לליגת האלופות, אך לאחר שתי הפסקות חשמל שהותירו את האצטדיון בעלטה איבדה את המומנטום ובתוספת הזמן ספגה שער מכדור חופשי שכפה הארכה. בחצי השעה שנותרה למשחק לא יכלה חיפה לרוזנבורג, ספגה שני שערים והודחה לגביע אופ"א לשלב המוקדמות האחרון לפני שלב הבתים. חיפה הוגרלה לשחק מול דניפרו דניפרופטרובסק מאוקראינה ולאחר 1–0 במשחק שנערך באצטדיון בלומפילד הפסידה חיפה על אדמת אוקראינה בתוצאה 0–2 והודחה מההמשך ההשתתפות במפעלים האירופיים באותה עונה. בזירה המקומית זכתה חיפה באליפות שנייה ברציפות וזכתה בהזדמנות נוספת לנסות להעפיל לליגת האלופות.

שחקני מכבי חיפה עורכים חימום לפני משחקה של הקבוצה באנפילד מול ליברפול, מוקדמות ליגת האלופות 2006/7

בסיבוב המוקדמות השני לעונת 2005/2006 הוגרלה חיפה לשחק מול מאלמה השוודית, כשהמנצחת תעפיל לשלב המוקדמות השלישי, האחרון לפני שלב הבתים. במשחק החוץ הובילה חיפה בתוצאה 2–1 במחצית והפסידה לבסוף 2–3 אך שערי החוץ העניקו לה רוח גבית לקראת משחק הגומלין בבלומפילד. במשחק שנערך ב-3 באוגוסט 2005 לעיני אצטדיון מלא ב-15 אלף אוהדי חיפה, עלתה חיפה ליתרון ראשון משער של קולאוטי, אך בחלוף 10 דקות השוו השוודים את התוצאה לאחר שהשוער דוידוביץ' השמיט כדור פשוט שהוגבה לעברו. שדרן המשחק מאיר איינשטיין הופתע מהטעות ובתארו את המהלך אמר "אוי דוידוביץ'", ציטוט שהוזכר בפעמים נוספות שבהן ביצע השוער שגיאה משמעותית בהמשך קריירת המשחק שלו[12]. חיפה שבה ועלתה ליתרון משער של חלוץ הרכש שלומי ארבייטמן שחגג את השער בהסרת חולצת המשחק מעל גופו וספג כרטיס צהוב. 10 דקות מאוחר יותר נגע ארבייטמן בכדור בידו, הורחק והותיר את חיפה ב-10 שחקנים. בדקה ה-89 כבשה מאלמה שער שוויון ששינה באחת את זהות העולה לשלב הבא. עבור חיפה הייתה זו השנה השנייה ברציפות שבה היא מודחת משלב המוקדמות בעקבות שער בדקות הסיום.

בליגת העל זכתה קבוצתו של רוני לוי באליפות שלישית ברציפות ובשלב המוקדמות השלישי לעונת 2006/2007 הוגרלה לשחק מול ליברפול שמפגש איתה באותו שלב נמנע חמש שנים קודם לכן בשל "פרשת הפקס". הקבוצה חוותה במהלך ההכנות בקיץ חילופי דורות משמעותיים: לג'ובאני רוסו שעזב שנה קודם לכן למכבי תל אביב, הצטרפו קפטן הקבוצה הוותיק אריק בנדו שעזב לבית"ר ירושלים שנרכשה על ידי ארקדי גאידמק יחד עם הקשרים המצטיינים מיכאל זנדברג ועידן טל, אך יניב קטן שב לשורותיה לאחר חצי עונה בווסטהאם יונייטד. המשחק הראשון בין הקבוצות נערך באנפילד, ובדומה לתרחיש במשחק מול מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד שלוש שנים קודם לכן, שוב הייתה זו חיפה שעלתה ראשונה ליתרון מול אחת הקבוצות החזקות באנגליה לאחר שער מרגלי גוסטבו בוקולי אך קרייג בלאמי השווה כעבור ארבע דקות. חיפה שוב כשלה בדקות הסיום וספגה שער מרגליי מארק גונסאלס. את משחק הגומלין שוב נאלצה חיפה לארח מחוץ לישראל בשל מלחמת לבנון השנייה. במשחק שנערך בקייב בירת אוקראינה סיימה חיפה את המשחק בתיקו 1-1 ונשרה לשלב המוקדמות האחרון לפני שלב הבתים בגביע אופ"א.

