מכשפות הלילה
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ברית המועצות |
| שיוך |
bomber aviation, חיל האוויר הסובייטי  |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1941–1945 (כ־4 שנים) |
| מלחמות |
מלחמת העולם השנייה |
| פיקוד | |
| מפקד נוכחי |
יבדוקיה ברשנסקיה |
| עיטורים | |
| |
  | |
"מכשפות הלילה" (בגרמנית: Nachthexen) הוא הכינוי שהעניקו חיילי הוורמאכט במלחמת העולם השנייה לטייסות הצבא האדום שביצעו משימות הפצצה ליליות קטלניות כנגדם.
הקמת יחידות הנשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 באוקטובר 1941, הוקמו בפקודה מס' 0099 של ועדת ההגנה העממית, בעקבות שתדלנות נמרצת של מרינה רסקובה (טייסת מפורסמת בברית המועצות), שלושה רגימנטים של נשים טייסות. כל הצוותים, צוותי הקרקע, המכונאות והחימוש הורכבו מנשים בלבד, אך במהלך המלחמה הצטרפו אליהם גם גברים. הרגימנטים הם:
- ה-586 (מטוסי קרב מדגם יאק-1 ולאחר מכן יאק-7B): בפיקודם של תמרה קזרינובה ואלכסנדר גרידנב.
- ה-587 (מפציצי צלילה דו מנועיים מדגם פטליאקוב Pe-2): בפיקודה של מרינה רסקובה, ולאחר מותה – ולנטין מרקוב.
- ה-588 (מפציצי לילה): בפיקודה של יבדוקיה ברשנסקיה. זהו הרגימנט היחיד שנותר על טהרת הנשים עד לסוף המלחמה.
רגימנט 588
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רגימנט 588, שזכה לכינוי "מכשפות הלילה" על ידי הכוחות הנאציים, הפעיל מטוסי פוליקרפוב Po-2 דו-כנפיים מיושנים. מטוסים אלו כונו "קוּקוּרוּזְנִיק" (קוטף תירס), ושימשו עד אז כמטוסי אימון בלבד. הטייסות של הרגימנט עברו אימון חפוז בעיירה אנגלס, בסמוך לסטלינגרד, והחלו את פעילותן המבצעית ב-8 ביוני 1942. משימותיהן התמקדו בהפצצות ליליות על יעדים טקטיים כמו אזורי כינוס, מחנות עורפיים ובסיסי אספקה, ללא השפעה אסטרטגית משמעותית. למרות שכל מטוס נשא רק שתי פצצות בכל גיחה, הפעילות הלילית הצליחה לעורר בהלה וייאוש בקרב הנאצים, ותרומתה לפגיעה המוראלית באויב הייתה בולטת.
ביצוע משימות ההפצצה היה מאתגר לאור הביצועים הגרועים של מטוס ה-Po-2 אשר נבנה מעץ. עם זאת, מהירותו המרבית הנמוכה (עד 150 קמ"ש) העניקה לו יתרון טקטי מפתיע: כושר תמרון גבוה ויכולת התחמקות מפני מטוסי אויב, שכן מהירות ההזדקרות של מטוסי המסרשמיט Me-109 הנאציים עמדה על כ-192 קמ"ש, גבוהה בהרבה ממהירותו המרבית של ה-Po-2, מה שהקשה עליהם ליירט אותו. בנוסף, האיטיות אפשרה לטייסות לטוס בגובה נמוך במיוחד, מטרים בודדים מעל הקרקע, ואף להתחבא מאחורי צמחייה. הטייסות לא צוידו במצנחים, מכיוון שגובה הטיסה הנמוך לא איפשר את פתיחתם בבטיחות. עקב מגבלת נשיאת הפצצות לשתי פצצות בכל גיחה, נאלצו הטייסות לבצע מספר רב של גיחות בכל לילה. הרגימנט ביצע סך של 23,672 גיחות בין יוני 1942 לאוקטובר 1945, במהלכן הטיל מעל 3,000 טון פצצות[1].
טקטיקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטייסת שכונתה "מכשפות הלילה" ביצעה את משימותיה תוך הסתמכות על טקטיקת התגנבות ועל מאפייני המטוס שלהן. המטוס, שנבנה בעיקר מעץ ומבד, היווה אתגר למערכות הגילוי הגרמניות, שכן המכ"מים של מטוסי קרב הלילה של הלופטוואפה התקשו לאתר אותו. בנוסף, המנוע הקטן של הפוליקרפוב, בהספק של 110 כוחות סוס בלבד, הפיק חום מועט, מה שהקשה על חיישני אינפרה-אדום להתביית עליו. הטייסות נהגו לכבות את מנוע המטוס ולדאות בשקט מוחלט אל עבר מטרתן. אסטרטגיה זו גרמה לכך שאות האזהרה הראשון שקיבלו הנאצים היה שריקת האוויר של הפצצות הנופלות לעבריהם. אך ברגע שנשמעה, הפצצות כבר היו במסלולן ואי אפשר היה להימלט מהן.
עם זאת, הזרקורים הגרמניים יצרו בעיה משמעותית. בקרב סטלינגרד פיתחו הגרמנים שיטה שנקראה "מעגל תותחים", שכללה הצבת תותחי נ"מ סביב מטרות חשובות במעגלים קונצנטריים, יחד עם זרקורים. מאחר שהטייסות לא עברו אימון מסודר, הן טסו לרוב בטור עורפי והיו חשופות לפגיעה קשה מתותחי ה-37 מ"מ. כמענה לאיום הזרקורים, פיתחו הטייסות טקטיקת לוחמה בשלישיות: צמד מטוסים נכנס למעגל ההגנה ופנה לכיוונים מנוגדים במטרה לפצל את אלומות האור ולהטעות אותן. פעולה זו יצרה שטח חשוך שאפשר למפציץ השלישי לעבור בו ולהטיל את מטען הפצצות שלו. לאחר סיום ההטלה, התחלפו המטוסים בתפקידי ההסחה, עד שכל השלישייה השלימה את משימתה. שיטה זו דרשה אומץ לב יוצא דופן, אך הוכיחה את עצמה כיעילה.
עיטורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכשפות הלילה זכו בסך הכול ב-23 עיטורי "גיבור ברית המועצות" ובתריסרי אותות הצטיינות אחרים. שתיים מהן, קטיה רייבובה ונדיה פופובה, יצאו ל-18 גיחות הפצצה בלילה אחד מעל פולין[2]. בסך הכול הן יצאו ללמעלה מ-24,000 גיחות והטילו 23,000 טונות של פצצות. רוב הטייסות שרדו את המלחמה בחיים ואף השתתפו בקרב האחרון על ברלין.
מפקדת הטייסת הייתה יבדוקיה ברשנסקיה (אנ'). הטייסת שביצעה את מספר הגיחות הגבוה ביותר הייתה אירינה סבורובה (אנ'), שביצעה במהלך המלחמה 1,008 גיחות[1].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Noggle, Anne. A dance with death: Soviet airwomen in World War II. Texas A&M University Press, 1994.(הספר בקטלוג ULI)
- קווין, קייט. הציידת. הוצאת מודן, 2020. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ונתן גלנסי גרדיאן, "מכשפות הלילה" פשטו עם חשיכה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2001
- ניצן סדן, מכשפות הלילה: הטייסות המופלאות של חיל האוויר האדום, באתר כלכליסט, 4 במאי 2018
- תמונות
- מידע ותמונות מסוכמים מאתרים שונים (אנגלית)
מכשפות הלילה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 The Soviet Night Witches, The Wright Museum of WW2, 1 באוקטובר 2020
- ↑ "Nadia Popova". The Economist. 2013-07-20.