מכלוף נג'אר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מכלוף נג'אר
מכלוף נג'אר ולהקת התיאטרון, סוסה, בסביבות 1913
שער העיתון אלנג'מה, 1920

מכלוף נג'אר (28 בנובמבר 18881963) היה סופר, מחזאי, עיתונאי ומשורר יהודי-תוניסאי. ייסד וניהל בית דפוס גדול בו יצאו לאור כתביו ומאות כותרים אחרים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכלוף נג'אר נולד בשנת 1888 בעיר מוכנין (אנ') שבתוניסיה. הוא התגורר בנעוריו בבית סבו ר' מרדכי גז בעיר סוסה. שלט היטב בעברית, ערבית יהודית, ערבית ספרותית וצרפתית. מגיל צעיר החל לעסוק בכתיבה עיתונאית וספרותית לעיתונים היהודים השונים של תוניסיה בערבית יהודית.

במאי 1913 ייסד בסוסה חברה אמנותית לתיאטרון, אשר הייתה ידועה בשם "ג'וק [=להקת] נג'אר", ותחת ניהולה פעלה להקת תיאטרון של ילדים ובני נוער יהודים שהתפרסמה ברחבי תוניסיה ואלג'יריה. להקת התיאטרון העלתה הצגות של מולייר, בהשראת המקרא או בהשראת סיפורי עם מזרח-תיכוניים, שערך, תרגם וכתב נג'אר עצמו. ההצגות הועלו בשפות צרפתית,ערבית יהודית, ערבית ספרותית ועברית, בהתאם להצגה ובהתאם לקהל שהלהקה הופיעה מולו. ההצגה הראשונה של הלהקה הייתה "מכירת יוסף בידי אחיו" שהוצגה בערבית ספרותית בסוסה ב-14 באפריל 1913, וקצרה הצלחה גדולה בסיבוב הופעות בערים ספקס, נאבל ולבסוף בתיאטרון העירוני הגדול של תוניס. לאחר מכן היא העלתה הצגות נוספות ובהן: "אסתר המלכה", "דוד וגלית" (בעברית), "משה רבנו", "רומיאו ויוליה", "הארון אלרשיד מע כליפה אלצייאד", "לה גורג'יאן" (בצרפתית) ועוד. להקת התיאטרון הופיעה בערים רבות בתוניסיה וכן נחלה הצלחה גם באלג'יריה בשנת 1914.

בשנת 1917 רכש נג'אר את בית הדפוס של הסופר והעיתונאי צמח הלוי בסוסה והרחיב אותו. הביבליוגרף דניאל חג'אג' מונה בספרו על הספרות היהודית-תוניסאית שמונים יצירות ספרותית שנדפסו בדפוס מכלוף נג'אר, בהן יצירות מקוריות פרי עטו של נג'אר, תרגומיו וכן יצירות שרכש את הזכויות להדפסתן. מלבד יצירות ספרותיות הביא נג'אר לדפוס גם עשרות ומאות כותרים מסוגים אחרים; כתביהם של רבנים בני זמנו, הגדות לפסח, ספרי לימוד לשפה הצרפתית ועוד. ספר השירה "מעדני מלך" (1946) של המשורר והפייטן הנודע אשר מזרחי גם הוא יצא לאור לראשונה בדפוס נג'אר.

בשנת 1920 ייסד נג'אר את עיתונו החשוב "אל-נג'מה" (L’Étoile; הכוכב), שבועון "פוליטי, מדעי, ספרותי, כלכלי" שיצא לאור במשך ארבעת העשורים הבאים (עד שנת 1961) והיה העיתון היהודי היחידי שהמשיך לצאת לאור גם לאחר עצמאות תוניסיה (1956). משטר וישי הפסיק את פרסום העיתון בזמן מלחמת העולם השנייה, אך הוא חזר לצאת לאור לאחריה. לעיתון היו מנויים ברחבי תוניסיה וכן בקרב הקהילות היהודיות באלג'יריה ומרוקו והיה בעל אוריינטציה ציונית. בחירתו של נג'אר להוציא לאור את העיתון בערבית יהודית נבעה מרצונו לשמר את השפה ואת הפעילות העיתונאית והספרותית בה גם בתקופה בה רוב יהודי המגרב אימצו את התרבות הצרפתית. כדי לא לאבד לגמרי את קהל הקוראים בצרפתית, בחלק מהשנים העמוד האחרון של העיתון נכתב בשפה זו. העיתון ובית הדפוס של נג'אר הפסיקו פעילותם בשנת 1961 בעקבות החשש שעוררו מאורעות ביזרט[1]. נג'אר נפטר בסוסה כשנתיים לאחר מכן, בשנת 1963.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרב בין כוחות צרפתיים לתוניסאים בעיר הנמל ביזרט בשנת 1961, במהלכו התנהלה הסתה כנגד הקהילה היהודית בעיר ועלו חששות רבים לשלום הקהילה עד לחילוצה דרך הים בידי צרפת