מכון סקוט לחקר הקוטב
 | |
| מכון סקוט לחקר הקוטב | |
| מוסד להשכלה גבוהה | |
|---|---|
| השתייכות | אוניברסיטת קיימברידג' |
| תקופת הפעילות |
1920–הווה (כ־104 שנים)  |
| מייסדים |
פרנק דבנהאם |
| מיקום | |
| מיקום |
קיימברידג',  הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| קואורדינטות | 52°11′54″N 0°07′34″E / 52.1984°N 0.126236°E |
| https://www.spri.cam.ac.uk/museum/ האתר הרשמי | |
 | |
  | |
מכון סקוט לחקר הקוטב (באנגלית: Scott Polar Research Institute; בראשי תיבות: SPRI) הוא מרכז מחקר של אזורי הקטבים והקרחונים. מרכז זה הוא תת-מחלקה של המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת קיימברידג' (אנ'), השוכן בדרך לנספילד (אנ') בדרום קיימברידג'.
מטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכון לחקר הקוטב נוסד ב-1920 כיד זיכרון לאומית לקפטן רוברט פלקון סקוט ועמיתיו, שנספו במסעם חזרה מן הקוטב הדרומי ב-1912. המכון בוחן סוגיות הנוגעות לקוטב הצפוני ולקוטב הדרומי במדעי הסביבה, מדעי החברה ומדעי הרוח. במכון עובדים כ-60 אנשים, בהם סגל אקדמי, עובדי ספרייה ועוזרים, ולכך נוספים סטודנטים לתארים מתקדמים, עמיתי מחקר ובוגרי המכון, המסופחים לתוכניות מחקר.[1]
המכון מארח גם את המזכירויות של האגודה הבינלאומית לתורת הקרחונים (אנ') (IGS) והוועדה המדעית לחקר אנטארקטיקה (אנ') (SCAR), ומהווה חלק מן המרכז לתצפית הקוטב ויצירת מודלים קוטביים של המועצה לחקר הסביבה הטבעית (אנ') (NERC).
משאבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכון טוען לספרייה ולארכיבים המקיפים ביותר בעולם בתחום חקר הקטבים.[2] ארכיבי הקוטב על שם תומאס הנרי מאנינג (אנ') שברשות המכון קרויים על שם חוקר הקוטב הבריטי-קנדי, בוגר האוניברסיטה.[3] נוסף לספרי עיון וכתבי עת, מחזיקה הספרייה אוסף יוצא מגדר הרגיל של ארכיבים על חקר הקטבים. עבודתה כוללת תוכנית היסטוריה בעל פה, המראיינת אנשים שעבדו באזורי הקטבים במשך השנים. בספרייה שוכן מרכז הנתונים העולמי לתורת הקרחונים של מועצת המדע הבין-לאומית (ISC), מייסודה של החברה המלכותית לשיפור הידע בנושאי הטבע, הידועה בשם "החברה המלכותית".
מאז 1998, נמצא האוסף בספרייה לזכר ארנסט שקלטון, שזכתה ב-1990 בפרס אזורי מן המכון המלכותי לאדריכלים בריטים (RIBA).[4]
הספרייה חברה פעילה ב"מפגשי שיח של ספריות הקוטב (אנ')" (PLC) והיא פתוחה לכל מי שיש לו עניין בקטבים, למציאת מקורות ולמחקר.
מוזיאון הקוטב[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכון סקוט לחקר הקוטב מתפעל את "מוזיאון הקוטב", שבו מוצגים חפצים שונים (בעיקר מן העידן ההרואי של חקר אנטארקטיקה, ציורים, רישומים, תצלומים (הכוללים סרט סינמטוגרפי), שקופיות של פנס קסם ודגרוטיפ, לצד חומרים אחרים הנוגעים להיסטוריה, המחקר, המדע והאמנות של הקטבים.
בשנת 2010 פתח מוזיאון הקוטב המחודש את דלתותיו לציבור. כיום הוא מציג יותר מן האוספים שברשותו מבעבר. התצוגות החדשות מבוססות על נושא מסע המחקר המעמיק במדע, תוך שימת דגש על ההיסטוריה של חקר הקוטב הצפוני והדרומי והמשמעות הסביבתית הגדלה של הקטבים בעולם משתנה.
המוזיאון מציג יצירות אמנות וחפצי אמנות קדומה של אנשים, הרואים בקוטב הצפוני את ביתם, לצד מכתביו האחרונים של קפטיין סקוט ותצלומי אנשים באנטארקטיקה של הרברט פונטינג. סדרת מוצגים מדגימה את הפעילות המדעית בתנאים האכזריים של אזורי הקוטב.
