מכון מדעי טכנולוגי להלכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מכון מדעי טכנולוגי להלכה
מכון מדעי טכנולוגי להלכה.jpg
המכון מדעי טכנולוגי להלכה ברחוב הפסגה 1 בירושלים
תאריך ההקמה 1965
סוג מכון
מיקום רחוב הפסגה 1 שכונת בית וגן, כיכר הולנד, ירושלים
קואורדינטות 31°46′18.24″N 35°10′56.47″E / 31.7717333°N 35.1823528°E / 31.7717333; 35.1823528
www.machonhalacha.co.il.
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
מכון מדעי טכנולוגי להלכה
מכון מדעי טכנולוגי להלכה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מכון מדעי טכנולוגי להלכה הוא מכון מחקר ויישום תורני מדעי, שמטרתו לברר את ההלכה ולהתמודד עם השאלות הסבוכות שמתעוררות עם שילוב החיים במוצרים טכנולוגיים, וכן לפתח טכנולוגיות שיאפשרו את קיום ההלכה בשימוש במכשירים המתחדשים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון המדעי הטכנולוגי להלכה נוסד בשנת ה'תשכ"ה (1965) ביוזמת הרב אליעזר קוגל על ידי הרב לוי יצחק הלפרין, בשיתוף עם גדולי פוסקי ההלכה, במטרה להתמודד עם השאלות והבעיות ההלכתיות המורכבות, אשר מתעוררות עם שילוב חיי היום יום במוצרים טכנולוגיים רבים במקביל להתפתחות המואצת של ענפי המדע וטכנולוגיה בכל תחומי החיים. המכון נמצא ברחוב הפסגה 1 בשכונת בית וגן בירושלים.

במכון משמשים צוות רבנים מומחים ולצידם מהנדסים בעלי שם כגון המהנדס דוד בנעט, מומחה בעל שם עולמי במעליות, המהנדס צבי מרכוס בעל התמחות מיוחדת באלקטרוניקה, המהנדס דב ציוני מומחה אלקטרוניקה ומערכות מוסדיות. כיועץ מדעי משמש ד"ר יעקב (יאשה) לרנר, שחיבר בין היתר את הספר "פיזיקה בשירות ההלכה".

המכון מקיים קשרים ענפים עם גדולי היצרנים והיבואנים, על מנת להנגיש לידי ציבור שומרי ההלכה מוצרי החשמל עם התקני שבת והלכה, כשהם מיוצרים לרוב על ידי היצרן המקורי, וזאת על מנת שלא לגרוע באיכות המוצר ובאחריות היצרן.

רוב החברות הגדולות בתחום מוצרי החשמל והמכשור החשמלי בנו וייבאו עשרות אלפי סוגי מכשירים על פי הנחיות המכון, בהן החברות: בוש, אלקטרה, תדיראן, בקו, אמקור, סמסונג, שארפ, LG, האייר, סמסונג, סייטק, אלקטרו חנן, המילטון ועוד עשרות חברות בארץ ובעולם.

יבואנים רשמיים של החברות המובילות במשק עובדים בשיתוף פעולה עם המכון עבור קבלת אישורים הלכתיים למוצריהם מזה עשרות שנים, בהם: ראלקו, ברימאג דיגיטל, מיניליין, אלקטרודן, סינודן, אלקטרה, אלקו, קלינטון, תדיראן, שאוב לורנץ, טיקה ליין, האייר, בוש, שאוליין סחר, המילטון, קנדי ועוד עשרות רבות.

סוגי מערכות באישור הלכתי של המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעליות שבת (כולל מעליות MRL), התקני שבת למקררים, כשרות תנורי אפיה, התקני שבת למזגנים, התקני שבת לקולרים ומיני ברים, ארונות חימום וקירור, מדיחי כלים, משאבות ביוב וסילוקיות, מתקני סינון מים למקוואות, מעלוני מקוואות לנכים, פלטות שבת, מדי מים לשבת, מערכות אזעקה, מערכות למניעת בישולי עכו"ם, ארונות להובלת נפטרים במטוסים, דודי מים חמים לשבת, נפות חשמליות וידניות, מייחמי גלישה, מערכת כיבוי גז בשבת וביו"ט, מערכות קריאת כרטיסי כניסה לחדרי מלון, מערכות קריאה 'חולה-אחות', מפסקי שבת לחירום וביטחון, טלפון שבת לחירום וביטחון, מערכות אינטרקום, טומאת כהנים בבתי חולים בפגיות ובמחלקות פנימיות.

תחומי מחקר הלכתי-טכנולוגי ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות המכון משתרעת על תחומים רבים:

  • ציוד ומיכשור של המטבח המודרני ושאלות השימוש ההלכתיות המתעוררות בו בשבת ובימי חול, למשל פיתוח מערכות שיאפשרו שימוש במקררים בשבת, מתן הכשרים לפלטת שבת למיחם חשמלי, ועוד.

המכון משמש כתובת מרכזית, לרבנים ומורי הוראה, ולאנשים רבים בישראל ובחו"ל, בשאלות ההלכה האקטואליות העולות על הפרק.

פעילות המכון מובלת על ידי מייסדו והעומד בראשו מזה כיובל שנים הרב לוי יצחק הלפרין, ועמו צוות רבנים וצוות מהנדסים הדנים בכובד ראש בכל שאלה טכנולוגית הלכתית העומדת על הפרק. בשנות התשעים של המאה העשרים שילב הרב הלפרין את בנו הרב אברהם משה הלפרין כסגנו וכממלא מקומו בהנהגת המכון.

פעילות המכון זכתה לתמיכה של גדולי תורה[1], ולאמון מצד גופי הממשלה והצבא והתעשיינים הגדולים במשק.

ספרים וחיבורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת הספרים מעשה חושב כרכים א' - ט', סדרת הספרים עטרת שלמה כרכים א' - י', החשמל בהלכה, חימום מים בשבת, מעליות בשבת, טהרת פתחים, עטרת חכמים, אם אסק שמים, אמונת עתך, מעשה וגרמא בהלכה, על משמר השבת, SHABBAT AND ELECTRICITY, ועוד רבות.

הספרים נגישים במאגרי המידע האינטרנטיים, כגון אוצר החכמה ואחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]