הגעה לשמינית גמר גביע אופ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצחון בסיכום שני מפגשים על ליטקס לובץ' הבולגרית הקנה לחיפה את הכרטיס לשלב הבתים של גביע אופ"א לראשונה בתולדותיה. בכך הייתה חיפה, יחד עם הפועל תל אביב שהעפילה אף היא, לקבוצה הישראלית השנייה המעפילה לשלב זה שהונהג במפעל לראשונה בעונת 2003/2004, אחרי מכבי פתח תקווה, והראשונה שצוברת נקודות בשלב זה. הקבוצה, ששובצה בדרג החמישי הנמוך ביותר, הוגרלה לבית א' עם אוקזר הצרפתית, גלאזגו ריינג'רס סקוטית, פרטיזן בלגרד הסרבית וליבורנו האיטלקית וקיבלה היתר לשוב ולארח את משחקיה בישראל. חיפה ניצחה את אוקזר ופרטיזן בלגרד 3–1 ו-1–0 בהתאמה והפסידה לריינג'רס 0–2. שער שוויון בדקה ה-90 נגד ליבורנו מיקם את חיפה במקום השני בבית בתום חמישה מחזורים והעניק לה כרטיס לשלב 32 האחרונות שבו הוגרלה לשחק מול צסק"א מוסקבה.

את משחקיה מול הקבוצה הרוסית סיימה חיפה בתיקו מאופס במשחק שנערך ברוסיה וניצחה 1–0 במשחק הגומלין שנערך בבלומפילד שהעניק לה כרטיס לשלב שמינית הגמר, השלב המתקדם ביותר אליו הגיעה אי פעם במפעל זה. בשלב זה הורגלה חיפה לשחק מול זוכת גביע המלך הספרדי, אספניול. למשחק הגומלין באצטדיון המונז'ואיק הגיעה חיפה לאחר תיקו 0–0 בבלומפילד. לאחר מחצית מאופסת, כבשה אספניול שלושה שערים תוך שמונה דקות ועד הסיום הוסיפה שער אחד שמשמעותו העפלה של אספניול לשלב רבע הגמר והדחה של חיפה.

העפלה שנייה לליגת האלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני מכבי חיפה ורד בול זלצבורג עולים לכר הדשא לקראת המפגש הראשון בין השתיים
אוהדי מכבי חיפה במשחק החוץ מול רד בול זלצבורג במוקדמות ליגת האלופות 2009/10
שחקני מכבי חיפה ובאיירן מינכן נאבקים על הכדור במפגש השני בין הקבוצות בשלב הבתים של ליגת האלופות, 2009/10

בעונת 2006/2007 שוב לא הצליחה חיפה לחלק את כוחותיה בחוכמה ולנהל קמפיין מוצלח הן בזירה בליגת העל והן במסגרת הבינלאומית ואיבדה את האליפות לבית"ר ירושלים המחוזקת בשחקני העבר של חיפה. ההגמוניה עברה לקבוצה מבירת ישראל שזכתה באליפות גם בעונת 2007/2008, ואילו חיפה, שסיימה את שתי העונות במקום החמישי, הסתפקה בצמד מפגשים מול גלוריה ביסטריצה מרומניה שבהם עלתה בהרכבים משניים, ובסופם הודחה לאחר דו-קרב בעיטות הכרעה.

תואר האליפות שב לחיפה רק בעונת 2008/2009 תחת הדרכתו של אלישע לוי שביסס את סגל קבוצתו בעיקר על שחקנים צעירים יחסית דוגמת בירם כיאל, מוחמד גדיר, שלומי ארבייטמן, אייל גולסה וליאור רפאלוב לצד שחקנים מעט ותיקים יותר כדקל קינן והזרים ג'ון קולמה, טמבינקוסי פאנטיני ופיטר מסיללה.

לקראת ההתמודדות במוקדמות ליגת האלופות בעונת 2009/2010 החליפה חיפה את הבלם ליאוניד קרופניק בז'ורז'ה טיישיירה הפורטוגלי ואת החלוץ פאנטיני בולדימיר דבאלישווילי הגיאורגי. חיפה, שעקב היעדרה מהמפעלים האירופיים איבדה נקודות דירוג, שובצה לשלב הראשון של המוקדמות והיה עליה לעבור שלוש קבוצות על מנת להעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות.

בשלב הראשון הוגרלה חיפה לשחק מול גלנטורן שאותה ניצחה 6–0 בקריית אליעזר ו-4–0 בחוץ, והעפילה לשלב הבא מול אקטובה מקזחסטן, קבוצה נטולת מסורת בזירה האירופית אך בעלת הישגים רבים בעשור זה בליגה המקומית. המשחק הראשון בין השתיים התקיים בקזחסטן והסתיים בתיקו מאופס. במשחק הגומלין שנערך שבוע לאחר מכן בקריית אליעזר עלתה אקטובה ליתרון בן שלושה שערים כבר לאחר רבע שעה מפתיחת המשחק. מאמן חיפה אמר לאחר המשחק כי לא האמין שקבוצתו תוכל להשיב בשערים משלה, לנצח במשחק ולהעפיל לשלב הבא[13], אך חיפה הבקיעה שני שערים עד המחצית ובמחצית השנייה חתמה את תוצאת המשחק 4–3 לאחר שני שערים נוספים מרגלי דבאלישווילי. לימים, בחר ערוץ הספורט במשחק לאחד מחמשת המשחקים הבלתי נשכחים של מכבי חיפה בקריית אליעזר[14]. בשלב הבא פגשה חיפה את רד בול זלצבורג האוסטרית לצמד מפגשים שיקבע את זהות העולה לשלב הבתים. במשחק הראשון שנערך על הדשא הסינתטי ברד בול ארנה הוליכה חיפה במחצית הראשונה, אך במחצית השנייה ספגה שער שוויון מרגלי אלכסנדר ציקלר. דקות ספורות לפני סיום המשחק כבש שלומי ארבייטמן שער ניצחון שהגדיל משמעותית את סיכוייה של חיפה להעפיל לשלב הבתים. אצטדיון רמת גן, שבו ידעה חיפה אכזבות בשנים הקודמות, האיר לה פנים ובגומלין שנערך בו כעבור שבוע היא ניצחה 3–0 והעפילה בפעם השנייה בתולדותיה לליגת האלופות והייתה לקבוצה הישראלית הראשונה שעושה זאת.

חיפה הוגרלה בין קבוצות הדרג הרביעי לבית א' עם סגנית אלופת גרמניה באיירן מינכן, סגנית אלופת איטליה יובנטוס ואלופת צרפת בורדו. לקראת ההתמודדות יכולה הייתה חיפה להתחזק בשחקנים נוספים, אולם הסתפקה במגן בני סכנין עלי עותמאן ובטיאגו דוטרה ואייל שטרכמן האלמונים. חיפה פתחה את הקמפיין עם הפסד 0–3 לבאיירן מינכן באצטדיון רמת גן, ואת כל יתר משחקיה סיימה בהפסד מזערי בתוצאה 0–1. אף על פי שלא התבטלה בפני יריבותיה, רשמה חיפה שיא שלילי כשהייתה לקבוצה הראשונה שסיימה את שלב הבתים של ליגת האלופות ללא נקודות וללא שערי זכות[15] והייתה היחידה שרשמה את השיא השלילי הזה עד שבסיום שלב הבתים של ליגת האלופות בעונת 2017/2016 השוותה דינמו זאגרב את השיא השלילי של מכבי חיפה, כשמאזן השערים שלה עומד על 15 שערי חובה לעומת 0 שערי זכות. לקמפיין ניתן הכינוי "אפס נקודות, אפס שערים" וקהלי הקבוצות היריבות של חיפה חיברו שירים מקניטים ברוח השיא השלילי. אולם סטטיסטית, בשל הפרש השערים השלילי הנמוך יחסית, ישנן קבוצות הממוקמות לפני חיפה בדירוג הקבוצות בעלות ההישגים הנמוכים ביותר במפעל[16].

העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסיון ההעפלה השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמפיין בליגת האלופות שבה חיפה להיאבק בזירה המקומית ושבה והוכיחה כי מאבק בשתי זירות הוא בבחינת משימה קשה עד בלתי אפשרית עבור קבוצה ישראלית: חיפה נחלשה באופן משמעותי בחצי השני של העונה ולאחר הפעלת שיטת הקיזוז הפסידה את תואר האליפות במחזור האחרון להפועל תל אביב. המקום השני הקנה לה בעונת 2010/2011 השתתפות במוקדמות גביע אופ"א, ששינה את שמו בינתיים לליגה האירופית. חיפה התקשתה מול דינמו מינסק ולאחר ניצחון 1–0 בחיפה הפסידה לה בחוץ בתוצאה 1–3 והודחה מהמפעלים האירופיים. פנויה למאבקים בליגה, הובילה חיפה את הטבלה בשלבים רבים של העונה כשעמודי התווך הם שחקנים תוצרת בית: השוער הוותיק דוידוביץ', הבלם אריק בנדו ששב לקבוצת נעוריו, הקפטן הוותיק יניב קטן והצעירים ליאור רפאלוב (כדורגלן העונה) ותומר חמד. חיפה ניצלה את המאמצים שהשקיעה הפועל תל אביב בליגת האלופות, הובילה את הטבלה ברוב שלבי העונה והשיבה את צלחת האליפות בסופה.

