מכרה אינדיפנדנס (אלסקה)
 | |
| מסילת הרכבת ההיסטורית ומחנה העובדים במכרה אינדיפנדנס | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מכרה |
| כתובת | 40 ק"מ צפונת לואסילה |
| מיקום |
מחוז מאטאנסוקה-סאסיטנה  |
| מדינה | אלסקה, ארצות הברית |
| בעלים |
חברת הכרייה אלסקה-פסיפיק מדינת אלסקה |
| מייסדים | חברת הכרייה ואסילה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1934–1951 (כ־17 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי | 1934 |
| חומרי בנייה | מתכת ועץ |
| אדריכל | נ. לסטר טרוסט (אנ') |
| מידות | |
| שטח | 300 קמ"ר |
| קואורדינטות | 61°47′42″N 149°17′05″W / 61.795°N 149.28467°W |
| האתר הרשמי | |
  | |
.jpg)
מכרה אינדיפנדס (באנגלית: Independence Mines) היה מכרה זהב שהוקם מצפון לאנקורג' שבאלסקה (ארצות הברית) והפך לאחר הפסקת הכרייה בו לאתר היסטורי. הפקת הזהב במקום החלה עוד לפני תקופת הבהלה לזהב של אלסקה בשלהי המאה ה-19. תחילה התמקדה הפקת הזהב בסינון זהב שנשטף לנחלים כשהכרייה המתועשת החלה רק ב-1934 ונמשכה, עם הפסקות, עד 1951. מבחינת היקף הפקת הזהב נמצא מכרה זה במקום השני באלסקה לאחר מכרה זהב שהוקם בעיר ג'ונו. ב-1974 הוכרזו המקום כאתר היסטורי מטעם המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים של ארצות הברית. בשנות ה-80 נעשה ניסיון לחדש את הכרייה במקום אך לאחר מספר שנים היא הופסקה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשלהי המאה ה-19 התגלה זהב במרכז אלסקה והידיעות על כך משכו למדינה זו עשרות אלפי אנשים שקיוו להתעשר וסימנו בכך את תקופת הבהלה לזהב של אלסקה. אומנם מרכז חיפושי הזהב היה לאורך הנהרות יוקון וקלונדייק אך החיפושים התפרשו לרוחב כל אלסקה וכללו חיפוש בהרבה ערוצי נחלים.
בין השאר התגלו סימני זהב מצפון לאנקורג' כבר ב-1886 דבר שהביא מחפשי זהב לאזור זה כשזרם המחפשים גבר בתקופת הבהלה לזהב.
ההיסטוריה של המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקום המכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכרה נמצא בהרי טלקיטנה (אנ') וממוקם בערוץ פישהוק (Fishook Creek) הנשפך לנהר הסוסיטנה הקטן (אנ') (כ-40 ק"מ צפונית לואסילה וכ-60 ק"מ מצפון לאנקורג').
השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
העדויות הראשונות על מציאת זהב בקרבת מכרה אינדיפנדנס נרשמו כבר ב-1897. בתחילה פעלו מחפשי הזהב בערוצי הנחלים על ידי סינון ושטיפת סחף הנהר וזאת עקב חוסר במשאבים כספיים לחצוב בסלעים. ב-1906 החלו חיפושים משמעותיים אחר עורקי זהב במורדות ההרים.
המכרה ההיסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1934 איחדו הכורים, שעבדו במקום, כוחות ויצרו את "חברת הכרייה ואסילה" (Wasilla Mining Company) כדי לחפש זהב על ידי חציבה.
ב-1938 רכשה "חברת הכרייה אלסקה-פסיפיק" (APC - Alaska-Pacific Consolidated Mining Company) את הזיכיון על המכרה והחלה להפיק זהב במקום על ידי יצירת מנהרות בבטן ההר[1] והצבת מתקני עיבוד אבן והפקת זהב בקרבת המנהרה. בתקופה זו הגיעה הפעילות באתר לשיאה וכ-200 כורים עבדו באתר כשחלקם גר במקום עם משפחותיהם. מאחר שהיה צורך בכמות רבה של עצי בניין (לחיזוק המנהרות, מבני ההפקה, פסי הרכבת ומבני המגורים) הוקמה במקום מנסרה שחתכה עצים שנכרתו בסביבת המכרה.
ב-1942, עם הצטרפותה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה הורתה הממשלה על הפסקת כריית זהב במדינה מאחר שזהב היה מוצר לא חיוני למאמץ המלחמתי. באופן יוצא דופן קיבל מכרה אינדיפנדנס היתר להמשיך את הכרייה מאחר שבין מוצרי המשנה שנכרו בו היה גם טונגסטן שהיה נדרש לתעשייה הצבאית. בסופו של דבר נסגר המכרה ב-1943 מאחר שתפוקת הטונגסטן הייתה נמוכה.
