מכון המקדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכון המקדש
סמליל מכון המקדש

מידע
סוג מוזיאון לארכיאולוגיה
שנת ההקמה 1987
כתובת רח' משגב לדך 40 העיר העתיקה,ירושלים
מייסדים הרב ישראל אריאל, מושי אשר[דרוש מקור]
קואורדינטות 31°46′32″N 35°13′59″E / 31.775480555556°N 35.2331°E / 31.775480555556; 35.2331 קואורדינטות: 31°46′32″N 35°13′59″E / 31.775480555556°N 35.2331°E / 31.775480555556; 35.2331 
www.temple.org.il
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
מכון המקדש
מכון המקדש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
הכניסה אל מכון המקדש

מכון המקדש הוא מכון מחקר, מרכז תיעוד, הוצאת ספרים וגם מוזיאון העוסק בנושאי בית המקדש וכליו. מטרתו הרשמית היא בניין בית המקדש השלישי, ובפועל הוא עוסק בעיקר בהשבת נושא "בית המקדש" לתודעה הציבורית ובקידום העיסוק היומיומי בנושא זה. המכון נוסד בשנת 1984 ובראשו עומד הרב ישראל אריאל.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמת המכון יוצרו בחסותו כלים רבים לשימוש ככלי המקדש כגון המנורה ומזבח הקטורת, שולחן הפנים והכיור, ונתפרו בגדים הזהים לבגדי הכהנים במקדש. המכון מעסיק אמנים המציירים תמונות הממחישות את עבודת המקדש וסדריו, ובמהלך השנים אף הוציא לאור מחזורים, סידורים וספרים העוסקים בנושא זה, בליווי תמונות, בתחילה בשיתוף עם הוצאת כרטא אולם כיום הוא מוציא את ספריו בהוצאה עצמית וכן בשיתוף עם הוצאת קורן (הספר החדש "בית המקדש בירושלים"). המכון אף מארגן הרצאות וימי עיון.

בשנת תשס"ו החל המכון להוציא עלון פרשת השבוע, במטרה להפיץ עוד יותר את המודעות לנושא המקדש. הוצאת העלון פסקה כעבור כשנה.

החל משנת תשע"ד החל המכון, בשיתוף תנועת נשים למען המקדש וארגונים נוספים, בסבב של אירועים במעגל השנה שמשחזרים את מה שהיה נעשה במקדש באותו מועד: איסוף מחצית השקל בחודש אדר, זכר לקרבן פסח והנפת העומר בניסן, הדמיית שתי הלחם בשבועות, זכר לניסוך המים בסוכות, ועוד. אירועים אלו נערכים בשאיפה לדיוק מלא בתהליך השחזור, כתרגול לקראת בית המקדש השלישי, תוך שיתוף כהנים לבושים בבגדי הכהונה.

בחנוכה תשע"ה ייצר המכון לראשונה כדי חרס טהורים וכן שמן טהור העונה להגדרה "שמן זית זך" ומתאים להדלקת המנורה.

לאחר שפרסם הודעה שיצא בהכרזה מכוננת, בתאריך 12 ביולי 2015, שבוע לאחר הפרסום הראשוני, יצא מכון המקדש בהכרזה בה הוא מודיע שיקים מרכז לגידול עדר של פרות אדומות לטיהור מטומאת מת.

תערוכת כלי המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון מציג לאורך שנים תערוכה ובה תמונות שמן מקוריות מרהיבות המתארות את סיפורי התנ"ך מבריאת העולם וכן את ההוויה והעבודות בבית המקדש. בנוסף, מוצגים כלי מקדש ששוחזרו במדויק בעקבות מחקרי המכון ונבנו ועוצבו על ידי מיטב האומנים.

בשנת תשע"ג עברה התערוכה למשכנה החדש ברח' משגב לדך 40 ברובע היהודי (בקצה המדרגות העולות מן הכותל).

בשנת תשע"ו הופעלה מערכת הדרכה ברמה גבוהה בסיוע מולטימדית אור ושמע וכן סרט סיכום, כתחליף להדרכה האנושית שהייתה עד אז.

ההדרכה תורגמה לשפות רבות וניתן להאזין לה בין השאר בשפות:

אנגלית, איטלקית, רוסית, ספרדית, סינית (מנדרינית), צרפתית ועוד.

מכון המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למכון המקדש, המכון הקים מכון מחקר בשם המכון ללימודי מחקר ובניין המקדש, אשר בראשו עומדים הרב ישראל אריאל ובנו הרב עזריה אריאל. החוקרים עוסקים בלימוד מעמיק בנושאי המקדש השונים, כגון: בגדי הכהונה, כלי המקדש, זיהוי מקום המקדש, פרה אדומה, דיני הקורבנות ופתרון בעיות שונות הקשורות לחידוש עבודת הקורבנות בזמן הזה. כמו כן המכון הוציא ספרים על מסכתות יומא זבחים ופסחים הקרויים 'שערי היכל' ובהם מאות מערכות העוסקות במקדש ובעבודת הקרבנות. מכון המחקר מתעתד בעתיד הרחוק להוציא לאור ספרים דומים לכל המסכתות בסדר קדשים, וכן למסכתות משאר הסדרים העוסקות בנושאי המקדש.

תפעול המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסד המכון והעומד בראשו הוא הרב ישראל אריאל, והוא אף עוסק רבות במחקרים בנושא המקדש, ובהרצאות ברחבי הארץ, להגברת המודעות והשאיפה לבניית בית המקדש.

