מכון קייזר וילהלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מכון קייזר וילהלם
אין תמונה חופשית
מידע על המבנה
סוג חברה מדעית עריכת הנתון בוויקינתונים
סיום הבנייה 1911 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק 21 ביוני 1960 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מכון קייזר וילהלםגרמנית: Kaiser-Wilhelm-Gesellschaft zur Förderung der Wissenschaften) היה מכון מחקר מדעי שפעל בגרמניה במאה העשרים בתוקפת רפובליקת ויימאר והרייך השלישי. המכון הוקם בשנת 1911. תחת שלטון הרייך השלישי היה המכון מעורב במחקר מדעי נאצי. מכון קייזר וילהלם היה ארגון גג של מוסדות רבים, תחנות בדיקה ויחידות מחקר שנוצרו תחת סמכותה.

לאחר מלחמת העולם השנייה ירש מכון מקס פלאנק את תפקידיו ומחקריו של המכון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון קייזר וילהלם הוקם בשנת 1911 על מנת לקדם את מדעי הטבע, כחלק ממגמה של הקמת מוסדות עצמאיים שאינם מנוהלים על ידי המדינה.

בהנהגת והכוונת המכון עמדו מדענים בולטים, בהם פריץ הבר (חתן פרס נובל לכימיה, 1918), אלברט איינשטיין (חתן פרס נובל, 1921), פטר דביי (חתן פרס נובל לכימיה, 1936), אוטו האן (חתן פרס נובל לכימיה, 1944), ולתר בותה (חתן פרס נובל לפיזיקה, 1954).

המימון למכון הושג ממקורות פנימיים וחיצוניים. בתוך גרמניה גויסו כספים מאנשים פרטיים, מהתעשייה ומהממשלה, וכן באמצעות 'ארגון החירום של המדע הגרמני' (Notgemeinschaft der Deutschen Wissenschaft). מחוץ לגבולות גרמניה הייתה זו קרן רוקפלר אשר העניקה לסטודנטים מלגות לימודים לשנה אחת, לכל מכון שהם בחרו (בניגוד לאוניברסיטאות, מוסדות קייזר וילהלם לא היו מחויבים רשמית ללמד תלמידים).

מכון קייזר וילהלם ומרכזי המחקר שלו היו מעורבים במחקר, ניסוי וייצור של נשק, הן במלחמת העולם הראשונה והן במלחמת העולם השנייה.

מקס פלאנק, שהיה נשיא המכון בעת עליית הנאצים, התנגד בגלוי למשטר הנאצי בגרמניה, בעיקר בנוגע לרדיפת יהודים, ושילם על כך מחיר אישי. ב-1936, כשתקופת כהונתו בראש מכון קייזר וילהלם עמדה להסתיים, לחצו עליו הנאצים שלא יגיש את מועמדותו לכהונה נוספת[1].

ב-2001 נודע כי למכון קייזר וילהלם שלח ד"ר מנגלה את תוצאות "מחקריו" ובעקבות זאת פרסם המכון הכרזת התנצלות רשמית בפני העם היהודי, על הסבל שנגרם לו בחסותו[2].

אחרי מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תום מלחמת העולם השנייה איבד המכון את מיקומו המרכזי בברלין ולכן פעל ממקומות אחרים, ביניהם גטינגן. נשיא המכון אלברט ווגלר התאבד באפריל 1945 לאחר מכן הובא מקס פלאנק ממגדבורג לגטינגן לשמש כנשיא. לאחר מכן היה נשיא המכון הפרופסור אוטו האן. ב-1946 שונה שם המכון למכון מקס פלאנק.

ב-2016 נמצאו חלקי מוח ואדם במכון מקס פלאנק במינכן (שהיה קודם לכן מתקן של מכון קייזר וילהלם) שכנראה נועדו לצורכי ניסויים בבני אדם בתקופת הנאציים[3].

נשיאי המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מכון קייזר וילהלם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]