מכונת גילוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכונת גילוח מודרנית מתוצרת פיליפס
מודעה על מכירת מכונת גילוח
חלקי סכיני גילוח פנימיים של מכונת גילוח

מכונת גילוח היא תער עם להב מסתובב או מתנודד. מכונת הגילוח אינה דורשת בדרך כלל שימוש בקצף גילוח, סבון או מים. סכין הגילוח עשוי להיות מופעל על ידי מנוע קטן, המופעל על ידי סוללות או טעינה. מכשירם מודרניים רבים מופעלים באמצעות סוללות נטענות. לחלופין, לכמה מכונות גילוח מכניות מוקדמות מאוד לא היה מנוע חשמלי והיה צורך להפעיל אותן ביד, למשל על ידי משיכת חוט כדי להניע גלגל תנופה.

מכונות גילוח חשמליות מתחלקות לשתי קטגוריות עיקריות: נייר כסף או בסגנון סיבובי. מכונות גילוח מודרניות רבות נטענות באמצעות מטען.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדם הראשון שרשם פטנט על סכין גילוח המופעל באמצעות חשמל היה ג'ון פרנסיס או'רורק, מהנדס אזרחי בניו יורק, אשר הגיש את הפטנט שלו ב-1898.

מכונת גילוח המופעלת על ידי קפיץ

סכין הגילוח החשמלי הפעיל הראשון הומצא בשנת 1915 על ידי המהנדס הגרמני יוהאן ברוקר.[1] יצרנים אחרים הלכו בעקבותיו, כמו היצרן האמריקאי Col. יעקב שיק (מייסד חברת שיק) שרשם פטנט על סכין הגילוח החשמלי הראשון שלהם בשנת 1930.[2][3] תאגיד רמינגטון ראנד פיתח את סכין הגילוח החשמלי המשוכלל, ויצר לראשונה את סכין הגילוח החשמלי[דרוש מקור] בשנת 1937. ממציא חשוב נוסף היה פרופסור אלכסנדר הורוביץ, ממעבדות פיליפס בהולנד, שהמציא את הרעיון של סכין הגילוח החשמלי המסתובב (סיבובי). אשר יש לו ראש גילוח המורכב מסכינים שחותכים את השיער הנכנס לראש סכין הגילוח בגובה העור. רולנד אולמן (גר') מחברת בראון בגרמניה היה ממציא נוסף שהיה גורם מכריע לפיתוח סכין הגילוח החשמלי המודרני.[4] אולמן היה הראשון שהוסיף אלמנטים של גומי ומתכת במכונות גילוח[5] ופיתח יותר מ-100 סכיני גילוח חשמליים עבור בראון.[6] במהלך הקריירה שלו אולמן הגיש יותר מ-100 פטנטים על חידושים בהקשר של מכונות גילוח חשמליות.[7] היצרנים הגדולים מציגים שיפורים חדשים במנגנון תספורת של מוצריהם מדי כמה שנים. כל יצרן מוכר מספר דורות שונים של מנגנון חיתוך בו זמנית, ולכל דור מספר דגמים עם תכונות ואביזרים שונים כדי להגיע לנקודות מחיר שונות. השיפורים במנגנוני החיתוך נוטים 'לזלוג' לדגמים במחירים נמוכים יותר לאורך זמן.

סוללת ניקל מתכת-הידריד הסטנדרטית בגודל AA (600 מיליאמפר/שעה) מולחמת במקומה, מה שמרתיע את החלפת המשתמש.

סכיני גילוח חשמליים המופעלים באמצעות סוללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-40 נכנסו לשוק סכיני הגילוח החשמליים הראשונים שהופעלו באמצעות סוללות. בשנת 1960, רמינגטון הציגה את סכין הגילוח החשמלי הנטען הראשון המופעל באמצעות סוללות.[8][9] סכיני גילוח חשמליים המופעלים על ידי סוללות היו זמינים באמצעות סוללות נטענות חתומות בתוך המארז של סכין הגילוח, בעבר ניקל קדמיום או, לאחרונה, ניקל מתכת הידריד. כמה מכונות גילוח מודרניות משתמשות בסוללות ליתיום-יון (שאינן סובלות מהשפעת זיכרון. למכונת גילוח העובדת על סוללה אטומה יש התקני טעינה מובנים או חיצוניים. מכשירי גילוח מסוימים עשויים להיות מתוכננים לחיבור ישירות לשקע בקיר עם כבל מתנדנד או קופץ, או שיש להם כבל זרם חלופין נתיק. למכשירי גילוח אחרים יש יחידות בסיס נטענות שמתחברות לשקע זרם חלופין ומספקות זרם ישר במגעי הבסיס (מבטל את הצורך בממיר זרם חלופין לזרם ישר להיות בתוך סכין הגילוח, מה שמפחית את הסיכון להתחשמלות). על מנת למנוע כל סיכון להתחשמלות, מכונות גילוח המיועדות לשימוש רטוב בדרך כלל אינן מאפשרות שימוש בכבלים ולא יופעלו עד ניתוק כבל מתאם הטעינה או הסרת מכונת הגילוח מבסיס הטעינה.