חיפה איבדה את שחקניה הבולטים בחלון ההעברות בקיץ כששחררה את חמד למיורקה ואת רפאלוב לקלאב ברוז', ואילו בנדו נאלץ לפרוש עקב בעיות רפואיות. את המשבצות של אלה מילאו עידן ורד שהגיע עונה קודם לכן מבית"ר ירושלים, ויאם עמאשה שנרכש מעירוני קריית שמונה והבלם הקרואטי יוריצה בולייאט. בשלב הראשון עברה חיפה את בוראץ באניה לוקה מבוסניה ובסיבוב השני גברה על מאריבור הסלובנית לקראת צמד מפגשים מול ראסינג גנק מבלגיה. כל אחת מהקבוצות ניצחה בביתה 1–2, כשבמשחק הבית ברמת גן כובש אליניב ברדה הישראלי, שחקנה לשעבר של חיפה, את השער המצמק לזכות גנק. לאחר הארכה עבר המשחק להכרעה בדו-קרב פנדלים שבו ניצחה גנק והדיחה את חיפה לשלב הבתים של הליגה האירופית.

בליגה האירופית הוגרלה חיפה לבית י' עם שאלקה 04 מגרמניה, סטיאווה בוקרשט מרומניה וא.א.ק. לרנקה מקפריסין. חיפה אמנם הביסה את הקבוצה הרומנית 5–0 בקריית אליעזר וגברה באותו אצטדיון גם על לרנקה, אולם הפסידה בכל יתר המשחקים, סיימה במקום השלישי בבית והודחה.

כשלונות בזירה המקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמפיין במוקדמות ליגת האלופות ובליגה האירופית העפילה חיפה בעשור זה רק פעם אחת נוספת למפעל אירופי לאחר שסיימה את עונת 2012/2013 כסגניתה של מכבי תל אביב. אריק בנדו, ששב למועדון עונה קודם לכן כמאמן ראשי לאחר פיטוריו של ראובן עטר המשיך בתפקידו גם בעונת 2013/2014 והוביל את הקבוצה בהתמודדות בליגת האירופית בעונה זו. מערך ההגנה הורכב מהשוער בויאן שראנוב שהחליף את דוידוביץ' הוותיק שפרש לאחר פציעה, דקל קינן ששב לקבוצה בתחילת העונה הקודמת, שחקן הבית טאלב טוואטחה, אדין צוצאליץ' הבוסני שהגיע לקבוצה שנתיים קודם לכן ואייל משומר ששימש מגן קבוע כבר מאמצע העשור הקודם. הקישור וההתקפה בראשות יניב קטן וגוסטבו בוקולי שתפסו אף הם מקום של קבע בהרכב הקבוצה מאז אמצע העשור הקודם חוזקו בחן עזרא שהגיע אף הוא בעונה הקודמת, בסגן מלך השערים שמעון אבו חצירא ובקשר הספרדי רובן ראיוס.

במסגרת שלב המוקדמות השיגה חיפה את הניצחון הגבוה ביותר שהשיגה קבוצה ישראלית במפעלים האירופיים כשגברה על חזאר לנקאראן מאזרבייג'ן בחוץ בתוצאה 8–0. בשלב הבא עברה חיפה את ונטספילס מלטביה לאחר תיקו מאופס בחוץ וניצחון 3–0 בבית והעפילה לשלב הפלייאוף בו גברה במפגש הכפול על אסטרה ג'יורג'יו מרומניה, 2-0 בבית ו1-1 בחוץ ו3-1 בסיכום הכללי. כתוצאה מהניצחון העפילה חיפה לשלב הבתים בו הוגרלה לבית י"ב עם, א.ז. אלקמאר מהולנד, שחטאר קאראגנדי מקזחסטן ופאוק סלוניקי מיוון. חיפה ניצחה בביתה את שחטאר קאראגנדי, אך הפסידה פעמיים לאלקמאר, סיימה בתיקו עם קאראגנדי בחוץ ומול פאוק רשמה הפסד חוץ ותיקו ביתי. תוצאות אלו העניקו לחיפה 5 נקודות שהציבו אותה במקום השלישי המוביל להדחה מהליגה האירופית.

