לדלג לתוכן

מכון לפיזיקה וטכנולוגיה של מוסקבה

מכון לפיזיקה וטכנולוגיה של מוסקבה
Московский физико-технический институт
הבניין המרכזי של האוניברסיטה
הבניין המרכזי של האוניברסיטה
אוניברסיטת מחקר לאומית
מוטו Sapere aude
תקופת הפעילות 1951–הווה (כ־73 שנים)
בעלי תפקידים
נשיא ניקולאי קודרבצב (אנ')
רקטור דמיטרי ליבנוב (אנ')
סגל 1,100
תלמידים
כלל הסטודנטים 6,800 עריכת הנתון בוויקינתונים
סטודנטים לתואר ראשון 4,200
סטודנטים לתואר שני 1,800
סטודנטים לתואר שלישי 800
מיקום
מיקום דולגופרודני
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
קואורדינטות 55°55′46″N 37°31′17″E / 55.929444444444°N 37.521388888889°E / 55.929444444444; 37.521388888889
mipt.ru
(למפת מוסקבה רגילה)
 
מכון לפיזיקה וטכנולוגיה של מוסקבה
מכון לפיזיקה וטכנולוגיה של מוסקבה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מכון לפיזיקה וטכנולוגיה של מוסקבהרוסית:"Московский физико-технический институт"; ר"ת: МФТИ) היא אחת מן האוניברסיטאות הבולטות ברוסיה. המכון הוקם בשנת 1951 ונכלל בשלישייה המובילה של מוסדות להשכלה גבוהה ברוסיה. הוא מכין מומחים בעיקר בפיזיקה ומתמטיקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביסוד הקמת המוסד עמדו חתני פרס נובל פיוטר קאפיצה, ניקולאי סמיונוב ולב לנדאו. בשנת 1946 קאפיצה כתב מכתב מפורט בנושא ליוסיף סטלין. בעקבות כך התקבלה החלטה על הקמת מוסד לימודים חדש כפקולטה של אוניברסיטת מוסקבה. פקולטה זו אכן הוקמה בנובמבר 1946. בשנת 1951 פקולטה נסגרה. בספטמבר 1951 הוחלט על הקמת מוסד חדש להשכלה גבוהה. בשנת 1954 הסתיימה בניית בניין מגורי סטודנטים ובהדרגה החלו להבנות בניינים חדשים ללימודים. בשנת 1967 למכון הוענק עיטור הדגל האדום של העמל עבור הישגים יוצאי דופן של הכנת מדענים צעירים.

בהתאם לחזון המייסדים, מבחני כניסה ללימודים נערכו בחודש יולי, סטודנטים שעברו את המבחנים אך לא התקבלו ללימודים היו יכולים להתקבל ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה אחרים של ברית המועצות/רוסיה. ללא מבחנים. במקביל ללימודים סטודנטים עוברים השתלמויות במוסדות של אקדמיה למדעים של רוסיה.

מכון לפיזיקה וטכנולוגיה כולל 16 פקולטות.

בתקופות שונות בין מרצי המכון היו 8 חתני פרס נובל. בין בוגרי מכון 2 חתני פרס נובל אנדריי גיים וקונסטנטין נובוסלוב, 150 חברי אקדמיה למדעים שלרוסיה, ומעל 20 אלף מקבלי תואר שלישי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]