מלאכת מוחק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מחיקת אות כתובה

מְלֶאכֶת הַמּוֹחֵק (מוחק על מנת לכתוב) היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, כשם שהיו נעשים במשכן. במשכן, כאשר היו מתאימים את הקרשים זה לזה, היו כותבים אות אחת על קרש זה ואות אחת על הקרש השני וכך ידעו להתאימם זה לזה. כאשר כתבו על אחת מהקרשים בטעות אות לא נכונה, היו מוחקים אותה, כדי שיוכלו לכתוב במקומה אות אחרת.

גדר המלאכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדרה - הכשרת נייר או שאר דבר לכתיבה, על ידי מחיקה, למשל באופן שנפל דיו או שעווה ומוחקו כדי שיהא המקום ראוי לכתיבה, ולכן כאשר אדם מוחק אות אחת, שניתן לכתוב במקומה שתי אותיות, הוא עובר על המלאכה למרות שלא מחק שתי אותיות, שכן מחיקה היא הכשרת כלי לכתיבה, ומכיוון שמלאכת כותב היא כתיבת שתי אותיות, גם מלאכת מוחק היא הכשרת מקום לכתיבת שתי אותיות[1].

עם זאת, מדרבנן אסור למחוק בכל אופן, גם באופן שאינו מכשיר מקום לכתיבה[2]. ולכן כאשר פותחים בשבת עטיפות במבה או ביסלי, יש להזהר שלא לפתוח את העטיפה על מקום האותיות, שכן קריעת מקום האותיות נחשבת כמחיקתם.

יישומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכלל המלאכה, אם נפל דיו או שעווה וחלב על אותיות שלא למחוק הטשטוש, כי על ידי מחיקתו ניכרים האותיות ונחשב למוחק על מנת לכתוב. נפל דיו או שאר דבר לח על ספר, אל ילחכנו בלשונו ואל ירחצנו במים, מפני שמוחק[3].

אותיות המרוחות על העוגה לתפארת, ועשויות מחומר אחר שלא ממנו עשויה העוגה, כנהוג לכתוב מזל טוב על עוגה חגיגית המיועדת לחתן בר מצווה או לחתן יום הולדת, אסור לשברן לפני האכילה, ויש מהפוסקים המקילים לשברם בדרך אכילה. וכן מותר ליתנו לתינוק או ילד שיאכלו, אבל אם הכתיבה היא מאותו חומר שהעוגה עשויה, וכן אם כתב האותיות בדבש המעורב במים או שאר מי פירות אין להחמיר, ומותר לשברו אף בידיים[4]. החזון איש בדעת יחיד מצדד לאסור את כל הנ"ל.

קינוח עצמי בבית שימוש, בנייר שיש עליו אותיות הוא בכלל חשש מוחק[5]. כך גם ספר שכתוב על ראשי דפיו אותיות או תיבות, יש האוסרים לפתוח, ויש מתירין, ובמשנה ברורה נפסק להחמיר כשאין לו ספר אחר[6]. דף של ספר הקרוע באמצעו לחצאין, יש ליזהר מלקרב חציו אחד לשני - מלאכת כותב או מלרחק חציו אחד מהשני - שהוא בכלל מלאכת מוחק, ודבר זה אסור לכל הפוסקים[7]. זהירות מיוחדת נדרשת מחתיכת החלות או הלחם במקום הפתקה המדובקת.

אסור לשבור את הביצים בשבת כשכתוב עליהם מבחוץ אותיות לסימן[8], בצורה ששובר את האותיות. אם התחממה ידו בשבת משחרות הסיר, לא ינגב ידו לאחר הנטילה במגבת או במפיון, משום שהוא נחשב למוחק את השחרורית שעל ידו, ולכן טוב שיטול ברביעית, שאז אין צריך לנגב את ידיו. מסיבה זו יש גם יש להזהר מערב שבת שלא יהיו על ידיו שום צבע[9].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ה, עמוד ב' ובר"ן שם.
  2. ^ שולחן ערוך סימן ש"מ.
  3. ^ שם.
  4. ^ עיין משנה ברורה ס"ק ט"ו.
  5. ^ מעורר ישנים.
  6. ^ שם במשנה ברורה ס"ק י"ז.
  7. ^ ברית עולם, "ואולי יש לומר".
  8. ^ כף החיים בשם לב חיים.
  9. ^ הרב שמואל בורשטיין, מנחת שבת.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.