מכונת גילוח או פאטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונת גילוח חשמלית שעובדת ישירות ממתח ותדר הרשת (רוסיה)

מכונת גילוח חשמלית (רייזר) ופאטר (טרימר) הם בעצם אותם מכשירים לפי מבנה. אך ההבדל העיקרי בין שניהם הוא מבחינת השימוש שלהם והלהבים שהם מגיעים איתם.

מכונות גילוח חשמליות מיוצרים במיוחד למתן גילוח נקי. יש להם פחות כוח סוללה אבל הם יותר חזק בגזירת שיער. פאטר לעומת זאת, אינו מיועד לגילוח נקי. הוא מגיע עם מסרקים מיוחדים קבוע עליו המסייעים בטיפוח נכון ובגיזום של הזקן לצורות ולגדלים הרצויים.

מכונות גילוח חשמליות עמידות במים ורטוב/יבש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונות גילוח חשמליות מודרניות רבות עמידות במים, מה שמאפשר למשתמש לנקות את מכונת הגילוח במים. על מנת להבטיח בטיחות חשמלית, יש לנתק ממנו את כבל הטעינה/חשמל של מכונת הגילוח לפני ניקוי היחידה באמצעות מים.

מכונות גילוח מסוימות מסומנות כ"רטוב/יבש", כלומר ניתן להשתמש ביחידה בסביבות רטובות, לגילוח רטוב. דגמים כאלה תמיד מופעלים על סוללה ובדרך כלל האלקטרוניקה לא תאפשר הפעלת היחידה בזמן שמתאם הטעינה מחובר לחשמל. זה הכרחי כדי להבטיח בטיחות חשמלית, שכן זה יהיה לא בטוח להשתמש במכונת גילוח מחוברת באמבטיה או במקלחת.

בהלכה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – השחתת הזקן

נאמר בספר ויקרא בפרשת קדושים בהתייחס "אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל":[10]

לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם, וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ.

מכונת גילוח ישנה מתוצרת בראון

עם המצאת מכונות הגילוח התעורר בין פוסקי ההלכה הדיון על היתר השימוש בהן לגילוח הלחיים והזקן ("פאת הזקן"), בעיקר על בסיס ההבחנה בין תער, האסור בשימוש, לבין מספריים, המותרים. רבים מן הפוסקים נטו להחשיב את מכונת הגילוח כתער, מפני שהיא חותכת את השיער עד סמוך מאוד לעור.[11] ולדעת כמה מגדולי הפוסקים בימינו עם שכלול המכונות המצב הורע מבחינה זו, כי הגילוח בהן קרוב יותר לעור הפנים.[12] על החזון איש מסופר, שבדק אם המכונה מוחקת דיו שעל כף ידו, ומשראה שאכן כן - אסר את השימוש בה.

יש שהתירו את השימוש במכונה, בהנחה שבדרך כלל נשאר מעט מכל שערה, ובתנאי שהמתגלח לא יצמיד את המכונה לעור הפנים.[13] יש שהדגישו שלאחר הגילוח צריך שניתן יהיה לחוש במגע היד את שאריות השיער.[14]

לפי דעה שלישית בחלק מהמכונות מותר גם להצמיד את המכונה לעור. הדעה הזאת עושה הבחנה בין השחתה בתער למכונת גילוח מהסיבות הבאות:

