מכופף הבננות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"מכופף הבננות"
סינגל בביצוע אריק איינשטיין
מתוך האלבום מזל גדי
יצא לאור 1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 4.07 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
כתיבה מאיר אריאל עריכת הנתון בוויקינתונים
לחן שלום חנוך עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה יוסי פיין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מכופף הבננות הוא פזמון שכתב מאיר אריאל והלחין שלום חנוך. הביצוע המוכר ביותר לפזמון הוא של אריק איינשטיין, באלבומו "מזל גדי" משנת 1968. ביצועים נודעים נוספים הם בפי שלום חנוך ורמי קלינשטיין.

בשנת 1995 יצאה להקת שב"ק ס' בפזמון בשם "מכופף הבננות", שלו זיקה קלושה לפזמון המקורי. בשנת 2000 יצא לאור ספר ילדים בשם "מכופף הבננות", שנכתב בהשראת הפזמון של מאיר אריאל.

הפזמון של מאיר אריאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפזמון הוא פנטסיה המספרת על יצור מוזר (”אֶפֶּעס איזה מין גמד ענק, אני חושב כזה”), הנותן לכל פרי וירק את צורתו הייחודית, למשל: ”זה הוא אשר מושך את הפטמות בלימונים”. הפזמון החוזר מלמד מה הפעולה החביבה עליו ביותר: ”אבל יותר מכל אוהב הוא לכופף בננות”. סוף הפזמון מלמד מדוע כיפוף בננות הוא החביב ביותר על היצור:

הוא את כל התפקיד הזה עתיר המעשים
ירש מאבותיו הנפילים הננסים
מהם למד הוא טריקים מדי לילה בלילו
אבל כיפוף בננות זאת ההברקה שלו.

מילות הפזמון משלבות טווח רחב של רמות משלב. תחילתו במשלב תקני:

הידעתם מה מתרחש בכל הבוסתנים
בלילה בו שותקים הצרצרים והתנים?

בהמשכו נכללת גם לשון מדוברת: ”תרד אל הבננות, אם אתה לא מפונק”, וכן משולבות בו מילות סלנג, כגון אֶפֶּעס (שתרגומה "משהו" ביידיש), קנאק וטריק.

השורה ”לראות אותו אפשר עם איזה אינפרא צעיר” דורשת הסבר: מהו "אינפרא צעיר"? אינפרא הוא כינוי סלנג לאמצעי ראיית לילה המזהה קרינת אינפרא-אדום. המילה "צעיר" כאן היא במשמעותה בסלנג – "טרי, יפה, נחמד, מעורר הנאה"[1] כיוון שמכופף הבננות פעיל בלילה, קשה לראותו, אך ”אפשר עם איזה אינפרא צעיר”.

בביצועו של הפזמון ניכרות שגיאות הגייה מכוונות מרובות:[2]

  • שמו של גיבור הפזמון, "מכּופף הבננות", מושר עם דגש בכ"ף, בניגוד לכללי הדקדוק.
  • גם בשורה ”אבל יותר מכל אוהב הוא לכּופף בננות” מושמע דגש מיותר באות כ"ף שבמילה "לכופף".
  • הטעם במילה "בננות" הוא מלרעי, בניגוד להגיית המילה בשיר.
  • בשורה ”זה הוא אשר מושך את הפטמות בלימונים” – המילה "פטמות" נהגית בצורת הסמיכות (פ"א בחיריק, טי"ת בשווא: פִּטְמוֹת) בזמן שיש להגות אותה ללא סמיכות (פ"א בשווא, טי"ת בקמץ: פְּטָמוֹת).
  • המילה "ראיתם", בשורה ”אבטיחים הרי ראיתם בצדי דרכים”, נהגית בפי מבצעי השיר ברי"ש קמוצה (כמקובל בלשון המדוברת), ולא ברי"ש שוואית, כנדרש בלשון התקנית. כמו כן, הטעם הוא מלעילי, שלא כראוי.
  • ההגייה ”צְרָצָרִים” נשמעת כהגייה מוקפדת, בהשוואה להגייה הנפוצה ”צַרְצָרִים”, אך גם היא אינה עומדת בכללי הדקדוק, הקובעים ”צִרְצָרִים”.

בביצוע של איינשטיין נעשה שימוש בנבל פה הנשמע בין השאר בתחילת ההקלטה ובסיומה.

גרסת שב"ק ס'[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מכופף הבננות"
סינגל בביצוע שב"ק ס'
מתוך האלבום שבק ס
יצא לאור 1995
סוגה ראפ
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 4:03
כתיבה שב"ק ס', מאיר אריאל
לחן שב"ק ס', יוסי פיין, שלום חנוך
הפקה יוסי פיין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ב"שבק ס", אלבום הבכורה של להקת שב"ק ס', שיצא בשנת 1995, נכללת גרסה שונה לחלוטין של מילות הפזמון, אשר בה משולבות פה ושם מילים של הפזמון המקורי, ובפרט הפזמון החוזר "מכופף הבננות". לעומת הפנטסיה העדינה של מאיר אריאל, יצרה שב"ק ס' שיר בעל משמעות שונה לגמרי:

כן, אני המכופף ששובר את הבנות
הן רואות אותי בשטח, מתחילות מכות.

ספר ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות ספר ילדים בשם "מכופף הבננות", מאת רינת פרימו.[3] הספר נכתב בהשראת הפזמון של מאיר אריאל, כפי שמלמד תיאורו של מכופף הבננות:

הוא נולד לפני אלפ'תלפים שנים,
למשפחה מאוד גדולה של ענקים קטנים.
בגיל צעיר קטף כבר תפוחים מהגנים,
ניסר אותם ושם בכל תפוח גרעינים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]