נוסף לתצוגות הקבועות הללו, מארח המוזיאון בקביעות תצוגות ותערוכות מיוחדות של אמנות קטבים מודרנית. המוזיאון פתוח בימי שלישי ובשבתות, הכניסה חינם.
מחוץ למכון עומדת אנדרטה לכל אלה שמילאו את חובותיהם המסוכנות במסע להשגת ידע מדעי בטריטוריה הבריטית באנטארקטיקה. טקס הסרת הלוט מעל האנדרטה התקיים ב-12 במאי 2011, בידי הפסל אוליבר באראט ויו"ר קרן הזיכרון הבריטית לאנטארקטיקה (אנ') (BAMT), רודריק רייס ג'ונס. האנדרטה מציגה פסל בשני חלקים – החלק הצפוני עשוי מעץ אלון בריטי ומייצג את התבנית ממנה יצוק החלק השני, מחט פלדת אל-חלד. החלק הצפוני ממוקם מחוץ למכון סקוט לחקר הקוטב והחלק הדרומי בסטנלי שבאיי פוקלנד.
המוזיאון הוא אחד משמונת המוזיאונים והגן הבוטני המרכיבים את קונסורציום המוזיאונים של אוניברסיטת קיימברידג' (אנ').
אמנים מרכזיים המיוצגים באוספים של מוזיאון הקוטב[עריכת קוד מקור | עריכה]
האוספים הנרחבים כוללים יצירות אמנות וצילום של כמה אמנים וצלמים בולטים:
- הרברט פונטינג
- קנוג'ואק אשבק (אנ')
- קתלין סקוט
- אדוארד אדריאן וילסון
- איזובל ווילי האצ'יסון (אנ')
- סידני נולאן
- פרנק הרלי
מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
במכון פועלות כמה קבוצות מחקר בנושאים הבאים:
תורת הקרחונים ושינויי אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודת הקבוצה הזו כרוכה בכימות מצב הקריוספירה תוך שימוש בסריקה באמצעות לוויינים, יחד עם מדידות שדה מדויקות והדמיות מחשב, כדי להבין את התהליכים בפרטי פרטים. הקבוצה הצליחה בעיקר לצפות בהתמוססות מדף הקרח לרסן (אנ'), הנסיגה המהירה של קרח באנטארקטיקה המערבית, והמסת הקיץ הגדלה והולכת בצפון קנדה. העבודה הזו תרמה רבות להבנת שינויי האקלים עקב ההתחממות הגלובלית.
סביבות קרחונים ימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודת הקבוצה הזו מתמקדת בדינמיקה של יריעות-קרח והעברת משקע לסביבה הימית. הקבוצה משתמשת בראיות גאופיזיקליות וגאולוגיות שאספו שוברות קרח במימי הקטבים.
הנוף הקוטבי וסריקת לוויינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודת הקבוצה הזו מתמקדת בתהליכים המעצבים את סביבות הקטבים ותת-הקטבים, כגון צמחייה ארקטית ותכסיות שלג וקרח. טכניקות משופרות למדידת צמחייה מנתוני לוויין מהוות חלק חשוב בעבודה.
מדעי החברה ומדעי הרוח הקוטביים[עריכת קוד מקור | עריכה]
זו היא קבוצה בין-תחומית, המכסה את תחומי האנתרופולוגיה, ההיסטוריה והאמנות של האזור הארקטי. עבודתה כוללת סקירה של הפוליטיקה והניהול הסביבתי במחוזות הקוטב, תוך התמחות מיוחדת בדת, בתרבות ובפוליטיקה של הצפון הרוסי.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסקר האנטארקטי הבריטי
- כתב העת של מכון סקוט לחקר הקוטב Polar Record (אנ')
- מרכז הנתונים הלאומי לשלג וקרח (אנ') (NSIDC)
- מרכז הנתונים העולמי (אנ') (WDC)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מכון סקוט לחקר הקוטב- אתר האינטרנט הרשמי של מכון סקוט לחקר הקוטב (באנגלית)
מכון סקוט לחקר הקוטב, ברשת החברתית פייסבוק
מכון סקוט לחקר הקוטב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מכון סקוט לחקר הקוטב, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Welcome to SPRI ברוכים הבאים ל-SPRI מכון סקוט לחקר הקוטב.
- ^ Library an Archive Scott Polar Research Institute.
- ^ מייקל קאופמן, ניו יורק טיימס, תומאס מאנינג, 86, חוקר שנודע כזאב הארקטי הבודד, 25 בנובמבר 1998
- ^ The Shackleton Memorial Library Scott Polar Research Institute