מלאכות שביעית
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
מלאכות שביעית הן עבודות האדמה או האילן האסורות בשנת השמיטה. התורה אסרה מלאכות אלו בשנת שמיטה במצוות עשה ובמצוות לא תעשה. שנת השמיטה האחרונה הייתה שנת ה'תשפ"ב והבאה תהיה שנת ה'תשפ"ט.
מקור האיסור
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצוות עשה האוסרת על מלאכות שביעית מופיעה בציווי לשבות מהארץ מדי שבע שנים, בדומה לשבת מדי שבעה ימים. ציווי זה מופיע במפורש בספר ויקרא, פרק כ"ה ונרמז בספר שמות, פרק ל"ד ("בחריש ובקציר תשבות").
דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה.
מצוות לא תעשה האוסרות על מלאכות שביעית מופיעות כפירוט המלאכות החקלאיות מהן יש להימנע:
שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת-תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ.
פירוט המלאכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש מלאכות האסורות מן התורה, ויש האסורות מתקנת חכמים. בדומה לל"ט מלאכות שבת, מלאכה המהווה סוג ראשי קרויה אב, ומלאכה הדומה לה נחשבת לתולדה.
מלאכות מדאורייתא
[עריכת קוד מקור | עריכה]שני אבות מלאכה ושתי תולדות הוגדרו במפורש בתורה: מלאכת זורע ותולדתה זמירה, ומלאכת קוצר ותולדתה בצירה. זריעה וקצירה הן פעולות האופייניות לתבואה וזמירה ובצירה אופייניות לגפנים.
הראשונים נחלקו אודות מלאכת חרישה, אם איסורה מן התורה[1]. בספר שמות, פרק ל"ד מופיע פסוק שנראה כמתייחס לשבת ולשמיטה בד בבד: ”שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת.” כמו כן, יש מחלוקת האם נטיעה אסורה מן התורה[2].
מלאכות מדרבנן
[עריכת קוד מקור | עריכה]שאר עבודות הקרקע, כולל תולדות אחרות של אבות המלאכה, אסורות מדרבנן.
מספר מסוים של עבודות קרקע הותרו בשביעית, והן אלו הנחוצות לקיום העץ (בארמית: לאוקמי אילנא), אך לא כדי להשביח אותו (לאברויי אילנא).
דוגמה: עשר נטיעות הוא כלל שלפיו מותר לחרוש מסביב לנטיעות צעירות במהלך השנה השישית גם בחודש שבו חובה לנהוג לפי הלכות שנת השמיטה. לפי הכלל מותר לחרוש בשטח שגודלו הוא בית סאה אחד ויש בו 10 נטיעות צעירות מפוזרות. לפי הגמרא[3] מדובר בהלכה למשה מסיני. לכלל זה יש חשיבות כיוון שהנטיעות הצעירות זקוקות לטיפול מיוחד ובשדות רגילים לא חורשים שטח שלם מחשש שגם צמחים שוטים יקבלו חרישה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו שבת הארץ פרק א הלכה ב. ובמהדורת מכון התורה והארץ הערות 6-7.
- ^ במשנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק א', הלכה ג' מובא שהנוטע לוקה מכת מרדות. וראה בפירוש הר"ש למשנה, מסכת שביעית, פרק א', משנה א' שנטיעה דומה יותר לזריעה מאשר זמירה, ואם זמירה אסורה מהתורה כל שכן שנטיעה אסורה.
- ^ מסכתות סוכה, מועד קטן ותענית
| שמיטה ויובל | ||
|---|---|---|
| מצוות השביעית | שמיטת קרקעות • מלאכות שביעית • שמיטת כספים • פרוזבול • מצוות הקהל • שביעית בזמן הזה | 
|
| פירות שביעית | איסור ספיחין • איסור סחורה • איסור שמור • איסור נעבד • דמי שביעית • חובת הביעור | |
| מצוות היובל | ספירת שנות היובל • שנת היובל • גאולת קרקע • בתים ושדות בתקופת היובל • מצוות הענקה | |
| פתרונות הלכתיים | יבול שישית • זריעה מוקדמת • יבול חו"ל • מצע מנותק • אוצר בית דין • היתר מכירה • יבול נוכרי • פח שמיטה | |
| ארגונים | קרן השביעית • אוצר הארץ • ועדת שמיטה • שמיטה ישראלית | |
| טקסטים | מסכת שביעית • תורת השמיטות • שבת הארץ • ספרות על שנת השמיטה | |