מלבר
 | |
| קוז'יקוד, העיר הגדולה ביותר במלבר | |
| מדינה |
 הודו |
|---|---|
| מדינה | קרלה |
| עיר אם | קוז'יקוד |
| שפה רשמית | מלאיאלאם ואנגלית |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 816 נפש לקמ"ר |
| קואורדינטות | 12°01′00″N 75°17′00″E / 12.016666666667°N 75.283333333333°E |
| אזור זמן | UTC +5:30 |
מַלַבָּר (במלאיאלאם: മലബാര്, או Malabar בתעתיק מקובל לכתב לטיני) הוא חבל ארץ בדרום הודו השוכן בין הרי גהט המערביים לים הערבי. היסטורית היה כל החוף הדרום מערבי של הודו קרוי חוף מלבר, ומונח זה בשימוש גם בימינו, אבל ברבות השנים הצטמצמה הגדרת השטח המכונה מלבר. בתקופת השלטון הבריטי בהודו היה קרוי בשם מחוז מלבר (Malabar District) אזור מנהלי שהיה שייך לאזור המנהלי "נשיאות מדרס" . המחוז כלל את חצייה הצפוני של מדינת קרלה וחלק מאזורי החוף של מדינת קרנאטקה של ימינו. מלבר כיום היא חלקה הצפוני של מדינת קרלה בלבד. העיר קוז'יקוד (לשעבר קליקוט) נחשבת לבירה הבלתי רשמית של מלבר.
אטימולוגיה ושמות נגזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הראשונים לכנות את האזור בשם מלבר היו מלחים ערביים ופרסיים שעסקו במסחר בדרום הודו. מקור השם הוא הלחם בין המילה "מאלה" (മല - "הר" במלאיאלאם) למילה "באר" שעל מקורה יש ויכוח, האם היא שיבוש אירופאי של המילה "ואראם" ("אזור" במלאיאלאם) או סיומת מקובלת בפרסית (بار) לאזור על חוף האוקיינוס ההודי דוגמת מקור השם זנזיבר. השם מופיע לראשונה במאה ה-12 בכתביו של הגאוגרף מוחמד אל-אדריסי בשם "מניבר" (منيبار), ובמאה ה-13 בכתביו של הגאוגרף הפרסי זכריא אל-קזוויני (زکریا قزوینی; 1283-1203) בשם "מליבר". חוקרי הארצות האירופאים אמצו את השם. ג'ובאני דה מונטקורבינו (Giovanni da Montecorvino 1328-1247) כותב על "מיניבר" ומרקו פולו על "מליבר". כשפורטוגלים הגיעו לאזור במאה ה-16 התקבע השם מלבר.
משם זה נגזרו כמה מונחים:
- החוף הדרום מערבי של הודו – המונח חוף מלבר מתייחס לכל קטע החוף בדרום מערב תת-היבשת ההודית בין מנגלור במדינת קרנאטקה בצפון לכף קומורין בטמיל נאדו בדרום. החוף של אזור מלבר של ימינו הוא רק חלק מקטע זה.
- יערות הגשם של מלבר (Malabar rainforests) – מונח באקולוגיה המתייחס לשלושה סוגי יערות גשם הצומחים לאורך החוף (שכמעט ונעלמו) או על מורדות הרי גהט המערביים. מהאזור הגבוה מגיע גם סוג הקפה המכונה Monsooned Malabar המתייחס לתהליך החשיפה הממושכת של פולי הקפה לרוחות הלחות של עונת המונסון.
- מונחים בביולוגיה – כמה מינים של צמחים ובעלי חיים כוללים מלבר בשמם. לדוגמה הצמח הרפואי Justicia adhatoda הקרוי "אגוז מלבר"(אנ') או מין הקלאו המכונה קלאו מלבר-מנומר.
- שמות ספינות – חמש ספינות מלחמה בריטיות נשאו את השם HMS Malabar, וחמש ספינות מטען בריטיות נשאו את השם SS Malabar.
- פרבר באוסטרליה - מלבר הוא פרבר בעיר סידני באוסטרליה הקרוי על שם אחת מהספינות הקרויות מלבר שטבעה לאחר שעלתה על סלעים בערפל כבד מול סידני ב-1931.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבר הייתה חלק ממלכת צ'רה הקדומה עד תחילת המאה ה-12. לאחר שממלכת צ'רה התפרקה הכריזו מנהיגים מקומיים על הקמת ממלכות עצמאיות. כנהוג בהודו היה לכל שליט של ממלכה תואר ייחודי. בהם בלטו הקולאתירי (കോലത്തിരി) ששלטו בצפון מלבר, הזמורין (സാമൂതിരി) ששלטו בקליקוט והואלווקונתירי ששלטו בואלוואנד (സാമൂതിരി) שבדרום החבל. במאה ה-13 היו הזמורין של קליקוט לשליטים החזקים ביותר מביניהם, בעיקר תודות למסחר הבינלאומי המשגשג בנמלים של קליקוט ובייפור. חבל הארץ הועבר לשלטון הבריטי במאה ה-18 כתוצאה מהמלחמות האנגלו-מייסוריות בין חברת הודו המזרחית הבריטית לבין ממלכת מייסור.
עם סיום המלחמות האנגלו-מייסוריות צורף חבל הארץ כמחוז מלבר (Malabar District) לאזור המנהלי "נשיאות מדרס" (Madras Presidency). מחוז מלבר כלל את המחוזות הנוכחיים קנור, קסרגוד, קוז'יקוד, ויאנאנד, מלאפורם ומרבית פלאקד, והוא חולק לשניים: צפון מלבר ודרום מלבר. צפון מלבר כלל את המחוזות קסרגוד וקנור של ימינו, את נפת (טאלוק במונח ההודי) מנאנתאודי של מחוז ויאנאנד ואת נפות ודאקרה וקויילנדי של מחוז קוז'יקוד. שאר השטחים היו שייכים לדרום מלבר. המרכז המנהלי היה בקליקוט (כיום קוז'יקוד). חשיבותו העיקרית של חבל מלבר בתקופת השלטון הבריטי הייתה בהיותו יצרן ראשי של פלפל שחור.
כשהודו קיבלה עצמאות ב-1947 הפכה "נשיאות מדרס" למדינת מדרס, שחולקה ב-1 בנובמבר 1956 לכמה מדינות על פי שפות הדיבור. מחוז קסרגוד מצפון ומדינת טרוונקור-קוצ'ין מדרום אוחדו עם מלבר על מנת ליצור את מדינת קרלה.
תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינת המאפיינים הגאוגרפיים אזור מלבר של מדינת קרלה אינו שונה מיתר המדינה, אבל קיימים בו כמה מאפיינים תרבותיים. מרבית קהיליית המוסלמים של קרלה המכונה מפילה (Mappila) מתגוררת באזור זה ומספר המוסלמים בחבל קרוב למספרם של התושבים שדתם היא הינדואיזם. במפקד האוכלוסין של 2001 היו 48.7% מהתושבים הינדואיסטים ו-44.5% מוסלמים, ורק 6.7% נוצרים המשתייכים לזרם המכונה "נאסרני" (נצרות של תומאס הקדוש). זאת בהשוואה לכלל מדינת קרלה (56.2% הינדואיזם, 24.7% אסלאם ו-19% נוצרים). השפה השלטת היא מלאיאלאם. שפה נוספת היא טולו אותה דוברים בעיקר תושבים במחוז קסרגוד שבצפון החבל. אף שהחופים של אזור זה לא נופלים מיתר החופים של קרלה ממעטים תיירים להגיע לאזור וב-2010 רק 6.3% מהתיירים שהגיעו לקרלה ביקרו במלבר.[1]