בעשור זה חיפה נחלה כישלונות בליגת העל כשיצאה מהמאבק על תואר האליפות בשלב מוקדם של העונה. בשנים שבהן לא הצליחה הקבוצה לסיים במקום המוביל למפעל אירופי טענו אנשי המועדון כי אי-השתתפות במפעלים האירופיים בראשית העונה עשויה לתרום להכנה טובה יותר לקראת הליגה, אך גם בעונות שבהן זכתה חיפה למנוחה רבה יותר בפגרת הקיץ ולהכנה ארוכה יותר היא לא הציגה יכולת טובה יותר בתחילת העונה הבאה[17].

בעונת 2015/2016 זכתה חיפה בגביע המדינה בכדורגל ועל כן החלה את משחקיה בעונת 2016/2017 בסיבוב השני של מוקדמות הליגה האירופית. חיפה הוגרלה מול נומה קאליו מליגת העל האסטונית. שני המשחקים הסתיימו בתיקו 1-1. את שער השוויון שכפה הארכה במשחק הגומלין ספגה חיפה דקה לסיום והודחה בתום דו-קרב בעיטות הכרעה. ההדחה המוקדמת הייתה אחת הסיבות לפיטוריו של המאמן רוני לוי שבוע לאחר מכן

בעונת 2019/2020 החלה חיפה את ההתמודדות בסיבוב הראשון של מוקדמות הליגה האירופית מול קבוצת מורה מליגת העל הסלובנית, אליו העפילה לאחר שסיימה את העונה הקודמת בליגת העל במקום השני. לאחר שצלחה את הסיבוב הראשון, הוגרלה חיפה לשחק מול שטרסבורג. ניצחון 1-2 באצטדיון סמי עופר לא הספיק לחיפה כדי למחוק פיגור 3-1 מהמשחק הראשון בצרפת והיא הודחה מהמפעל.

דירוג הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום קבוצה נקודות
283 ישראלישראל בית"ר ירושלים 3.725
284 ישראלישראל בני יהודה תל אביב 3.725
285 ישראלישראל מכבי חיפה 3.275
286 ישראלישראל עירוני קריית שמונה 3.725
287 ישראלישראל הפועל תל אביב 3.725

תוצאות המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם ההצטרפות לאופ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסגרת עונה סיבוב קבוצה משחק ראשון משחק גומלין
גביע האינטרטוטו 1985 שלב הבתים (בית 8) ישראלישראל בית"ר ירושלים 0-3 1-3
גרמניה המערביתגרמניה המערבית ארמיניה בילפלד 1-2 8-2
אוסטריהאוסטריה שטורם גראץ 1-1 1-2
1986 שלב הבתים (בית 8) ישראלישראל הפועל תל אביב 2-2 2-2
אוסטריהאוסטריה ג.א.ק גראץ 0-1 0-1
דנמרקדנמרק לינגבי בולדקלאב 2-1 4-0
1990 שלב הבתים (בית 3) הונגריההונגריה שיאפוק בניאס 0-3 0-0
פוליןפולין לך פוזנן 2-4 1-0
ישראלישראל בני יהודה 2-2 0-5
1991 שלב הבתים (בית 10) גרמניה המערביתגרמניה המערבית פ.צ. זארבריקן 6-0 5-1
שוודיהשוודיה ארברו ס.ק. 3-0 1-0
ישראלישראל הפועל פתח תקווה 2-3 0-2