ב-1945, עם סיום המלחמה, הוציאה ממשלת ארצות הברית צו המחייב את כל מפיקי הזהב למכור את תוצרתם לממשלה במחיר של 35 דולר לאונקיה. מחיר נמוך זה סיכן את הרווחיות של המכרה שחידש את פעילותו רק ב-1948. ב-1950 הפסיקה חברת APC את עבודות הכרייה מתוך כוונה לחדש אותה בשלב מאוחר יותר אך התוכנית לא מומשה. על בסיס התוכנית לחידוש הכרייה השאירה החברה באתר ציוד רב שמשמש כיום חלק מהתצוגה שמספרת את ההיסטוריה של המקום.
המכרה החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1979 רכשה "חברת המכרות קורונדו" (Starkey Wilson and Chuck Hawley's Coronado Mining Inc) את הזיכיון לכרות במקום והחלה להשקיע בפיתוח האתר. מאחר שהמתקנים החיצוניים שכבר נמצאו במקום הוגדרו כאתר היסטורי נחצבה מנהרת גישה חדשה באורך של כ-1,000 מטר דרכה פונו החומרים שנחצבו לאתר מחוץ לשטח הפארק.
ב-1981 מסרה החברה 50% מהזכיון ל"חברת אנסרץ'" (Enserch Corporation) מטקסס. שתי החברות השקיעו במקום כ-6 מיליון דולר במתקני חציבה, טחנות גריסה, מתקני שטיפה והפרדה ומערכת טיפול כימי וזאת בנוסף לשכירת צוות תפעול. באוגוסט 1982 החלו הניסיונות להפקת זהב מכ-3,000 טון אבן שנחצבו במכרה. הניסיונות נמשכו עד נובמבר אותה שנה אז הופסק היצור והמכרה נסגר כשלטענת החברה נוצרה בעיה בהפקת הזהב בטחנת הגריסה. לאורך השנים בוצעו במקום מספר בדיקות אך תהליך הכרייה והפקת הזהב לא חודש.
בתקופה פעילות המכרה הופקו ממנו כ-165,000 אונקיות זהב ששווים כ-250 מיליון דולר (נכון ל-2022).
מבנה המכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך שנות פעילות המכרה ההיסטורי נחפרה מנהרה בצלע ההר לכריית הזהב ונבנו בקרבתה מתקני עץ שנועדו לסייע בהפקת הזהב שכללו מסילת טרזינה ומתקנים להפקת הזהב מהאבנים שנחצבו (מגרסות, ניפוי, שטיפה וכו').
כמו כן הוקמו בקרבת המכרה 16 מבני עץ שנועדו למגורי הפועלים ולמחסנים. מבנים אלו היו מחוברים ביניהם במעברי עץ מקורים שאיפשרו מעבר בין המבנים גם בתקופת השלגים בחורף.
מאחר שחלפו כמעט 30 שנה בין הפסקת הפעילות באתר לבין הפיכתו לפארק לאומי התדרדר מצבם של רבים ממבני העץ במקום (הן הבתים והן מבני הפקת הזהב). חלקם שומר אך חלקם הוזנח וממשיך להתפורר.
אתר מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1974 הוכרזו המבנים הקשורים למכרה כאתר היסטורי על ידי המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים של ארצות הברית[2] וב-1980 נתרמו השטחים והמבנים שבקרבת המכרה למדינת אלסקה שהכריזה על המקום כפארק לאומי.
במסגרת הפיכת המקום לאתר היסטורי שומרו חלק מהמבנים והפכו למוזיאון המציג מידע וציוד מהתקופה בה היה המכרה פעיל. כמו כן שוחזרה הכניסה למנהרת המכרה וחלק ממסילת הרכבת שהובילה את החומר החצוב ממעמקי המכרה למתקני העיבוד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מכרה אינדיפנדנס (באנגלית)- מכרה אינדיפנדנס באתר מדינת אלסקה (אורכב)
- מכרה אינדיפנדנס באתר Alaska Department of Natural Resources
מכרה אינדיפנדנס, סרטון באתר יוטיוב, 9 בספטמבר 2018- עיירת הכורים לייד מכרה אינדיפנדנס, סרטון באתר יוטיוב, 10 באוגוסט 2019
- מכרה אינדיפנדנס, סרטון באתר יוטיוב, 21 בנובמבר 2020
- מכרה אינדיפנדנס, סרטון באתר יוטיוב, 26 בנובמבר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ החברה חצבה כ-20 ק"מ של מנהרות תוך שימוש בחומרי נפץ
- ^ רישום מכרה אינדיפנדנס, באתר המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים