מכון אבשלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מכון אבשלום המכון לידיעת הארץ על שם חיים אבשלום, מיסודה של ההסתדרות הכללית הוא מוסד הוראה למבוגרים ולצעירים כאחד, המשלב לימודי ארץ ישראל עם סיורים וטיולים בארץ, ובכך מקרב את הלומדים בו אל ארץ ישראל בדרך חווייתית, ובאווירה בלתי פורמלית.

תחילתו של מכון אבשלום הייתה בחוג לידיעת הארץ בשם "סביבתנו" שיסד יוסף ברסלבי (ברסלבסקי), מחוקרי ארץ ישראל הראשונים, בשנת 1938, יחד עם פרופ' שמואל אביצור (אז שמואל הנדלר), מגדולי החוקרים בתחום ידיעת הארץ, ראש המדור לידיעת הארץ בהסתדרות וחתן פרס ישראל, שהיה מנהלו הראשון של המכון.

בעזרת חוג "סביבתנו" החל שמואל אביצור לאסוף אוסף מוזיאוני של כלי עבודה ומתקני ייצור שהיה לימים גרעין של מוזיאון "אדם ועמלו" המצוי כיום במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.

לאחר מותו של חיים אבשלום, עסקן מועצת פועלי תל אביב, בשנת 1952 החליטה ההסתדרות להקים מכון ללימודי ארץ ישראל לזכרו.

המכון נוסד בשנת 1952, ופתח את שעריו בסתיו 1953. הוא פעל בתחילה בבית ליסין בתל אביב[1] ואחר כך עבר לבנין בית פעילי ההסתדרות שבו שוּכָּן גם מוזיאון "אדם ועמלו".

בשנת 1970 שולב באוניברסיטת תל אביב ליד החוג לגאוגרפיה, ובשנים 1970 - 1985 נוהל במשותף על ידי אוניברסיטת תל אביב והאגף לחינוך של ההסתדרות. אולם השותפות לא עלתה יפה והמכון פועל כיום בבניין מכללת לוינסקי לחינוך, בקרית החינוך של תל אביב.

גישתו של מכון אבשלום ללימודי ארץ ישראל היא כוללנית, ונושאי ההוראה בו נפרשים מנופי ארץ ישראל ועברה, דרך מרכיביהם השונים, ועד לנושאים עכשוויים של תרבות וחברה.

מכון אבשלום, הפועל למעלה מיובל שנים, הפך עם השנים למוביל בתחומו. אלפי תלמידים, קהל איכותי בכל הגילאים, במגוון עצום של מסלולים וקורסים ייחודיים בלימודי בוקר, אחה"צ וערב. הקורסים מועברים בידי מיטב המרצים והחוקרים בתחום, ומלווים בסיורים ומחנות (קמפוסים) חווייתיים, כאשר בכל שנה מתווספים קורסים ותוכניות חדשות.

הלימודים במכון אבשלום הם לשם הקניית ידע בלבד, ללא בחינות או הקניית תארים.

רבים מהבוגרים שסיימו מחזורי לימודים במכון ממשיכים בלימודי המשך, וכיום פועלות במכון כיתות המשך של תלמידים הלומדים ומסיירים יחד כבר 15 שנה ויותר. כמו כן, קיים פרויקט "חונכים" המגויסים מקרב התלמידים הוותיקים ומשמשים כמלווים לכל כיתות המכון.

על יד המכון פועל חוג לידיעת הארץ ("סביבתנו"), המופעל על ידי מתנדבים מקרב אגודת ידידי מכון אבשלום.

במלאת 50 שנה למכון אבשלום, אימץ המכון את אתר שבע טחנות שליד הירקון. אימוץ האתר היווה הוקרה למייסד המכון, הפרופ’ שמואל אביצור, שהיה בין היתר מומחה לנושא טחנות הקמח, וגם השקיע הרבה ממעייניו בחקר הירקון. מתנדבים מבין בוגרי המכון ותלמידיו מדריכים באתר בשבתות את הציבור בקורות המקום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג. שמעון, עבר והווה בבית ליסין, דבר, 14 בפברואר 1956