לאחר ההצטרפות לאופ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה מסגרת סיבוב קבוצה משחק ראשון משחק גומלין סה"כ
1993/1994 גביע המחזיקות שלב המוקדמות לוקסמבורגלוקסמבורג דודלאנג' 0-1 (חוץ) 1-6 (בית) 1-7
סיבוב ראשון רוסיהרוסיה טורפדו מוסקבה 1-0 (חוץ) 1-3 (בית) 2-3
שמינית הגמר איטליהאיטליה פארמה 1-0 (בית) 0-1 (חוץ) 1-1[18]
1994/1995 ליגת האלופות שלב המוקדמות אוסטריהאוסטריה קזינו זלצבורג 2-1 (בית) 3-1 (חוץ) 5-2
1995/1996 גביע המחזיקות שלב המוקדמות איי פארואיי פארו קלאקסוויק 0-4 (בית) 3-2 (חוץ) 3-6
סיבוב ראשון פורטוגלפורטוגל ספורטינג ליסבון 0-0 (בית) 4-0 (חוץ) 4-0
1996/1997 גביע אופ"א שלב המוקדמות יוגוסלביהיוגוסלביה פרטיזן בלגרד 1-0 (בית)[19] 3-1 (חוץ) 4-1
1997 גביע האינטרטוטו שלב הבתים (בית י"א) יוגוסלביהיוגוסלביה פרולטר זרניאנין 4-0 (חוץ) מקום חמישי
סלובניהסלובניה פובליקום 1-0 (בית)
טורקיהטורקיה אנטליהספור 0-2 (חוץ)
רוסיהרוסיה לוקומוטיב ניז'ני נובגורוד 4-0 (בית)
1998/1999 גביע המחזיקות שלב המוקדמות צפון אירלנדצפון אירלנד גלנטורן 0-1 (חוץ) 1-2 (בית) 1-3
סיבוב ראשון צרפתצרפת פריז סן-ז'רמן 1-1 (חוץ) 2-3 (בית) 3-4
שמינית הגמר אוסטריהאוסטריה ריד 2-1 (חוץ) 1-4 (בית) 3-5
רבע הגמר רוסיהרוסיה לוקומוטיב מוסקבה 3-0 (חוץ) 1-0 (בית) 4-0
1999 גביע האינטרטוטו סיבוב ראשון אזרבייג'ןאזרבייג'ן קרבאג אגאדם 2-1 (בית)[20] 0-1 (חוץ) 2-2[21]
2000/2001 גביע אופ"א שלב המוקדמות בלרוסבלרוס סלביה מאזיר 1-1 (חוץ) 0-0 (בית) 1-1[22]
סיבוב ראשון הולנדהולנד ויטסה ארנהם 3-0 (חוץ) 1-2 (בית) 4-2
2001/2002 ליגת האלופות סיבוב שני פינלנדפינלנד פ.צ. האקה 0-1 (חוץ) 3-0 (בית) 3-1[23]
2002/2003 ליגת האלופות סיבוב שני בלרוסבלרוס בלשינה בוברויסק 0-4 (בית)[24] 0-1 (חוץ) 0-5
סיבוב שלישי אוסטריהאוסטריה שטורם גראץ 0-2 (בית)[25] 3-3 (חוץ) 3-5
שלב הבתים (בית ו') אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד 5-2 (חוץ) 0-3 (בית)[24] מקום שלישי
יווןיוון אולימפיאקוס 0-3 (בית)[24] 3-3 (חוץ)
גרמניהגרמניה באייר לברקוזן 2-0 (בית)[24] 2-1 (חוץ)
גביע אופ"א סיבוב שלישי יווןיוון א.א.ק. אתונה 4-0 (חוץ) 4-1 (בית)[24] 8-1
2003/2004 גביע אופ"א שלב מוקדמות ויילסויילס קוומבראן טאון 0-3 (בית) 0-3 (בית)[26] 0-6
סיבוב ראשון סלובניהסלובניה פובליקום 1-2 (בית)[26] 2-2 (חוץ) 3-4
סיבוב שני ספרדספרד ולנסיה 0-0 (חוץ) 4-0 (בית)[27] 4-0
2004/2005 ליגת האלופות סיבוב שלישי נורווגיהנורווגיה רוזנבורג 2-1 (חוץ) 3-2 (בית)[28][29] 5-3
