מכתש סטיקני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מכתש סטיקני
Stickney
מכתש סטיקני (צולם על ידי MRO, ב-23 במרץ 2008)
מכתש סטיקני (צולם על ידי MRO, ב-23 במרץ 2008)
סוג מכתש מכתש פגיעה
קוטר 9 ק"מ
נקרא על שם אנג'לין סטיקני הול
בגוף שמיימי פובוס
קואורדינטות 1°N 49°W / 1°N 49°W / 1; -49

מכתש סטיקני הוא המכתש הגדול ביותר על פובוס, ירח של מאדים. המכתש בקוטר 9 ק"מ,  ומהווה חלק ניכר מפני השטח של הירח (הירח עצמו בקוטר שנע בין 18 ל-24 ק"מ).

שם המכתש[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכתש נקרא על שם אנג'לין סטיקני הול, אשתו של מגלה הירחים פובוס ודימוס, אסף הול.[1] סטיקני סייעה להול בחישובים ובתצפיות, והול כתב בשנת 1878, שאילולי תמיכתה ועזרתה של אשתו הוא היה נוטש את החיפוש אחר הירחים של מאדים.[2]

המכתש צולם לראשונה על ידי מארינר 9, והוחלט להעניק למכתש את השם סטיקני בשנת 1973, על ידי ועדה של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי בראשות קרל סייגן.[3]

סטיקני מכיל בתוכו מכתש קטן יותר בקוטר 2 ק"מ הנובע מהתנגשות יותר מאוחרת. בשנת 2006 הוא קיבל את השם לימטוק (Limtoc), על שם דמות מהספר מסעי גוליבר, כיוון שבספר במסע השלישי ללפוטה, נחזה גילוי ירחי מאדים ומסלולם לפני שגילו אותם במציאות.[4]

ממכתש סטיקני ניתן לראות כאילו יוצאים ממנו חריצים ושרשראות מכתשים (אנ'). חוקרים האלו השארות בהתחלה שהפגיעה שיצרה את מכתש סטיקני כמעט והובילה להשמדת פובוס. אולם מתצפיות נוספות שבוצעו על ידי המארס אקספרס הביאו למסקנה כי השרשאות כנראה אינן קשורות ליצירת המכתש וכי הם נוצרו כנראה מחומר שנפלט במהלך פגיעות אסטרואידים במאדים.[5] תאוריה יותר עדכנית מציעה שהחריצים נוצרו כתוצאה מכוחות הכבידה שיביאו בסופו של דבר להתפרקותו של הירח.[6]

ניתן לראות את מכתש סטיקני מתצפיות על השטח של מאדים בגלל מיקומו, בצד פובוס הפונה למאדים, גודלו וקרבתו של פובוס לשטח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מכתש סטיקני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Planetary Names: Crater, craters: Stickney on Phobos". Gazetteer of Planetary Nomenclature. 29 בנובמבר 2006. 
  2. ^ Hall, Asaph, Observations and orbits of the satellites of Mars, Washington: Government Printing Office, 1878 (quoted in Hall, Angelo, An astronomer's wife, Baltimore: Nunn and Company, 1908, p. 112).
  3. ^ Veverka, Joseph; Noland, Michael; Sagan, Carl; Pollack, James; Quam, Lynn; Tucker, Robert; Eross, Botand; Duxbury, Thomas; Green, William (1974). "A Mariner 9 atlas of the moons of Mars". Icarus 23. עמ' 206–289. doi:10.1016/0019-1035(74)90006-2. 
  4. ^ "Planetary Names: Crater, craters: Limtoc on Phobos". Gazetteer of Planetary Nomenclature. 1 במרץ 2007. 
  5. ^ Murray, J. B.; Iliffe, J. C.; Muller, J.-P. A. L.; Neukum, G.; Werner, S.; Balme, M. R. (מרץ 2006). "NEW EVIDENCE ON THE ORIGIN OF PHOBOS’ PARALLEL GROOVES from HRSC MARS EXPRESS". 37th Annual Lunar and Planetary Science Conference, March 13-17, 2006, League City, Texas, abstract no.2195. 
  6. ^ "Mars’ Moon Phobos is Slowly Falling Apart". NASA website=NASA's Goddard Space Flight Center. בדיקה אחרונה ב-11 בנובמבר 2015.