מלאגרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מלאגרוס[1]יוונית: Mελέαγρος; המאה ה-4 לפנה"ס) היה מצביא מוקדוני, ששרת בצבאו של אלכסנדר הגדול ונרצח במהלך מלחמות הדיאדוכים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה בנו של אדם בשם נאופטלמוס ככל הנראה ממוצא אפריוטי[2] היחיד הידוע לנו בצבאו של אלכסנדר שהיה ממוצא זה הוא נזכר לראשונה בשנת 335 לפנה"ס כאשר אלכסנדר יצא למסע נגד הגטים בתראקיה מלאגרוס נשלח יחד עם פיליפוס חזרה לפלה יחד עם השלל כדי שלא יכביד על אלכסנדר בהמשך המסע‏[3] שנה לאחר מכן הוא נזכר כאחד ממפקדי הכוחות המוקדוניים בקרב גרניקוס[4] ושנה לאחר מכן ידוע שהשתתף בקרב איסוס[5] ושנתיים לאחר מכן בקרב גאוגמלה[6] וכן בקרב השערים הפרסיים[7] וכן במהלך מסעות בבקטאריה וקרב הידספס[8] נראה שלמרות כל זאת הוא לא היה מהמצביאים החביבים על אלכסנדר, שכן בכל הקרבות הנ"ל הוא נזכר תמיד כמפקד יחידת פלנקס, ומעולם לא עלה בדרגה בעוד שמפקדים אחרים כן עלו בדרגות. הוא נודע כמתנגד חריף לרפורמות שאלכסנדר ניסה להעביר בצבא, שכללו שילוב של פרסים ובני עמים "נחותים" אחרים בצבא.‏[9]

אם כי לאחר מותו המסתורי של אלכסנדר בבבל נראה שהייתה לו השפעה רבה, קציניו של אלכסנדר התכנסו כדי לבחור יורש למלכם, פרדיקס הציע שאחד מהם ישמש כעוצר עד שרוקסנה מלכתו של אלכסנדר שהייתה בהריון תלד. מלאגרוס התנגד לו בחריפות, וטען שלא בטוח שהבן שתלד רוקסנה יהיה זכר, הוא הציע שהרקולס בנו הלא חוקי של אלכסנדר מברסינה, או ארהידאוס אחיו למחצה של אלכסנדר, ישמשו כמלכים. תלמי הציע דעה שלישית כל הגנרלים ישמשו יחד כעוצרים עד שתלד רוקסנה ועד שיגדל בנה.‏[10] בהשפעת הפרשים ומעמד האצולה התקבלה דעתו של פרדיקס, והוא לאונטס, קרטרוס, ואנטיפטרוס, מונו לעוצרים.

אולם לוחמי יחידות הפלנקס שהיוו את היסוד העממי יותר בצבא, מחו על כך שלא שיתפו אותם בדיונים, והכתירו את ארהידאוס הלוקה בנפשו כמלך "פיליפוס השלישי".‏[11] פרדיקס שלח את מאלגרוס ואטאלוס כדי להרגיע את הרוחות, אולם השניים שזעמו על פרדיקס הצטרפו אל המורדים ועודדו אותם. דיודורוס כותב שהמורדים הכתירו את מאלגרוס כמפקדם.‏[12] שני הצדדים נערכו לקרב באזור בבל, אולם אז ילדה רוקסנה בן, ו-"אישים בעלי רצון טוב ביותר" כהגדרת דיודורוס הצליחו להשכין שלום בין הצדדים, וסוכם שארהידאוס ובנה של רוקסנה ימלכו במשותף.

מלאגרוס נרצח יחד עם עוד 30 אנשים משפיעים במהלך טיהורים שערך פרדיקס בכל אלו שהיו עלולים לעורר מדנים.‏[13]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, מהדורה ראשונה תשמ"ג, מהדורה שנייה תשמ"ז
  • ג'. ב. ברי, תולדות העולם הקלאסי, כרך שני.
  • ביל יני, אלכסנדר הגדול - לקחים מפועלו של המצביא הבלתי-מנוצח בהיסטוריה, 2012, הוצאת מודן - (מהדורה ראשונה בשנת 2010)
  • Diodorus Siculus. Library of History. Translated by C.H. Oldfather, R.M. Geer, C.L. Sherman, F.R. Walton and C.B. Welles. Loeb Classical Library. Cambridge, MA, Harvard University Press; London, William Heinemann, 1933-1967.
  • Plutarch. Lives. Translated by Bernadotte Perrin. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1914-1926. 11 vols. Digitized copy in: penelope.uchicago.edu
  • Arrian, The Campaigns of Alexander, translated by Aubrey de Sélincourt, Penguin Classics, 1958 and numerous subsequent editions.
  • Quintus Curtius Rufus. "Historiarum Alexandri Magni Libri Qui Supersunt" (בלטינית)‎. 
  • Waldemar Heckel, Who is Who in the Age of Alexander the Great Prosopography of Alexanders' Empire, Blackwell publishing, 2006.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמו מתורגם לעתים בטעות כ-מלאגר
  2. ^ Waldemar Heckel, Who is Who in the Age of Alexander the Great Prosopography of Alexanders' Empire, Blackwell publishing, 2006. p. 159
  3. ^ אריאנוס, ספר ראשון, 4.
  4. ^ אריאנוס, ספר ראשון, 14.
  5. ^ אריאנוס, ספר שני, 8.
  6. ^ אריאנוס, ספר שלישי, 11.
  7. ^ אריאנוס, ספר שלישי, 18
  8. ^ אריאנוס, ספר חמישי, 12.
  9. ^ דוד גולן, "תולדות העולם ההלניסטי", עמ' 60.
  10. ^ יוסטינוס, ספר שלושה עשר, 2.
  11. ^ קורטיוס, ספר עשירי, 6.
  12. ^ יש סתירה במקורות, דיודורוס (ספר י"ח, 2) מציין שמלאגרוס מונה למפקד, בעוד יוסטינוס (ספר י"ג, 3) מציין שהייה זה אטאלוס.
  13. ^ דיודורוס, ספר שבעה עשר, 7. קורטיוס, ספר עשירי, 9. יוסטינוס, ספר שלושה עשר, 4.