מחזור הפעילות של המכון לשנת 2008 היה 3.9 מיליון שקל‏[1].

המכון מקבל תרומות מאנשים פרטיים[2], כך למשל איל הון אוקראיני ודים רבינוביץ' תרם כסף לייצור מנורת זהב. מחקרי המכון הנמצאים כבעלי עניין לכלל עם ישראל מקבלים מימון משרד התרבות והספורט[3] וכן מאזרחי המדינה.

חיבורים מחקריים וספרי המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנציקלופדית בית המקדש בירושלים: סקירה חזותית מקיפה בנושא המקדש, כליו ועבודת הקודש שנערכה בו. מהדורה מחודשת (תשע"ו) בהוצאת קורן, כל תמונות מכון המקדש בליווי הסברים באלבום מפואר.
  • ההר הטוב הזה והלבנון - על גבולות ארץ ישראל בהלכה, בצפון הארץ.
  • אטלס ארץ ישראל לגבולותיה על פי המקורות. 2 כרכים בהוצאת כרטא.
  • אוצר ארץ ישראל, על גבולות ארץ ישראל על פי ההלכה, בשישה כרכים (שניים יצאו לאור בתש"ע והיתר בתשע"ג).
  • שערי היכל על מסכתות: יומא, זבחים (2 כרכים) ופסחים (2 כרכים): סיכום סוגיות המסכת על פי ראשונים ואחרונים, עם תוספתא במהדורה מאירת עיניים ומבוארת.
  • צפיה סדרת כתבי עת העוסקים בצפייה למקדש לגאולה ולשלטון התורה בארץ ישראל.
  • סדרת ספרי "אוצר המקדש", סדרת ספרים, בהם סידורים ומחזורי תפילה, בהוצאת כרטא, המבוססים על הקשר לבית המקדש.
  • מחזורים לראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, פסח ושבועות בשלושה נוסחים: ספרד, אשכנז ועדות המזרח. בסדרת המחזורים, בנוסף לתפילה ופירושיה, ישנם מאמרים של הרב אריאל על העבודות המיוחדות לאותו החג בבית המקדש.
  • הגדת המקדש בשלוש שפות: עברית, אנגלית וצרפתית.
  • סידור המקדש בשני כרכים - ליום חול ולשבת.
  • סידור המקדש לאם ולבת ישראל: "הסידור מראה קשר עמוק ומהותי בין המקדש ובין האשה בישראל, שכן לאשה בישראל חלק חשוב בעיצוב פני העם היהודי לדורותיו. היא עומדת לימין בעלה, היא גם אם ומחנכת, ולא פחות דוגמה ומופת בנאמנותה לתורה, דבקותה במצוות השם, במסירות ובהעברת מסורת התורה והמצוות מדור לדור".
  • ספר המקדש
  • ארצי ומולדתי - עקירת יישובים בארץ ישראל, תשס"ה. "לימוד בעניין עשרות מצוות ואיסורים הנוגעים לבעיית עקירת יישובים" (מתוך ההקדמה לספר).
  • מנורת זהב טהור בהוצאת מכון המקדש, הספר עוסק בהיבטים הפרקטיים וההלכתיים של בניין מנורת המקדש בימינו.
  • סנהדרין הגדולה, מתאר את תולדות הסנהדרין, קיומה והניסיונות לחידושה בכל הדורות. הטענה המרכזית בספר היא שסמיכה לסנהדרין איננה תלויה בהכרח ב"סמוך מפי סמוך". הספר יצא לאור בכנסה העשור לחידוש הסנהדרין בירושלים, תשע"ה.
  • מורא המקדש - הלכות העלייה להר הבית.
  • שמירת המקדש - פרטי המצווה לשמור סביב בית המקדש ויישומה כיום.
  • שערי טהרה - מושגי יסוד בהלכות טומאה וטהרה.
  • מזבח אלהים - הלכות הקמת המזבח וההיבטים המעשיים בימינו.

כיכר המנורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמוך אל הכניסה אל המכון נמצאת כיכר המנורה הכוללת נקודת תצפית אל הר הבית ואל הר הזיתים וממנה יורדות מדרגות אל הכותל המערבי. בכיכר נמצא דגם מנורת בית המקדש מצופה זהב שהוקם על ידי מכון המקדש.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כולל בית הבחירה - הרב עזריה אריאל, שערי היכל - מסכת יומא, מכון המקדש, תשס"ו.
  • שרינה חן, 'מאתוס ההקרבה לעבודת הקרבנות – עיצובה של תודעה פוסט ציונית-אורתודוקסית', בתוך: י' גולדשטין (עורך), בין דת, לאום וארץ א, אריאל תשע"ד, עמ' 282-259

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורי בלאולאן באמת הולכים כספי התרומות? מוסף "הארץ" בדק את הדו"חות של 32 עמותות רשומות, באתר הארץ, 2 בינואר 2010
  2. ^ יהודים ושאינם, אך לא מגופים נוצריים, אלא רק מקהילות "בני נוח", שתרומותיהם מותרות על פי ההלכה, כפי שמפרסם אתר המכון: http://www.temple.org.il/about.asp?id=36447.
  3. ^ המטרה - הר הבית: מבט עכשווי על האיומים על הר-הבית מצד גורמים קנאים ומשיחיים, בהוצאת מכון קשב לדמוקרטיה