מכירת נשק ישראלי לגרמניה המערבית (1959)

מכירת נשק ישראלי לגרמניה המערבית הייתה עסקה ב-1959 שבה מכרה ממשלת ישראל תת-מקלעים מסוג עוזי לגרמניה המערבית. בעסקה נמכרו גם רבע מיליון רימוני יד, שנועדו לספק את צורכי צבא גרמניה לתקופה של 10 שנים. משרד הביטחון הגרמני טען כי גרמניה קנתה נשק ישראלי כי הוא נשק טוב וזול יותר.

העסקה אושרה בממשלת ישראל ברוב קולות, אך עם פרסומה, בסוף יוני 1959, באמצעי התקשורת בישראל, עורר העסקה פולמוס ציבורי, שכלל משבר בין מפלגות הקואליציה. מפלגות אחדות העבודה ומפ"ם היו נגד המכירה, בעוד מפא"י בהנהגת ראש הממשלה דוד בן-גוריון הייתה בעד המכירה. מפ"ם ואחדות העבודה חשבו שהתנגדות למהלך תגרום להגדלת כוחן הפוליטי, על חשבון מפא"י בהנהגת דוד בן-גוריון. ב-1 יולי 1959 החליטה הכנסת נגד ביטול העסקה עם גרמניה. עם זאת, שתיים ממפלגות הקואליציה, מפ"ם ואחדות העבודה, הצביעו בעד ביטול העסקה. על פי חבר הכנסת מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון יגאל אלון ההתנגדות להצעה נבעה משלושה גורמים:

1. ”חימוש חיילים גרמניים בנשק מתוצרת ישראלית הוא מתועב מבחינת הכבוד הלאומי, מבחינת הסנטימנט היהודי.”
2. חינוך דור העתיד: ”מה פירוש הדבר מבחינה חינוכית לגבי הנוער שלנו? הנוער יחיה עכשיו בידיעה שאותם הנאצים שמספרים עליהם סיפורי זוועה בבית­ הספר (ומי יתן ויספרו יותר) הם קיבלו נשק; ויחסו של הנוער שלנו לנשק אינו יחס מיליטריסטי. הוא יחס של הדרת קודש כאל כלי מגן.”
3. מבחינה מדינית, אמר: ”העולם כולו עדיין מחולק ­ולא רק על­פי מזרח ומערב ­ האם לחמש את גרמניה או לא? (...) ביקשנו מהגויים לא לשכוח, ואנחנו שכחנו תוך חמש שנים מאז.”

עקב כך דרש בן-גוריון את התפטרות השרים ממפלגות אלה, ומשלא נענתה דרישתו הגיש את התפטרותו לנשיא המדינה יצחק בן-צבי ב-5 ביולי 1959. הממשלה הפכה לממשלת מעבר, וב־3 בנובמבר 1959 נערכו הבחירות לכנסת הרביעית, שבעקבותיהן הוקמה ממשלת ישראל התשיעית בדצמבר 1959.

קישורים חיצוניים

• שי חזקני, קלון או הכרח בל-יגונה? עסקת הנשק הסודית ישראל-גרמניה, כתב העת "זמנים" של אוניברסיטת ת"א והאוניברסיטה הפתוחה, 2009
• הישיבה השלושים ושמונה של הכנסת החמישית, עמודים 9-5, 29 נובמבר 1961
• הישיבה השש ­מאות­ וששים ­ואחת של הכנסת השלישית

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.