לדלג לתוכן

מכון סת"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלף נוצה ודיו המשמשים לכתיבת סת"ם

מכון סת"ם (ספרי-תורה, תפילין, מזוזות) הוא ארגון או עסק שמתמחה בשיווק הפצה וייצור של ספרי תורה תפילין ומזוזות.

לרבים מהמכונים ישנה תעודת כשרות מגוף כשרות או מרבנים המעידים שהסחורה שהעסק מייצר או משווק היא כשרה על פי כללי ההלכה.

בהלכה היהודית יש דינים והלכות רבים המהווים בסיס לכתיבת ספרי תורה תפילין ומזוזות כשרים, ובנוסף, לכל אחד מהם דינים המיוחדים לו. וכן הגדרות רבות למי שראוי ומתאים לכותבם.[1] לאורך השנים תפקיד חשוב זה של הסופר, היה באחריותו של רב הקהילה, שפעמים רבות היה משמש בעצמו גם כשוחט מוהל וסופר. עם התפתחות המסחר הגלובלי, רבו יצרני וסופרי סת"ם בעולם, שלא תמיד היו מוכרים לצרכנים. ועקב כך נגרמו מכשולות רבים שבחלקם קרו עקב חוסר מיומנות של חלק מסופרי הסת"ם בעבודתם הקדושה, או סופרי סת"ם שאינם ראויים למלאכה זו[2].

בתקופתו של החתם סופר, תיקן תקנה יחד עם רבנים נוספים (הרב יוסף שאול נתנזון, ועוד), שלכל סופר סת"ם יהיה צורך בהסמכה מיוחדת על ידיעתו בהלכות הנחוצות, ובלי זה לא יוכל למכור את תשמישי הקדושה:

אני פוקד על כל תלמידי המחויבים לשמוע בקולי שמיום הדפסת ספר קסת הסופר ... לא יתנו רשות וכתב קבלה לשום סופר כי אם למי שיהיה בקיא בספר הזה... וסופר שאינו בקיא בספר הזה יופסל מאומנתו

הסכמת החתם סופר לספר קסת הסופר[3]וראה גם בהסכמות מעוד רבנים שם

תקנה זו התקבלה ברבות מקהילות ישראל.

כבר בשנת ה'תרצ"ה הוקם בוורשה ארגון בשם "שומרי סת"ם" שתפקידו היה לתת תעודות הסמכה לסופרים. לאחר הקמתו יצאה קריאה מרבה של פלונסק, הרב צבי יחזקאל מיכלסון עם רבי צבי הירש פרידלינג מביסקוביץ, על ייסוד המרכז לשומרי סת"ם, והחובה על כל סופר להצטרף לחברה. על מכתבם חתמו רבים מגדולי פולין, ביניהם ניתן לראות את הרבי מגור, רבי חיים עוזר גרודזנסקי, הרבי מסוכטשוב, רבי זלמן סורוצקין ורבנים נוספים.[4]

כיום, כדי להקל על המתעסקים במלאכה זו, הוקמו מכוני סת"ם, במטרה לקיים שיעורים הלכתיים ומקצועיים לסופרי סת"ם כדי להכשירם וללמדם את מלאכת הכתיבה כראוי, כשהמכונים מעניקים תעודות הסמכה לתלמידים שסיימו בהצלחה את הלימודים והמבחנים.[5][1]

עקב בעיות כשרות שהתעוררו בקלף שעליו כותבים ספרי תורה, פורסמו בשנת ה'תשס"א 2001 מודעות בחתימותיהם של רבנים חשובים ובראשם הרב וואזנר, ומאוחר יותר גם על ידי בד"ץ העדה החרדית, שלא לקנות קלף ללא אישור כשרות ממכון העוסק בכך.

בחלק מהמכונים הגדולים קיימת תצוגה של תשמישי קדושה ואופן יצורם, וכן תשמישי קדושה ומזוזות ועוד שנפסלו הלכתית משימוש.

ניתן שירות במכונים מסוימים, להכין סימן רישום - כמין טביעת אצבע - לספרי התורה, ובמקרה של גניבה יוכלו לזהות למי שייך ספר התורה לפי הסימן המתועד במכון.[6]

בבסיס הרבנות הצבאית במחנה שורה פועל מכון סת"ם המיועד לבחינת תשמישי קודש בבתי הכנסת הפזורים ברחבי צבא הגנה לישראל.[7]

מגוון המכונים כיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מכונים הפועלים לייצר את בתי תפילין והקלף לצורך כתיבת כתבי קודש, כפי דקדוקי ההלכה והמנהגים השונים.
  • מכונים מיוחדים להגהת סת"ם באופן ידני וממוחשב, כשחלקם אף מציעים שירות לבדיקה והגהה בבית הלקוח.
  • מכונים ייעודיים למכירת ציוד לסופרים, כמו קלף, דיו, עצי חיים לספרי תורה וכדומה,
  • מכונים למסחר בסת"ם, ומכירת תשמישי קדושה נוספים, כגון בתים לתפילין ומזוזות, תיקים לטלית ותפילין, ועוד.
  • מכונים המתמקדים בהוצאה לאור של ספרות נרחבת וספרי הלכה ושו"ת שונים בהלכות סת"ם.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 כל מה שרציתם לדעת על סופר סת"ם - מרכז דעת, באתר מרכז דעת, ‏2 בדצמבר 2021
  2. ^ מי מתאים להיות סופר סת"ם באתר האקדמיה התורנית לומדים
  3. ^ למקור הציטוט: רבי שלמה גאנצפריד, קסת הסופר חלק א', תרל"א, באתר היברובוקס
  4. ^ זילברברג, יהושע עוזיאל, מלכות בית דוד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  5. ^ מה זה משמרת סת"ם
  6. ^ תעודת זהות לספר תורה באתר התאחדות בתי הכנסת
  7. ^ מדור הסת"ם של צה"ל, באתר צה"ל, 4 במאי 2021


ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.