מלאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מלאי או מלאי עסקי הוא מונח בתחום מנהל עסקים וחשבונאות המתייחס לכמות חומרים או ציוד זמינים בבעלות העסק המשמשים אותו לצורך פעילותו העסקית השוטפת.

בדרך כלל המלאי מתחלק לארבעה סוגים:

  1. מלאי מוצרים גמורים: מלאי שתהליך ייצורו הסתיים והוא מוכן למכירה. לדוגמה, במפעל לייצור צעצועים - צעצוע ארוז מוכן למכירה.
  2. מלאי מוצרים בתהליך: מלאי הנמצא בשלב ביניים על פס הייצור. לדוגמה, צעצוע שהרכבתו טרם הסתיימה.
  3. מלאי מוצרי גלם: מוצרי גלם שמהם מרכיבים או מייצרים את המוצר הסופי. לדוגמה, רכיבי פלסטיק קטנים שמהם מרכיבים את הצעצוע.
  4. מלאי חומרי אריזה: חומרי האריזה שבהם יארז המוצר הסופי. לדוגמה, קופסאות קרטון או חומרי אריזה מפלסטיק.

ההגדרה של מלאי והפרדתו מרכוש קבוע תלויה באופי פעילותו של העסק ולעתים אינה פשוטה. לדוגמה, בחברה העוסקת בייצור כלי רכב, כלי הרכב הגמורים וחלקי הרכב הם המלאי של העסק. אך לעומת זאת, כלי הרכב בבעלות אותה חברה המשמשים את מנהליה ועובדיה הם רכוש קבוע ולא מלאי.

ספירת מלאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספירת מלאי נעשית בכל עסק בו מתקיימת תנועת מלאי של חומרי גלם וסחורות. אף שבעסקים מודרניים נעשה ניהול המלאי באמצעות מערכות מידע, שאמורות לתת מידע מדויק על כמות הפריטים שבמלאי, נעשית גם ספירה בעין, היינו: עובדי החברה (בדרך כלל בפיקוח רואה חשבון) סופרים את הפריטים אחד לאחד.

הספירה נדרשת משתי סיבות עיקריות:

  • לאימות ניהול המלאי - יש תנועות במלאי שאינן מגיעות אל מערכת המידע: גניבה, אובדן, בלאי וכדומה. בעקבות הספירה מתגלים הפערים שקיימים בין מצב המלאי ובין הרישומים על אודותיו.
  • ערכו של המלאי משמש כלי מרכזי בקביעת הרווח וההפסד של העסק. הספירה מתחייבת הן על פי דרישות הפיקוח החשבונאי ותקנות המס, וכן לצורך המידע השוטף הנחוץ להנהלה על פעילותה התקופתית.

ספירות מלאי מתנהלות בדרך כלל בסוף שנת מס, סמוך לתאריך הקובע, ב-31 בדצמבר. עסקים רבים נוהגים להימנע מכל פעילות אחרת ביום של ספירה, ואף לסגור את העסק בפני לקוחות וספקים במהלך הספירה.

המלאי בחשבונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלאי הוא מרכיב מרכזי במאזן החשבונאי של העסק.

את ערכו של המלאי יש להביא בחשבון במסגרת הניהול הכספי של העסק, לשם חישוב רווחיו או הפסדיו. מאחר שהמלאי מהווה חלק מהוצאות הקניה של העסק, יש להפחית את שוויו מסך כל הוצאות הקניה.

כאמור חובת ניהול מלאי נדרשת על פי התקנות, אך חובה זו לא קיימת על פריטים שערכם נמוך במיוחד. כך למשל חנות למכשירי כתיבה אינה חייבת לנהל רישומים על כל עיפרון או מחק שנקנו ונמכרו.

חישוב ערך מלאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך המלאי נקבע על פי שווי העלות או שווי השוק – הנמוך ביניהם. לעתים יש ויכוח עם פקיד השומה על שווי המלאי, בעיקר על פריטים שניזוקו או שאין סיכוי שיימכרו (מלאי מת). כדי להימנע מכך נוהגים בעלי עסקים למכור אותם לפני תום שנת המס, אפילו במחירים הנמוכים מהעלות.

חישוב ערכו של המלאי קשור במועד רכישתו. פריט מסוג מסוים במלאי הגיע למלאי במועדים שונים, ולכן נרכש במחירים שונים. לקביעת ערכם של הפריטים שבמלאי מקובלות שתי שיטות חשבונאיות:

ניהול מלאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניהולו של המלאי הוא סוגיה מורכבת, שלה היבטים רבים:

  • להחזקתו של מלאי יש עלות, המתבטאת בריבית שיש לשלם על מחירו של המלאי, בהוצאות על החזקתו של המלאי (למשל שטח האחסון הנדרש) ועוד.
  • המלאי עלול להתיישן על המדף ולאבד את ערכו, עקב חידוש טכנולוגי או עקב היותו בעל זמן קיום מוגבל.
  • מלאי נמוך מדי עלול לשבש את פעולת העסק, עקב חוסר יכולת להיענות לדרישות הלקוחות.
  • המלאי מהווה נתון מכריע בפעילות החשבונאית של העסק.

תחזוקה וניהול המלאי הם חלק חשוב בניהול עסק המאחסן בשטחו מלאי סחורות וחומרי גלם. מנהל המלאי הוא בדרך כלל מנהל מחסן, ולרשותו כלי שליטה שונים:

  • כלי איחסון והנעה – מלגזה, כלי אריזה, עזרי רישום כמו שילוט וכדומה.
  • מחשוב ותוכנות מלאי - באמצעותם נרשמת כל תנועה של כניסה או יציאה מהמחסן. רישום נכון של הפעולות בזמן אמת מאפשר עדכנות במידע לגבי כל פריט.

יכולתו של מנהל המחסן לשלוט על כל פריטי המלאי תורמת לעסק בכמה תחומים:

  • שימור המלאי - באופן המונע התקלקלות או התישנות.
  • שיווק יעיל – מידע עדכני על מצב המלאי מסייע לשווק נכון מוצרים, ומונע חוסרים בעת הצורך.
  • חסכון בעלויות – מנהל מחסן מיומן יודע לסדר את הסחורה באופן החוסך מקום ועלויות אחסנה.