גביע אופ"א סיבוב ראשון אוקראינהאוקראינה דניפרו דניפרופטרובסק 0-1 (בית)[30] 2-0 (חוץ) 2-1
2005/2006 ליגת האלופות סיבוב שני שוודיהשוודיה מאלמו 3-2 (חוץ) 2-2 (בית)[30] 5-4
2006/2007 ליגת האלופות סיבוב שלישי אנגליהאנגליה ליברפול 2-1 (חוץ) 1-1 (בית)[31] 3-2
גביע אופ"א סיבוב ראשון בולגריהבולגריה ליטקס לובץ' 1-1 (בית)[32] 1-3 (חוץ) 2-4
שלב הבתים (בית א') צרפתצרפת אוקזר 1-3 (בית)[30] מקום שני
סקוטלנדסקוטלנד גלאזגו ריינג'רס 2-0 (חוץ)
סרביהסרביה פרטיזן בלגרד 0-1 (בית)[33]
איטליהאיטליה ליבורנו 1-1 (חוץ)
32 האחרונות רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה 0-0 (חוץ) 0-1 (בית)[30] 0-1
שמינית הגמר ספרדספרד אספניול 0-0 (בית)[30] 4-0 (חוץ) 4-0
2007 גביע האינטרטוטו סיבוב שני רומניהרומניה גלוריה ביסטריצה 2-0 (בית) 0-2 (חוץ) 2-2[34]
2009/2010 ליגת האלופות סיבוב שני צפון אירלנדצפון אירלנד גלנטורן 0-6 (בית) 0-4 (חוץ) 0-10
סיבוב שלישי קזחסטןקזחסטן אקטובה 0-0 3-4 3-4
שלב הפלייאוף אוסטריהאוסטריה רד בול זלצבורג 1-2 (חוץ) 0-3 (בית)[29] 1-5
שלב הבתים (בית א') גרמניהגרמניה באיירן מינכן 3-0 (בית)[29] 1-0 (חוץ) מקום רביעי
צרפתצרפת בורדו 1-0 (חוץ) 1-0 (בית)[29]
איטליהאיטליה יובנטוס 1-0 (חוץ) 1-0 (בית)[29]
2010/2011 הליגה האירופית שלב שלישי בלרוסבלרוס דינמו מינסק 0-1 (בית) 3-1 (חוץ) 3-2
2011/2012 ליגת האלופות סיבוב שני בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה בוראץ באניה לוקה 1-5 (בית) 3-2 (חוץ) 4-7
סיבוב שלישי סלובניהסלובניה מאריבור 1-2 (בית) 1-1 (חוץ) 2-3
שלב הפלייאוף בלגיהבלגיה ראסינג גנק 1-2 (בית)[29] 2-1 (חוץ) 3-3[35]
הליגה האירופית שלב הבתים (בית י') קפריסיןקפריסין א.א.ק. לרנקה 0-1 (בית) 2-1 (חוץ) מקום שלישי
גרמניהגרמניה שאלקה 04 3-1 (חוץ) 3-0 (בית)
רומניהרומניה סטיאווה בוקרשט 0-5 (בית) 4-2 (חוץ)
2013/2014 הליגה האירופית סיבוב שני אזרבייג'ןאזרבייג'ן חזאר לנקראן 0-2 (בית) 8-0 (חוץ) 0-10
סיבוב שלישי לטביהלטביה ונטספילס 0-0 (חוץ) 0-3 (בית) 0-3
שלב הפלייאוף רומניהרומניה אסטרה ג'יורג'יו 0-2 (בית) 1-1 (חוץ) 1-3
שלב הבתים (בית י"ב) הולנדהולנד א.ז. אלקמאר 1-0 (בית) 2-0 (חוץ) מקום שלישי
קזחסטןקזחסטן שחטאר קאראגנדי 2-2 (חוץ) 1-2 (בית)
יווןיוון פאוק סלוניקי 3-2 (חוץ) 0-0 (בית)
2016/2017 הליגה האירופאית סיבוב שני אסטוניהאסטוניה נומה קאליו 1-1 (בית) 1-1 (חוץ) 2-2[36]
2019/2020 הליגה האירופאית סיבוב ראשון סלובניהסלובניה מורה 0-2 (בית) 3-2 (חוץ) 2-5
סיבוב שני צרפתצרפת שטרסבורג 3-1 (חוץ) 1-2 (בית) 4-3