  1. ההבדל העיקרי בין השחתה לבין מספריים איננו אורך השיער הנשאר, אלא צורת הפעולה, האם הסכין חותכת שערות רבות בבת אחת, כמו בתער, או מספר שערות מוגבל, כמו במספריים. לפי זה, במכונות שבהן הסכין חותכת שערה אחרי שערה באופן ממוקד - אין זו "השחתה", גם אם התוצאה הסופית זהה לגילוח בתער.[15]
  2. גילוח חייב להיות מכשיר היכול לגלח את כל הגוף, אפילו שערות ארוכות, ולמכונת גילוח אין את היכולת הזאת.[הרב נחום רבינוביץ' בספרו מלומדי מלחמה]
  3. גילוח במכונת גילוח אינו מוגדר הלכתית כתער אלא 'מספרים כעין תער'[16] - ההבדל מבוסס על פסיקתו של השולחן ערוך "אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער אבל במספרים מותר אפילו כעין תער"[17] ההיתר הזה נותן חשיבות לטכניקת הפעולה ולא התוצאה. בתער רגיל ישנו סכין אחד המבצע את פעולת החיתוך של השערה לעומת זאת במכונת גילוח משתתפים מספר אלמנטים בפעולת החיתוך (סכין, ליפט אנד קאט ורשת).[18]
  4. גילוח במכונת גילוח אינה חיתוך אלא טחינה - הרב משה פיינשטיין.[19]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ABC der Deutschen Erfindungen. Reportage von Dorothee Ott und Kristine von Soden. Hessischer Rundfunk, 23. December 2010.(באנגלית)
  2. ^ "יעקב שיק ממציא סכין הגילוח החשמלי". ConnecticutHistory.org. 13 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)(באנגלית)
  3. ^ U.S. Patent 1,757,978 (באנגלית)
  4. ^ "A History of Braun Design, Part 1: Electric Shavers - Core77". Core77 (באנגלית). נבדק ב-2017-10-22.
  5. ^ Terstiege, Gerrit, ed. (2009). The making of design: from the first model to the final product. Basel: Birkhäuser. ISBN 9781299719897. OCLC 852656502.
  6. ^ GmbH, Frankfurter Allgemeine Zeitung (2010-12-27). "Braun-Ausstellung: Elektrisch und trocken gegen 15.000 Barthaare". FAZ.NET. נבדק ב-2017-10-22.(באנגלית)
  7. ^ "Google Scholar". scholar.google.ch. נבדק ב-2017-10-22.(באנגלית)
  8. ^ Electric Shaver Museum. Pedewei.home.xs4all.nl. Retrieved on 2012-09-14.(באנגלית)
  9. ^ Brett (2014-06-25). "Art of Manliness Sacrilege! My Year-Long Experiment With Using an Electric Razor". The Art of Manliness (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-04-23.
  10. ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק כ"ז
  11. ^ ה"חפץ חיים" בספרו 'ליקוטי הלכות' על מסכת מכות, עמ' 28: "המאשינקע (=המכונה) החדשה שמספרין בה... שמגלחין ממש כתער ותולש השיער לגמרי ולא נשאר מאומה - המספר בם את זקנו לכאורה עובר על מה שכתוב 'ופאת זקנם לא יגלחו', ושומר נפשו ירחק מזה מאד". שו"ת משפטי עוזיאל יורה דעה סימן כג.
  12. ^ שו"ת שבט הלוי חלק ד סימן צו. שו"ת מנחת יצחק חלק ז סימן סג
  13. ^ הרב קוק, שו"ת אורח משפט סימן קכח, אות נג. הרב צבי פסח פרנק, מובא בשו"ת חלקת יעקב, חלק ב סימן קלג.
  14. ^ חוברת "סם חיים - בעניין מכונות הגילוח, דעת גדולי ישראל", ירושלים תשס"א, עמ' ל
  15. ^ הרב שבתי רפפורט, תחומין יג, עמ' 200 ואילך, על פי הכתב והקבלה ויקרא יט, כז. קישור למאמר באתר צומת.
  16. ^ לשאלת כשרות מכונות הגילוח, www.zomet.org.il
  17. ^ רבי יוסף קארו, שולחן ערוך, יורה דעה, שולחן ערוך, פרק קפא סעיף י
  18. ^ הרב ישראל רוזן, לשאלת כשרות מכונות הגילוח, תחומין כב, עמ' 447
  19. ^ מובא במאמרו של הרב עובדיה יוסף טולדנו