מכת חושך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכת חושך בציורו של גוסטב דורה

על פי המסופר בספר שמות, פרשת בא, מַכַּת חשֶׁךְ היא המכה התשיעית ולפני האחרונה בסדרת עשר המכות שניתכו על ראש המצרים. מכה זו קדמה למכת הבכורות, שגרמה לפרעה לשלח את העברים מארצו.

תיאור המכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרעה לא הסכים לשלח את העברים מארצו, למרות המכות שניחתו על ראשו בזה אחר זה, בא משה אל פרעה ואמר לו:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם, וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו, שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם.

תוכן המכה היה האפלה מוחלטת של מצרים, כאשר רק לבני ישראל היה אור.

ב-גיליון 1308 של "שבת בשבתו", מסביר זאת בראון דסברג באופן הפוך. ייתכן שהמצרים היו באור והיהודים היו בחושך, ולכן היהודים ראו הכל, והמצרים היו מסנוורים.

תוצאות המכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרעה השתכנע זמנית לשלח את בני ישראל לחופשי, אך ללא צאנם ובקרם.

המכה במחקר המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקר המקרא שאול הון מציע הסבר לכך שניתן היה למשש את החושך ("וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ"): באותו זמן התפרץ הר הגעש סנטוריני, והאבק שנישא ברוח לפחות עד כרתים ושהרס את התרבות המינואית, הגיע כנראה גם למצרים, וכך ניתן היה למשש את החושך.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שאול הון, מלכים וחרסים: התנ"ך בראי הארכאולוגיה, י׳ גולן, 1994.