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי תחרות

מסגרת משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערי זכות שערי חובה הפרש % הצלחה
גביע האינטרטוטו 24 11 5 8 40 44 4- 52.78%

לפי תחרות

מסגרת משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערי זכות שערי חובה הפרש % הצלחה
ליגת האלופות 38 14 6 18 70 54 16 42.1%
הליגה האירופית / גביע אופ"א 52 20 14 18 71 68 3 47.43%
גביע המחזיקות 18 9 2 7 29 22 7 53.7%
גביע האינטרטוטו 8 3 0 5 6 13 7- 37.5%
כללי 116 46 22 48 176 157 19+ 45.97%

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורי קופר, דירוג ההופעות הגדולות של ישראליות באירופה, באתר ynet, 6 במאי 2014
  2. ^ משה הרוש‏, אלופה מחפשת מנהיג, באתר וואלה! NEWS‏, 12 באוגוסט 2005
  3. ^ ניצן ליבנה‏, גמר ליגת האלופות של וואלה ספורט: מי הקבוצה הישראלית הגדולה אי פעם?, באתר וואלה! NEWS‏, 19 באוגוסט 2015
  4. ^ שחר פרנהיימר‏, אליך, פרימו, באתר וואלה! NEWS‏, 21 בינואר 2005
  5. ^ אופירה אסייג, ‏זוהיר בהלול: צוק איתן גרם לי ללכת לפוליטיקה, באתר ONE‏, 14 בינואר 2015
  6. ^ מור רכס, ‏הבורג השתחרר: השחקנים שלקחו את החוק לידיים, באתר ONE‏, 25 בינואר 2013
  7. ^ סיבוב שלישי משחק מספר: 1 מכבי חיפה מול שטורם גראץ אוסטריה, באתר הרשמי של מכבי חיפה
  8. ^ דורון ברגרפרוינד ואלי שווידלר, הכי פחות אטרקטיווית, הכי נוחה שיש, באתר הארץ, 27 ביולי 2002
  9. ^ גור מוטולה, חיפה: ז'וטאוטאס ייעדר 6–8 שבועות, באתר ynet, 30 באוקטובר 2002
  10. ^ שלמה וייס ויצחק גולדשטיין, עשרת המשחקים הטובים ביותר של דוידוביץ', באתר הארץ, 18 במאי 2013
  11. ^ רון עמיקם, ציון 10, באתר nrg‏, 26 באוגוסט 2005
  12. ^ לדוגמה, לכתבה על משחקה של חיפה נגד מכבי נתניה ארבע שנים לאחר מכן, שבו ביצע השוער טעות שהובילה לשער של נתניה, העניק "ישראל היום" את הכותרת: אוי דוידוביץ', פרק 3652
  13. ^ עדי סרדס, חיפה ביום שאחרי: "לא האמנו שנחזור מ-3:0", באתר ynet, 5 באוגוסט 2009
  14. ^ אור ריטר, ‏זה היה ביתי: 5 הרגעים הבלתי נשכחים מחיפה, באתר ערוץ הספורט, ‏14 במאי 2014
  15. ^ דורון בן דור, ‏סיימה על האפס: חיפה שברה שיא שלילי בצ'מפיונס, באתר ONE‏, 8 בדצמבר 2009
  16. ^ תומר יצחק‏, הקבוצות הכי גרועות בליגת האלופות: היכן מדורגת מכבי תל אביב?, באתר וואלה! NEWS‏, 9 בדצמבר 2015
  17. ^ איציק יצחקי‏, מכבי חיפה פנתה רשמית לרוני לוי. בוקולי סיים את דרכו בקבוצה, באתר וואלה! NEWS‏, 5 במאי 2015
  18. ^ פארמה ניצחה 1–3 בפנדלים
  19. ^ המשחק נערך באצטדיון העירוני בהרצליה
  20. ^ המשחק נערך באצטדיון בראשון לציון
  21. ^ קרבאג עלתה בשערי חוץ
  22. ^ מכבי חיפה עלתה בשערי חוץ
  23. ^ מכבי חיפה ניצחה במשחק הגומלין 0–4, אופ"א קבעה ניצחון טכני להאקה 0-3
  24. ^ 24.0 24.1 24.2 24.3 24.4 המשחק נערך בניקוסיה, קפריסין מכיוון שאופ"א אסרה אירוח משחקים בישראל
  25. ^ המשחק נערך בסופיה, בולגריה מכיוון שאופ"א אסרה אירוח משחקים בישראל
  26. ^ 26.0 26.1 המשחק נערך באיזמיר, טורקיה מכיוון שאופ"א אסרה אירוח משחקים בישראל
  27. ^ המשחק נערך ברוטרדם, הולנד מכיוון שאופ"א אסרה אירוח משחקים בישראל
  28. ^ לאחר הארכה]
  29. ^ 29.0 29.1 29.2 29.3 29.4 29.5 המשחק נערך באצטדיון רמת גן
  30. ^ 30.0 30.1 30.2 30.3 30.4 המשחק נערך אצטדיון בלומפילד
  31. ^ המשחק נערך בקייב, אוקראינה מכיוון שאופ"א אסרה אירוח משחקים בישראל
  32. ^ המשחק נערך בניימכן, הולנד מכיוון שאופ"א אסרה אירוח משחקים בישראל
  33. ^ המשחק נערך בבלומפילד
  34. ^ גלוריה ניצחה 2–3 בפנדלים
  35. ^ גנק ניצחה 1–4 בפנדלים
  36. ^ נומה קאליו ניצחה 3–5 בפנדלים