מלאכת מחתך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיתוך נייר בבית שימוש - אסור

מלאכת מחתך היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, והוא חיתוך עץ או מתכות או אריגים לפי מידה והגודל הדרוש לו.

עם זאת, חכמים תיקנו, שדבר שדרך להקפיד על מידתו, אין לחתכו גם בדרך הפסד, מתעסק או שחוק[1].

בדברי מאכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלל הוא, שאין מלאכת מחתך באוכלים, אך דווקא דבר שהוא מאכל גמור לאדם או בהמה, כגון עשבים ותבן, אבל חיתוך ענף, שאינו משמש למאכל בהמה אינו מאכל בהמה, הוא בכלל המלאכה. לעומת זאת, תיקון כלי באמצעות אוכל, למשל אם יש חומר בכלי ונוטל חתיכת לחם, חותכה לפי מידת החור ומניחה בחור כדי לסותמה, עובר על מלאכת מחתך[2].

התייחסויות אקטואליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בחגים ומועדים, שהעישון מותר לפי רבים מהפוסקים למי שמורגל בו משום מלאכת אוכל נפש, המחתך את קצה הסיגריה עובר על איסור זה. כך גם, כאשר לאחר האכילה נוטל קיסם שיניים קטן לצחצח את השינים משיירי אכילה, יש להקפיד שלא לעבור על האיסור בכך שחותך את קצה הקיסם כדי לחדדו[3].

לדעת חלק מהרבנים חיתוך הנייר בבית שימוש אסור גם בגלל איסור מחתך (ולא רק משום קורע ומתקן), ולמרות שהנייר כבר חתוך ונקוב במידה מסוימת ויש רק להשלים את החיתוך[4].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ברית עולם, שכן מוכח מהרמב"ם המובא במשנה ברורה שם.
  2. ^ חיי אדם, ועיין שולחן ערוך סימן שכ"ב סעיף ד' ובמשנה ברורה.
  3. ^ כאשר מחדד קיסם או עיפרון, עובר גם על איסור מלאכת מתקן כלי.
  4. ^ שו"ת שבט הלוי. וכן דעת הרבנים יוסף שלום אלישיב והרב בן ציון אבא שאול (אור לציון חלק ב סימן מ' אות ו'). מנגד יש הטוענים (ביניהם הרב שלמה זלמן אוירבך והרב עובדיה יוסף) שאין לאדם עניין שיחתך דווקא בגודל זה ומשכך בחיתוך נייר לא עוברים על איסור זה (שמירת שבת כהלכתה תיקונים ומילואים עמוד מ, יביע אומר חלק ט' סימן קח אות קפה). החולקים סוברים שלמעשה כיום התקבע לחתוך בגודל זה ואנשים רוצים בכך.